זהו נגמרה הבאסה, כאילו לא היתה
קיימת מעולם. ממש כמו הילדים
בנרניה שנכנסים לארון ויוצאים לעולם
מופלא, כך אני מרגישה כשעברתי דרך
הוילון השחור בכניסה ללימה לימה.
כמו טובע שנתחבר מחדש לחמצן.
והחברים, החברים המהממים והמהממות
שלא פגשתי כבר חודשים. לקבל מהם חיבוק
אוהב ואמיתי. ממש בכיתי בפנים. אני
עכשיו אחרי שני גין וטוניק וכבר מסוחררת.
כן, אני חננה שעד לפני שנתיים השתכרתי
מקולה (יחד עם רונית). התמימות המקסימה
היורופאלש פשוט כובשת אותי, אמרתי כבר
שאני מאוהבת?
גם עכשיו כשהכל עדיין מסתובב לי ואני
לומדת להנות מאיבוד שליטה אני יכולה
להכריז שבעוד חצי שנה אני עומדת על הבמה
במופע משלי. רונית תמיד פחדה מהבורג
שיסתובב לי בגיל 50. רוניתי , אהובתי את יכולה
להפסיק לחשוש, מצאתי את הבורג. החל
המרגיע מבחינתך זה שזו תהיה הופעה סגורה
לחברות של דנה בלבד.
אז נותרו לכם רק עוד שישה חודשים להכיר
את דנה באמת....
אוהבת ❤
