אני מרגיש פתאום מחנק
רוצה לתת לך המון עד אינסוף ממני
מרגיש מחוזק מההילה שלך
שותה בכמיהה את השטניות המענגת שלך
נתת בי הרבה אמון כששמת בידיי את המושכות
ואני מקבל אותן בענווה
בואי נרד לתהום בלהבות ותמרות עשן
נהייה כמו האדס ופרספונה
תבעירי אותי ברגשותייך
תלהיבי אותי בעינייך
הלא תזהי את תשוקתך בעיניי?
החלטות
הקרירות המענגת והדוקרת של חורף סגרירי עם טעם של גשם רענן בדימדומים האדמדמים והסגלגלים של הערב כשברקים מפלחים את העננים בקו הרקיע....שם תראו אותי מביט בהםהיום נפרדתי מידידה טובה שלי
מי יודע מתי אראה אותה שוב
מי יודע אם בכלל ארצה לראות אותה שוב
שיחת טלפון אחת ניפצה בועה שלמה של קשר נעים וטהור. אולי זה רק הוכיח לי שמעולם לא היה קשר כזה.
זה רק הוכיח לי שאני הייתי התמים פה ולא אחרת.
אני יודע שפגעתי בך אבל גם את פגעת בי
שנינו אנשים עמוסי אגו וגאווה עצמית.מה לעשות,כאלה אנחנו.זה היה ברור ששנינו ניקח קשה את השיחה הזו.
לאחר מכן תפסתי את עצמי.שאלתי את עצמי למה זה היה טוב?
כמובן שרוב הזמן אנחנו מבינים את טעויותינו מאוחר מדי.התנצלתי בפני מי שצריך להתנצל.מחלתי על כבודי ובקשתי מחילה אך בו בזמן גם בקשתי התנצלות.
לא שופטים אדם בכעסו אומרים.ואם כבר פגעתי אז אני מצטער.אמרתי זאת.
כשגיליתי שהמרירות שלך לא פסקה.שהחלטת להעלות הכל מעל גלי האתר בין אנשים שאנחנו מכירים,זה פגע בי שוב.הצלחת לעורר בי תחושות של גועל
משהו שלעולם לא הייתי עושה לאדם,והרי רק מי שהיה נמצא בראשי היה יכול לראות את כמות הערכה ואמפתיה שהיתה לי אלייך.כל אלו נגוזו כאילו לא היו.
אני מבין למה עשית זאת ויחד אם זאת לא מבין.
קל מאוד לבוא ובאבחת עט לעשות מאדם משהו שהוא לא.להפכו למפלצת.
אבל אני סולח לך.אני יודע שבעוד זמן מה מהיום את תביני דברים שלא הבנת היום.
אני יודע שהיום הזה יבוא וידי תהיי מושטת לשלום
לקבל ענף זית טהור
ועד אז שובי לביתך עורב הסערה ועזבי אותי במנוחה
הלב שלי מלא. אינני יכול להגדיר זאת יותר טוב
מעין תחושה של אוקיינוס שלו הממלא אותי בחוויות סמויות שמתרחשות ואולי אף עתידות לבוא.
אני אחד עם הנפש ושלם עם העתיד.
אני לא ממהר לשום מקום
יש בי סבלנות כמו שעון חול איטי
מאסתי במהירות הסובבת אותי בקרוסלה של רגשות סותרים.
חפצתי בבלתי מושג ובנשגב וכבשתי אותו.לא עוד ריקנות תהומית.לא עוד תוכן רקוב בבשר מלא רימות.
רק נפש אמיתית שמאירה את כל הצדדים שבי.
אך רק אבקש בקשה אנוכית אחת
אל תלכי נפש אהובה...אל...
יודע אני כי את מחפשת את ארצות הצפון,לחזור לביתך.
אני אשרוד אחרי לכתך אך בד בבד חלק נוסף בנשמתי יהיה כבוי.רק גחלת היצירה תישאר דולקת לעד ותאיר את צפונות ליבי
מה עושה ערב במועדון לערב מוצלח?
זה כנראה קשור בעקומה ישירה למצב האלכוהול בדם שלך.כמות המשקאות ששתיתי וערבבתי פירנסה כמה ברמנים.הייתי בשליטה אבל מצד שני השליטה גם ירדה ופינתה מקום לקלות ראש וליצרים לפרוץ החוצה.אולי לפעמים אתה צריך לאבד קצת שליטה כדי להיות בשליטה כי זה בדיוק מה שחשבתי לעצמי באותם רגעים.הגוף הוא כבר לא הגוף שלך.ולידיים ולרגליים רצונות משל עצמם.הראש קצת חושב אבל מאבד מההגיון היבש.התשוקות הרטובות פורצות שוב.ריקוד ארוטי שלא משאיר שום מקום לדמיון מתחיל.אנשים בוהים.השרשראות בבגדיי עונים להם בנונשלנטיות.אני מרווה את צמאוני בחילופי נוזלים משפתיים לוהטות.לאחר כמה דקות רואה פנים מוכרות של חרסינה עדינה אותה אני מזהה מעבר רחוק קרוב.
