השקפותיה של שפחה.

טוב אז אני יודעת שלא הייתי פה הרבה זמן, והתנצלותי לכל המעורבים בדבר (כולל את אלו שיושבים בבית מעצר כרגע:]

איזה שבוע, משנה חיים, משנה מבטים, וואו.
כמה אפשר ללמוד מכל כך הרבה אנשים? ולכו תגידו שאלו אנשים חכמים, מכירים את המוכר הרוסי מהקיוסק למטה? אפילו הבנזונה הזה הצליח ללמד אותי משהו.
כביכול אלוהים החליט שהשבוע אני לא עובדת, אני חולה (אעלק חולה) והשבוע אני חוזרת להריח מהו ריח החיים.

הכל החל משיחה תמימה
"אוקיי אני בא לקחת אותך"
"סבבה אני מתלבשת ויורדת"

הולכים להתארגן, לא יודעים מה זאת אומרת? שלחו הודעה אני אסביר 😄
נכנסים לדירת סטלנים, כמו כל ההתארגנויות ודוהר לקראתי בחור נמוך אנרגטי עם חיוך של גמד שובב , הוא הציג את עצמו ואני חייכתי, שלוש דקות אחר כך אנחנו כבר בשיחות נפש,
כל השבוע היינו ביחד, ושלא תבינו לא נכון, נטו חברים, חיוכים שמחה, בלי שום מתח מיני.

ישבנו על חוף הים, 4 בבוקר ואנחנו רועדים מקור
סטלני- "זה כל הטעם בחיים אחות"
אני- "מה הטעם? לברוח מהנורמה? זה לא יעבוד"
סטלני-" אל תברחי..תקימי אחת משלך"
אני-" אח שלי...אין סיכוי"
סטלני- "נורמה חדשה זה כמו זין חדש, מלהיב מרטיט ובסוף נגמר"

חזרנו אליו והתמסטלנו עד אור הבוקר, שוכבים על השטיח בסלון

סטלני- "בואי, שבוע של פחד ותעייה"
אני- "השתגעת?"
סטלני- "בואי"
אני- " אני לא יודעת אם אני מסוגלת"
סטלני- "לכי לרופא תארגני ימי חופשה ונתחיל"
אני- "סעמק...יאללה, אולי אלמד משהו"

שבוע של פחד ותעייה...זהו שבוע שבוא אתה מאבד את עצמך להכל, אלכוהול, סמים, מוזיקה, והכל בהמון, ומכל הסוגים , כל הזמן, כל רגע, כל שניה, לאבד את עצמך לגמרי.
זה שבוע שאתה מסוגל להרוג את עצמך, או ללמוד משהו חדש על עצמך.

ואוי כמה שאני אוהבת אקסטרים.

אני- "אני בדסמית"
סטלני- "שוטים וכאלו?"
אני-"כן"
סטלני- "אוקיי, היי, בא לך גלידה?"
אני- "אתה לא בשוק?"
סטלני- "זה עושה לך טוב?"
אני- "ברמות מטורפות"
סטלני- "אז מגניב לגמרי"

הלכנו לאכול גלידה, אולי 3 קילו סיימנו כמו חולי נפש

אני - "אתה חושב שאני עושה טעות?"
סטלני- "בזה שאת מחפשת מה שטוב לך?"
אני- "בזה שאני לא מצליחה להתנתק מהרצון להרגיש את זה"
סטלני- "כאב?"
אני- "לא. הרצון להרגיש...חיה, מאושרת"
סטלני- "אחות, מה זה משנה?"
אני- "חפרתי?"

אני אעצור פה כדי לספר לכם שאני מאמינה שכל בן אדם שנפדוש...מטרתו ללמד אותנו משהו, האחד ילמד כאב, השני אהבה, השלישי שנאה וכן הלאה.

סטלני- "מותק, אם יש משהו אחד שכן למדתי...זה שצריך להקריב הכול, הכול, בשביל רגע אחד...של אושר"

חזרתי הביתה ויצאתי למרפסת , ולרגע אחד...קטן...חייכתי, אבל באמת חייכתי, חיוך עם הגומות, כזה שמזמן לא היה לי.

