החלטות

החלפת מנוע,רדיאטור וגומייה.
הנזק = 5700 שקלים
עושה רושם שהיתה נזילה ברדיאטור,מה שגרם לכך שלא היו מים במיכל. ברגע שלא היו מים במנוע השמן נשרף והמנוע התקלקל.
מעניין לראות איך תקלה פשוטה שמזניחים אותה למשך זמן או לחילופין,לא שמים לב אליה,הופכת להיות בסופו של דבר לפיצוץ רציני.
אפשר לומר שמכל דבר בחיים אפשר ללמוד וגם את המקרה הזה אפשר להשליך על החיים האמיתיים
אין הרבה שוני בין בני אדם למכונות.
כל אחד מהם אתה צריך להכיר טוב מאוד ולדאוג לו כדי להיות בטוח שבבוא העת הוא יוכל להביא אותך למחוז חפצך על הכביש או על הדרך לראשך וליבך.

מגשש את דרכי לאט לאט על קורי עכביש עדינים. אני לא רוצה לפגוע ברצף שלהם יותר ממה שפגעתי עד כה. הקורים הם חדים ושברי זכוכיות מצויות עליהם כמו טיפות טל מבריקות וחותכות אותי בעת המעבר ביניהן.אני מדמם בכל גופי ונשמתי כבדה עליי.שבוע,חודש ואולי שנה? עד מתי אצטרך לעבור את נתיב הייסורים הזה?
בסבלנות ובעדינות אין קץ תקנה את האור שנית,אומר קול בלתי נראה בתוכי.
ובמה אשלם את המחיר? אני שואל
בליבך כמובן,אומר הקול ללא היסוס ושותק

Space Dye Vest/Dream Theater

Falling through pages of Martens on angels
Feeling my heart pull west
I saw the future dressed as a stranger
love in a space-dye vest

Love is an act of blood and I'm bleeding
a pool in the shape of a heart
Beauty projection in the reflection
Always the worst way to start



Now that you're gone I'm trying to take it
Learning to swallow the rage
Found a new girl I think we can make it
as long as she stays on the page

This is not how I want it to end
And I'll never be open again

There's no one to take my blame
if they wanted to
There's nothing to keep me sane
and it's all the same to you
There's nowhere to set my aim
so I'm everywhere
Never come near me again
do you really think I need you

I'll never be open again, I could never be open again.
I'll never be open again, I could never be open again.

And I'll smile and I'll learn to pretend
And I'll never be open again
And I'll have no more dreams to defend
And I'll never be open again

יום שני- תצוגת אופנה נהדרת,בה אדונכם הנאמן ניסה להפגין יכולת דגמון לא רעה בכלל 😄
נכון שעשיתי הרבה רוח,אבל קניתי את הבגדים והם פשוט נהדרים ומי שמכיר אותי יודע שאני חולה על בגדי פטיש. היה ממש כיף לפגוש את כל האנשים שאני אוהב ולדגמן לצד שפחתי המדהימה ולצד כחולית המתוקה,לילו היפהפיה ואוליב "הגבר" בהא הידיעה. דנה,תכיני סטוק שלם של מלתחה. אני בא!!!

יום שלישי-מה היה לנו?
מנוע שרוף
4 אנשים אובדי עצות באמצע הדרך
מונית לכיוון יפו,ואז גבר אחד(אני) אובד עצות ומסתובב ברחבי המועדון כמו סינדרלה בבגדיה החדשים(מהתצוגה כמובן) שמחפשת בחצות את הדלעת הצפונית שתתן לה טרמפ.
פגשתי הרבה אנשים מוכרים ואהובים וביניהם סקסי רד המדהימה(חולה עלייך מותק). היה לי סשן מדהים עם קווינסי ולילו. היה ממש תענוג. נהניתי מאוד לסשן בדואט :). קווינסי,היית מעולה. לילו יקירתי,את נשלטת נהדרת. גם אם לפעמים חצופה. אבל זה כל הקסם שבך 😄
בסוף נסעתי עם מכורה לפינוקים שהיתה מאוד מתוקה ונתנה לי טרמפ וגם טיפים שלא סולאו בפז.

