לפני 10 שנים. 5 בנובמבר 2013 בשעה 5:18
אין דבר אם תועה אתה בדרך, מאבד את הצפון וסופה גדולה עוברת מבשרת שטפון.
ואני איני יודעת מה יביא לי המחר,
משהו בחושך מנחם אותי ושר, אין דבר יותר שלם מלב שבור ויותר זועק מן הדממה.
לב שבור ולב פצוע, לב עייף מדיבורים, הוא יודע אהבה שנקנתה בייסורים.
וכשהוא כמעט שוקע והמיים עד צואר משהו בתוך החושך מנחם אותו ושר:
אין דבר יותר שלם מלב שבור ויותר זועק מן הדממה.
אם בתוך דממה זועקת לפעמים אני נשברת מנחשת את העתיד אבל זוכרת את העבר.
אז בתוך הרי החושך שסוגרים עלי רכות, משהו תמיד אומר לי להשלים ולחכות.
אין דבר יותר שלם מלב שבור ויותר זועק מן הדממה.
תודה לנעמי שמר על המילים המקסימות, שכמו קראה את מחשבותי וכאביי מילה במילה..