אנחנו נופלים אחד על השני בפרץ של התרגשות.האלכוהול עושה את שלו ואוחז בחוטים שלנו,ואנחנו מרקדים כמו מריונטות בהצגת לילה מאוחרת.נפרד בלית ברירה מקורי האלכוהול וחוזר מעט למציאות יותר מאופרת של הערב,אבל איזה איפור.
שחור ולבן,אבל הרבה צבעים היו שם.
צמד הלוליינים עם הקביים בהחלט הוסיפו לנושא של הערב אשר חלק מהאנשים לא הבינו בכלל מה פתאום כל האיפור הזה ומה זה "המספריים של אדוארד".
אולי במקום להראות כל הזמן את אותם סרטים כחולים שחזרו על עצמם בשבלוניות מרגיזה היה כדאי להראות קטעים מהסרט.אני מניח שלאנשים היה נופל האסימון.
לאחר מכן גלשתי עם הציוד שלי לסייע בסשן מרובע.
הסשן המרובע היה פשוט ולא היה צריך יותר מכך.כל אחד משלושת השולטים כולל אותי נתן את הטאץ' שלו לסשן.בחורה שעמדה לידי וצפתה על סשן אחר העירה לי שהיא לא אוהבת את ההצלפות של הבחורה כיון שהיא לא מספיק אכזרית לטעמה וכי היא מצליפה יותר לשם שואו.ואז היא אמרה לי משפט שהשאיר אותי סקפטי וציני במיוחד.אני נזירה,היא אומרת לי,לא מתקרבת לסקס ורק אוהבת להצליף.כלומר שאת באה לפה רק בשביל הBDSM אמרתי.כן,היא אמרה לי בהנהון מדוייק,אני רק מספקת יצרים מיניים דרך הצלפות בלבד.אכן,אמרתי ונדמה היה שבאותו זמן יכלתי להאמין לכל דבר מופרך שיאמרו לי.ישבתי וצפיתי בסשן ובאותו הזמן בהיתי בזעזוע באדם שמן ומגודל וגם מה לעשות קצת ניאנדרטל שכל הזמן הקניט את הבחורה המצליפה ולא הפסיק גם שהצליפה על הבטן שלו,מה שגרם לו לשחרר צחוק הנשמע כגיעגוע של ברווז.אני צריך לשאול את עמוס מאיפה הוא מוצא את הוניליים האלה.החלטתי לרדת ולתת לעצמי להתפרק בריקודים עם מספר חברות יקרות.כבר כמעט שלא נשארו אנשים.לבסוף היה ריקוד מוזר עם ידיד טוב שנראה יותר כמו פרק בתורת לחימה של המזרח אבל אם כבר השתטתי אז עד הסוף.
בסוף נגמר הלילה והשחר כמובן במין דיוק שוויצרי עלה.למרות שהגעתי ממש מאוחר בבוקר ויצא לי לברך לשלום אפילו את מטאטא הרחובות 😄
אכן היה כיף לא נורמלי
יום אתמול רק הוכיח לי את השתלשלות האירועים שיכולה לעיתים לקרות כאשר לא מצפים לה
אדם שעומד ומסתכל מהצד על כל הנעשה בעיניים סקרניות.מפנים את המראות לתוך מוחו.הזעקות שהוא שומע במעין סימפוניה מעוותת מתנגנת בראשו.כאוס של אנשים מתרחש בסביבו והוא עומד כמו פסל החצוב בסלע.מתאווה להשתתף במשתה התאווה אך מעדיף להישאר במקום בטוח.והנה בעוד הוא שקוע במחשבות ניגשה אליו בחורה צעירה אותה רצה קודם לכן ולא הצליח להשיגה.רציתי שתהיה איתי היא אמרה בפשטות מענגת.אני פנויה.את רוצה לעלות למעלה ולעשות סשן? הוא שאל אותה בשמחה לא מוסתרת.בוודאי היא ענתה ושניהם מצאו את עצמם עד מהרה למעלה.סשן שזרם כמו פלג בלא הפרעה בין שני אנשים שרק הם היו לבד בחדר מלא יצורים אנושיים שפיזזו ודיברו מסביבם.השוט הפך להיות חלק מהיד.היד נגעה הרבה בבשר החם וליטפה אותו ומיששה אותו.השעווה רתחה התקררה והתקשתה כמו נכנעה למציאות הקרה.האצבעות שלו שיחקו איתה משחק אירוטי ורטוב עד כי היא גמרה באורגזמה רכה ועדינה שחשפה הרבה מאישיותה הקורנת.היא חיבקה את ברכיו בידיה הכבולות וראשה נח בחיקו.הוא ליטף את ראשה קלות ונתן לזיעה המאומצת להתאדות מגופו.