יום רביעי- חתונה לחבר הכי טוב שלי א'
אני הנהג של החתן והכלה יחד עם הסובארו לגאסי שלי. נוסע למרכז עם חברתי ש' כדי לקחת אותם לצילומים.
ש' קישטה את האוטו בחנות פרחים עם סרטים בצבעי הבורדו והלבן.מעולם לא ראיתי כל כך הרבה קיטש על הסובארו אבל כנראה זה הכרחי
בצומת גלילות שני הסרטים הארוכים נפרדו מאיתנו לשלום,ושאר הסרטים,נראה היה שעברו טראומה מהנסיעה.
במחלף מורשה ובמחלף בר אילן טעינו כמעט פעמיים בדרך בגלל ש',ולמזלנו הלכתי בעקבות חושי הניווט שלי שהביאו אותנו עד הלום
מסקנה:אל תתן לאשה לנווט(לכל הנשים הנכבדות,קבלו זאת ברוח טובה).
לקחנו את הזוג לצילומים והיה חם מאוד. אני סבור שהאיפור של הכלה כבר התאדה לשמיים
בסופו של דבר הגענו למלון בו נחגג האירוע.
שם גיליתי שאחותו של החתן לסבית ואני גיליתי לה את עיסוקיי בתור קונטרה ושנינו הסכמנו שאנחנו הכבשים השחורות בכל האירוע 😄
כשהסתיים הארוע נסעתי לחבר שלי בדיזינגוף ושם גיליתי שהוא חי בתוך קובייה הונגרית.
2 מטר על 2 מטר של הרבה הפתעות כולל מקלחת שצמודה על האסלה כך שאתה יכול להתקלח ולחרבן באותו זמן ומטבחון פצפון,שגם "טוב טוב" הגמד היה מתקשה לבשל בו.
בדרך חזרה,נאלצתי לעזור לחבר לצאת ממסתרי ומעברי ת"א היות ובשנים האחרונות הוא ירושלמי ולכן את כל ת"א עשיתי ב20 קמ"ש תוך כדי תקשורת אינטנסיבית של,"בשום פנים ואופן אל תעלה על הגשר",ו"נראה לך שאתה נכנס לנורדאו"?
הגעתי הביתה עם האוטו שלי שלשמחתי,מד הטמפ' של המנוע עמד על האמצע(לתשומת לבך,גבר עם נוכחות 😃

כשכדור האש נמצא בשמיים
צבעו זהב נאצל ברקיע של ים
כשמגיע זמנו לרדת למצולות
הקרירות של המים מלטפת
אז אדמה לראות בין העננים הורדרדים והסגלגלים
את אותה נימפה של רגעי השקט בין העצב לשמחה
בואי אליי ולטפי את ראשי הדואב,אזעק אליה בקול ניחר
תני לי לשתות את מימייך הטהורים כי את נפשי הזכה כבר מזמן איבדתי בבורות ההגיון הקר.
מדוע את צוחקת?
רסיסי צחוקך חותכים את הרצינות אליה שיוועתי
חיוך מצטייר על פניי הקפואות
ועיניי אוהבות אותך בשקט,לומד את הצבעים שלך
שמיכה אפילה ומתוקה נופלת ומכסה את השמיים ואותנו.
נתת למחשבותייך דרור בין הבלבול והפחד שאת חשה
איבדת את הילדות לטובת הבגרות שאני מביא
היי ילדה,היי אישה. תעניקי לי את קסמייך ואני אעניק לך מהשקט הרועש שבתוכי.
ושוב הדיסקית הלוהטת מגלה את פניה ושוטפת אותנו משאריות של כישוף אהבים.

