טוב די, די , זה ניהיה מטורף פיצי, אנחנו צריכות להרגע, סוף החודש יגיע ואנחנו נמצא את עצמנו עומדות בצומת מתחננות לגרוש או שניים, מספיק, מספיק, מטמיעת מערכות מידע וכל החרא הזה אבל עדיין, די. 😄 אני אוהבת אותך.
על מה נדבר הבוקר? פשוט כי הבוקר התחיל לי בצעקות, וואו, מאוד מאוד קשה להביא אותי לרמה שאני ארים גבה בעת ויכוח בעבודה, והיום, הצליחו, מה הצליחו, יופי שאת הדלת לא שברתי בדרך החוצה שאני קוראת לבלונדה שצרחה עליי זונה.
אז שנייה, לפני שאתם תוקפים אותי, יש שני צדדים למטבע, וכן טעיתי, אבל ראבק! אנשים! תגדילו ראש, היא לא יודעת לפתוח את התוכנה, בעיה שלי? אני המפתחת לא הפאקין טכנאית (מוציאה את העצבים על הבלוג אני יודעת שלא באמת על הזין שלכם)
לא שאני נקייה (אני שונאת את אלו שבאים בויכוח ואומרים "הוא טועה" אם יש ויכוח שניכם טעיתם) והייתי צריכה אולי לשקול איזו הדרכה קטנה , כי לא לכולם הדברים מובנים מאליו...
בכל הבלאגן הזה , פניתי למנהל שרתים שלי שהוא חבר מממממש טוב שלי , כי פופינס לומד (זוכרים את פופינס?)
שרתניק- אוי תרגעי
אני- לא רוצה
שרתניק- אני לא מאמין שקראת לה זונה
אני- אני שונאת אותך לפעמים אתה יודע?
שרתניק- טוב טוב רוצה הצלה? בואי איתי למד 1
מד 1!!! גן עדן קטן ומפותח שלי 😄 האושר הקטן בגיהנום הממוחשב שלי, כן! אני אוהבת את מד 1! אני חננה לעיתים, קורה, לכל אחד יש פאקים.
אז הנה אני יושבת לי בפאנן במד 1, נרגעת עם חיוך על הפרצוף וחושבת על פופינס, איזו נוראית אני, דוגרי כדאי שאני אפסיק, לפופינס יש כוחות על והוא יודע לקרוא בלוגים מרחוק, דוגרי לפופינס יש עוד כמה כוחות על אבל זה גם לא עניינכם 😄
(עכשיו כולם ביחד "אוי...חנפנית"......ואני אומרת......כן! שווה להתחנף לפופינס)
אוי, אני עדיין צריכה לבדוק מה אני לובשת, יש לפיצי שמלה ממש חמודנת שאני רוצה, אבל...מוכנים.....הנה זה בא....בזהב!
חחחח
יום מעולה חבריי הבדסמים!
השקפותיה של שפחה.
עוד שפחה בים של דבורים, לפחות אני מספיק חכמה כדי לא להרוג את עצמי כשאני דוקרת את אויביי.שלום שלום 😄
הרבה זמן לא דיברנו, ולכן אני מזהירה שפוסט זה עלול להיות חפירה.
מה קרה בזמן האחרון....את האמת...המון, המון המון.
הפכתי להיות חיית מסיבות קטנה בחיי, טירוף לגמרי, בנוסף לזה שחברה שלי פאקין שד טזמני של מסעדות, אם העלתי קילו אחד מהשבועיים האלו אני ארביץ לה.
הספקתי להיות במסיבות נהדרות, לצחוק , להתבאס, להתחבר, לחייך, להשתגע, לאבד את הצפון, לצרוח, לכעוס.
אני חושבת שלגמרי מיציתי את הזמן!!
אז חצי פוסט אני מקדישה לפיצי (הכינוי האמיתי שמור במערכת!!) כי מגיע לפיצי אפילו 3 פוסטים, אבל אני עצלנית אז נתפשר על חצי. פיצי היא המיאו של המאו אתם מבינים? (זה נדפק לי השכל טוטאלית אה?)
