רק ליתר בטחון - אם אתם מתחילים/ות לקרוא ועולה הרצון לרצוח אותי או כעס עלי בבקשה תדלגו ל-12 השורות האחרונות.
ואם אונס/חוסר אונים/מין ללא הכרה הוא טריגרי - אל תקראו.
אני מתיישבת לידה עם סיגריה ביד והיא מושיטה לי מצית, "לא תדליקי?", אני שואלת והיא עונה לי: "את והשטויות שלך." ומדליקה. אני מחייכת אליה ואומרת לה: "את מכירה אותי מספיק טוב כדי לדעת שזה רק תחילת השטויות שלי", היא מחייכת ועונה: "כן. יודעת. מחשמלת אנשים. מחדירה לגברים דברים לשופכה. פנטזית רופיז. מכבה עליהם סיגריות. כן. יודעת. ועכשיו אני הולכת להשתין".
אני מעשנת ובוהה בבר שלפני, תמיד כל כך נעים לי איתה, כיף להיות עם מישהי שמכירה אותי כל כך טוב ולא מתרגשת מה"שטויות" שלי ולמעשה מזדהה עם חלק מהן.
היא חוזרת ואנחנו ממשיכות לדבר על הכל וכלום. לאחר זמן מה היא מניחה עלי ראש ואומרת לי שהיא שיכורה ממש, אני מחבקת אותה בחום ולוחשת לה: "כמה לא חכם מצידך ללכת להשתין ולהשאיר את הכוס שלך בהשגחתי, רגע לאחר שציינת שיש לי פנטזית רופיז." היא מסתכלת עלי במבט מבועת, אני עוזרת לה לקום ואנחנו יוצאות מהבר. למארחת אני אומרת: "נו, תמשיכו לפנק אותנו בצ'ייסרים וזה יקרה שוב", היא צוחקת אלי ומחבקת את שתינו לשלום, כרגיל.
כשאנחנו מגיעות הביתה היא כבר לא מתפקדת, אני מפשיטה אותה ומניחה אותה פרושה על המיטה, אני שוקלת לקשור אותה ומבינה כמה זה מטופש, זה לא שיש לה יכולת להגיב עכשיו.
אני מוציאה את הקיין ומתחילה עם ירך ימין, חזק ומהר, קצת חבל לי שאני לא יכולה לשמוע את זעקות הכאב שלה. כשהירך מתחילה לדמם אני מפסיקה, מלבישה עליה את הסטראפ ומתישבת עליה. אני רוכבת עליה ומאוננת, הגמירה שלי מגיעה מהר, חוסר האונים שלה כל כך מגרה אותי. לאחר שאני גומרת אני מרגישה צורך עז להשתין, שתינו מלא בבר וקצת קר, אני נעמדת מעליה ומשתינה, אני קצת מתחרטת על כך שלא הורדתי אותה מהמיטה, לא נורא, אספר לה שהיא היתה שיכורה מדי והשתינה על עצמה.
אני מתיישבת לידה על המיטה ומדליקה סיגריה, אני מאפרת עליה ומעבירה את הגחלת על ירך שמאל, פס של נקודות יעטר לה הירך, כבר אמצא דרך להסביר לה את זה, אני בטוחה.
אני עדיין מאוד מגורה, אבל מתאפקת. השוקר ביד שלי ואני מתחילה מהפטמות, הגוף שלה מגיב בצורה לא רצונית ואני מחייכת, אחר כך אני עוברת אל בין הרגליים, לשפתיים ולדגדגן. אף פעם לא עשיתי את זה קודם, חבל שהיא לא ערה לספר לי כמה זה כואב. אני רטובה מאוד אז אני מטפסת על הפנים שלה ומתחככת עד גמירה, אני טועמת את עצמי מהשפתיים שלה אחר כך, טעים לי.
אני שוכבת לידה, רגועה ומסתכלת עליה, היא כל כך יפה ככה, כל דבר שאני רוצה לעשות בה, אני יכולה.
היא מתחילה להתעורר ואני עוזרת לה לקום, אנחנו הולכות למקלחת ואני נכנסת איתה לאמבטיה, אני מנקה אותה ומרגיעה אותה, היא ממש מבוהלת ולא מפסיקה למלמל: "מה קרה לי? מה היה?"
אנחנו יוצאות לסלון, אני מניחה אותה על הספה, מכינה לשתינו תה ומתכסה איתה על הספה. היא נשענת עלי, מסתכלת ואז שואלת: "מה עשית לי?"
אני מלטפת אותה ואומרת: "בדיוק מה שסיכמנו, בדיוק מה שביקשת ממני. טוב, כמעט בדיוק, גם ירדתי לך למרות שזה לא היה בתכנון, זה פחות כיף כשאת לא מגיבה". היא עדיין נסערת, מנשקת אותי ושואלת: "בדיוק מה שביקשתי?" אני עונה: "כן, גם צילמתי לך, ממש כמו שביקשת. רוצה לראות?"
היא מהנהנת ואני לוחצת פליי. כשהיא רואה אותנו על המסך היא נאחזת בי, כשהיא רואה אותי מכה בה עם הקיין היא מלטפת לעצמה את הירך החבולה.
אני מזיזה לה את היד ומלטפת בעצמי, בשלב בו רואים אותי על המסך, מכבה עליה את הסגריה, האצבעות שלי עמוק בתוכה, היא גומרת כשהיא צופה בי רוכבת לה על הפנים עד גמירה.
הסרט נגמר ושתינו שקטות, אנחנו דועכות לשינה מסופקת והיא מספיקה ללחוש לי: "פעם הבאה ככה, אבל בלי הרופיז. הפעם אני רוצה להרגיש אותך".
אנחנו נרדמות מחובקות.
