חריקת בלמים צורמת העירתני. מיד אחזתי בנדן החרב הצוננת כשאני סורק את סביבת הרכבת
בה נסעתי. חושך מסביב רק אור דלוח אחד זלג מעמוד התאורה הנטוי.
קולות חיות הטרף מסביב החרישו אזניים.יללות שאגות קירקורקים ומה לא.
עיני המיומנות החלו אט אט להתרגל לחשכה וכבר הבחנתי במספר קניבלים בנות לחושות הנופלות ופגרי המכוניות.הפראים נעו בחוסר בטחון בולט חשש כזה מהלא נודע.
שכן שימעי יצא למרחוק כאדם אכזר ברוטלי צמא דמים בעליל.
ראש השבט יצא מבנות למכסות כולו כניעה ורפיסות כשהוא מתקדם תוך כדי קידות והשתחוויות בלתי פוסקות ירדתי מקרון הרכבת כאשר ד"ר ילנה היפיפייה מחפה עלי מחלון הרכבת עם רובה וואיטפילד דו קני. רובה אימתני לכל הדעות . המראה של ילנה העדינה במחשופה העמוק עם הרובה הדו קני מחפה עלי עורר בי רגשות ישנים שעשוני מוכן למשימה שעלי לבצע.
בעודי מתקדם לעבר פיראי האדם האיומים שמעתי את מתח היריות מהרובה שבידי הלנה .
הפנתי חצי מבט הצידה שומר בזוית השניה על קשר עין עם הפרא שמולי.
המתח השני היה חזק מקודמו וראיתי את הגריפין המשתולל מת עוד לפני הגיעו לקרקע.
שמעתי את הרובה נידרך שנית וידעתי כי גבי שמור היטב.
אוח כמה אהבתי את ילנה והיא השיבה אהבה לחיקי.
את ילנה הכרתי עת נפלתי ברחובה של עיר וכאשר אבדה הכרתי בעקבות קטטה איומה עם שני אמזלגים וגריפין משתולל.
לפני שאבדה הכרתי הספקתי כמובן לשסף גרונם של האמזלגים והגריפין המשתולל ובמהומה
שהתרחשה עת ניטרפו אלה בידי חבריהם פינני אמבולנס גירגשי לבית החולים המרכזי.
ילנה יקירתי עבדה בבית חולים זה והצילה נפשות.
כשפקחתי את עיני לכשהתעוררתי חתמו שפתיה את שפתי בנשיקה לוהטת.
איפה אני שאלתיה במבוכה. אתה איתי ענתה בבטחה וזה מספיק לבינתיים. לא? שאלה בתוכחה? כן כן בטח עניתי וחפנתי חזה האדיר. כפתור ניקרע והנחתי את פני המלוהטות שם
במקום הצונן עצמתי עיני וישנתי שנת ישרים.
עליך הברכה נהם לעברי ראש השבט בניב אפריקאי עתיק. ברכה עליך ועל אחותך עניתי לו בברכה הנהוגה באזורי הספר האיומים בערבות הפתוחות. מכיר את שפת הזירדי אמר כשהוא חושף שיניים רקובות בחיוך מבעית.
תרים תתחת והתחל לרקוד ריקוד חתולים ירוקים על העיצים עניתי לו בדיאלקט המקומי.
שמלך היער ישפוך לעכוזך שמן סויה רותח ענה בחדווה . אתה משלנו אחד משלנו צהל האימבציל.
כן כן אחד משלכם ושגריפין משתולל יטחן אותכם דק עד הבוקר של מחר הוספתי.
מיד פג המתח הרב ואפילו ילנה היפה הנמיכה במיקצת את קנה הרובה.
בוא נתחיל בעסקים אמרתי לפרא בעדינות. למה אתה זקוק בן זקנה רקובה ענה באדיבות .
אני זקוק לשבעת אלפים נקבות לבתי הזונות שבטבעות החיצונית ורבבת נקבות גריפין משתולל
לטבעות הרוחב של איזורי החיץ החדשים ביופיטר.איך תגיע לאיזורים רחוקים כל כך שאל הפרא.
חלאת אדם זבל שכמוך טעות של הבורא איזורים אלה קרובים עבורי יותר מאשר המחראות של אנשך קרקובים ללשונך שחתי לו בידידות.