קיצור קיצור, פיצי ואני (לשם הטיפשות שבעניין בוא נקרא לי מיצי)
פיצי ומיצי מבלות יחדיו (דבר שאינו מיוחד כלל וכלל) והולכות לשופינג ( כי כוסעמק כל מסיבה צריך משהו חדש) הולכות הולכות ופתאום, ירדה עלינו חתולה שחורה (פרחה מאיזה חור איפה שהוא) מחזיקה בידה כלבלב גור חמוד וקטן , הלוא פיצי ומיצי חתולות שוחרות שלום, ולכן נלקח הכלב הקטן מידיה הטמאות של שונאת הכלבים המקומית, והועבר לטיפול פיצי, כי למיצי יש כלב ומיצי עובדת כמו חולת נפש (כולכם יודעים את זה נכון?)
לאחר כמה ימים פיצי מכריזה שאין לה כוחות להתמודד עם "גור" ומיצי מסכימה באופן גורף, יש עת ומקום ועל "גור" למצוא בית, נלקחו צעדים, והדבר יטופל בהקדם.
מוסר ההשכל? אין על פיצי ומיצי? 😄 מאו חתולה.
ועכשיו עוד חצי פוסט, לאיזה בחורצ'יק שיש לו קטע עם זעם וכלובים....לכו תבינו.
אז...בוא נקרא לו....אמממ....פופינס, כן פופינס ( כי הכינוי האמיתי שמור במערכת)
אז ככה, פופינס ומיצי (מיצי זאת אני לא לשכוח) נורא התחברו, כי לפופינס יש טעם טוב במוזיקה (אבל אל תשאלו איזה אנחנו אוהבים) ופופינס ממש ציני (יותר ממני לעיתים) השנינות מגיעה לו לעיתים מעט רחוקות יותר אבל הוא משתדל 😄
פופינס גם יודע לנשק נהדר, אבל זה ממש לא קשור (וגם לא עניינכם סוטים)
הזכרתי שפופינס סוטה?
זה חלק מהדרישות, להיות סוטה, מה אני אמורה לעשות עם בחור שלא סוטה? או בחורה? אגב פיצי סוטה (כן כן פיצי, את סוטה) טוב חזרה לפופינס, לא מרי פופינס, זה....קיי'ג פופינס, או בקיצור פופינס (חפרנו!!)
אז פופינס ומיצי הלכו לטייל (מה....היא לא סיפרה את זה כבר?)
ופופינס הגיע לביתה של מיצי, ומיצי נתנה לו לשבת ולחלוק איתה את הזמן המאוד קריטי שלה, ופויפנס ישב וישב עד שנהיה מאוחר, ויום אחר כך מיצי לא קמה לעבודה בזמן! (שומו שמיים!!!!) אבל מיצי קמה עם חיוך בכל מקרה.
אל תשאלו אותי איך פופינס קם, את זה הוא יודע.
יש לציין ולהגיד שיום למחרת מיצי החליטה לבקר את פופינס ומצאה את עצמה שם שוב לפנות בוקר...ולא קמה לעבודה בזמן....
אחח פופינס.
----------------------------------
אז כל כך נהנתי במסיבה של דיווה שזה כואב, הג'קוזי, הפיצי של המיצי , הפופינס והכחול על הירך מפיצי (כושיליאחותך הצולעת) ואפילו שהתיק שלי נגנב...עדיין חייכתי, בכלל בזבוז זמן לבכות על חלב שנשפך.
הכרתי מלא אנשים נורא נורא נחמדים, חטפתי אקסטרה מכות בגלל בחורה שלא הצליחה להפסיק לצחוק (הזכרתי שיש לי כחולים בגללה? ובגלל פיצי)
אבל הכול בחיוך 😄
איך אפשר שלא?
ערב טוב חבריי הבדסמים.
יש לי כזה קטע עם פרפרים בזמן האחרון, וכל דבר מעופף עם כנפיים, אבל בקטע קריטי, אתמול התעוררתי במיטה, השעה שלוש בבוקר , מסתכלת למעלה, קולטת זבוב.
עכשיו ביום רגיל ושאני צלולה לגמרי, הייתי חוזרת לישון ושילך לכל השדים והרוחות הזבוב המטומטם הזה.
אבל לאאאא, אני אתחיל לנסות להרוג אותו, ניסיתם אי פעם להרוג זבוב שאתם לגמרי לא בטוחים שיש שם זבוב בכלל? בקיצור רק שעמדתי ליפול מהמיטה חדלתי ממעשי הליצנות.
