שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אלומניום עם נגיעות צמר גפן

מסירה שכבות, או ככה זה מרגיש לי עכשיו :)
לפני חודש. חמישי, 23 במאי 2019, בשעה 00:22

אני חושבת שהתאהבתי בו, אחרי שהוא קשר חבל לתקרה, ליפף לי אותו על הצוואר ואמר לי לסמוך עליו ולקפוץ אל הידיים שלו...

איבדתי את ההכרה ומצאתי את עצמי שוכבת על המיטה כשהוא מזיין אותי. 

אבל אני לא בטוחה שזה היה הרגע המדויק... 

לפני חודשיים. שני, 6 במאי 2019, בשעה 22:27

נניח ואתם מאוד אוהבים לאכול עוגת גבינה עם פירורים. 

אבל מסיבות שאינן תלויות בכם, או בעוגת הגבינה, אתם יכולים לאכול אותה, להתענג עליה ולהנות ממנה פעמיים בשנה.

כשאתם אוכלים אותה, אתם נהנים מהמרקם, הטעם, הפרודוקטים. 

אבל אחרי שהיא מסתיימת ואתם חוזרים לשיגרה שלכם, הטעם שלה מתפוגג ואתם מתחילים להתגעגע לגבינה, לסוכר, לפירורים ואתם בסוג של קריז, דיכאון ורצון עז לאכול עוד ביס, אבל אין, אתם לא יכולים! וכל הזמן בתקופה שאחרי חושבים עליה, כמהים להרגיש אותה בפה ושהיא תרפד לכם את הבטן.

כשאתם כבר מצליחים להתגבר על הרצון העז, ואתם בשיגרה, הכל חוזר למקומו ומבטיחים לעצמכם שיותר לא תעשו את זה לעצמכם, אבל אז שוב יש פסטיבל עוגות גבינה ייחודי ואתם מוצאים את עצמכם מתענגים עליה מחדש ולא מצליחים לעמוד בפיתוי. ומתמודדים עם אותן תחושות.

למרות שניסיתם להחליף את העוגה בעוגות גבינה עם פירות יער, עוגת גבינה עם תותים ואפילו רעיתם בשדות עוגות שוקולד, עוגות ספוג, עוגות חנק, כדורי שוקולד, כלום לא השתווה לטעם של עוגת הגבינה עם הפירורים שאתם מאוד אוהבים.

מה אתם אומרים, לאכול שוב ולהתמודד עם המעגל הבלתי נגמר הזה, הצעות, המלצות? 

לפני חודשיים. שישי, 3 במאי 2019, בשעה 23:46

אין לי צורך במאהב עניתי לו. 

אני לא מציע את זה הוא הסתכל עלי במבט חודר.

אז מה בדיוק אתה מציע?

אני רק רוצה לגרום לך להיות מאושרת הוא ענה והסמיק.

עזוב, אני אוכל אותך בלי מלח אמרתי והתחלתי לקום מהכיסא. 

הוא הניח עלי את הידיים ואמר בבקשה, רק תני לי הזדמנות.

אוקי, אני מקווה שאתה לא מהנבהלים קרצתי לו. יש לך שעה הסתכלתי לו עמוק בעיניים ושילבתי ידיים. 

דאאאאםםםםם, הוא לא נבהל בכלל 😊

 

לפני חודשיים. שישי, 26 באפריל 2019, בשעה 22:18

פעם, כשהדברים היו מצליחים לי בצורה בלתי רגילה ומפחידה למדי, הייתי מגיעה אליו להתאפס וקצת להוציא אויר מהבלון הזה, שהתנפח לי בחזה ואחרי  שהוא היה קושר, חונק, חותך, מטביע, שורט, מצליף, מכופף, מפשק, מזיין.

הייתי מוצאת את דרכי שלווה, שקטה ובעיקר על הקרקע.

עכשיו אין לי אותו ואין לי איפה להרגיע את מה שמתחולל לי בחיים וכבר תקופה שאני לא מוצאת להיכן לתעל את האנרגיה הזאת ונראה לי שעוד מעט אני יכולה לפתוח כור גרעיני🤪

 

לפני 3 חודשים. רביעי, 20 במרץ 2019, בשעה 19:36

 ישבתי אתמול מול הים וניסיתי לדבר אותך כדי שהמילים יטפטפו לי מהלב והדמעות יזלגו. 

והמועקה הזאת, שיושבת לי מגעגוע תתפוגג כלא היתה.