מוקדש לשפחתי האהובה יוליה

זהו זה!
הגיעה שעת האפס
אחרי חמש שנות לימוד מפרכות במיוחד,שבהן הקרבתי חמש מהשנים היפות בחיי,בא הרגע. הגשת הפרוייקט המסכם של השנה החמישית באדריכלות
אני יכול לומר לכם שבשבוע האחרון הייתי כמו סיר שמוציא הרבה קיטור.השקעתי את כל כולי בפרוייקט.
מי שלא למד אדריכלות בחייו לא יכול להתחיל להבין את כמות העבודה הנדרשת להגשה. בניית דגמים,שרטוט תוכניות וחתכים של המבנים. בניית תיזה עם הוכחות ותקדימים. אי אפשר לצאת עצלן במקצוע הזה.פשוט ככה. אבל לפחות יש שמחה בתוצאה שיצאה וסיפוק. אחרי שלא ישנתי היום בכלל והדבקתי את הדגם פיסה אחר פיסה,והולך עכשיו למכללה לתלות את הגליונות של הפרוייקט,אני מחכה בלב דופק לביקורת.תאמינו לי שעכשיו הייתי מוכר את נשמתי לשטן תמורת שעות שניה אחדות.
אני צריך כבר ללכת. אחלו לי בהצלחה 😄

בזמן האחרון יצא לי לקרוא את השרשורים שנפתחו בפורומים וגם להיות עד עקב כך לכמות הארס וההתקפיות "המיליטנתית" שלעיתים ננקטת. חלק מהם הינם ידידיי הטובים וחלק אחר פלוניים אלמוניים בעיניי.
אין זה ניכר רק בשרשורים, אלא גם בצ'אטים ובהודעות אישיות שנשלחות לעיתים במטרות מרושעות ואנוכיות בלבד. לעיתים הודעות אלו נשלחים פעמים רבות לסאביות וסאבים בהם יש נסיון להכפיש ולהשמיץ את השולט שלהם. לגרום להם להיפרד ממנו על סמך עובדות לא נכונות ושקרים. האם ענן שחור בא וכיסה את הקהילה?
לפעמים אני שואל את עצמי,למה כל הרשע הזה וכל התחמנות הקונספירטיבית שנחתו עלינו לרעה.
האם אנשים אינם חושבים לרגע לפני שהם כותבים את הדעות שלהם מהולות בהרבה ארס?
היד שלהם לא רועדת בעת הקשה על המקשים?
אני מתאר לעצמי שיש להרבה אנשים בטן מלאה על הרבה אנשים אחרים מהקהילה וגם להיפך.
האם בגלל זה כדאי רק להנציח עימותים אלו במקום לנסות להגיע לאיזושהי שביתת נשק?
יש עת לשכוח ועת לסלוח. ולמרות זאת תמים יהיה מי שיבטח פה בחלק מהאנשים פה. יש פה קן של צרעות ויש פה תחרותיות ולכן כדאי להיזהר. אבל אין טעם לשחרר את הלשון כל פעם שמתחשק כי התוצאה תהיה הרסנית תמיד. צריך לזכור שלעתים איבחת משפט אחד לא מוצלח משולה לאיבחת חרב על יחסים בין שני אנשים שמלכתחילה לא היתה בינהם טינה או ריב וכעת יש.
ישנם גם אנשים שמוציאים קבל עם ועדה את הכביסה המלוכלכת מעל גלי האתר או קובלים על התנהגות של דרי האתר בפני..."דרי האתר".
אם כל הכאב שיש לאנשים אלו,אין בכך שום טעם לעשות זאת. הם רק נותנים דלק ואנרגיה לשונאיהם על ידי כך שהם מנציחים את הסבל בפומבי וגורמים לכך שאור הזרקורים השלילי ניתך לכיוון שלהם ואם היו שמועות לא נכונות שהתחילו להיעלם,אז עתה הן חוזרות במלוא המרץ. אני זוכר משפט שאבא שלי תמיד היה אומר לי כשחשבתי לעשות מעשה נמהר או פזיז,"יופי,מה שאתה הולך לעשות טוב ליום ראשון אבל מה יהיה ביום שני"?
בסופו של דבר ישנם הרבה אנשים אינטלגנטים באתר אולם לעיתים כדאי למחול על הכבוד ולשמור על "היציאות החכמות" בלב. קצת ענווה וצניעות לא הזיקו לאף אחד.
ולמי שחושב שדרך שנאת חינם יוכל להפריד בין אהבתם של שני אנשים אחרים שיחפש את שורשי שינאתו אצלו. שיעז להסתכל קודם כל אל המקום שהכי קשה לו להסתכל. ה"אני" שלו.

