כבר לא שותקת

אז אוטוטו מתחילים את הסופ"ש.

והפעם לא סתם דאנג'ן בתל אביב.

היום הלכנו על ההרד קור, לילה בחיפה עם הופעה של ירדנה ארזי וארוחת ערב עם החבורה התל אביבית שלנו. רונית החליטה הפעם לפנק אותי והציעה שהפעם דנה תצטרף אליה להופעה. אין מאושרת ממני, כבר שבוע אני מתכננת כל פרט ופרט, שהכל יהיה מושלם ושנספיק לעשות כל מה שתכננו. אז התחלתי במניקור עם לק בורדו מהמם. לא מפסיקה ללטף את הציפורנים שלי, רונית בינתיים בילתה בקניון הקרוב.

עכשיו אנו בחדר לאחר אמבט חמה, נרגעות לפני שמתארגנות לארוחת ערב עם החבורה המשוגעת שלנו שלאחריה כולנו יוצאים לזאפה להופעה של ירדנה ארזי או כמו שהיא נקראת בפיהם, ירדנה. זו לא הפעם הראשונה שלנו בחיפה אבל עד היום הבילויים היו די סולידיים, מקוןה שהפעם יהיה הרבה אקשיין.

יאלה, הולכת להתארגן...

אז כל מי ששאל וציפה, יכול להרגע.

רונית ודנה עושות סופ"ש בחיפה.

הצעות מעניינות יתקבלו בברכה.

הקולגה מהפוסט הקודם זו אותה אחת מהפוסט "על קצה הלשון".

בשבוע שעבר היא אף שאלה אותי בתמיהה שהיא לא מבינה איך יש לי ידיים כל כך נשיות בזמן שאני עושה עבודה פיזית וגברית באחד מהתחביבים שלי. מפחדת שיום אחד ישרף לה המוח מרוב מחשבות וסרטים.

לפני שבוע בערך קיבלתי דיק-פיק של חבר מהכלוב בזמן שהתכתבנו. התמונה היתה כל כך מרשימה שגם לאחר שניגבתי את הריר, לא רציתי למחוק אותה. בחמישי האחרון קולגה שלי לצוות שעובדת תחתי העבירה הרצאה מקצועית מול קהל גדול ובקשה ממני לצלם אותה על הבמה. רק אתמול העברתי לה את התמונות וכשידעתי אותה, היא אמרה לי שכבר העבירה אותן ממני אליה בחמישי. עכשיו אני לא יודעת אם אני יותר כועסת עליה על שחיטטה לי בנייד או יותר רטובה מהידיעה שהיא בוודאות ראתה את התמונה המרשימה (המונות מקובצות באותו עמוד ללא גלילה אז אי אפשר לפספס).

אף פעם לא הייתי פריקית של מוזיקה או הערצתי בטירוף להקה או זמרת מסויימת. לא גדלתי עם תקליטים בבית והטייפ הראשון שאבא שלי קנה נועד כדי שאלמד את הפרשה שלי לבר מיצווה. הייתי מקשיבה למיינסטרים אבל לא מדקלמת את המילים בעלפה. במשך שנים העדפתי את ואנגליס ויאני. מילים רק מסבכות אותי. בשנתיים האחרונות הדברים משתנים לאט לאט בלי שאוכל לשים את האצבע על סיבה מסויימת. אבל את הפריצה הגדולה שלי אני חייבת לחבורה משוגעת ומשגעת של אוהבי ארוויזיונים שנכנסה לחיינו ממש לתוך הורידים. אני מוצאת את עצמי מדקלמת שירים בזמן נסיעה וממש רואה את עצמי מבצעת אותם על הבמה מול קהל ביתי ואוהב. רק המחשבה על השינוי מבול העץ הגברי שהייתי ללוליטה חושנית שעושה אהבה עם הקהל גורמת לי לצמרמורת של התרגשות ולפעמים גם לרטיבות קלה. יום אחד זה יקרה, בלי שנרגיש.... אבל בינתיים רונית רצתה לראות את הסרט החדש של Queen. אני כבר באתי מוכנה לאופציה של נימנום בסרט באורך של שעתיים וחצי. אוי, כמה שטעיתי. נראה לי שהתרגשתי יותר מרונית, אפילו הזלתי דמעה כמה פעמים. מיותר לציין שלא מצמצתי לרגע. עכשיו יותר מתמיד הבמה קוראת לי ואני צריכה את החברים שלי לצידי כי בלעדיהם זה לא יקרה. אז אתם, כן כן אתם, ובמיוחד אתה הפרוע עם פני הילד הבישן תתחילו להזיז את התחת כי אני לוהטת. חימום מנועים אצל ירדנה. יאלה, מתגעגעת, נשיקות לכולם.

