לפני 18 שנים. 27 בינואר 2006 בשעה 16:07
הוא: "מולך משנה 3. עוד קטנה תחכי לי בש.ג"
אני: "רות קיבלתי. בדרכי.."
הגעתי לש.ג.. הסופה כבר חיכתה לי שם.הוא פתח את הדלת הקידמית נתן לי נשיקה על השפתיים, עזר לי ללבוש את השחפ"ץ הכרמי, עליתי לסופה, אמרתי שלום וחייכתי לחיילים שלו, התחלנו לדבר קצת ולצחוק, לא עבר הרבה זמן והגענו למוצב. אני ירדתי ראשונה מהסופה. כשכולם כבר ירדו הוא נתן להם מספר פקודות, כשכולם התפזרו הוא התפנה אליי:
"תחכי לי לייד הסמליה, אני אגיע עוד מעט" הוא אמר.
ואני כרגיל לא עוקבת אחריי מה שאומרים והרצון האישי שלי תמיד חזק יותר. אז הלכתי לסמליה אבל לפניי כן עברתי בחמ"ל, במפל"ג, בחדר של החבר'ה.. אמרתי שלום! כשהלכתי לסמלייה הוא כבר חיכה שם עם פרצוף כועס:
"נראה לך הגיוני שאני צריך לחכות לך?!" הוא אמר
"לא, מצטערת" עניתי
"מה עשית בזמן הזה?"
"הסתובבתי במוצב אמרתי שלום"
זה חלק ממה שאמרתי לך לעשות?"
"לא, זה חלק ממה שרציתי לעשות!" עניתי בתקיפות.
פתאום החיוך הממזרי שלו נמרח קלות על פניו, חייכתי בחזרה ולא התאפקתי- קפצתי עליו וחיבקתי ח-ז-ק...
"אל תתבלבלי" הוא אמר לפתע כשהוא מחזיק אותי חזק בשתיי הזרועות.
הוא פתח את המנעול- "כנסי וחכי" הוא אמר ואז הוסיף: "ואת לא הולכת לשום מקום, ברור?!?!"
לא הגבתי, רק חייכתי ומסרתי לו נשיקה מרחוק.
אחריי מספר דקות הוא חזר עם בקבוק שתיה וכוסות, אני בינתיים סידרתי את כל המעילים הצבאיים על מנת שיהיו פרוסים על הרצפה ונשכבתי עליהם. הוא פתח את ה"ארגז סמל" והוציא נרות, הוא הוציא מהכיס קופסאת סיגריות- מרלבורו אדום- ושלף משם מצית, והחזיר את הקופסא לכיס...
"מרלבורו אדום?!" אמרתי...
"כן" הוא ענה בחוסר עניין
"בכח אתה רוצה הרעלת ניקוטין?" שאלתי..
"שששששש....." הוא ענה.
מה שקט? שום שקט! אמרתי לעצמי בראש...
"ממש רומנטי הנרות שלך משנה שלוש, זה הכל בשבילי?" אמרתי בחיוך
"אלה נרות שיבצור" הוא ענה
"שיבצור הא??!" כמה משמעויות למילה אחת חשבתי...
הוא הרים את הראש מהארגז- הסתכל לי לתוך העיניים מספר שניות ארוכות ואמר:
"תעיפי את הפליז הזה ממך, הוא מיותר".
קמתי, הנחתי את הנשק בצד החדר הטחוב, הורדתי את הפליז והנחתי על אחד הארגזים.. חזרתי לשבת על המעילים, הוא התיישב ליידי, תפס אותי חזק בשיער, קרב אותי אליו והתחיל לנשק אותי באגרסביות. תוך כדיי הוא פתח לי את כל הכפתורים של חולצת ה- ב', והוריד ממני את החולצה. רעדתי קלות, היה קר... הוא הרחיק אותי ממנו והמשיך לאחוז לי בשיער. "איפה הדיסקית שלך?" הוא אמר
"דיסקית? מה אני בטירונות? לא יודעת זרוקה בתיק בטח"...