ארבע ורבע בבוקר, טלפון, כושיליאחותכם הצולעת, מי מעז, מי אני אהרוג אותו.
אבא שלי, כביכול האדם האחרון בעולם שאני יכולה לצעוק עליו, כמובן שזה נראה לו נורמלי לגמרי לשטוף אותי על זה שאני לא מגיעה למשפחה המורחבת מספיק בארבע וחצי בבוקר.
ורק תנסו להיכנס למשפט שלו! תנסו!
אין, אין אם אבא שלי אי פעם היה בבדסמ , הוא היה שולט מעצבן וסנוב. (אבל כזה שאוהבים 😄
אני לא זוכרת איפה שמעתי את זה, אבל אותי זה חנק מצחוק, וגם חבריי הצליחו להוציא גיחוך (נקרעו מצחוק בדוגרי) אז שמעו קטע
נכון שאנחנו יוצאים מהבית ושכחנו משהו, אנחנו נעצור ונגיד -בקול רם- מה שכחנו...
"שיט הארנק"
"סעמק הפלאפון"
כביכול אנחנו מסבירים לסביבה למה אנחנו מסתובבים כמו טמבלים וחוזרים אחורה...כאילו שלמישהו אכפת, כי פשוט הרוסי מהקיוסק למטה ישר אומר "וואי איזה באסה שכח את הארנק זה"
תאמינו לי, יש לנו עולם מצחיק, רק צריך לדעת איך להסתכל:]
בוקר טוב חבריי הבדסמים.
מה שאני לא אעשה בבלוג היום , זה לדבר על המסיבה, פשוט כי מה שאני זוכרת בטוח לא קרה, הקרוס על הבמה היה בשבילי זבוב פרפרי מעופף. 😄 היה אחלה.
מכירים את זה שיש לכם קליק עם אנשים? לא קליק רומנטי, אלא פשוט וואו אתם מתחברים על אותו קו? קיצר אצלי זה נדיר, והשבוע זה קרה לי והרווחתי חברה טובה. עוד נקודה לטובתי.
אין לי שום חשק לעבוד היום, שום חשק בכלל, יש לי חשק להיזרק על הספה להירקב מול הטלויזיה, ולא לעשות כלום המון המון המון זמן. נחשו מה, זה לא יקרה.
היה לי סוף שבוע עמוס, באמת שעמוס, כל מקום שיכולתי לדחוף משהו או מישהו דחפתי (ולא...לא התכוונתי לחורים.... כולכם סוטים!)
אני במין מחסום כתיבה כזה, אבל מחסום כתיבה שנובע מחשק, אין לי חשק לכתוב ממש.
יצא לי הבוקר ללכת ברחוב לעבודה, עם המוזיקה באוזניים..נתפסתי על איזה עמוד ודפקתי כמה סיבובים, בשביל הכיף...אני מניחה שזה לא אומר לכם כלום...בסופו של דבר מעט מאוד ממכם מכירים אותי..אבל בשבילי, וואו, איזה אושר.
אז כן...
אני חושבת...
שטוב לי.
יום טוב חבריי הבדסמים.
אז אתמול הרצתי את עצמי לבית ההורים על מנת להביא את המחוכים שלי, בכל זאת היגע הזמן להחזיר אותם לחזקתי, בדרך חזרה..
אני נמרחת על החלון באוטובוס, מקווה שהנסיעה תיהיה פחות משעה וחצי (כושיליאחותם של אלו שמסיימים עבודה ב8, ומפוצצים את איילון)
טלפון מחבר מאוד טוב, רוצה לבוא לקפה, תבוא נו מה אני אגיד לא?
קופץ אלי לקפה, כמה דיבורים, אומרת לו שאני במסיבה , שואל אותי מה אני לובשת, מצביעה על המחוכים, הוא קם, אומר שהוא עייף והולך.
תגידו לי, נראה לכם יש לי כוח לגברים שעושים רגשי עכשיו?
כאילו ברצינות, זה לא עובד על -כל- הנשים! עליי למשל זה סתם מעצבן, ומיותר.
עם כל העצבים של הויכוח שבא אחרי ( בהודעות בטלפון מנסה לדובב אותו מה קרה)
ישבתי על הכורסא בסלון שלי ופשוט נמרחתי, השעה כבר פאקין 3 בבוקר, אין סיכוי שאני אקום לעבודה בזמן. (נרדמתי אצל אחותי אז חזרתי לתל אביב רק בחצות)
דפיקה בדלת....מי...למען....השם...דופק לי בדלת?
