סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

half-way contempt

לפני 6 שנים. 30 באוגוסט 2017 בשעה 15:12

שני הנשלטים המתינו עירומים על ארבע, במרכז הסלון, כשישבנם צמוד אחד לשני כמו שנתבקשו מספר שעות קודם לכן על ידה. תחושת המגע בין הישבנים הצמודים לא הייתה נעימה לאף אחד מהם וכל אחד מהם זז באי נוחות כשהוא מתחכך בישבנו של השני.

הדלת נפתחה ולתוך הסלון נכנסה הבעלים שלהם בליווי גבר אותו הם לא הכירו. אם קודם לכן הם חשו מבוכה מהמגע הצמוד, אז עכשיו הם פשוט רצו שהרצפה תיפער והם יבלעו בתוכה. גייגר חייכה כשחשה במבוכתם, התקרבה אליהם ואמרה "המבוכה זה עוד החלק הקל" כשהיא טופחת על ישבנם בזה אחר זה, ואומרת שוב כשטון קולה נשמע רציני יותר "זה עוד החלק החלק הקל היום".

"אהה... כמעט ושכחתי להציג את הגבר הנחמד הזה כאן לידי, זהו הסנדלר" אמרה גייגר כשהיא מגניבה חיוך קל לעברו. שני הנשלטים שפניהם היו לכיוון הרצפה הטו את ראשיהם הצידה ואת אישוניהם מעלה כדי לראות את הגבר שעומד במרחק פסיעה קטן מהם. גייגר ציחקקה למראה העיוות בפניהם ואמרה: "הוא לא באמת סנדלר. הכינוי שלו הוא 'הסנדלר' והמומחיות שלו היא רצוע ומסמור בעור". שני הנשלטים שוב זעו באי נוחות והתחככו בישבנם ומיד חזרו למקם את ישבנם חריץ מול חריץ והורידו את ראשם חזרה למטה.

לגייגר לא היה קשה להבחין בבהלה שפשטה על פניהם לשמע ההסבר שנתנה למילה סנדלר. "אז אתם בטח רוצים לדעת מה עושה פה הסנדלר" אמרה ולא חיכתה לתשובה מהם, "היום נערוך תחרות ביניכם. ליתר דיוק, האשכים שלכם יתחרו ביניהם." בעודה מדברת היא סימנה לסנדלר לפרוק את תכולת המזוודה. הוא פתח את המזוודה, הוציא מתוכה שולחן עץ מתקפל ומוצק ופתח אותו בקרבת הנשלטים כשעיניהם מתרוצצות מצד לצד. כמה שניות מאוחר יותר ועל השולחן הונחו פטיש, מסמרים, צמר גפן ובקבוק פלסטיק שעליו כתוב אלכוהול. הדם אזל להם מהפנים והם נראו חיוורים ומפוחדים. בעודם שומטים את פניהם שוב לכיוון הרצפה נשמע קולה של גייגר "אשכיו של המפסיד ימוסמרו".

"אז בואו נתחיל בתחרות" הכריזה גייגר בקול רם.
היא נטלה את הקיין ונעמדה מעל ישבנם.
טראח! נחת הקיין בעצמה על ישבנו של האחד "שתי פסיעות קדימה" ציוותה אותו כשהיא בוחנת את הסימן האדום שחצה את ישבנו לכל רוחבו. הוא פלט אנחת כאב, עיוות את פרצופו ופסע קדימה שתי פסיעות. ישבניהם נפרדו זה מזה כחצי מטר. ושוב שריקת הקיין פילחה את האוויר ובשבריר השנייה שניהם כיווצו את ישבנם ותהו היכן ינחת הפעם. "איי" זעק הנשלט השני כשישבנו עדיין רוטט מצליפת הקיין "שתי פסיעות קדימה" כשהוא בכאב רב מרים את ברכיו ומתרחק בעוד כחצי מטר מהנשלט הראשון.