כשהיית אתמול בביתי
עינייך היו חסומות לאור השמש
גופך רעד בציפייה לכאב הבא
את שפתייך הרטבת בציפייה לעונג שעתיד לבוא
בקול חלוש שאלת...
מאסטר,אני יכולה לגמור?
כן,עניתי בשלווה
וגופך הערום והיפה התפרק ברעידות עדינות וענוגות
שרידי פחד קלוש נראו על פנייך ועל איברייך
את פוחדת ממני? שאלתי בעדינות
כן אדוני,ענית בלא היסוס
אבל אני בוטחת בך אדוני
נתתי למילים שלך לחלחל בתוך ראשי
ואז,ליטפתי את ראשך ושיערך היפה
גם אני בוטח בך יקירתי אמרתי בשקט

אני פשוט אסתכל בשתי עינייך ואתן לאמפטיה לזרום ממני אלייך. אני יודע לקרוא אותך כמו מפה פתוחה. אני רוצה לדעת היכן השבילים של נפשך מובילים.
להקשיב לך,אני אומר לך זה לא סתם להקשיב.
זה להקשיב על מנת להבין אותך.
אני בשלווה עצמית סופג את האנרגיות שלך בשקיקה
למדתי ממך ואני עדיין לומד
מה למדת ממני? תשאלי
רגשות,אהבה,שלמות נפשית,הבנה,כמו חלקים בפאזל שמתחברים לאט לאט,זה מה שלמדתי יקירתי
אני מפחדת שתשפוט אותי,את אומרת בראשך
אני לא שופט אותך
תבטחי בי בעיניים עצומות
אני אתן מעצמי את תמצית הנפש שלי
את תאהבי את עצמך ותעניקי לי את האהבה הזו
דמעה אחת של אושר ירדה על פנייך
רגשות בוערים של הדדיות משתלבים זה בזה
אני מבין אותך יקירתי... אני מבין.

אני חושב שמתחילת הקשר נדמה שידעתי גם איך הוא יסתיים. ולמרות זאת אני לא חושב שהייתי משנה משהו. גם כשזה היה קצר נדמה שלמדתי הרבה מאוד במסע המשותף שלנו. באתי להכיר סאבית ומצאתי מלכה. אישה בכל רמ"ח איבריה.אמיתית.
גיליתי שחשקתי באשה בעלת מורכבות פנימית חזקה,סוערת וייצרית,אך גם בעלת משקעים רגשיים לא פשוטים.
לא יכלת להחזיר לי את אותה אהבה שאני נתתי לך,היית צריכה להתרפא,להתנתק,לנשום אויר תחת כיפת השמיים ולכן ברוב טובך החלטת לחלוק עימי החלטה זו ונתת לי לעשות את הצעד.
לעיתים אתה רוצה לאחוז במשהו מאוד מאוד חזק עד כי היד שלך מדממת,ולעיתים אתה יודע שבעשותך כן ישארו בידייך רק נוצות מרוטות.
זו היה צעד של שני אנשים בוגרים ואוהבים ולא צעד חד כיווני.לטנגו הזה יש שניים
אנחנו נישאר תמיד חברים טובים.נעמנו אחד לשני ונמשיך כך.
בחרתי לקרוא לך בשם סנונית ולא סתם.
הסנונית עפה מארצות מולדתה לארצות הדרום על מנת להתרפא מפצעי הקור.אפילו החורף הכי קשה לא יוכל לעצור אותה ממעופה העז.אך לאחר שהותה בארצות החום,היא חוזרת לביתה.
אולי זו תמימות של ילדות,אבל זו תמימות טהורה שבאה ממקום טוב. אולי נרקוד שוב לבד רק שנינו ואולי לא
עופי אם כן למסע,היזהרי מסכנות ודעי לך שתמיד אני נמצא בארצות הצפון,צופה ביופיין של כנפייך