לפני שעה ויתר אותו אדם על בת זוגתו להערב לטובת מכירה פומבית ומצא במקומה מישהי אחרת.
מישהי חכמה אמרה לי,זאת מצווה לוותר על מישהי לטובת משהו טוב שיקרה לה בהמשך על מנת שאחרת תבוא במקומה ותעזור לך ליצור משהו טוב.
חוק היקום היא קראה לזה.
אכן.חוק היקום באמת פועל
השיחה שהייתה לי איתך.הרצון לפרוץ את החומות.ההרגשה בללטף את נשמתך.אני מרגיש לפעמים כאילו מימים ימימה הכרנו ולפעמים אנחנו מדברים כמו זרים גמורים.
אני יודע שאת רוצה להישבר
אני מרגיש שאת רוצה לאהוב
זה רק יבוא בייסורים ובכאב יקירתי.
אני יודע זאת כיון שגם הצד השני שיהיה מולך ייאלץ לעבור את אותו סבל.
התמימות כבר מזמן עברה למקום שכולו רק טוב
נשארה רק החשדנות והציניות שמגוננות מפני אובדן השליטה.
את תראי שבסוף את תהיי אמיתית יותר מכל אישה
את תעצמי את עינייך ושום חשש לא ייקנן בליבך
את תעשי את הבחירה
אני רק השער לדרך של הכנות
הכנות של יצרייך
יש אהבה לאדון ויש אהבה לחבר.גיליתי את זה אתמול במהלך ויכוח מעניין שנסב סביב העניין:האם יכולים להיות יחסים עם אדון בבד ובד עם חבר ונילי.התשובה היא כן.זה לא בא לומר כי זהו דבר אופטימלי,אולם זה קורה פעמים רבות.לרוב בגלל שלאותו אדם יש בת זוג או בן זוג ונילי שמעניקים לו אהבה ממקום של חברות.לעומת זאת אותו אדם מחפש את הפרטנר שלו לשליטה או כניעה ואז האהבה שלו באה ממקום אחר לגמרי.כן.אנשים יקראו לזה בגידה או חיים כפולים,אבל בסופו של דבר זה קורה.כמובן שהאידיאל הוא אדון שהוא גם חבר ונילי.אבל לא תמיד קיימת אידיליה כזאת.לפעמים היא מתקיימת ולפעמים היא מתפרקת כשנשבר האיזון בין שני העולמות.הונילי והBDSM.יש שרוצים לתפוס את הרגע ולחיות חיים מלאים משתי העולמות.זה כרוך במחיר כבד.אבל אנחנו ידועים ברצונותינו לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה.אך לרוב מוצאים את עצמינו עם העוגה על הפרצוף.מוסר השכל: איפה את בת הזוג הונילית חובבת הקינקיות וההצלפות?
סוף סוף לאחר בקשות ותחנונים סיימתי את ה"יצירה",אותו סיפור בהמשכים שיש במגאזין, כשזהו הסיפור הראשון שאני מפרסם בכלל.מבחינתי זוהי סגירת מעגל.הסיפור עצמו הוא מטאפורה בשבילי על החשיפה לעולם הBDSM.מי שיש לו כוח לשמוע את ההסבר על כך מוזמן לקבל הסבר אצלי בפרטי :)הכתיבה עצמה התישה אותי אבל כל מילה היתה שווה את המאמץ.אני מעריץ את אותם אנשים שכותבים על בסיס יומי.לפעמים יש לי תסכול עז מכך שלא תמיד השפה מספיק עשירה בשבילי להעביר את התחושות על דיוקן.מקווה שאוכל להעביר עוד סיפורים מראשי הקודח.תודה שוב לכל האנשים שקראו ונהנו,והעבירו ביקורת.
ביום החמישי של השבוע
במועדון הדאנג'ן הידוע
המה המרתף בצלליות אנושיות מלאות יצרים
נדמות לעיתים כחזיון תעתועים
הגיעו לשם אדון ושפחה לצד המלכה והעבד
כולם מומחים בתורת הSM בחסד
תחת כל וו וצלב רענן
נקשרו ידיים ורגליים בכישרון שלא יאומן
השוטים שרקו את שירתם
והמוצלפים זעקו את סימפוניית נשמתם
תאוות בשרים מאופקת
אירוטיקה מאוד מורגשת
פולחן של פנטזיות לעד
כשרוחו של המרקיז דה סאד מצחקקת בצד
אני רוצה להודות שוב לכל מי שאיחל לי מזל טוב ליום הולדתי ולכל מי שעודד את רוחי בתקופה לא פשוטה בכלל.
על שום מה ניכר אדם שואלים?
בכמות האהבה שמעניקים לו כמובן חבריו.
אין ספק כי הדרך מוארת עכשיו
תודה רבה על המגדלור שיצרתם בשבילי
הגיע הזמן להפסיק להתלונן על הדברים הרעים בקהילה הזאת וגם לברך על הדברים הטובים.
ושוב..תודה.