"נראה לי שזה יספיק" חייכה גייגר למראה המרחק של מטר אחד שנפער בינהם. "הבא לי את החבל, בבקשה" ביקשה את הסנדלר שהגיש לה אותו בחיוך רחב. היא נעמדה בין שניהם כשפניה לכיוון ישבנו של אחד מהם. ידה נשלחה אל בין רגליו כשהיא לופתת את איברו בחוזקה ומושכת אותו לאחור אל בין רגליו ומצווה אותו "הרם את הישבן". עוד לפני שהיא סיימה את המשפט, ברכיו התנתקו מהרצפה וישבנו הונף מעלה. "גבוה יותר" גערה בו בזמן שהיא מושכת את איברו חזק יותר כלפי מעלה עד שנעמד על קצות אצבעותיו. היא עזבה את איברו ולפתה את אשכיו. מעסה, לוחצת, מותחת ומושכת כשהוא נאנק מכאב. החבל נכרך סביב אשכיו ונקשר בחוזקה בחיבור לגוף. כמה ליפופים נוספים ואשכיו הופרדו זה מזה ונראו כתאומים זהים שהופרדו בלידתם.
היא הסתובבה לכיוון ישבנו של הנשלט השני וגיששה בין רגליו כדי לחפש את איברו שהתכווץ לו מהפחד. גם איברו של זה נתפס ונמשך בחוזקה אל בין רגליו כשהיא מצווה עליו להרים את ישבנו גבוה. גם אשכיו של זה נקשרו בחוזקה, לאחר כבוד, לא לפני שעברו סחיטה ומתיחה שהוציאו ממנו זעקות כאב. הם נקשרו עם בקצהו השני של החבל.
הצלפה חדה ומהירה בכל אחד מהם והפקודה "על ארבע" הורידה את שניהם שוב על הברכיים. הסנדלר התקרב, התכופף, בדק את קשירות החבל כשהוא מושך למעלה, למטה ולצדדים ומחלץ מהם אנקות כאב. הוא היה מרוצה.
"פסיעה אחת קדימה" ציוותה את הנשלט כשהקיין נוחת שוב על ישבנו ומשאיר את הסימן השלישי על גופו. "גם אתה" הנחיתה את הקיין על הנשלט השני ופס שלישי ואדמוני נוסף הצטרף אל השניים הקודמים. החבל נמתח ביניהם, מושך את אשכיהם אחורה אל בין רגליהם. המראה, הכאב, ההתפתלויות לא השאירו את גייגר יבשה ורטיבות נעימה פשטה באיברה.

סרט בצבע אדום, הונח על הרצפה בדיוק מתחת למרכז החבל. "אז אם לא הבנתם עד עכשיו" אמרה גייגר "אנחנו נקיים תחרות משיכת חבל, בעזרת האשכים, כמובן" הוסיפה בסיפוק. "הראשון שיצליח למשוך את השני אל מעבר לסרט האדום, ינצח. אתם בטח רוצים לדעת על מה אתם נלחמים" אמרה כשפרצופם מעוות מכאב.
"אז ככה" חיככה את ידיה בהנאה. "המנצח, ילקק את חור ישבני בזמן שהסנדלר ימסמר את אשכיו של המפסיד לשולחן הנחמד הזה שכאן."

"אתה רוצה להמר מי ינצח?" פנתה גייגר בחיוך אל הסנדלר. הוא בחן את שני הנשלטים. הוא לא ממש התקשה להחליט מפני שאחד מהם היה מבוגר, רחב ועב בשר והשני נער צעיר ורזה שזה אך מלאו לו 19 שנים. לגייגר ולאורח לא היה ספק אלו זוג אשכים יעלו לקרבן וימוסמרו על השולחן שהמתין לו דומם. גם הנער הצעיר הבין את מה שכולם הבינו ודמעות הציפו את עיניו, אך הוא החליט שהוא יילחם בכל הכוח למען הנאתה. אולי היא עוד תחוס עליו, חשב לעצמו.
"טוב... נו זה לא ממש כוחות" אמרה גייגר, "אני צריכה לאזן ביניכם כדי שהתחרות תהיה הוגנת." הנשלט עב הבשר נדרך למשמע דבריה. הוא כבר היה בטוח שהניצחון יהיה מהיר וקל. קל יחסית, כמובן. "אתה תספוג עינויים נוספים בזמן התחרות, כדי להקשות עליך" אמרה לנשלט המבוגר.

