אין לי שכבות. אין "מעטפת" שצריך "לקלף", אבל תודה שהצעת. אני מודעת לעצמי עד כדי בחילה ושומרת על עצמי.
זה לא עניין של קילוף, זה עניין שעוד אנשים עם זין עשו לי רע, ולך יש זין. אז עד אני אסמוך עליך אתה תצטרך לחכות. אני לא מאתגרת אותך, אני לא רוצה להיות כזו, הלוואי והייתי אחרת.
הלוואי והייתי יכולה להסתכל על פרופיל עם רווח לפני פסיק ולהגיד "לא נורא", הלוואי ואמוג'י על ההודעה הראשונה לא היה מעורר בי חלחלה. הלוואי והייתי יכולה לשחרר מגננות ולפתוח רגליים. הלוואי.
יש פער בין הבן אדם שאני רוצה להיות, לבן אדם שגברים שקרנים וחרמנים גרמו לי להיות. אני רוצה להיות אחרת. אבל אני רנסנס. נפלאה בדרכה שלה.
מסיימת עוד דייט שיודעת שהוא לא ישלח והודעה ובצדק. אני לא הייתי שולחת הודעה לייצור החרד שישב מולו בבר. ואני רוצה להגיד לו שהוא לא פגש אותי. שהוא אולי נסע שעה וחצי והוא ראה וחיבק וישב ושילם, אבל הוא לא פגש אותי.
לא רוצה להכיר אף אחד. כל גבר נראה לי כמו דביל שעדיין לא הוכיח את עצמו להיות דביל. שאם אני רק אתן לו מספיק זמן הדביליות תעלה על פני השטח ואני אתחרט על היום שהוא חדר לי לכוס. אז אני שומרת סביבי עיגול סטרילי, שופטת לי בשקט, מנסה כל פעם להכניס מישהו אבל לשמור על עצמי, רק כדי להבין שבתנאים האלו אף אחד לא באמת רוצה להשאר. ובצדק, בחיי. הלוואי והייתי קצת אחרת.
