תחזוקה גבוהה

אתמול בצהריים סבתא שמה את המאסטר לישון בלול שלו ואחרי כמה דקות יצאה מהחדר (מאסטר בוגר יודע להרדם לבד). לאחר 10 דקות בערך נפתחת דלת חדר השינה והמאסטר כולו חיוכים פוסע קוממיות אל הסלון. למד לטפס על סורגי הלול ולרדת לרצפה מבלי ליפול (מזל שלא הייתי שם לראות את זה!!!) באותו הערב כששמתי את המאסטר לישון את שנת הלילה שלו הוא עשה לי את אותו התרגיל בזמן שהלכתי להכין לו בקבוק תה. מסקנה: לקנות מיטת מעבר דחוף. אומנם גם ממנה יוכל לרדת מתי שבא לו, אבל ככה אין סיכון שיפול מגובה מטר עשרים וישבור את הראש/רגל/יד/פרצוף.

בבוקר נסענו לקנות מיטה. בחרנו אחת חביבה בצבע שמנת (הוא במילא ידביק עליה מדבקות של טרקטורים ומכוניות אז לפחות שיהיה לו רקע יפה...) באנו הבייתה ואני פצחתי במלאכת ההרכבה. להגנתי אומר שזאת לי הפעם הראשונה שאני מרכיבה משהו לפי הוראות כתובות ולכן כלל אין זה מפתיע שהרכבתי את המיטה הפוך בפעם הראשונה. מה שכן מפתיע זה שהצלחתי בפעם השנייה בלי בעיות!

הלילה הלכנו לישון בפעם הראשונה במיטה של גדולים, עם כרית חדשה של מיקי מאוס ושמיכה חדשה (אם כבר אז כבר). זה לא מנע ממנו לקפוץ מהמיטה שלי למיטה שלו ושוב לשלי וחוזר חלילה, אבל בסופו של דסר הוא נרדם מחבק את אי-אה ביד אחת ואת בקבוק התה שלו ביד השנייה.

לילה טוב לכולנו.

[b]

איזה כיף לחזור ולעשות את מה שבא לי הכי טבעי בעולם.

דיווה כמעט היה נפילה, אם לא הייתי רואה את שלושתכם. איזה כיף שבאתם!

ותודה מיוחדת לך שעשית לי את הלילה.

האביב בפתח וזה סימן להתחדשות פריחה וצמיחה. אז יאללה! תאהבו כאילו לא נפגעתם מעולם, תרקדו כאילו איש אינו מסתכל (או כולם מסתכלים, תלוי מה עושה לכם את זה יותר) ותשירו כאילו יש לכם שמיעה מוזיקלית.[b]

עוד שנה

עוד ניסיון

יודעת מה טוב לי ועם זה ממשיכה הלאה. משאירה מאחורי את הכאב הפיזי והנפשי, אין לי צורך בהם.

מאחלת לעצמי המון אושר ואהבה עם אחד מתאים וראוי.

בא לי לצאת בשישי. בא לי מסיבה. בא לי לשמוח ולפזז ולראות את כול מי שאני אוהבת. הכי חשוב - חיבוקים ונשיקות!

אז איפה יש מסיבה טובה שישי הזה?

הצעות שוות ייבחנו לעומקן.

Let the games begin[b]

הוא: בא לך 100 גרם קשיו?

היא: 100 גרם???

הוא: כן.

היא: אתה בטוח? רק 100 גרם?

הוא: כן.

היא: זה בגלל שרזיתי? זה לא יפה. להגיד את זה רק בגלל שאני יורדת במשקל. אתה רומז שאני שמנה?

הוא: את מעדיפה מאתיים גרם?

היא: אתה רומז שאני שמנה? אתה לא אוהב אותי יותר!

הוא: על מה את מדברת???

היא: זה לא בסדר להתייחס ככה. 100 גרם קשיו. שתדע לך, שאצלנו בפולניה לא מתייחסים ככה לגברת.