אסוף את אנשך לקרחת היער שאגתי לפתע תוך שאני מנסה להתגבר על הרעידות ההולכות ומתחזקות בעיני השלוקה הפרא זינק לאחור בבהלה ואני המשכתי בשאגותי תוך שאני מנסה
לאסוף עצמי ללא הצלחה. הייתי חייב להחזיק את רגלי שלא יברחו או יבעטו בסיר בשר האדם שרתח למולנו. ריר הציף את גרוני והחילותי מקיא. הבטתי לאחור וראיתי את ילנה במלוא הדרה עומדת במערומיה בחלון כשהיא רכובה על הרובה האדיר.
יותר חזק יותר חזק צרחתי לעברה וראותי מטשטשת מדמעות חמות החונקות את גרוני.
חצוצצרת פרשים פילחה את המרחב ובשרה את בוא התגבורת. סוחר במצוקה. סוחר במצוקה.
סוחר במצוקה שידרתי בטירוף במכשיר האוקינואה.סוחר במצוקה בכיתי הרוס מסמורטט למכשיר האדיש בדרכנו אליך ענה לפתע המכשיר בגירגשית.מהרו גנחתי למכשיר אנה בבקשה כשל כח הסבל.במעומעם לפני שאבדה הכרתי עוד שמעתי חיצרוצה של החצוצצרה מהואדי.
ילנה יללתי איפה את. איפה את אני מפחד נורא בכיתי.
אני כאן איתך סחא לי עת התעוררתי בחדר לבן צח ונקי
וזה סיפור החצוצצרה ונואמר אמן
טיסת לילה לאין
והשכלזן טס באפלה המוחלטת במהירות נחושה אין קץומשימת השזם במוחו והיה למלאך אדיר.
ועבר בכל העולמות ובכל הגלגלים העליונים והתחתונים.
ושליחותו בדמו יוקדת והיה לשליח אדיר
והרעה התחילה במגידו שם נאספו צבאות מוחמד למלחמה בצלבנים ומפעילהם היהודים.
וצבאות מוחמד כחול על שפת הים המוני המונים. וצבעם כשלל צבעי הקשת שחורים מסודן
ושאר אפריקה וצהובים מאסיה ולבנים מהמגרב ואירופה.
כי שכנו הם כאורחים בארצות אירופה ואירחום אנשי אירופה. ולא מטוב ליבם ארחום אלה להיות להם חוטבי עיצים ושואבי מים ובאה אחת ילדה רעה ופרועה ואמרה מה לערבים האלו ולנו וקמו עליה למלחמה ואסרו מלחמה עמי אסיה ואפריקה . והם לא ניצחו מעולם במלחמה מאז קרב חיטין בעמק חיטין ההוא ועמד בראשם צלח אדין ולא ידעו הם כי מזרע יהודי הוא.
תינוק שבוי בידי אורחת גמלים בדווים בדרך הבשמים שבו אותו לא ידעו כי יהודי הוא והנהיג את הקרב הגדול היחיד בו ניצחו המוסלמים .בניו של מוחמד את הצלבנים. הלוא הם הנוצרים
תלמידיו של ישוע היהודי נביא הצלב.והטורקים הצעירים קמו על צבאם אסרו מצביאיו והשליחום לבור כי סירבו לתקוף את אירופה . ברכותם רצו הם שלום וכסף . הלוא הוא כספם של היהודים.ובאים מצביא ההמון שלט בצבא והתאסף המון רב וביחד עם הצבא הענק המחומש לתלפיות בכלי זין משוכללים וענקיים ועלו מין החוף לעבר אירופה ולא נידרשו לחצות ימים כי מחוברת הטורקיה לאירופה .ושטפו את ארצות הים באירופה. ושחטו מאות אלפי מבניו של ישוע והדם זרם ברחובות אירופה ועריה מגואלות בדם החללים מאמסטרדם עד קופנהגן ומפריס עד קזבלנקה והדם זרם ברחובות וזרם לנהרות והאדימה הדנובה כארגמן מין הדם הניגר.ובארץ גרמנא היא גרמניה ירו חיילי מוחמד על שפת הנהר במיליון וגוויותיהם נפלו היישר לנהר הגדול וסתמו הגופות את סיכרי ארץ וגאו המים והרגו באלה ובאלה כובשים וניכבשים כאחד. ועלה מנין ההרוגים על מנין הרוגי המלחמה הגדולה הקודמת כי זו המלחמה השלישית ונהרגו יותר מהמלחמה השניה והראשונה כאחת.
והיהודים במצוקה גדולה וצבאות הפולש בדרכו לאירופה כנחיל ארבה עובר בארץ פלשת.
