פוסט שהוא קצת hot take ובהחלט יכול לעצבן אנשים:
קודם כל, שלא יהיה ספק: חמאס, חיזבאללה, והג'יהאד האיסלמי אלו ארגון אויב שצריך להשמיד, ועל מדינת ישראל להשמיד אותם, את הפעילים שלהם, ואת התומכים בהם. אין שום צידוק לפעולות שלהם ולרציחות הנוראיות שהם ביצעו, והשמדה שלהם היא אינטרס מפורש של ישראל, ושל העולם. ואם למרבה הצער בדרך אנחנו נאלצים לפגוע בחפים מפשע, זה טרגי ומצער מאד, אבל זה מחיר שאין ברירה אלא לשלם.
אחרי שאמרתי את זה, אני רוצה להזכיר שהגופים האלו לא התחזקו בוואקום.
במשך שנים ארוכות מאד, ממשלות הימין החליטו שבמקום התמודדות דיפלומטית עם הבעיה הפלסטינית, הם מעדיפים פתרון צבאי. הם החליטו שקל יותר להתמודד מול גופים רצחניים שמעוניינים לרצוח אותנו, מאשר עם דברים כמו החלטות האו"ם או פתרון שתי המדינות. לשם כך הם החליטו לתמוך בחמאס שנחשב מבחינתם לנכס, בזמן שהם פוגעים ברשות הפלסטינית וגופים אחרים שניסו לייצג פתרונות לא אלימים (או פחות אלימים), בין אם בצורה כלכלית ובין אם בצורות אחרות.
כמו כן, במספר מבצעים צבאיים שהתרחשו מול עזה בשני העשורים האחרונים, הוחלט בצורה אקטיבית שלא להפיל את שלטון החמאס, עקב חשש שהגוף שיקום במקומו יהיה כזה שיהיה לישראל קשה יותר להתמודד מולו.
בנוסף, ממשלות הימין החריפו את המשבר ההומניטרי בעזה, וזאת על מנת לעזור לחמאס ולג'יהאד לגייס תרומות ופעילים, שמהר מאד "הבינו את הרמז", שאלימות זו השפה היחידה שישראל מוכנה לדבר בה.
אתם צריכים להבין, סדרת הרציחות המזעזעת של הימים האחרונים, חוסר הארגון והציוד של הצבא, וכל הזוועות האלו, זה לא מחדל. זו מדיניות. מדיניות שבה קל יותר להתמודד עם רוצחים מאשר עם מאמצים דיפלומטיים.
הדם של הנרצחים על הידיים של הממשלה, כמעט באותה מידה שהוא על הידיים של חמאס.