זוכרים את הלק מיום שישי בפוסט הקודם? אז היום אוכלת צהרים עם שלוש קולגות שאחת מהן עובדת תחתי. היא יושבת מולי וסוקרת אותי כהרגלה. פתאום היא שואלת, "xxx, מה? מרחת לק שקוף?" אני עושה עצמי כלא מבינה על מה היא מדברת ופוטרת אותה בהבעה של "מה קרה לך? הסתובב לך משהו?"  והיא ממשיכה "אז למה הצפורניים שלך מבריקות?" אני ממשיכה להתמם ואחרי עוד הערה מהאחרות אנו כבר בנושא אחר.

למרות האדישות שהפגנתי, בערתי מבפנים. כל כך רציתי לקחת אותה לבירה ולשתף אותה ולהכיר לה את דנה אבל היא עובדת שלי ולמרות שהגבולות אצלנו די מטושטשים, אני חייבת לשמור על עצמי. חוץ מזה יש לי תחושה שיש אצלה כמה פרצות בתחום אבטחת מידע. אז בינתיים אנו נמשיך בטיזינג הדדי והיא תחפור את עצמה לדעת, בנסיון להבין מה הקטע שלי.

אז תכניות השתנו. ויתרתי על הקפה אבל עברתי בקניון ליד דוכן למניקור ופשוט לא יכולתי שלא לעצור. בהחלטה של רגע מתיישבת למניקור, מבקשת להשאיר את הציפורנים ארוכות ולשים לק שקוף כך שאני ארגיש ואחרים לא. האחראית מציעה למרוח סרום שהוא גם רפואי. אני מתענגת מכל רגע, מקשקשת עם הבנות, משתפת בנגיעות ופתאום מתיישבת לידי הגדולה שלי. הבאתי אותה מוקדם יותר לסידורים והייתי בטוחה שהיא חוזרת הביתה באוטובוס מיד לאחר מכן. היא זיהתה אותי מרחוק ולא הבינה מה אני עושה שם. אז בשיא הנונשלנטיות הסברתי לה שחברה לעבודה המליצה לי לעשות מניקור וסרום לטיפול בפטריות וגירודים. על פניו זה עבר בשלום. נראה לי שרונית כבר תדאג שאשלם על כך.

אוף, מה עושים עם כל החרמנות הזו?

אז התכניות השתנו תוך כדי תנועה, וההתלבשות הסתכמה בכמה שמלות שמדדתי בכמה חנויות. הזמן טס כשנהנים.

תודה לכל המפרגנים ולכל המציעים. מעריכה זאת מאוד. אולי בהזדמנות אחרת בקרוב.

בתקופה האחרונה חלה התרופפות במתח המיני ביני ובין רונית. אולי התרופפות היא לא המילה המדוייקת שכן המתח עלה עקב ביצועים ירודים שלי. התסכול היה הדדי. כבר התחלתי לדאוג שאני מזדקנת מהר מדי ורונית נשארת עם חצי תאוותה בידה. רונית מכירה את הפנטזיות שלי שבהן היא מצרפת גבר אחר שיספק אותה כי אני כבר לא עומדת בדרישות שלה, אבל נשבעתי לה שהפעם זה לא בכוונה. מכירות את הפתגם "אין דבר העומד בפני הרצון, אבל מה עושים כשיש רצון והדבר אינו עומד"? רגע, בלי לחץ, הוא עומד אבל לא מתי שצריך ולא כשאני פוקדת עליו והוא לוקח לעצמו הפסקות סיגריה מתי שבא לו בדיוק באמצע המשמרת. בשישי בצהרים רציתי לנסות משהו שרונית מאוד אוהבת. אספתי אותה מהעבודה והמשכנו לאחד הפרדסים בסביבה. בתוך הרכב גילינו שאנו כבר לא בני 16 אז יצאנו החוצה. ברקע נשמעים רעשי אופנועים ואני מתחרמנת מכך שהם יעברו לידנו ויצפו בנו או לפחות כמה תילנדים. הכל נראה מבטיח והתחיל יפה אבל באמצע הדרך משהו התפוגג. בערב רונית הודיעה לי שראשון בבוקר יהיה בוקר מכונן וכדי שאתפקד כראוי כי עוד פישול יגרום לתוצאות קשות. מאותו הרגע נוצר נתק בין הידיים שלי לזין  ונתתי לו לצבור כוחות. שנינו התכוננו לבוקר הזה וההתרגשות היתה באויר. כשרונית השפריצה לתוך פי רק מעבודת הלשון שלי, הלחץ ירד וכמו בסרטים פתאום הכל חוזר לתפקוד של 150%. אי אפשר לקבוע שינוי לפי ארוע אחד אז השבוע יהיו לפחות עוד שניים כדי לסמן שינוי כיוון.

תאחלו לנו בהצלחה

אוהבות

רונית ודנה

קוטפת קלמנטינות בגינה של חמתי. אני מעירה שהן חמוצות עדיין. חמתי מרימה גבה ואני נותנת לה חצי קלמנטינה. היא אומרת לי "הידיים שלי מלוכלכות, תן לי בפה" הייתי צריכה כמה שניות להרגע, בסוף פרקתי לה פלח והגשתי לה ליד. כשבדקתי את התחתונים שלי אחר כך, היה בהם כתם של רטיבות.