סעמק, איך איבדתי את כל הזמן הזה בניסיון להיות מישהי אחרת?

fuck it all. this is what you got, take it, or leave it.

אוהבת אותכם חבריי הבדסמים

טוב, אני לא זוכרת את כל הסוף שבוע שלי,
אני כן יודעת שהוא היה מטורף
וכיפי.
ואני עדיין שיכורה 😄
ונדבר על הכל אחר כך ,
עכשיו יש לי פגישה עם יום חופש , פוך, והמון המון המון שינה.

תריחו , תריחו את האויר, תסניפו שנייה (תרימו את הראש מהשולחן עם הקוק לדקה) ותריחו את האויר.

אתם מריחים את זה? זה נקרא.... -יום חמישי-...אח אח יום חמישי, כולם מגיעים מוקדם לעבודה, סוגרים קצוות, מתכננים תוכניות, אפילו המזכירה שלנו מאושרת.

"יום חמישי יום של הפתעות! העולם מלא נסים ונפלאותתת!"

"...וביום חמישיייייי מצב רוח חופשיייי זה כבר סוף השבוע!"

כן כן , כולם מחזרים אחרי יום חמישי, יום חמישי זה כמו השפחה והשולטת של כולנו, כולם סוגדים ליום חמישי, ובכל זאת מה יום חמישי היה ללא הסגידה שלנו?

וקדימה, שאלו אותי, מה אני עושה בסוף השבוע (נו? מה את עושה?)
יאללה אין לכם מושג! יש לי מלא תוכניות! חבל על הזמן! מסיבות בלאגנים!
(מה באמת??)
דוגרי לא..לא עושה כלום.

מה חדש, חמישי מגיע אני נופלת כמו בול עץ, העבודה שלי קורעת אותי לגזרים, ולא בדרך הטובה.
אבל זה לא משנה, כולנו מאושרים ביום חמישי.

אז סיפור מצחיק וקדימה לעבודה.
אני יושבת בדירה שלי מסתכלת על הבלאגן השבועי (וואו הפעם באמת הגזמת כל הארון על הרצפה)
ויודעת שבשישי אני אשים מטפחת על הראש ואנקה כמו פולניה מתה. (אני רק חצי פולניה!)
שכני (שהינו חבר הכי טוב שלי) נכנס לדירה

שכן-אז אנחנו עוברים לגור ביחד
אני- "אודי" (השם שמור במערכת) אני לא עוברת לגור איתך
שכן-יזרקו אותי מהדירה
אני-לך תעבוד
שכן- נווווווו
אני- מה מה!? מה? אתה רוצה להתעורר עם דילדו בתחת?
שכן- אוי נו זה לא כאילו את עושה את זה פה
*דממה רועמת**
שכן-פאק
אני-אוי אתה מת על זה
שכן-דוגרי לא
שכן- אז....דירה גדולה ביחד?
אני-אמממ אולי אם יש לי קומה שלמה לעצמי
שכן- וילה אז
אני- בית פרטי
אני- לך לך לדירה שלך ותכין לנו משהו לאכול
שכן- טוף, תכיני כיבוד?
אני- כן כן.

תריחו, תריחו את זה.

😄
סוף שבוע מדהים חבריי הבדסמים!

כושיליאחותכם הצולעת , אני לא מרגישה טוב.
ובאמת סלחו לי על השפה, בכל זאת, אין זה מנומס לקלל (סעמק )

נראה לי הבלוג שלי לא מספיק בדסמי, אולי היום נדבר על בדסמ?

אחת השאלות שששאלו אותי די הרבה , זה האם אני נשלטת או שולטת, אמר לי בחור מאוד חכם (דווקא תאמינו או לא , הוא מפה) שהגדרות זה דבר נוראי.
אז לאחר חשיבה ממוקדת (על כוס יין כמובן) הגעתי למסקנה הבאה,
אם אני שולטת או נשלטת...זה בידכם חבריי! אכן אכן! מבצע רק היום! לכם יש את הבחירה.