ואי אפשר לעוצרו וכבש את הארץ והיו המוסלמים אדוני הארץ והרגו ביהודים .הדבר היה שלושת ירחים וכעבור שולשת חודשי כיבוש מוסלמי וזעם האל ונילחם בשזם בם והרג בהם הרג רב והחרב המתהפכת לא הרפתה יום ולילה כי ניחם האל על שיצר אותם כחול על שפת ים כי רעים הם ואכזריים עם רשע . וניכרתו מארץ פלשת לעולם ולא תידרוך עוד רגלם המורעלת עוד בארץ המובטחת . והמלחמה באירופה כבדה הפצצות מסוגים שונים הטילו אלה על אלה ומתרוקנת היבשת לעיתה עד נגמרו האנשים ולא ידעו יותר מי הרעים ומי הטובים כי הרגו האחד בשני בחריצות ושקדנות ראויה ונשמו ערים וארצות והייתה אירפה למשיסה והתרוקנה ושבו השועלים להתרבות בה ונמרים ודובים ושאר טורפים. סבו בארץ וטרפו את הגוויות ובלילה נשמעו רק מיצמוצי שבירת העצמות בשיני הטורפים וקול קריעת הבשר מהשלדים הנירקבים. והייתה הארף ליער עד לא מיושב .
וכך ניתרוקנו ארצות ערב בני ישמעל ובני ישוע הרגו אחד את השני עד לא היה את מי להרוג.
והרשע פסה מהעולם והטוב ניגלה תוקן החטא הקדום וניפרד הרע מהטוב ושבו בנים לגבולם.
והייתה ארץ ישראל לראש פינה וישב עם ישראל לבטח בארצו.
והכניס השזם חרבו לנדנה וינוח
והשיירות יצאו לדרך שלש שיירות .שלושה ישובים. שלוש משפחות שלוש תקוות.
המנועים הגדולים נהמו חרש בשיירה הגדולה. מסודרים בטור ארוך .לילה של לפני הבוקר.
חושך מתערבב עם תחילת אור שחר. אורות דולקים כמעט אין סוף אורות.
ואני מביט לאחור ורואה את האורות ורואה את הפרצופים באפלולית . טור ארוך שלהם
וליבי גואה. אלה החברים שלי אני אומר לה. אלה החברים החדשים שלי .הם המגוייסים
למלחמת הטוב ברע.
ויתרנו להם לרעים כן כן מאז החטא הקדמון שערבב את הטוב והרע ויתרנו להם.
נתנו להם לשלוט בנו וניראה לנו הדבר הטיבעי. ולא כך. את העוני את הנחשלות את המסיתים למלחמות . את הפושעים אנשי הזרוע . כל אלה לא צריכים להתקיים.
שוטרים מושחתים לוקחי שלמונים. שופטי עוולה ושקר . שרים מורמים מעם ואדישים לגורלו.
מרעילי בארות .את כולם נקעקע.
האיש עם הגיטרה . הרוכב הבודד הנילחם ברוע. הוא נוסע בכבישים הלוהטים.
האם נשאירו לבד מול הרוע . לא ולא.
כך אני שח לה ואני רואה לפתע כי דמעות חמות על לחייה מתייפחת חרישית.
שואלת דומעת ואם יפול האיש? לא יפול כי אנחנו מאחוריו אנחנו הצבא החדש של הטוב.
ואיך יפול הטוב ? הסתכלי אני אומר לה שלש שיירות מחכות לאות מחכות לסימן.
הכל דרוכים בהנף יד יתנעו מנועים בהנף אגודל כלפי מעלה ינועו שיירות של תקווה משלש
נקודות אור לעבר העצרת. שם רמקולים אדירי שמע ישאגו את המסר.
ושבו בנים לגבולם. ופס הרע מהעולם והיה ההר הגבוה כל כך למישור.
והאיש הניף אגודלו למעלה עם שחר והשיירות יצאו לדרך בנהם מנועים מחריש אוזנים .
תמרות אבק בין אורות הרכב. בשאגה אדירה מסתערים קדימה.
והאופנוען יושב זקוף על רכבו הישן על הגבעה מביט בשיירות הנעלמות בתמרות עשן ואבק.
דמעה בקצה עינו מטרידה אלה החברים שלי סח לעצמו אלה המגוייסים החדשים למאבק.
אלה אנשי השיירה אלה חברי למסע.