"תתלבשי... לכי תביאי את הדיסקית שלי מהחדר- בארונית שלי"
"אוקיי". קמתי מהר והתלבשתי.. הייתי רק עם חזיה, שמתי את הפליז וסגרתי אותו עד הסוף, זרקתי לו על הפנים את החולצה, קרצתי לו בשובבות לקחתי את הנשק והלכתי....
החדר שלו היה קרוב.. דפקתי על הדלת.. בכל זאת, מוצב של בנים, לא היתה תשובה, פתחתי לאט את הדלת, אחד המכי"ם שלו ישן.. נכנסתי בשקט, הוצאתי את הדיסקית מהארונית ורצתי חזרה.
הסתכלתי סביב בשביל לראות אם אף אחד לא מסתכל, הורדתי את הפליז... קרררר... שמתי את הנשק. רק חזיה ורצועה של נשק זה מה שהיה לי על הגוף.. דפקתי על הדלת:
"תיכנסי" הוא צעק.
"תפתח לי!" עניתי
הוא בא לפתוח.. כשהוא ראה אותי הוא חייך "השתגעת?!" הוא אמר.
"לא" עניתי באדישות.
הוא עצמו היה בלי חולצה, אוי איזה מדהים הוא, אני יכולה לבהות בו שעות.. חתיך וסקסי כל כך.. הגשתי לו את הדיסקית...
"שימי אותה על עצמך" הוא אמר
גיחכתי. מה, שאם אני אמות אז יחשבו שאני י.ר?"
"לא, פשוט כי אמרתי"
"למה אתה לא מסתובב עם הדיסקית? זה יותר משמעותי מאצלי.."
"אני מסתובב איתה גברת מ"פ" הוא ענה בציניות.
"תצדיע בפעם הבאה ובלי גברת.. רק מ"פ" צחקתי...
צעירה חוצפנית, בואי לפה..." רצתי והתיישבתי עליו.
הדיסקית היתה עליי כמו שהוא אמר, התלקקנו מעט ואז הוא תפס חזק את הדיסקית על הצוואר שלי.. חנק קצת.. יצאה לי אנקה קלה מהפה.
"דממה" הוא אמר וסטר לי...
"מילה אני לא רוצה לשמוע מעכשיו, ברור?!?!" הנהנתי לחיוב עם הראש..
הוא השכיב אותי על המעילים "תעיפי את הבגדים ממך"... נשארתי רק עם תחתונים וחזיה.
"תעמדי על הבירכיים ותישעני עם הידיים על הארגז הכחול" לא עניתי אבל ביצעתי ישר..
סובבתי קצת את הראש, יכולתי לראות אותו מפרק את הרצועה של הנשק מהנשק עצמו וכבר הבנתי בראש לאיזו מטרה..
הוא כיפל אותה לשניים והתחיל להצליף.. הייתי חייבת לצעוק אבל החזקתי בפנים, לא רק בגלל שהוא אמר, גם בגלל שעדיף שלא ישמעו בשאר המוצב. הוא המשיך, משך ממני את התחתונים, שיחרר את החזיה, זרק לצד את החגורה, שמעתי אותו פותח את החגורה שלו- של המכנסיים, הוא נצמד אליי מאחור, תפס לי את השיער וחדר אליי בפתאומיות. נפלטה לי אנחה..
"שקט אמרתי" הוא אמר ונתן לי מכה על הישבן החם והאדום, הוא המשיך לנוע בתוכי בקצב מתגבר, בוות אחת הוא יצא, התיישב, משך אותי מהשיער והכניס את הזין שלו לפה שלי.. הוא התחיל להזיז את הראש שלי בקצב. דחפתי לו את היד- רמז שייתן לי לענג אותו בעצמי. הוא נשען אחורה, נענה למחווה הקטנה שלי, הוא הוציא קולות של נהנה...
ואני המשכתי.. "זהו!!" הוא אמר פתאום, הרמתי את הראש..