הכלב נובח! היסטריה! אני בפאניקה! בסטלה מטורפת! מפילה את הצלחת, מועדת בכניסה , וככה מהרצפה אני מושיטה יד ופותחת את הדלת.
מולי עומדת בחורה בערך בגובה שלי, עם חיוך מצד לצד, שיער סגול שחור בוהק ועיניים ירוקות, אני נעמדת ומחייכת...בהתחלה רבע חיוך...אחר כך חצי חיוך.
*מתנצלת מראש על האנגלית, אם אני אתרגם זה לא ישמע אותו דבר*
[english]
Me- "Sam?"
Sam- "Hi babe"
Me- "girl, how, when? how, its 3 AM!"
Sam- "Your sis said you awake"
Me- "Oh"
a moment of silent.
Both of us - "OMG its so good to see you! wow! you look great! omgish what you doing here! ya i missed you too!"
סאמי היא חברה מאוד מאוד טובה שלי, שאמורה להיות בסטנפורד בלימודים, וחזרה לארץ להפתיע את המשפחה שלה לקראת השנה החדשה.
בכל מקרה, הספקתי לריב עם חבר מאוד טוב שלי ( מישהו מבין למה!?)
לשבת עם החברה הכי הכי הכי בעולם שלי
ולהגיע לעבודה ב11!!!!!
סיפור מצחיק וסיימנו?
יאללה.
זה קרה במייל.
Me- Hey Man, Hard Question, i need to install EDI, can we?
EDI זה....המממ קבצי תקשורת כאלו.
Him-EDI? Like the organ donator card?
צהריים טובים חבריי הבדסמים
קמתי מוקדם היום, כמו שצריך, סוף סוף.
התיישבתי מול המראה כדי לסדר את השיער לקראת כמה פגישות שיש לי היום, והתחלתי לחשוב, כי אין מה לעשות מול המראה אתה חייב לדבר ולחשוב.
אתה עומד מול המראה זה כאילו נזכרת בכל הדברים שלא בסדר אצלך "שיט אני חייבת ללכת לטיפול פנים" וזורקים את הערות האלו לשמיים, כביכול אלוהים ישמע אותנו, יקבע תור ויגיד עוד "עליי אחותי!"
אבל זה לא עובד ככה, לא בעולמנו, לטיפול פנים הגון צריך לשלם חצי מחוך, ואלוהים לא נותן שום דבר בחינם, וגם אם הוא נותן, זה עם מחלות אל תגעו.
טוב לאחר שהוחלט רשמית שאני הולכת למסיבה בחמישי, איזה התרגשות, אני מתמוטטת, נופלת, רוטטת. עליי לחשוב מה ללבוש, זה ברור שאלבש מחוך נכון?
מחוך זה קריטי.
חצאית? לא נמאס כבר הלוק של המחוך וחצאית?
וקטע משעשע ככה לגרום לכם לצחוק, כמו כל בוקר נפלא אחר.
אתמול בערב אני עולה במדרגות ושומעת צעקה, רצתי למעלה, פרצתי את הדלת של הקומה והנה שם עומדת לה שכנתי , שבמקרה הזה גם החברה הטובה.
אני- " מה קרה!?"
היא- "לא ...לא לא זה פשוט נוראי"
אני- " מה למען כל השדים והרוחות קרה!?"
היא- " יו יו יו יו יו יו יו יו אני לא מאמינה"
אני- "מה -קרה-!?"
היא- " יו יו יו יו יו יו יו"
אני- "אלה, אם את לא אומרת לי מה קרה בזה הרגע ומפסיקה להתנהג כמו פוסטמה מאשקלון אני נשבעת שאני לעולם לא מביאה לך יותר חלב"
היא- "את לא קולטת! הוא התקשר!"
אני- "...........מי?......."
היא- "מה זה מי? ערן הבחור שסיפרתי לך עליו"
בשלב זה המידע מתחיל להתעכל אצלי
אני- "תגידי לי מטורפת! נראה לך הגיוני לצעוד באמצע החדר במדרגות? עוד שניה שלפתי את המחשב נייד! עוד מוכנה להטיח את זה בראש של מישהו"
היא- "וואו איזה דרמטיות"
אני- "...מה? אני...את!...השנייה צרחת! אוף אני שונאת בחורות!"
