בין פראצ'ט, גיימן, ואדמס

דמוקרטיה שאיננה מתגוננת.

שמאפשרת לאויביה מבפנים, אלו שאומרים בגלוי שהם מעוניינים להחליף אותה בתיאוקרטיה או בשלטון פשיסטי-מלוכני, את הכלים לעלות לשלטון ולחרב אותה מבפנים.

שתחת מעטה ה"ליברליות" ו"חופש הביטוי" מאפשרת לאלו שמתנגדים לליברליות ולחופש הביטוי להנות ממה שהם עצמם מתנגדים לו.

שלא תתפלא שזה יהיה רק עניין של זמן עד שאלו שמעוניינים להשמיד אותה יעוותו אותה לצרכיהם, יגרמו לה לפנות כלפי עצמה, וכמו אורבורוס להיות הנחש שאוכל את עצמו.

אנחנו, שקוראים לעצמינו אוהבי הדמוקרטיה, אשמים במוות שלה יותר מאשר האויבים שלה. הם היו כנים לכל אורך הדרך לגבי המטרות שלהם. זה אנחנו שלא שמרנו עליה.