"תסתכלי עליי" הוא אמר. יישרתי מבט חודר ישר אל תוך העיניים שלו מבלי לחשוב פעמיים. "את אמיצה" הוא אמר. חייכתי רק חצי חיוך, התקרבתי לאוזן שלו... "אתה יודע כמה אני מוכנה לעשות בשבילך" לחשתי. הוא לא הגיב, ליטף לי את הפנים.. בעדינות, ברוך.. הגיע לצוואר, תפס חזק, ירק, "קומי", בקושי הספקתי לקלוט מה קורה- הוא תפס חזק בפיטמה: "קומי אמרתי, קומי" נעמדתי מולו. "באמצע החדר" סינן.. הלכתי מהר אחורה- הרגל נתקעה במאג שהיה על הרצפה "איה" אמרתי ותפסתי את הרגל... "זה רק מכה קטנה, תרגעי" אמר והתקרב אליי והתחיל לחלק לי פקודות. זה באמת קצת מגוחך שזה מה שכאב לי מתוך כל מה שקיבלתי ממנו עד עכשיו. ביצעתי את הכל, בדיוק כמו שהוא אמר, הוא הביא את הנר מהארגז הפינתי... האור זז על הקיר התקרב אליי...
הרגשתי את החום של הלהבה.. הוא התחיל לטפטף.. התפתלתי...
אחריי שהנר כמעט נגמר הוא המשיך בשלו, בלי לדבר.. היכה, משך, תפס חזק, סיפק את עצמו דרכי, היה שקוע. זה הצד האחר שלו. מידי פעם הוא הפסיק, חיבק ליטף, נישק קלות, נתן לי להסדיר נשימה ומייד המשיך.
אף אחד לא הרגיש אותי כמוהו- בלי מילים, בתגובות, בהבעות בתחושות- הוא הושיב אותי על אחד הארגזים ושוב הכניס את הזין שלו לפה שלי...
"כמו שאת יודעת זונה שלי" הוא אמר
עשיתי.. כמו שהוא אוהב- שוב הקולות של הנהנה.. זה טוב!
"יואו, את מלכה" הוא סינן לפתע
מלכה? חשבתי לעצמי.. אירוני משהו!!
ובעודי תוהה לעצמי, נוזל חם הפתיע את בלוטות הטעם שלי..
ינקתי אותו עד הסוף. "יואווווווווווווו, טוב"... זה הדבר היחיד נראה לי שהוא באמת היה מסוגל להגיד באותו רגע,
המשכתי להחזיק אותו קצת בפה עד שהוא נרגע, הוא זז אחורה, נשכב על המעילים- אני הלכתי לפינת החדר, ירקתי הכל בפינה....
הוא שכב עם עיניים עצומות, נשכבתי ליידו, הוא חיבק אותי חזק ואמר "מדהימה.. אני מת עלייך" ונשק לי על הלחי..
שכבנו כך עוד קצת- הוא מזג שתיה. "קחי מותק, תשתי קצת" צחקנו... המשכנו לדבר... על הא ודה ועל היום שעבר..
"אני מת, איזה יום מתיש זה היה" הוא אמר
"יחסית ליום מתיש אתה מאוד אנרגטי"
הוא ענה: "עכשיו, מקלחת ולישון... ליגה"
עניתי בליגלוג: "בטח ליגה, מקלחת צחנה ומיטה של צבא"
"מה נעשה?!?!" הוא אמר..
רק חיבקתי אותו.. התלבשנו.. יצאנו.. התנשקנו בלהט...
"לילה טוב מדהימה שלי" הוא אמר
"לילה טוב, מדהים בעצמך"
הוא הלך לחדר, אני לשירותים התארגנתי והתנקתי קצת..
אחר כך חזרתי לחדר מפ"לג, כולם ראו סרטים. גם הוא היה שם מרוח על הספר כאילו הוא לא היה חיה רעה לפניי 5 דקות בדיוק..