היא- " טוב רוצה לדעת מה הוא רשם או לא?"
אני- "ברור"
😄
בוקר טוב חבריי הבדסמים.
אני שונאת בקרים שאתה לא זוכר איך נרדמת.
מתעוררים בבהלה "פאק! מה!? בוקר!?" ואז רצים לך בראש כל הדברים שהיית אמור לעשות אתמול! ואתמול לא יחזור! ועכשיו כבר היום, אתה מול המראה מצחצח שיניים ומקלל את השינה (שהייתה נפלאה כי היית מותש)
ואז אתה קולט שכבר יום שלישי היום, סעמק! שלישי, מישהו חושב שיש לי תוכניות למה אני עושה ב1.1? איזה תוכניות ואיזה נעליים, אין לי מושג עדיין מה אני עושה. ובכלל מי נשאר בישראל בסילבסטר?
ככה, תוך כדי שאני מנסה להכניס את האבזם המקולל של הנעל למקום אני קושרת את הכלב לרצועה, מורידה אותו בזריזות של מינימום סופרוומן, עולה למעלה, תופסת איזה כמה סיכות וגומיות לדרך , נסדר את השיער המדרגות, האיפור בתיק, יופי מעולה , יוצאים לעבודה.
הסוד בלאחר בקביעות זה לאחר עם חיוך וללא תירוצים, כביכול היית -אמור- להיות במשרד בשעה הזאת.
אני- בוקר בוקר!
כל השאר- בוקר
אני- מישהו התקשר
המזכירה- ברור שכן אבל אמרתי להם שאת לא מתחילה לעבוד לפני 9 ורבע , 9 וחצי.
להלן! הצלחה!
אני מתיישבת על המחשב פותחת מיילים, מתחילה לענות, טלפון.
אני- "בוקר טוב"
הוא- "למי הגעתי?"
אני- "....למחשוב..."
הוא- "הו סוף סוף"
- מעבר לצעקות-
הוא- אני לא מבין! איך אני משלם לך כל כך הרבה כסף! וזה לא עובד
אני- אתה לא משלם לי אדוני, וזה יעבוד.
הוא- אבל זה לא עובד!
אני- תמשיך לצעוק את זה אדוני.
הוא- את עושה ממני צחוק!?
אני- מה פתאום! (מחייכת לעצמי מול המסך)
הוא- זאת שערורייה!
אני- (מקלידה כמה דברים במחשב) הנה זה עובד
הוא- זה לא עובד!
אני- זה עובד
הוא- וואו זה עובד
אני- יום טוב אדוני
הוא- אה..אה.אה..אה. יום טוב...תו *סגרתי את הטלפון*
אני....זה בטח לא מחלקת שירות לקוחות.
בוקר טוב חבריי הבדסמים.
בום
בום
בום בום
כל דפיקת לב גורמת לה להיאבק לאויר, עוד דפיקת לב, היא על הברכיים,עוד אחת,היא על ארבע, עוד אחת, היא נופלת לשטיח, אולי משהו לא בסדר?
שכובה על גבה, שיערה מרוח על סיבי השטיח, גלי אגוז פרושים על הבד המלוכלך, היא מטה את הראש ימינה מסתכלת על כף ידה, הלק האדום בוהק באור הרך בחדר, זה נראה לה הזוי, לא הגיוני, יש סיכוי שמשהו לא בסדר.
חצי סיבוב שמאלה, לאט בעדינות, הקירות נראים שונה, השעון על הקיר זז, היא ממצמצת, פעם, פעמיים, היא מרימה את ידה, בוהה בה רק לרגע, בוהה בטבעת הגדולה, המסורת המשפחתית.
היא מרימה עיניים למראה, השפתיים שלה אדומות, כנראה עוד נשאר אודם, עינייה סורקות את עצמה בסקרנות, כמו תינוק שרואה גלידה בפעם הראשונה, אבל קשה לה לזוז, משהו כנראה לא בסדר.
היא מחייכת, ושיעול מתקיף אותה, נושמת עמוק היא פותחת את עיניה, אצבעות ארוכות מחליקות על צווארה, ויורדות למטה , עצמות המחוך מעצבות את גופה, הצבע האדום של שפתיה משתלב עם צבע המחוך, היא מנסה לנשום , ושוב מסוחררת, משהו ממש לא בסדר.
