|
|
|
להיות שונים כל כך אבל דומים עד כאב.
אני ואת, יהודית ו-וויקני זכר ונקבה, סוטה ו-ונילית, ביישנית ואקסטרווגנטי כל כך....
שונים, אך הו כל כך דומים....
לדבר על אלוהים ולהבין את התחושה אחת של שני בבירור מוחלט, לצרוח עלייך שאת חייבת להציע לבחור החמוד והגבוהה לצאת איתך ואת עונה לי "נראה לך?", לא לגעת בך כי זה מפריע, לרוץ ביחד ולצחוק, לשכנע אותך שיש סיבה מקום שאנחנו נמצאים בו ולגרום לדמעות שבעינייך להיעלם.....
אני מתגעגע....
מיאו.
רונן, רונן, רונן.
ואו, אתה כל כך דומה לי.
כל כך צעיר,
כל כך מחפש את תשומת הלב בכל מקום,
רוצה לדעת,
רוצה לשאול,
מפוחד עד עמקי נשמתך,
כל כך מלודרמטי,
כל כך פתוח, אין לך בעיה עם שאלות בוטות? מצלצל בפעמון... ואחרי השאלה ששאלתי, שאלה שהיא כל כך פוגעת שאני אפילו מרגיש רע להכניס אותה לפוסט!, שאלת 'זה בוטה? חחחחחחחחחחחחח'.
מה שקורה בסופו של דבר הוא שאחרי שכמות הידע הלא מספקת בשבילנו שאפשר לקבל מאנשים בטווח גיל מסויים וממקומות מסויימים אנו עוברים לטווח הגילאים הבא, למקומות חדשים יותר.
בגלל שכבר עברנו סוג, שניים, שלושה, עשרים של אנשים אנחנו מתחילים לחפש עוד ועוד סוגים, מגוונים ככל האפשר אקסטרימיסטים ככל האפשר, זה בדרך כלל לא מסתיים בדרך חיובית כל כך.
ברטרוספקט אני הייתי אתה וזה מפחיד אותי כי אם כל האנשים הרגישו מבפנים מה שאני מרגיש כלפייך....
אוי.
מה שהכי מפחיד אותי זה שהסיטואציה השתנתה, נכון, אבל לא מספיק.
אני אותו ילד קטן שרוצה לדעת וחוקר יותר ויותר ויותר, רק עם עוד כמה שנים על הגב וקצת יותר בגרות...
השאלה האמיתית היא- אם אני מרגיש ככה כלפייך, איך האנשים שאני מתרועע איתם מרגישים כלפיי?
ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש חמוד".
ואו, הרבה ממשים הוא הכניס בשורה הזו, הא?
כן, זהו בחור חדש במערכת שנראה כי הוא אולי יתאים.... השאה אם נתאים אחד לשני פיזית...
והוא כל כך מתוק חכם וקטן ממני בשנה שזה חולני!
את מתוקה כמו הריבת חלב שמתי על הפנקייק שהכנו ביחד.
אל לך לפחד הוא לא יפגע בך.
"איך אתה יודע?".
"כי הוא יצרך לעבור אותי קודם, ואותי הוא לא יעבור" אני עונה מחייך.
סוף סוף משכנע אות לישון בלילה במקום ביום...
צביעות, צביעת בכל מקום, בעיקר מהאנשים סביבי...
את גורמת לי להרגיש אחרת... במיוחד כשאת משחקת בשיער שלי...
כיף לי איתך... נקודה.
לאחרונה אני מתחבר יותר ויותר לילד שבי, לזה שעוד לא גדל....
אני מרגיש עוד ילד, כן אני מבוגר יותר, נכון עברתי הרבה אך הדרך ארוכה וילד שבי חי ובועט.
את אולי קוראת את זה, אולי לא אבל אכתוב בכל מקרה.
ניתנה לך מתנה, את מרגישה כמו כולם.
ניתנה לנו המתנה המשותפת, את מרגישה אחרים, די להיות נטרלית!
נטרלי את החומות הללו, פיתחי את הלב, די להיות חסרה חלקית! מלאי עצמך בכל הטוב....
את יכולה, ואגב אם תגעי באזור הזה שוב.... אני אגע בך גם!
הבלוג מבולבל ואני מפחד, הילד משתולל והאדם מסתכל
בכל מקום שאליו אלך, תהיה שם בשבילי?
להתיך שעווה כדי לפסל בחור עירום עם מבט אל הרצפה....
לתפור צמר גפן על מחט באורך של בערך 10 סנטימטרים ולדמות את הצמר לעור....
מיאו...
לקבל אישור מהמורה על כך שזה "10"
רעב! :)
אבל לא אני לא יכול לצאת איתך....
אוף! סוף סוף בחור חמוד ונחמד, מתוק ורציני אבל אני לא נמשך אליו... מיאו...
למה?
ככה.
אה
יבוא אחר
הוא חזר לדבר איתי!!!!
אחרי חודשים שאתה פשוט נעלמת לא הוצאת מילה מפיך...
חשבתי שאתה מת אתה יודע את זה?!
יא הומו מפגר אוכל בתחת! אוחצ'ה מזעזעת וגונחת בקול!והתקשרת והתחלתי לבכות ושום דבר לא השתנה, כאילו כלום.... מדהים!
הכל נראה יותר טוב לאחרונה, הכל מסתדר לי...
קארמה קארמה קארמה....
הרגשות האופטימיים באו מוקדם מן הצפוי...
יא בייבי יא!
עוד שעה וחצי אני אהיה בדייט עם הבחור החדש דנדש שהכרתי! ועוד בגילי! ועם תחומי עיניין דומים! ושעושה לי להרגיש מים! ויש לי פרפרים... וייייי
תאחלו לי בהצלחה...
לבשל ביחד.
לנקות ביחד.
לאכול ביחד.
לראות ביחד.
לדבר ביחד.
לצחוק ביחד.
לאהוב ביחד.
אני ואת.
סוף סוף אני מרגיש כמו האח הגדול שלך.
finally.
כי אתם עושים לי כל כך טוב...
לבכות כי אני סוף סוף רוצה לבכות את זה....
לבכות כי אני מאושר...
לבכות כי באמת אכפת לכם...
פשוט לבכות!
תודה...
מכל הלב, ועודני אינני מצליח למצוא דרך אשר תמחיש את הכרת תודתי.
לבכות ותודה