גייגר והסנדלר נעמדו משני צידיו של העבד עב הבשר. הסנדלר החזיק בידו האחת מוט בקר חשמלי ובידו השנייה שוט רצועות מגומי. גייגר החזיקה בידה האחת סיגריה דלוקה ובידה השנייה את הקיין החביב עליה. "מוכנים? צאו לדרך!" התחרות החלה ושני הנשלטים זינקו קדימה כשהם מושכים את אשכיהם האחד של השני לאחור עד כי נראה שהם עומדים להיתלש ממקומם. הנשלט עב הבשר הצליח לגרור מעט את הנער לכיוון הסרט האדום אבל אז מוט הבקר הוצמד לישבנו ומכת חשמל גרמה לו להרפות ממשיכתו. בעודו צווח מרטט החשמל שעבר בגופו, הצמידה גייגר את הסיגריה למרכז הפרינאום שלו. הוא זעק מכאב. השליטה בתחרות עברה לנער הצנום שגרר אותו מאשכיו חזרה למרכז בדיוק מעל הסרט האדום. צליפות שוט הגומי נחתו בזו אחר זו על גבו הרחב של הנשלט המבוגר ופסים אדומים ומדממים צבעו את גופו. גם הצלפות הקיין לא איחרו לבוא וניתכו בזו אחר זו בעצמה על ישבנו, לא לפני שהשמיעו את שריקתם המפורסמת, כשהם מפלחים את האוויר. במקום להתרכז בתחרות, הוא החל להניע את גופו וישבנו מצד לצד ומלמעלה למטה, במטרה לחמוק מההצלפות האכזריות. בכל פעם שגופו התרומם מעט באוויר, ניצל זאת הנער לטובתו ומשך את אשכיו בעוד כמה סנטימטרים לכיוון הסרט האדום. הנער התקדם יפה ככל שהעבד המבוגר איבד את הריכוז. ושוב הסיגריה הבוערת נצמדה לגופו של הנשלט המבוגר והפעם לחור ישבנו. הוא צרח, בכה והקפיץ את ישבנו מעלה בעוד הנער מצליח למשוך אותו עוד קצת לכיוון הסרט האדום. עוד טיפ טיפה, חשב לעצמו הנער. אני יכול לעשות את זה. גם הוא סבל מכאבים עזים באשכיו אבל ידע שלא נשאר עוד הרבה.
גייגר המגורה ומוצפת הנוזלים, החליטה בשבריר שניה לזרוק את הסיגריה והקיין מידיה ולאונן. בידה השמאלית היא הרחיקה את התחתונים מגופה ואת ידה הימנית החליקה מטה בזריזות לתוך איברה הרטוב. היא החלה לאונן בהנאה רבה בעוד העבד כבד הגוף נשאר עם 'הסנדלר' שחילק את זמנו בין מכות חשמל לירכיו החיצוניות ובין מבטים לכיוונה של גייגר שאוננה בטירוף. העבד כבד הגוף, ניצל את ההפוגה, התעשת ונכנס שוב לריכוז. בצווחה אדירה הוא שעט קדימה וגרר את הנער מאשכיו עד שרגליו של הנער התרוממו מהרצפה מעצמת הכאב והוא נגרר כמו תרנגול המובל לשחיטה, אל מאחורי הסרט האדום. תם הקרב. שניהם התמוטטו על הרצפה, בוכים וכואבים. גייגר רעדה מעוצמת האורגזמה, גופה רטט ולרגע היה נדמה שהיא לא שם איתם.

לאחר שהיא נרגעה מהאורגזמה והחבלים הותרו מאשכיהם של הנשלטים, היא ראתה את האכזבה על פניו של הנער. "כן, אני יודעת על מה אתה חושב. שאם היינו ממשיכים להתעלל בו אז היה לך סיכוי לנצח. אבל הייתי חייבת לאונן. וכמו שאתה יודע ההנאה שלי קודמת ולכן האשכים שלך ישלמו את המחיר." אמרה בחצי חמלה כשהיא מוחה את דמעותיו. "גש אל השולחן, כרע על ברכיך והנח את אשכיך על המשטח. מה שצריך להיעשות ייעשה".