ועכשיו ברצינות, כל אישיות מעוררות בי צד אחר, זה לאו דווקא אומר שכל נשלט יעורר בי את הצד השולט , אבל זה כן אומר שיכול להיות שולט שאני פשוט אשמח להיכנס אותו להתאבקויות (עוד מונח חכם מפי בחור חביב פה בכלוב)

יופי אחרי ששמנו את זה בצד, לאט ובעדינות אני חוזרת לעצמי, אפילו הספקתי להתעדכן במסיבה חביב שהבנתי שיש מחר?
אם אצליח להשיג את המחוך שלי (מחוך! מחוך! מחוך! ) יש סיכוי שאשקול להופיע.

הלכתי לטיול על שדרות רוטשילד היום (להתארגן להתארגן) ושוב הצלחתי לתת מבט חטוף על העיר האהובה עלי בעולם, בחור בן 16 ישב על הספסל וניגן בסקסופון , התיישבתי מולו והדלקתי סיגריה, יאללה איך התגעגעתי לחופש הזה.
הוא הרים את עיניו , ועיניים כחולות חייכו אליי, אוי שיט , לא לא, אסור קטינים.

ואז המוח מתחיל לעבוד לבד (יכול להיות שהוא לא קטין...נו באמת עוד רואים את החלב של אמא על השפתיים....אולי זה שפיך....בטח הומו....מה הומו מה!? הוא בוחן לי את הצורה.....לא לא לא אני קמה) הנה החלטה התקבלה , קמתי והמשכתי בטיולי.

אני מעבירה את ידי בשיערי, אני מתה לסיים את הסיפור שלי, אולי בגלל זה אני לא טוחנת לכם את השכל על בדסמ, אני מוציאה את כל האנרגיות עליו.

יש לי קטע עם אנאלי בחודש האחרון, כל דבר אנאלי מרים לי גבה.
פלאג?- הופה גבה
פי הטבעת- הופה גבה
המזכירה הרוסיה שקוראים לה אנא-לי- הופה שתי גבות (באמת!)

ומצד שני לגמרי...תגידו...למי אין את הפנטזיה היומית על הבחור שחוטף אותה הצידה באמצע הרחוב משעין אותה על פינת הסמטה, חטוב, עצמות לחיים בולטות עיניים מסתוריות וגורם לך לעשות כל מה שהוא אומר?
אחחחח....

מצד שלישי (אנחנו ברביעי כבר?)
יש משהו ארוטי להפליא בלהסתכל למטה ולראות גבר בין הרגליים, להישען אחורה ולהנות מהיום, עם דבר בין הרגליים, לאכול גלידה ...ולראות גבר בין הרגליים, על הרגליים, העיקר גבר ורגליים.

אבל כרגע הדבר היחיד שאני רואה זה כרית...

סעמק.

*שמה את הכרית בין הרגלים**

לילה טוב חבריי הבדסמים 😄

יש משהו בתקופת החגים שגורם לחצי ישראל להשתנות, חזרתי אתמול מהעבודה, בטוחה במאה אחוז שאני הולכת לישון מוקדם היום...במקום זה, אחותי מתקשרת דורשת שאגיע לארוחה עם המשפחה.

טרחתי להקשיב לדודותיי, אחיינים שלי, בני דודים שלי, והכל ללא הודעה, וכמובן איך נוותר על שירי חנוכה, סביבונים....ומשחקי מילים.
משחקי המילים...עוד אמא שלי יושבת וצוחקת על זה שרק אני ידעתי מה זה פלצור, אחותי שעה וחצי עם פנטומימה של "זכרונותיה של גיישה" והנה גם פה אני ניחשתי ראשונה.
זה עוד ממשיך לדיבורים על מחויבות , אהבה, נישואין, ואני יושבת שם מתה לאיזה שחטה ממשהו , כל דבר , את הוילון אני אעשן במצבי (ואסור לעשן ליד האחיינים, שלא ימותו חס ושלום, אבל הקרינה מהפלאפון שילד בן 6 מקבל ...לא.....זה בסדר!)

