התמכרות

התאים לי לשבת כך בפינת הבר ולהתבונן בלי הפרעות בנעשה סביבי. את קארינה ראיתי מולי בקצה השני של הבר מנהלת שיחה ערה עם ענק רזה בעל שיער בלונדי ארוך, גריט ישבה עם חבורה של אנשים, הם שתו בירה ועשו הרבה רעש. כשראתה שאני מתבוננת לכיוון שלה נופפה לי ביד בעליזות וסימנה לי להתצטרף, אותתי לה שאגיע עוד מעט. רציתי תחילה להבין מה קורה במקום המוזר הזה לפני שאני משתלבת, אם בכלל.
רוב הנשים היו בתלבושת פטיש מושקעת להדהים - חליפות לטקס שלמות (קט סוט), שמלות עור, חצאיות לטקס, מחוכים, חזיות - מעולם לא ראיתי כזו תצוגה חיה של בגדים מהסוג הזה. כולן ללא יוצא מהכלל נעלו עקבים גבוהים, מגפיים גבוהות או סנדלים סקסיות, והיו מאופרות למשעי. הצבע השחור היה שולט, אבל היו גם חצאיות, חזיות ומגפים בצבע אדום בוהק. בין הגברים היו מספר פורמטים של לבוש - חלקם היו ערומים עוטים על גופם רתמות עור, קולר כלב על הצוואר, ותחתונים זעירים. אחרים התהדרו במכנסי עור ארוכים וחולצות צמודות תואמות. הקבוצה השלישית כללה גברים בבגדי נשים - חיקוי מושלם כולל גרביונים, חצאיות, מחוכים, שמלות ומגפים בעלי עקבים דקים וארוכים.
אבל בתוך כל הקרקס הססגוני הזה היו לא מעט נשים וגברים בלבוש רגיל, כולל חבורה של שלשה יפנים לבושים בחליפות עסקים. מאוחר יותר הבנתי שקוד הלבוש הוא בגדר המלצה ולא חובה. דווקא האורחים המזדמנים שעטו בגדי ערב סטנדרטים היו חביבים במיוחד על המשתתפים הקבועים. הם נתנו להם את האפשרות לחשוף את עצמם מול עינים תמימות וגרמו להם להנאה רבה.
בצד הנגדי של המרתף היתה במה קטנה מוגבהת. עליה ניצב ללא תנועה גבר ערום בתנוחת כלב - על ידיו וברכיו. ראשו היה מכוסה במעטה לטקס שהשאיר לו רק פתחים זעירים לעיניים, לאף ולפה. הזין והאשכים שלו היו קשורים ונעולים בשקית עור קטנה, מחוברת לרצועת שרשרת מתכתית. ממרכז הישבן שלו הזדקרמעין זנב סוס מחובר לדידלו (בט פלג) הנעוץ עמוק בפי הטבעת שלו.
כעבור מספר דקות עלתה אל הבמה אשה יפה בעלת רעמת שיער אדמוני, לבושה במכנסי לטקס שחורות צמודות, מגפיים מעל גובה הברך בצבע אדום מבריק, חזיה ומחוך. היא נראתה מהממת. היא התקבלה בפרץ של תשואות ומחיאות כפיים, לקחה לידה את המיקרופון והודתה לקהל.
היא ניצבה מאחורי הגבר הדומם והתחילה לספר סיפור שאותו לצערי לא הבנתי. כנראה שהסיפור עסק במעלליו של העבד שלה - הגבר על ארבע, ועורר גלי צחוק מכיוון הקהל. בנקודה נסוימת בסיפור היא שאלה את הקהל שאלה והפנתה את המיקרופון כדי לשמוע את התשובות. העבד עשה משהו לא בסדר והיא התייעצה עם הקהל איך ראוי להעניש אותו. מישהו הציע לה לדחוף את המגף שלה לתחת שלו והיא נענתה מיד והדגימה לכולם שהדבר אינו אפשרי בגלל שהתחת שלו כבר מלא ומפוצץ מהפלג שבתוכו - היא הורתה לו להסתובב כדי שכולם יראו את התחת שלו, ואז דחפה את חוד המגף שלה כדי להראות שזה אינו אפשרי. הצחוק והקריאות מהקהל התגברו והיא חזרה לסיפור. לאחר מספר דקות עצרה שוב והפנתה את המיקרופון לקהל, הפעם הבנתי - היא שאלה אותם כמה הצלפות הוא צריך לקבל, וקיבלה מבול של תשובות מכל עבר. היא נגשה לפינת הבמה וחזרה משם עם שלשה שוטים - שוט רוכבים ארוך, מקל במבוק, ושוט בעל מספר רב של רצועות עור דקות. שוב פנתה אל הקהל בהתייעצות - באיזה שוט להשתמש, ושוב קריאות וצחוקים.
ואז היא התחילה להצליף בו בכוח רב, הישבן שלו התמלא בסימנים אדומים והוא נאנק מתוך המסיכה בכאבים. היא עצרה, הורתה לו להגביה את ישבנו כדי שכולם יראו את הסימנים האדומים ואז שוב התייעצה עם הקהל - להמשיך או לא. התשובה הייתה כנראה להמשיך אבל אז היא הודיעה שאין לה כבר כוח והיא זקוקה לעזרה. היא בקשה מתנדבות שיעלו ויחליפו אותה על הבמה וימשיכו בהצלפות.
ואז קרה משהו שממש לא הייתי מוכנה לו, בריט קמה ופנתה אליה בקריאה, הן ניהלו שיחה קצרה ואז פתאום הסתובבו כולם לכיוון שלי. הגברת האדמונית קראה לי בחיוך גדול לעלות לבמה.