ידיו של הנער נאזקו מאחורי גבו. אשכיו המלאים והדואבים, שסימני הקשירות עוד ניכרו עליהם, נחו להם על משטח השולחן בעוד ירכיו הפסוקות עטפו את רגלי השולחן הקטן משני צידיו ונקשרו גם כן מסביב לרגלי השולחן. 'הסנדלר' שישב מולו בחן את חוזק הקשירות והביע את שביעות רצונו בחיוך רחב. גייגר, שבינתיים התמקמה על כורסה ללא בגדיה התחתונים, הורתה לנשלט השני לזחול על ארבע אל בין רגליה. היא החליקה את גופה מעט קדימה עד שישבנה הגיע לקצה הכורסה, הרימה את רגליה והניחה אותן בפיסוק קל על גבו של הנשלט עב הבשר. איברו של הנער, שעד לרגע זה נח לו מכווץ ומפוחד על אשכיו שעל השולחן, החל להתעורר למראה ירכיה הלבנות הפסוקות מעט. הוא חש קינאה בעבד המבוגר שהיה שרוע אל בין רגליה ונזכר שהוא היה יכול או צריך להיות שם במקומו. לרגע חלפה בראשו המחשבה שייתכן והיא רצתה שהוא יפסיד, על מנת שאשכיו הנעימים למגע, לדבריה, ימוסמרו. ערוותה הפעורה גירתה אותו והוא לא יכול היה להסיר את מבטו אל מבין רגליה. איברו המשיך להזדקף ובמקביל אשכיו החלו להיאסף ולהתכנס לכיוון הגוף. ‘הסנדלר’ הבחין בכך ועיוות את פרצופו לכיוונה של גייגר. “אני לא אשמה" היתממה גייגר וחייכה. “אין ברירה, נצטרך להוריד לו את הזקפה בדרך הישנה והטובה" היא הוסיפה בעודה מצביעה לעבר מוט הבקר החשמלי. הנער זע באי נוחות וקיווה שזקפתו תיפול עכשיו, אך לאיברו היו תוכניות משלו, למראה ידה של גייגר המלטפת את איברה בהנאה רבה.

‘הסנדלר’ נטל את מוט הבקר בידו והצמיד שני קצותיו לאיברו הזקור של הנער. הנער עצם את עיניו והמתין לשוק החשמלי. הברק החשמלי שהרעיד את איברו, חילץ ממנו זעקה איומה ועיניו נפערו לרווחה. שניות ספורות לאחר מכן, לא היה זכר לקשיותו. גם אשכיו התרפו ושוב נחו להם על שולחן העץ הקטן, ממתינים לתורם. “קשור לו את הזין, יקירי, כדי למנוע תקלה דומה במהלך המסמור" ביקשה אותו גייגר. הסנדלר שהיה ידוע בגישתו האכזרית לאברי מין זכריים, לקח חבל וקשר לו את בסיס הזין בחזקה, ולאחר מכן הצמיד את הזין לבטן וליפף את החבל סביב גופו של הנער. הנער צרח ובכה אבל לא יכול היה לעשות דבר. הכל היה מוכן לתחילת מסמור אשכיו.