עוד חזרתי לדירה, מתפללת שעכשיו הגיע הזמן לישון, יושבת על המרפסת , מדליקה סיגריה כמו גדולה והשכנים שלי נכנסים, מתיישבים לידי עם חיוך של 2 זונות בצומת שקיבלו את בראד פיט כלקוח.

זה היה ברור שהתחנה הבאה היא להשתכר.
והנה עוד לילה שנרדמתי ב3 בבוקר, הפוכה לגמרי, עם חשק עז לזיון מפוצץ ראשים.

עוד ברקע האמבולנסים וניידות המשטרה של תל אביב , רחוק, ברקע,
עוד שמעתי איזה קבצן מזמזמם לו את "באנו חושך לגרש"

איזה בחורה בת 50 הולכת עם אוברול ג'ינס קצר ואיפור של בובה, בחור שהולך על עקבים , ואת הרוסי מלמטה שצורח על חברה שלו, יחד עם כל זה, הצלחתי לשמוע את השכנים שלי דופקים טראנסים עד אור הבוקר, את הבעל בית מזיין עוד איזו בחורה, הכלב של השכנה מפמפם את הכרית, וההוא למטה בתחנת אוטובוס דופק עוד גו'ינט.

וזאת הסיבה, שבחורה שאוהבת מחוכים, כאב, ועוד כמה דברים 😄
בתל אביב? רק עוד בחורה רגילה...

בוקר אור.

השעון צלצל ב7:00 אני יודעת שהוא צלצל , היה לי חלום נפלא, והוא העיר אותי.
מכירים את השטות הזאת שאומרים "טוב אני כבר קמה" ואז אתה שוכב שם עם עצמך, ממציא תירוצים "קר בחוץ סעמק" ואתה מרגיש שאתה עומד ליפול לישון אז זה משהו בסגנון של "לא, לא יש לי פגישה היום, לקום, לקום"

נרדמתי
התעוררתי ברבע ל9! איזה טירוף? יופי שלא לבשתי את המגפיים בחדר מדרגות, פעם ראשונה בחיי שאני מתאפרת באוטובוס, לפחות היום היה לי רק את הבחור ממחסני חשמל שמסיבה לא ידועה החליט שלעלות לאוטובוס עם סולם בגודל האייפל זה חכם, אבל בחור לועס מסטיק? נופ.

אחר כך עוד הגעתי למשרד וראיתי שהמחשב שלי קרס, עכשיו פירמוט, JOY.

וכל זה נובע מבעיה אחת, חוסר איזון, חוסר מיקוד, שנובע מ.....טוב כאן אני פחות או יותר נתקעת.

יום חמישי מתקרב ובא

thank god.

לפני שאני אספר לכם מה עבר עלי היום, אני חייבת להגיד לכל מי ששלח לי הודעה ולא עניתי, אני מתנצלת אני אגיע גם אליך, אני מאמינה שכל אחד זכאי לתגובה, גם אם השאלה היא לא רלוונטית 😄

ועכשיו בוא ניהיה רציניים,
היתה לי ישיבה היום, עכשיו עם כל החזרה המטורפת הזו לעולם , ראשי כמובן חזר לעבודה בהילוך בדסמי ועכשיו כל עץ ברחוב נראה לי דילדו מתקדם גרסה 3.0.
חזרה לישיבה, היה לי ברור לחלוטין שבישיבה הזאת אני צריכה להיות מקסימה, הבחור מולי מאיזה שהיא סיבה לא ברורה מעולם לא פגש אותי ובחר פשוט להתייחס אלי כמו לפעוט בן 4, יישרתי את החצאית סידרתי את השער ונכנסתי לחדר ישיבות , הושטתי ידי לבחור שמו יהיה...."רון" ולחצתי ידו, בעדינות כמובן, או יופי, הוא כבר סורק אותי, מושלם.
הישיבה מתחילה ולמען האמת מחשובתיי נודדות אי שם, בין להיות על הברכיים לבין להיות על ארבע