חלצתי נעליים והלכתי לאורך הים וכל פעם שהמים הקפואים נגעו בי נזכרתי בעוד סצנה שהקפיאה לי את הנשמה ושיחררה אותה למקום חמים.

 

לפני 4 חודשים. חמישי, 14 במרץ 2019, בשעה 22:32

חזרתי לחיים, רעבה, פרועה, חיונית וקיצונית מתמיד  ולכן התחשק לי לצוד את ההכי מטורף שלי, שזה מאהב רגוע שיגנוב איתי סודות, יקפוץ לאכול איתי, ישקה אותי ביין משובח ויעשה לי נעים בגוף. זה באמת הכי משוגע שלי, כי עד עכשיו עשיתי v על כל האקסטרימים  ותאמינו לי, נראה לי שאין משהו שלא ניסיתי,  לכן רגוע, שליו וכיפי זה ההפך מכל מה שחוויתי כאן יאללה, יצאתי לצוד, שיהיה לי בהצלחה. 

לפני 4 חודשים. רביעי, 20 בפברואר 2019, בשעה 17:47

שכבתי על המיטה כל כך קרובה אליו וכל כך רחוקה באמת. 

היא מרחה עלי שמן ועיסתה בנדיבות כל פיסת עור ושרירים וניסתה להרגיע את הגוף שלי.

ובראש השתוללה לה סערה וכל כך הרבה תמונות, תחושות ורגשות התחוללו בגופי ובמוחי בו זמנית. 

ורק רציתי שתתן לי יד גדולה ותמשוך אותי אליך שתחבק חזק ותגיד לי שהכל יהיה טוב וכל השיט הזה יעבור. 

וכמעט שלקחתי את הנייד כדי להגיד לך שתבוא, שאוכל לרגע להירגע ולהרפות באמת.

לשכוח מהכל ובעיקר לברוח למקום שאני כל כך אוהבת, למין מימד אחר שיש בו ריק אחד גדול, חמים ונעים ובעיקר רחוק, שרק אתה מצליח להשיט אותי אליו.

כי בנינו למרות אין ספור ניסיונות לחזור למוטב ולהיגמל מפרורי האהבה, שמותירים אותי בסוף תמיד עצובה, רעבה וכעוסה בסוף תמיד אני חוזרת לאותה הנקודה. 

נ. ב. גם השנה אני שמחה 😊

לפני 5 חודשים. שלישי, 5 בפברואר 2019, בשעה 00:01

השביל הדק הזה, עליו אני צועדת.

זה שעוד רגע מוביל אותי לכתוב לו במפורט מה הפנטזיה שלי ומה אני רוצה שהוא יעשה ומה גורם לי לגמור כשאני מפנטזת באמת, בלי עכבות.

אבל, אז השביל צר יותר ואני מרגישה שאני מתנדנת ועוד רגע נופלת, כי אני קודם כל צריכה להודות שזה מחרמן אותי ואני רוצה את זה ושהוא יהיה שם כדי שזה יתגשם.

 

לפני 5 חודשים. שלישי, 29 בינואר 2019, בשעה 19:50

שהוא יחזיק, יחבק, יאהב, ילטף אותי עם העיניים, יגע בזיכרונות עמוקים של הגוף. 

יזכיר לי מי אני, יתן לי יד ויחזיר אותי הביתה.

 

לפני 5 חודשים. שישי, 25 בינואר 2019, בשעה 02:30

לפתוח פרופיל חדש ולכתוב את כל מה שיש לי על הלב, את כל הפחדים ואת כל מה שאני עוברת, את כל התקוות, הנצחונות, הכישלונות.

בכלל לא בהקשר של סקס ובטח של bdsm, פשוט לפרוק איפה שלא מכירים אותי וכאן מסתבר שיש כאלו שמכירים אותי 🤪 מכירים אפילו כמה צדדים שלי 🤭

אז פתחתי פרופיל חדש והסתבר שהיום צריך לתת נייד כדי שיאמתו את המספר, טובת הכלוב הם כתבו (wtf?!?) שתיתי מיץ אומץ, התגברתי על ביטול האנונימיות שלי, זה היה קל כי עשיתי דרך האתר דברים קצת יותר נועזים ומופרעים... אבל אז הסתבר שהאתר לא תומך בשליחת הודעות למספרים בחו"ל 🤦‍♀️🤦‍♀️🤦‍♀️ ואני שם כרגע 😲

אז נותרתי עם מליאנתלפים דברים שרציתי לכתוב. 

ואתם הפסדת את הבלוג הכי מעניין שיכולתם לקרוא. 

תודה כלובי 😢