|
|
|
התברר שלסרט "הכוכב הכחול" שהורדתי יש דיבוב רוסי וזה היה מבדר ל-10 דקות הראשונות,
רעש נוראי של תופים גרם לי לרדת לרחוב רק בשביל להיכנס ישר לתוך הפגנה של השמאל שצעדה ברחוב,
ממש מולי עמדו 2 בחורות צעירות עם דגל של הרשות .
מבט מהיר למטה גילה לי שאני עומד בתוך חרא שהשאיר שם אחד מהסוסים של המשטרה,
המחשבה הראשונה שעלתה לי בראש היא האם כיביתי את הדוד כשיצאתי.....
מסתבר שכיביתי.
מהעבודה אני יוצא כבר אחרי שמחשיך,
מחשיך מוקדם, בתור ילד זה היה נראה לי קסום, עכשיו זה סתם מתיש אותי.
בסופר פארם אני עומד בטעות בדרכו של גבר לבוש סוודר, הוא מקלל אותי ועוקף,
אני מתלבט אם לקלל חזרה או להמשיך לקופה ולשלם,
אני ממשיך לקופה ומשלם.
בדרך חזרה הביתה הולכת מולי בחורה יפה, אני שומר ממנה מספיק מרחק בשביל להסתכל לה על התחת ושזה לא יראה כל כך ברור.
אני פותח את החלונות בדירה, גם לאוורר וגם לבדוק מה קורה בדירה ממול,
בחלון ממול לא מזדיינים היום, בכלל משהו מוזר קורה בדירה ממול, עוד לא הצלחתי להבין מי גר/ה שם, אבל מי שגר/ה שם בהחלט לא נח/ה לשנייה.
שקט במיוחד הערב שזה מעצבן.
ה-26.12 ייזכר כיום סתמי במיוחד שלא יגמר לעולם.
ומחר יום חדש,
והעיקר והעיקר, לא לפחד כלל.
בחדר החושך כמעט לגמרי אני מנסה למצוא את הגרביים השחורות שלי,
-"איך אמרת שקוראים לך ?"
- "ניר"
- "את זה אני יודעת, התכוונתי לשם המשפחה"
- למה את רוצה לדעת אותו ? עוד שם בפנקס השחור שלך ?
- פנקס שחור ? מאמי, אתה חייב לצאת מהניינטיז, היום משתמשים בסמארטפון.
מתחכמת שכמותה.
בדרך החוצה מחדר השינה אני נתקע עם כף הרגל ברגל של המיטה, וצולע כל הדרך לספה בסלון בשביל לקחת את הנעליים,
היא חונקת את הצחוק שלה,
שתיחנק היא והאייפון שלה.
אשמורת שניה
בחוץ קולות עיר חולפת
מנחמים בידיעה
שלא נשארתי ער אחרון
בהצטלבות של רחוב עקשנות עם שדרות קיבעון מחשבתי קח ימינה
ותמשיך ישר עד שתיכנס עם הראש בקיר.
השיחה הבאה נערכה בין מכר (א) , לבין ערס לבוש בחולצה צהובה צמודה (ב) כשברקע התמונה הנ"ל:
א- אתה יודע מי בתמונה ?
ב- איזה אחד, שי גברא, משהו כזה.
א- לא שי גברא, זה צ'ה גווארה, אתה יודע מי הוא היה ?
ב- שיחק באיזו טלנובלה לא ?
א- לא, הוא היה מהפכן בקובה, יחד עם קסטרו, שמעת על קסטרו ?
ב- כן בטח, יש להם חנות עודפים באלנבי.
הרוקי מורקמי עושה חשק לסושי
תוך כדי התקפת שיעולים שמתי לב שאני משתעל כמו אבא שלי,
אני הולך ונעשה דומה לו מיום ליום, תכונותיה של אימי אשר צרובות בי הולכות ונשחקות במקביל.
לא שיש לי בעיה עם אבי, אני מעריך את פשטותו, את האדם שהוא חרף כל מגרעותיו, אולם בניגוד לרבים מבני דורו הוא אינו מזדקן בחן.
האדם הזה שהשנה מלאו לו 65 אינו מזהה את מחלות הזמן,
וההכרה כי הוא אינו כתמול שלשום מחלחלת לתודעתו בקצב איטי להחריד.
גופו כבר אינו יכול לשאת את הנטל שתמיד העמיס עליו,
האדם שבצעירותו היה אתלט מדהים, שחקן כדורסל למופת, רפתן המעמיס ללא קושי עגלים על כתפיו, אינו מצליח לזהות את כבדות תנועותיו כיום.
כוח הויכוח שלו נשאר כשהיה אולם טיעוניו נשחקו אף-הם ולעיתים לא נראים רלוונטיים לימינו, טרחניים לפעמים.
בניגוד לעבר, כיום אני מלמד אותו דבר או שניים על העולם בו אנו חיים.
ירשתי ממנו את תכונותיו הטובות והטובות פחות,
אימי אמרה לי לא מזמן "אם תגדל להיות כמו אביך זה מצוין" ואז אחרי כמה שניות מחשבה הוסיפה
"רק נסה להתווכח קצת פחות כשתגיע לגילו, אחרי 65 שנה כבר כולם שמעו את מה שיש לך להגיד".
יש לה גוף קטן וצעיר,כמעט על גבול הפדופיליה ותחתונים קטנים וורודים שמוסיפים לאווירה.
אני רואה אותה כמעט כל יום, עומדת מאחורי הבר בבית הקפה המסוגנן הזה שליד העבודה,
אבל על-אף התדירות היומיומית שאנחנו רואים אחד את השנייה,היא לא טחנה אותי כדבריה ,מאז סוף שנה שעברה.
היא אומרת שהיא לא בקטע של שליטה, לא להישלט ולא לשלוט,
אבל היא אוהבת להיות למעלה ולכרוך את הידיים שלה סביב הצוואר שלי , עם מסת האפס שלה זה לא ממש משנה לי, אני לא מרגיש את ניסיונות החניקה שלה ואני נהנה לראות אותה עוצמת את העיניים כאילו מתאמצת להיזכר במשהו,השפתיים שלה זזות עם ההתנשמויות העדינות שלה ונראה כאילו היא ממלמלת לעצמה משהו,
היא יפה ככה.
הגמירות שלנו אלימות בעוצמתן,מערפלות, כבר הספקתי לשכוח כמה.
התעוררתי ב-9 בבוקר , אני מסתובב ופותח את העיניים, רואה אותה מחטטת באף,זה מצחיק אותי ולא מביך אותה.
שואל אם היא רוצה קפה והיא עונה שהיא חייבת ללכת, נוסעת לצפון הרחוק לביקור מולדת אצל ההורים ויש לה עוד "ים דברים לעשות, לקחתי לך סיגריה מאמי, נתראה ביום ראשון בצהריים ",
ותוך כמה רגעים היא נעלמת , אני שומע אותה סוגרת את הדלת בעדינות.
אני קם לאט ומתארגן, שותה קפה בשקט וחושב כמה בא לי עכשיו על הטוסט ההוא שהם מגישים בבית הקפה המסוגנן הזה שהיא עובדת בו.
בשעה טובה, עברנו כתובת.
הארגזים נפרקו, איכשהו נראה שהכל במקום,
מתיישב לשתות משהו קר במרפסת, בבניין שממול בחורה נאה מהלכת בתחתונים.
לא מומלץ לעבור בשיא החום.
[/url]