בוס- מארה? מה את חושבת?
אני- אה? כן בהחלט (שוטים, קיין, וחבלים)
בוס- מה? לא לא אנחנו מדברים על התקשורת
אני- תקשורת? (מי צריך תקשורת שיש גאג?)
בוס- בשרתים!
אני- אה כן כן בדקתי את זה (כולם מסתכלים עליי, למען השם חלמתי בהקיץ בסה"כ דקה!)
רון- את חושבת לנתק את הגיבוי?
אני- אה? לא! השתגעתם, נתקו את הכרטיס רשת אתחול לשרת רשיונות וזהו

הישיבה ממשיכה ואני מחייכת לרון, טוב זהו הבחור בכיס, כולו מוקסם, סוף סוף יהיה לי יותר קל איתו
ויכוחי סרק ואני בכלל מרחפת לי, אני חוזרת הביתה אני גורמת לעצמי לגמור כמו חולת נפש.

הישיבה מסתיימת ואני חוזרת להסתגר מול המחשב שלי, היום הזה הרבה יותר עמוס ממה שחשבתי שהוא יהיה, ולמען האמת אני מתה לקחת חופש, אני מסתכלת על הקיר אני רואה שלשלאות, אני מסתכלת על אטבי הנייר ונושכת את השפה.

זהו , אני מאבדת את זה לגמרי, בריצה קלה לשירותים לשטוף פנים.

המון זמן לא הסתכלתי במראה, אני לא מדברת על להביט, אלא להסתכל באמת באמת, נשענתי על הכיור שיש וחייכתי לעצמי, ממתי הפכתי להיות כל כך רצינית? אני מפזרת את השיער ונותנת לגלים הרכים ללטף לי את הצוואר,
פעם שהייתי מסתכלת במראה הייתי צוחקת, היום? אני מחייכת באלגנטיות.

אוקיי עזבו עזבו את זה, בוא נדבר על דברים חשובים יותר.
אז אני חוזרת לדירתי הצנועה , וטלפון מאחותי

אחות- דרינק ב10?
אני- קבענו
אחות- הזדיינת כבר?
אני- נופ
אחות- מתחילה להשתגע
אני- כבר אמרתי לך שאני שונאת אותך?
אחות- את לא יכולה לשנוא אותי
אני- מי קבע?
אחות- אמממ אני?
אני- אני מפספסת את הנקודה?
אחות- את הנקודה אף פעם לא מצאת.

הניתוק הגיע מיד אחרי , ועליתי הביתה...לקראת שעה 10

אחות- טוב...אז לא דרינק
אני- את מבריזה לי!?
אחות- עדיף אני מאשר מישהו אחר לא?
אני- אמממ לא הבריזו לי אף פעם אחות
אחות- תמיד טוב פעם ראשונה?
אני- זה מיתוס, פעם ראשונה היה נוראי
אחות- סקס עם בחור חדש בפעם הראשונה
אני- לא נחשב , נקסט
אחות- סקס עם בחורה בפעם הראשונה
אני- לא הולכת לשם איתך
אחות- את לא הולכת לשום מקום במילא
אני- הצלפה בפעם הראשונה
אחות- לילה טוב!

אני מנתקת את הטלפון ומגלגלת עיניים.

what a weird ass day.

לילה טוב חבריי הבדסמים!

הלכתי לשתות משהו עם השכנים שלי אתמול בלילה
חבר'ה תל אביבים, יוצאים לשתות, כולנו עובדים אז נזרק לאויר " דרינק אחד וחוזרים"....
נראה לכם שזה מה שהיה? שעה אחר כך אנחנו עם 4-5 וודקה טוניק במערכת, וקופצים על השולחנות לאור נרות החנוכה.

ככה באמצע הקפיצות, והצעקות והצחוק המתגלגל, מהדהד בראשי , קול, מאוד מעצבן "יש עבודה מחר" ושוב הקול חופר וחופר, אני כמובן בוחרת להתעלם..מי לא היה בוחר?