הלכתי ליידו.. "תעשה מקום זבל" הוא נתן לי מכה קטנה על הישבן.. סמלי משהו, וזז הצידה.
נמרחתי ליידו שניינו שילבנו ידיים ואחזנו ידיים בלי שאף אחד ישים לב.
עד שנגמר הסרט הוא כבר היה רדום. .כל החדר התפזר, נתתי לו נשיקה על המצח, ליטפתי את השיער הקצר והחלק שלו והלכתי למצוא מי יחזיר אותי לעמדה שלי. החזירו אותי..
במראה שבמיטבחון יכולתי לראות אדמומיות בלחיים, שיער קצת פרוע, גם לא הייתי מדוגמת.. לא שקוף בכלל, עבר לי בראש...
פתאום יצאה המפקדת מהחדר:
"היי, חזרת. איך היה?"
"כיף חיים" עניתי
"מה עשית?" שאלה
"ראיתי סרטים במפ"לג" עניתי
"אה יפה לך".....
"טוב, הלכתי להתקלח" אמרתי...
התקלחתי, עליתי למיטה והוא והערב שלנו הדברים היחידים שהיו לי בראש....
למחרת הגעתי עם חיוך ענק למשמרת בוקר. הנס קפה עם החלב העמיד היה מבאס פחות, הרעשים של המכשירי קשר פחות עיצבנו, אפילו המגבני"ק שהעיז לצעוק עליי בקשר עניתי לו בעדינות במקום לתקוף אותו..
פתאום שמעתי בקשר השני:
"ש' ממשנה 3"
אני: "רות עבור"
הוא: "מי מולי?"
אני: "קבל שחצאית ר'"
הוא: "כמו כן, תוכלי לבצע לי סמך"
אני: " כמובן משנה 3 מתיי שתרצה"
מייד קיבלתי SMS "אני שומע את החיוך שלך בדיבור חמודונות"
אני: "משנה 3 -ש"
הוא: "עיברי"
אני: "ס' תקין"
הוא: "תודה ש' עבודה יפה שלך"
אני: רק לחצתי על הPTT וציחקקתי בקשר
אחריי המשמרת התקשרתי הוא ענה והמשפט הראשון שלי היה:
"תגיד, מר סמל, איכפת לך להפסיק להתחנגל בקשר"
הוא צחק ודיברנו ואז הוא אמר:
"חכי שניה אני הולך לצד"..... חיכיתי...
"אתמול... בלעת?"
"לא, ירקתי את זה" עניתי
"איפה בדיוק?" הוא שאל
"בפינה של החדר, ליד הארגז של ד' סמל 1"
"מה נדפקת?" הוא שאל
"זה התייבש עד עכשיו מה אתה לחוץ?"
"שלא תבואי לנקות לי את כל הסמלייה" הוא אמר בציניות
"שלא תנקה את הסמלייה של עצמך עם הלשון.. חוצפן" עניתי בציניות.
צחקקנו.... דיברנו על היציאות.. מתיי ניפגש כשנהיה בבית והתאים בול. אני כבר לא יכולה לחכות לצאת הביתה.
מזל שיש סמלייה, מזל שאני לבד בשבתות בחדר ומזל שהוא בדיוק מה ואיך שאני אוהבת, המשכנו לעשות כיף ולבלות.... הרבה סשנים!!
"סמל שלוש, אם הייתי 10 שנים קדימה באמת שהייתי מוכנה להתחתן איתך ולעשות כל מה שתגיד תמיד" אמרתי
"את לא אחת כזאת אז אל תבטיחי סתם" הוא ענה.
"אולי החיים יחליטו שאני צריכה להפתיע אותך?!?!" אמרתי לו בטון מתגרה.
"אולי" הוא ענה.. נבדוק עוד 10 שנים.
התנשקנו...
וזהו!
כאן נקטעה תקופה של שנה ארוכה ומהנה. עכשיו הוא במרחק טיסה ואני משתגעת... רק שיחזור כבר...
סוף!
(מוקדש לסמל החתיך (והמשוחרר) שלי.... )