הוא: מה כבר אמרתי?

היא: אתה רואה! אתה לא אוהב אותי יותר! אתה לא זוכר כלום ממה שאנחנו מדברים ואתה אומר שאני שמנה!

הוא: לא אמרתי שאת שמנה. שאלתי אם...

היא: אני יודעת בדיוק מה שאלת ולמה התכוונת! זהו! אני חוזרת לאמא שלי!

הוא: אז לא לקנות לך 100 גרם קשיו?[b]

היום יומולדת לילדה הכי יפה בגן (חוץ ממני).

הולכת לחבק ולנשק אותה הכי שבעולם.

נתראה בדיווה :)[b]

יושבים בסלון. אני על הרצפה, על שמיכה פרושה, בישיבה מזרחית. הוא מסתובב סביבי. מתעסק בעניניו, כאילו לא מודע לקיומי. אבל אני יודעת שאוי לי אם אקום או אצא לרגע מסביבתו. יש ימים כאלה, שהוא צריך אותי בסביבתו המיידית ומביע את חוסר שביעות רצונות במבט אחד מהיר וקשה, במידה ואיני נותנת לו את מבוקשו.

מזיז את חפציו מצד אחד של החדר לצידו האחר. מארגן את הכול שיהיה לו נוח בעיניים ובהישג יד. מאפשר לי להתפנות לעיסוקי, כול עוד אני נשארת על השמיכה בטווח ראייה שלו. אני לא יודעת אם הוא מרגיש שאני עייפה, אני לא חושבת שהוא אפילו מהרהר בזה. מבחינתו נולדתי להיות בשבילו. האמת, גם מבחינתי.

באיזשהו שלב הוא ניגש אלי, שם יד על החולצה שלי ומושך אותה למטה. מסתכל על מה שהוא רואה ומסכם במילה אחת. ציצי! אח"כ הוא מכניס לשם מיני אוצרות, מחזיר את חולצתי למקומה וחוזר לעיסוקיו. כאילו כך צריך להיות. כאילו לא קרה כאן שום דבר מיוחד או בלתי שגרתי.

אח"כ הוצאתי מהחזיה לטאה אחת, גולה, מכונית קטנה, תרנגולת אחת ושני כלבים.
ככה זה כשאת אימו הגאה של שולט דומיננטי ואסרטיבי. מי אמר דומסוכן ולא קיבל????[b]

[color=purple]25 אנשים קראו את בלוגי החביב היום. 25. קרה משהו שאני לא יודעת עליו???

תמיד מספרים לי הכול אחרי שהריגושים כבר עברו. אם בכלל. אם אחת מחברותיי רצתה חברה לריכולים רוב הסיכויים שלא הייתה בוחרת בי, כי מעולם לא היו ידיעות מרעישות בפי. ואולי היו ידיעות אך מעולם לא חשתי צורך לשתף. אולי זאת תוצאה ישירה של העובדה שאני מרוכזת בעצמי (את מי באמת מעניין חיי האישות של אחרים???) ואולי זה סתם פועל יוצא של שכל יתר.


אז תרכלו כלבלבים וכלבלבות יקרים... תרכלו!

לי יש מספיק חיים לחיות, אין לי צורך בסיפורים על מרי נפש וחרוכי לבב. לא ממש מעניין אותי שזאת יוצאת עם ההוא ששלט בחברתה שהייתה הנשלטת של דודי שמחה הטוב. או הנשלט שבוגד במלכונת שלו, והיא בתמורה מתפשטת לשולט במצלמה.

אני יודעת שלא כולם כאן אוהבים אותי, זה בסדר, אין לי צורך באהבת ההמונים.
אני יודעת גם מי מלכלך עלי, וזה גם בסדר, הרי לא באמת ציפיתי שהם יפתחו לעצמם חיים.