אני קופצת מן השולחן והמכ"ם מתחיל לעבוד ....'כוסית בשעה 1......שרירון בשעה 3.....הברמן בשעה 12...התיישבתי להירגע ונשענתי על השולחן, מכירים את ההרגשה שכל הגוף רוטט שאתה בראש טוב? ככה בדיוק הייתי...ויודעים מה היה חסר לי? טוב כמה דברים את האמת..
1. מחוך
2. סימני הצלפה
3. אמממ עוד וודקה טוניק?

את הוודקה טוניק סידרתי ברגע, אבל גבי נשאר חלק וקר, והציצים שלי ישבו להם בנחת בחזיה.

התקפלתי מהבר, רבע שעה אחרי שגופי התחיל לחשוק בדברים שלא היו בהישג ידי, החלטתי לפרוש למיטה.

------------------------------------------

8:09 כאב ראש נוראי, בחילה , ואיחור לעבודה
8:10 טלפון לעבודה שאני מאחרת
8:15 יורדת מהמיטה למקלחת
8:20 לוקחת את הכלב לסיבוב ומקללת אותו כל דקה
8:25 מדליקה סיגריה ומתחרטת על זה
8:35 יוצאת לעבודה

טוב, אני על הפנים, אני יושבת באוטובוס...והגבר מאחוריי לועס מסטיק בקול רם, יש לכם מושג מה זה מסוגל לעשות לבן אדם שיש לו הנגאובר ה...."צאנ'ק מאנ'צ קראנ'צ צאנ'צ"

מה כבר יש לי לעשות היום? סיימתי הכול אתמול, עבדתי עד מאוחר יחסית, שרתים? עלו, הכל יחסית תקין, תקלות שוטפות לא יהיו , וגם יהיו הטכנית יטפלו בזה...אה כן יש לי לפתוח קריאה.
יופי מעוהל אני אשב כל היום מאחורי המחשב ואגלוש או משהו, שקט בלי שיפריעו לי, גם ככה אני עוד שנייה מקיאה

באמת שאין לי כלום לעשות, תוכנית עבודה הגשתי, דוחות תקשורת כבר אפיינתי, הרבעון הזה כבר מוכן, כל הפאט'צים במקום. כן , אין לי הרבה לעשות היום

אני נכנסת למשרד..

מישהו 1- הנה את! המחשב לא עולה!
אני- אממממ....התקשרת לטכנית?
מישהו 1- זה דחוף!
מישהו 2- תגידי את השתגעת אני חייב אותך בחדר ישיבות , השרת נפל שוב!
אני- מה!?
מישהו 3- אוי הגעת סוף סוף יש לך הדרכה ב-14:00
אני- "תגידו לי נפלתם על הראש!? את! (מצביעה לכיוון מישהו 1) תתקשרי לנס מטח,
אתה (מישהו 2) השרתים לא נפלא, תנסה לעשות אתחול למערכת
מסתכלת על מישהו 3 "תדחה את ההדרכה למחר, קיבלתי מחזור"

מסתובבת למשרד שלי.

אוף, עדיין בא לי מחוך.

טוב, עכשיו, בבית, אני באמת יכולה לכתוב, לכל מי שקרא והגיב, תודה רבה, מי שלא אהב, תודה רבה שקראת בכל זאת, ומי שסתם גיחך, שמחה שהצלחתי לגרום לך לחייך.

בוא נתחיל בזה , כל מילה, ואני חוזרת, כל מילה שאני אומרת היא אמיתית וכנה, אני לא ממציאה (אלא אם אני במצב רוח של כתיבת סיפורים) אני נותנת לעצמי לשפוך כאן, את כל מה שאינני יכולה בחוץ.

ניסיתם פעם להתכחש לעצמכם? ולא כמו בסרטים ההוליוודים, אלא באמת להתכחש, להכריז שאתם מישהו אחר לגמרי, ולהאמין לשקר הזה? טוב אני ניסיתי, ולמען האמת זה עבד, קצת, ממש קצת.