עוד דפיקת לב, והיא מקמרת את גבה, היא התגעגעה לתחושה הזאת, אצבעותיה משחקות עם שאריות חוט הסטן על השטיח, היא נושמת, ושוב שיעול, היא לקחה יותר מדי, היא בטוחה, עיניה נפתחות לרווחה, רק לרגע.
היא סוגרת את עיניה, ומתכרבלת על השטיח...
הכל בסדר.
ערב טוב חבריי הבדסמים.
אני- "מה?"
הוא-" מה מה?"
אני-"אה?"
הוא- "מה!?"
אני- "וואו.....סתום ותעביר לי את השלט"
הוא- "לכי למטבח"
אני-"בכיף, איפה אתה רוצה את הרעל? בקפה או במרק?"
הוא- "יש בך רשע מסוים את יודעת?"
אני- "מסוים?"
אני יושבת על הכיסא מול המראה, שקט בדירה שלי, מאוחר ואני אמורה כבר לישון,
הראש שלי מתפוצץ , אין סיכוי שארדם...אני יוצאת למרפסת, להירגע.
יושבת על הכיסא, נשענת אחורה, שקט ברחובות? שקט....שקט ברחובות תל אביב?
כמובן שהשקט החזיק בדיוק שניה לפני שהרוסי השיכור החליק לכביש.
לא יכל להתאפק עוד דקה, הרס לי הכל המניאק.
הורג אותי שאנשים אומרים לי שהם מחפשים שלווה, כנס לאמבטיה תכניס ת'ראש למים ותרגיש שלווה, אחושילינג שלווה.
בחייאת, כמה דברים שחייבים להבין, זה שסמים זה לא שלווה, סקס זה לא שלווה, ונישואים זה -בטח- לא שלווה, שלא לדבר על זוגיות...לא שזה רע, אבל זה שלווה!
הדברים האלו שאוכלים לארוחת בוקר שנקראים שלווה יותר שלווים משלווה כזאת
*מי שהצליח לעקוב, יפה!*
שכנה שלי ישבה איתי אתמול, שלא נרדמתי, מדברות , מעשנות כמה סיגריות, צוחקות
היא נשענה על שפת המרפסת קופסת נעליים שלי, ואמרה משהו בסגנון של
"נו אחות, די עם האוונטות"
כאילו , בוא נעצור לשניה מזדיינת אחת, מה זה למען השם אוונטה? ראיתם אחת פעם?
וחזרה לנושא
אני- תפסיקי לדבר כמו פרחה מאשקלון"
היא- " אני באמת מאשקלון"
אני- *חיוך מרושע* Exectly My Point.
היא- זונה
אני- לא חדש.
היא- בת זונה
אני- זה היה חייב להתחיל ממישהו לא?
זה תמיד מתחיל איפה שהוא.
בוקר טוב חבריי הבדסמים
אני מגיעה לעבודה, אחרי שבוע שלא הייתי, העומס פשוט בלתי ניתן לתפיסה.
וככה עם הסיגריה של הבוקר אני רואה בחור צעיר משכנע אנשים לשבת להתראיין
יושב עם מצלמה ומנסה לגרום לאנשים להתראיין, את האמת? שחייכתי.
למה לא? עלה לי במשהו? לא, חיוך זה בחינם אנשים.
שהוא סובב את מבטו אליי , חייכתי ואמרתי לא תודה.
עליתי במעלית חזרה לעבודה , עם עוד שתי זקנות שעובדות בעירייה
-זקנה 1 " ראית? פשוט מוזר, יושב ומצלם אנשים"
זקנה 2- " אתמול ראיתי בחור צעיר הולך עם גיטרה חשמלית וכלב, מה קורה לאנשים?"
אני- "חחח איזה כיף לו"
שתי הזקנות מסתכלות עליי
אני- " תגידו לעבודה בעירייה אתן אוהבות?"
הזקנות- " זאת עבודה , נוחה למה לא?"
דלת המעלית מודיעה לי שהגעתי לקומה שלי
אני- "לפחות המוזרים האלו עושים מה שהם אוהבים, זה נקרא לחיות"
בוקר אור חבריי הבדסמים.