“קדימה" ציוותה את הנשלט עב הבשר שהמתין בקוצר רוח "לקק לי את הישבן". לשונו זינקה החוצה והוא החל במלאכת עינוג ישבנה כפי שאהב. הסנדלר עיסה את שק אשכיו של הנער תוך שהוא מותח ופורס אותו אט אט על שולחן. השק הפך דק יותר יותר עד שאפשר היה לראות את הנימים שעל האשכים עצמם. העור היה מתוח דיו ולשביעות רצונו של ‘הסנדלר’ ששחרר את ידו האחת, נטל מסמר והעביר אותו לידו השניה שעדיין אחזה בשק המתוח. בעודו ממקם את המסמר על העור העדין, הרים את הפטיש ומיקם אותו מעל המסמר. גייגר הזדרזה לשלוח אצבע לעבר דגדגנה המגורה ולעסות אותו בתנועות עדינות ומעגליות, בעוד הפטיש הולם בחזקה מלמעלה למטה, הלוך ושוב, ונועץ את המסמר עמוק בשולחן העץ הקטן תוך שהוא מחורר את שק האשכים של הנער. הנער פלט זעקה והדמעות זלגו על לחיו. לא בטוח ממה גייגר נהנתה יותר, מסבלו של הנער או ממראה המסמר הנעוץ באשכיו, אבל ללא ספק היא ריחפה מהנאה. “עוד אחד" היא נאנחה כשהיא מתכוונת למסמר נוסף. מתיחה נוספת של השק, הצמדה חזקה לשולחן, יד אחת שוב מגישה מסמר ליד השנייה שממקמת את חודו על העור העדין, ושוב נשלחת היד המגישה והפעם כדי להביא את הפטיש. ושוב הפטיש הולם על ראש המסמר שמשפד את השק העדין ומצמיד אותו לעץ הקשה. שוב אנקת כאב, בכי, מבט מצועף לעברה של גייגר שתחוס עליו, אך היא רק פולטת "כן, עוד אחד" ומרימה את אגנה בעונג שמימי תוך שהיא ממשיכה לאונן במרץ.

מסמר אחר מסמר, ננעצו בשק אשכיו של הנער עד שיצרו חצי מעגל כמעט מושלם שהחזיק את עורו מתוח עד שקיפות. גלי הנאה שטפו את גייגר שהניעה את אגנה מצד לצד, למעלה ולמטה, כשלשונו של הנשלט עב הבשר, עדיין נעוצה בחור ישבנה ועוקב אחר תזוזותיה. המסמר האחרון ננעץ באכזריות באשכיו של הנער והצרחה שלו התמזגה בצווחת האורגזמה שהתפרצה מגרונה.

 

נכון יצא לו טוב?

שומר הכלוב​(נשלט) - גייגר היא אלוהית
לפני 6 שנים
hrgiger - לא אני כתבתי, אני רק המוזה (:
לפני 6 שנים
אלפא-בטא​(מזוכיסט){נשלט} - גייגר, נפלא!
לפני 6 שנים
hrgiger - אמסור לו (:
לפני 6 שנים
נח השישי - וואו. זה אחד הטובים אוור.
וואו.
וואו.
לפני 6 שנים
hrgiger - התחלת לדבר כמו הילדות שלך (: ?
לפני 6 שנים
נח השישי - "הילדות שלך".
לפני 6 שנים
PunSmack​(אחרת){אגרסיבי פא} - נהדר!
קיבלתי כבר כאב ביצים
לפני 6 שנים
hrgiger - אני קיבלתי זיקפה.
לפני 6 שנים
ArchAngel​(שולטת) - כתיבה יפה.
אני אאמץ את התחרות הזו, רק עם פרסים/עונשים אחרים :)
לפני 6 שנים
hrgiger - (:
לפני 6 שנים
גבעות​(נשלט) - כתיבה נהדרת. אני חרד לשמוע מה קורה לחבר'ה כשאת פחות ממבסוטית מהם.
לפני 6 שנים
hrgiger - שלי תמיד טובים, עושים הכל כדי לרצות.
לפני 6 שנים
בוליט-​(נשלט) - תודה רבה על הסיפור, מאוד יפה והרגשתי חלק ממנו.
אני התחברתי לסיפור 100% בעיקר כי זה קצת פטישים שמעניינים אותי.

תודה.
לפני 6 שנים
Netrunner​(נשלט) - מסכן הבן 19 :(
לפני 6 שנים
Serveher​(נשלט) - אז מי מסמר הערב בכל הסיפור?
ולמה הסנדלר הלך יחף ולא זכה ללקק הוא את חור ישבנך?
To be continue...
לפני 6 שנים
יואב 31​(אחר) - עוד לא הספקתי לקרוא.
אבל שאפו על הסבלנות לכתוב אורך כזה של סיפור
לפני 6 שנים
Blackbeard​(שולט) - גייגר זה נפלא, ואני לא קורא בדרך כלל בלוגים עם יותר משלוש שורות.
שבת שלום
BB
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י