היא גדלה בקופנהאגן בדנמרק, אבא רופא, אמא מפיקה בטלוויזיה. הם גרו בדירה ענקית במרכז העיר. בחורף קור מקפיא והרחובות לבנים משלג. בקיץ ימים ארוכים וחמים שלא נגמרים. נערה גבוהה ויפה שהפכה להיות בחורה שפשוט אי אפשר לעמוד לפניה, ולא משנה אם אתה אשה או גבר. שער שחור, עינים ירוקות, תמיד לבושה בג'ינס צמוד, מגפיים עם עקבים, סוודרים ואפודות מדליקים, צעיפים, מעיל ארוך...
רק כשהתבוננתי בה בפעולה הבנתי עד כמה אני ישראלית סרוטה ושפוטה, יהודיה נרדפת, נכדה של פליטים נרדפים. יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי צה"ל, יום הכיפור, תשעה באב, מצדה, טרומפלדור, מצעד המוות...כמה אנחנו מענים את עצמנו תחת המטען הזה של להיות יהודי וישראלי.
הסקנדינבים הם אנשים אמיצים. עד לפני מאתיים שנה הם היו הלוחמים המפחידים ביותר באירופה. אנשים שהחיים בארצות הצפון בקור הנוראי בחורפים הארוכים חישלו אותם, בדיוק כמו שהשמש המופיעה ומחממת כל יום פינקה את הסתלבטנים של ארצות הדרום. הם אנשים כל כך אמיצים שהחליטו שהם לא מפחדים יותר, לא מעמים אחרים, ולא מהנשים שלהם. הם שחררו את הנשים שלהם וקיבלו בתמורה נשים חזקות ואוהבות חיים.
לצפות בה ליד הבר, נשענת עם המרפק, פותחת את העינים המקסימות שלה לגבר המקשקש לה בהתלהבות באוזן, ואז היא מבחינה בי מסתכלת בה, וזורקת לי מין מבט מהיר כזה עם קריצה מזווית העין וסימון כמעט בלתי מורגש באגודל - שחקי אותה בייב, אוהבת אותך, זה הכל משחקים, תהני.
לפני 14 שנים. 26 בינואר 2010 בשעה 11:41