אני זוכרת איך הבנתי שאני קורסת תחת השקר הגדול שלי

אקס- " היי בייבי"
אני- " היי באב"
אקס- "קניתי לך משהו?"
אני- (מה הסיכוי שזה שוט ומחוך?) "באמת ? אפשר רמז?"
אקס- אמממ אוכלים איתו?
אני- מה? מזלג?
אקס- ערכת סכום חדשה לדירה!!
אני- (כושיליאמוק אחותי הצולעת) "יו באבי!! תודה איזה מתחשב אתה!"

כאן בערך הבנתי שאני הופכת להיות טלי מרמזור, סבבה? סבבה.
ניתקתי את הטלפון ועצמתי עיניים, נשענתי אחורה על הכיסא והתחלתי לבכות , איך הכנסתי את עצמי לכלוב הזה שוב פעם?
עכשיו אני יודעת, תגידו שהוא היה מדהים, למעשה הוא לא היה מושלם, אבל מי כן.

הרמתי את הטלפון לאחותי

אחות- נו נפרדת ממנו
אני- רדי לי מהגב
אחות- למה את דוחה את זה
אני- אמממ כי אני לא רוצה לפגוע בו?
אחות- אוי באמת, תפרדי ממנו ולכי תמצאי לעצמך איזה גבר דומיננטי שיזיין אותך עד כלות נשמתך
אני- את נוראית
אחות- אני גם נשואה
אני- לננס
אחותי- אבל דומיננטי

הנקודה היא...שלקח לי זמן להבין...וחבל..שלא משנה מה, לא משנה מתי...ולא משנה איך..
אני..זאת אני, ואני בדסמית, אז הנה אני כאן, מחכה בקוצר רוח לספר לכם את מגוון השטויות שאני מסוגלת לעשות, וסתם לכתוב, ואפילו סיפורים בהמשך.

אז תצחקו חבריי הבדסמים, העולם שלנו פי שבע יותר טוב.


לא. טעיתי. פי שבעים.
לילה מושלם לכולם.

טוב, אני מודה, אחרי שנה וחצי רחוק מהסצנה, התגעגעתי.
אתם לא מכירים אותי, ולמען האמת לא כזה משנה לי, אם כבר טרחתם לקרוא, תקראו עד הסוף.

ברור כמובן שברגע שנרשמתי, התחלתי לקבל גלי הודעות מאנשים שרוב הסיכויים לא יודעים על מה הם נפלו.

מי אני? מי אני באמת....אני בחורה, שכל עולמה היה לנצח, להיות הכי טובה, מושלמת, יפה, חתיכה, סקסית, מצטיינת, חכמה, מובילה (הבנו את המסר נכון?)
וכאן מתחיל הבולשיט הרגיל....נהייתי מעולה....עם זה גם אטומה לרגשות (כי אי אפשר לנצח שדורכים על חברים *דה*) ומפה לשם גיליתי את הבדסמ, חופש, איזה תענוג זה היה.
ובאמת מצאתי את עצמי שוב, חדה יותר, חריפה יותר, מקסימה יותר (תזהרו ממני אני מקסימה כל אחד)

אממה! עולמנו לא בנוי ככה, לאחר תקופה נפלאה....קלטתי שאני לא מסוגלת להסתכל על המאסטר שלי , משהו בי השתנה, משהו בו השתנה, קמתי...והלכתי. כמו שרק מארה יודעת לעשות.

נחזור לנקודה? נחזור, פגשתי בחור, ונילה, חמוד, מקסים התאהבנו, שנה וחצי של אושר (נראה לכם הצלחתי להפסיק עם הבדסמ? זה בדם!) כמובן שאחרי שהוא לא סיפק את העניין פניתי למקורות אחרים (לא בגדתי, אני כלבה נאמנה, ספרים וכאלו) והפרידה הגיעה מהר מאוד
(אוי....איזו מסכנה....לא...ממש לא. בכיתי שעה, ויצאתי לדייט עם הברמן החמוד למטה)

ועכשיו אני פה.
יש לי שלוש תשוקות בחיים

כתיבה
בדסמ
ספורט

ואני הולכת לזיין לכם את השכל.


I'm Back