לדעתי האישית מי שבוחר לחיות בסחי של המיץ של הזבל, סופו שלא יזהה זהב כאשר זה יפול לידיו בטעות. ולכן מנפה את הלכלוך והזוהמה מחיי. שומרת רק את הטוב והשקט והיציב. שמחה במה שיש לי ולא ממש מתעניינת במה יש לאחרים (אלא אם זה חיובי).

מספיק לי לדעת מה יש לי בידיים, ואין לי צורך בקנאת האחרות שחוו אותו.

שיהיה לכם לילה טוב ושקט.[b][/color]

מאוד אוהבת הפתעות. בייחוד כשהן לטובה.

הצלחת לשנות את הרושם שהיה לי עליך, וזה דבר נפלא לכשעצמו. באת כנוע, כמו שהבטחת. אני יודעת שהיה לך קשה. נתת מעצמך, וזה דבר שהתקשיתי להאמין שתצליח לעשות. אני גאה בך שהצלחת.

"אני מנסה לעשות דברים כמו ג'נטלמן... לא ממש יודע איך זה עובד"
אל תדאג - גם את זה אני אלמד אותך.

יקירי, זוהי תחילתה של חברות מופלאה![b]

אז יצאנו לקניות חורף, אני היורש וסבתא (שלו, שלי מזמן נושמת פרחים מהשורש) נכנסנו לאחת מחניות הבגדים במתחם המועדף עלינו. המוני אדם בחנות. מעברים צרים, נגמרו העגלות, סבתא הצליחה לארגן סלסלה. מפשפשים במדפים ובמתלים.
חליפות גן ליורש
פיג'מות
גרביים (אלא מה"ביוקר" שלא יחליק הלולבון בצעדיו)
שני זוגות נעלי בית (פרוותיים לבית ו"של גדולים" לגן, שיראו שהוא גבר רציני)
ועוד מיני קישקושים.

ניגשים לקופות (שתי קופות מסכנות מאויישות ע"י שתי עובדות אומללות שמנסות לתקתק את הפריטים מהר תוך כדי פיוס אי-אלו קונים נרגנים שנמאס להם לחכות שעה בתור). מחכים לישועה, בינתיים מקשקשת עם סבתא של היורש על ענייני עבודה ותלמידים. לפנינו שלושה גברברים שחומים וגבוהים. גם אנחנו גבוהות - יחסית לגמדיות ננסיות. תוך כדי שיחה הסתובב אחד הגברברים אלינו ואמר "שלום המורה צ!", וחייך חיוך חנפני לסבתא של היורש. שמע אותו אחיו והסתובב לראות במי מדובר, ובמבט מופתע אומר "המורה ר, מה את עושה פה?"

אכן עולם קטן. הסבתא של היורש מלמדת את הצעיר שעדיין בתיכון, ואני לימדתי את האמצעי אנגלית לקראת הבגרות כשסיים תיכון לפני שנתיים-שלוש. את הפרצוף זיהיתי, אבל תהרגו אותי, עד עכשיו אני מנסה להזכר איך קוראים לו ולא מצליחה.[b]

[color=red]מסתכלת עליך במקלחת.
מרוצה...

שעה וחצי לפני זה -
גבוה, שחום, מוצק - בדיוק כמו שאני אוהבת.
לאט לאט תלמד לתת לי את כול מה שאני אוהבת לקחת. תלמד מתי להגיב ומתי לסתום את הפה. בינתיים, בשביל ההתחלה - אני מרוצה ממך. כול כך קשה למצוא נשלט שבא מראש עם הרצון למלא כול הוראה. עם הרצון האמיתי לשרת ולספק.

אני נהנית ממך.

בחזרה למקלחת -
אתה רואה את החיוך שלי.
"ממה את כול כך מרוצה?"
חסר לנשמתך שלא הייתי מרוצה!
וכן, גם על עור שחום רואים תחת אדום!

מסופקת. אפילו מהשוקולד...[/color][b]