מחבק אני את כתפה הרועדת ולוחש לאזנה כן כן יקירה המסע הגדול החל
תרשמי פה ביומן . פרק א. המסע החל - היום יצאנו לדרך.
חמשת אלפים בני זונות מטורפים נחושים . והשאגה האדירה עלתה.
אנחנו ננצח אנחנו ננצח אנחנו ננצחחחחחחחחח כי אנחנו הטוביםםםםםםםםם
והמסע יצא לדרך.
בני זונות זבי הרפס.
חוליגנים.
משתינים בקיר.
גמדים.
שוכבי זכור אוכלים ובולעים למיניהם.
מסוממים.
לוקחי שוחד ושלמונים
אספסוף בני בליעל
הצטרפו למסע ויסלח לכם ותבריאו מחוליכם.
המסע הגדול בעולם מתחיל בצעד אחד ראשון - ציאן צונג פו קיסר סין הקדומה
והנה אנו בכביש העולה צפונה ברכב מפואר נהנים מהמזגן המצנן חרישית את עולמנו הקטן.
עולם קטן מרופד מוגן ממכות מוכן מריח לא נעים מוגן מאלימות מוגן מכיעור רעב עוני וכאב.
עולם מנהטן כזה כאילו?
ואנו דוהרים על הכביש הרהוט שומעים את רחש המנוע הגדול וכבר באזננו שירת המלאכים בה שלווים אנו ומרוצים מעצמנו ומהעולם שבנינו לנו.
כאשר הוא ניגלה למולנו בעליה ההיא לצפון.
הרוכב עם הגיטרה על הגב.
הרוכב על אופנועו הישן הגיטרה על גבו קרחתו מבהיקה מתחת הקסדה הישנה הפנה מבטו אלי עת סימנתי לו לעצור בהנף יד תוקפני . עצר.
פתחתי את דלת המכונית ויצאתי לאספלט הלוהט. גל חום איום אפפני מכל עבר וכבר הצטערתי על
שהעזתי לצאת מריכבי המצונן.
הי אתה פניתי אליו. לאן אתה חושה שאתה נוסע ומה הקטע הזה של אופנוע ישן ומה עם הגיטרה .
האם אתה קבצן מזמר? הכל שאלתי והוא רק חייך. כשתגמור לשאול אענה לך שח ביובש
גמרתי אמרתי לו.
היישיר מבטו לאופק ואמר אני. אני במסע. אני התחלתי את המסע והרבה יצטרפו אלי בהמשך.
איזה מסע שאלתיו בחשדנות.
המסע למיגור הרוע בעולם ענה ברצינות רבה. אהה הבנתי למלמתי לעצמי . נישמע מענין עניתי לו.
אז תצטרף אמר לי האופנוען.איך בכלל קוראים לך שאלתיו מגן ענה ולא יסף.
וכך שנינו שותקים עמדנו שם על הכביש הלוהט מהורהרים. לפתע נעורתי ושאלתיו ומה באמת הצעד הראשון? להחזיר את הבנים הבייתה. אהה פוליטיקה המהמתי לא. לא . לא. ענה . הבנים החטופים
להחזיר אותם.לא פוליטיקה אלה כל ישראל ערבים זה לזה. ואני עובר כעת אצל משפחות החטופים
מעודדם ומנסה לעזור במה שניתן.ובמה אתה באמת יכול לעזור? שחתי לו אני אארגן להם עצרת.
עצרת ענקית כדי שיראו שהעם לא שכח שהעם איתם ושהעם לא יתן שהבנים ישכחו.
איפה תעשה עצרת כזו גדולה שאלתי האמת ? אמר אין לי מושג . קשה קשה אין מקומות מתאימים.
עכשו יש לך אמרתי לו.נכנסתי למכונית פתחתי את החלון ואמרתי לו סע סע המשך במסע אני מצטרף.
יש לך את המצטרף הראשון סע אנחנו במסע ושאלוהים יעזור לנו.
האיש הוא מגן דהרי איש אשכולות מנתניה האופנוען המזמר . הרוכב עם הגיטרה. D/J על אופנוע
חברים אז אתם מבינים אני כותב כזה במספר סגנונות שונים לגמרי האחד מהשני.
החל מסגנון כבד כזה של ימים טרופים המתרחשים עוד כאלף שנים(אני כותב מידע אישי
פשוט הייתי שם במימד הזה) ומעבר חד לחוויות סקס טהור.והלאה להגיגים אשיים.
אנה אנשים טובים הגיבו ואימרומה הסגנון המועדף.
זה לא אומר שאתחשב בזה אבל לידע כללי כזה.
טוב?
יופי
והנה אני פוסע במעלה השביל בואכה ירושלים במעבר הרים בוואב אל וואב ומסביב
כלניות תפרחנה .והשדה המוליך אל העיר רצוף בשילדי השיירות בדרך אל העיר הנצורה.
בוואב אל וואב לנצח זכור נא אצ שמותינו בוואב אל וואב בדרך אל העיר.
ובחלוף השנים נושא עיני למרום השמש היוקדת מחזירה חיוך של שלום.
ובין השלדים החלודים רקפות תפרחנה .ותעדנה כי ניצחנו . ולפני הבמה הענקית.
המשקיפה מאופק לאופק אני עומד ורואה את שורת הדגלים שורה ארוכה מאופק עד אופק.
והם דוברים אלי הדגלים ואני שומע אותם והם אומרים לי אנחנו נפיל את החומה.
דגלי הפטישים המוצלבים מתבדרים ברוח סתו קלילה ואני נושא עיני למרום ושואג שאגה גדולה והשמים נתבהלו והזילו דמעות חמות גדולות.
לפתע שמעתי צלילי גן עדן בוקעים מגיטרה מכושפת גימי הנדריקב ידידי ניגן את ההמנון האמריקאיוגניס הצרודה מלווה אותו בקולה הצרוד.
ועכשו חצות עיני נעצמות ואני חולם על כנפי השחינה והחורש חרש והקוצר קצר.
והשלום בא לארץ בואכה ירושלם הבירה ואולי שר את שיר החומה והתלמידים אמרו לא צריכים אנולחינוך לא זקוקים לכם והם עכשו זקנים והברק לא בעינהם והשיער גם הוא לא.
עמדנו כולנו ושרנו את ההמנון לפטישים המטצלבים והוריק השדה ולא ידעו כי בא לקירבו זכרון המלחמה ההיא ונאמר אמן
יש לי חבר קוראים אותו זאקו
זאקו אוהב לזיין
מזיין את אישתו שתחיה.
מזיין את שכנתו שתהיה בריאה.
מזיין את רינה.
מזיין את דינה.
מזיין את דיצה.
ולא נירגע ולא מתעייף רק רוצה לזיין כל היום.
עושה רשימות את מי זיין ואת מי לא .את מי כדאי ואת מי אפשר . וגם מוציא הרבה כסף על זה.
אבל כסף לא בעיה .כי זאקו עובד בהעברת דירות.עבודה טובה מביאה הרבה זיונים.
כן כן המטרוניטות אוהבות שסבל מיוזע יזיין להם את האמ אימ אמא שלהן.
וזאקו מזיין.
יום אחד ראה זאקו מודעה על חילופי זוגות בוילה בהרצליה. שמח זאקו ואמר לעצמו או יופי. סוף סוף נוכל לזיין חופשי. שם באורגיה אזיין את כולן.
שכר זאקו את שירותיה של ריבה נאה. ובמחיר מציאה של 500 שח נענתה הריבה לבקשתו שתהה בת זוגתו לאורגיה .שהרי ידוע כי בת זוג צמודה הכרחית לכניסה למועדון אקסלוסיבי זה של המזיינים חופשי.וכך הולך הוא זאקו בחדווה וגיל ממסיבה למסיבה ופורק מיטענו בחמוקיהן של נשות אצולה
מפורכסות .הוא נהנה והן אינן מחסירות. ואישתו מוחה את הזיעה ממצחו הלוהט עת חוזר הוא ממסעותיו המעייפים בחיקהן של נשות האורגיות.
תנוח קצת מפצירה בו אישתו הדאגנית אתה הורג עצמך בעבודה . די .יש לנו כסף מכביר. מה אעשה בלעדך אם תיפול למשכב.ולא ידעה כי חזר הוא ממשכב.
ערב אחד לבוש במיטב מחלצותיו צועד הוא מעדנות למסיבה גדולה במיוחד ולצידו מדדה בעדינות אותה דיצה שכירתו לדבר שיגולים. והנה הם ניכנסים ובפתח הבית מקבלים אותו המארחים במאור פנים שכן נודע הוא כבר בכל העיר בכושרו העצום.ובכלי זנו העצום.
היום יש לנו מישהי מיוחדת בשבילך. שחה לו הגבירה המארחת במתק שפתיים.
כן ? עונה לה זאקו .מה כל כך טוב בה?
או היא עונה. לו זו אחת שכל ערב שוכבת עם תריסר גברברים ורוצה עוד.
היא טוענת שלא נולד עדיין הגבר שמסוגל לספק אותה.ובטח לא בעלה שהורג עצמו בעבודה קשה.
טוב תביאי אותה עונה לה זאקו בקשיחות. היא ממתינה לך בקוצר רוח בחדר ניפרד שהקצענו לכם.
100 שח בסכ הכל.טוב טוב עונה לה ונכנס לחדר האמור.
נעץ מבט האישה העירומה ששכבה שם בפישוק רגלים רחב וראה את אישתו שתחיה.האמנם??
הלכתי על שפת הים החול שרף את כפות רגלי והשמש סימאה עיני .
הלכתי והלכתי והכאב לא נחלש מופרעת . ילדה רעה צרחתי לחלל האוויר.
ולא הייתה תשובה. הלכתי והלכתי חציתי גבעות ירדתי בעמקים ניכנסתי לפנים הארץ.
כן כן חיפשתיה בחגווי סלע במדרונות שופעים על גדת הנהר והיא לא הייתה שם.
יודעים למה לא מצאתיה? אגיד לכם. לא ידעתי את מי מחפש אנוכי. מי שחשקה נפשי.
אני שעדרי בקר עצומים לי שדות תבואה ענקיים שייכים לי מכל טוב הארץ ואנשיםמשחרים לפתחי.
רוצים עיצה רוצים מילה טוה ונדבה. ריבות יפות מראה מגלות לי ירכיים חמימות ואני מניח ראשי העייף על שדייהם הזקורים מחפש מנוח ולא מוצא.
מסתכל במערומיהם הורודים ותוהה האם הפרח מקדים את הפרי או להיפך.
שכבתי פרקדן על נאות דשא ירוקות עיני מביטות בשמיים ולפתע ראיתי נשמה.
נשמה קראתי לה והיא לא ראתה מה לעשות מה לעשות חשבתי במהירות.איך אאחוז ברגע
שלא יברח שלא יחמוק ושלפתי אברי וכיוונתיו לעבר הנשמה לעוצרה והיא ניתבהלה מאד.
הלמופרעת תחשבני ואני אמרתי לא לאאא לאאאא והיא ברחה לה ילדה רעה צרחתי עליה.
בשבילך חרגתי ממנהגי ואת בורחת? בת נעוות המרדות אם אתפסך אכה בך בעכוזך הענוג עד צבעו יהפוך לוורדרד .
והיא סבבה על עקביה חזרה אלי נכנעת ורכה. כן כן כן הכה בי עשה בי כרצונך .אמתך אני
שיפחה חרופה שלך. ואני זקפתי גבי והרעמתי קולי.
אכן שיפחתי את מקולרת לי ושמך אינו עוד ילדה רעה מהיום שמך מופרעת טובה ומקולרת .
וגם למי הינך מקולרת.
ובתמורה אעבור עליך בדיגלי והוא נכון והיה מדברך לנאות דשא וני באתי על אושר.
וחיים אנו עד היום באושר ועושר ונאמר אמן
כעיט אני דואה בשמים גומא מרחקים במהירות הברק המכה.
חוצה רכסי הרים מאיימים חורש בגיא וממריא מעל אוקינוסים עצומים . כי אני שליח הבורא יתברך.
ומחפש את בנות חווה כי שמועה הגיעתני כי טובות מראה הן .
והגעתי לארצו של רוס וכיוונו אלי אנשיו חיציהם ודרכו קשתם להפילני ואני נשפתי בהם אש ונימלטו על נפשם ואבוא מבוא השמש שם מעטה היא. כי בצפון ארץ והייתה השמש ביום ההוא ותצאנה בנות סקנדינב לגלות גופן התמיר לשמש המחממת.
ואני דואה בשמי רוס ואראה ריבה נאה אחת שוכבה במערומיה המבהיקים וגבה ועכוזה הענוג כלפי מעלה. ואדאה למרומים ובאחת צללתי ודגלי דרוך עלי כשרביט קסמים דרוך ונוקשה וככה אני צולל ותקעתי בה באחת בעכוזה הורדרד.ודיגלי ננעץ בעכוזה במהלומת אילים וצרחה הריבה השמימה
בחוזקה כי בא עליה פורקנה כמהלומת אגרוף. באותה השניה בה ננעצ בה צלצלי.
ואני קמתי ממנה ואחזתי בשערה השופע וניגבתי את דיגלי הרטוב ואומר אמן