החלטות

כל כך הרבה רעש פתאום וכל כך הרבה אנרגיה מסביב
כשאני מסתכל מהחלון לרחוב אני עדיין מתקשה להאמין
רק אתמול התחלתי להשתקע בדירה וכבר הבנתי למה המציאו את הביטוי "משנה מקום משנה מזל".
לעיתים מתנגן לי בראש השיר של הפט שופ בויס, "ניו יורק סיטי בוי",ואני מרגיש שזה נכתב עלי. הבחור הצפוני שעבר למרכז ת"א.
עניין הרבה יותר חשוב היא העובדה שזו דירה שרק אני משתמש בה,לראשונה בלי שותפים.
אחד התנאים באמת לפי דעתי לקיים BDSM פורה ומשגשג הוא העובדה שברשותך דירה בודדה בה אתה באמת יכול להשיג אינטימיות רצוייה.
מצד שני,לנו אנשי הפרברים תמיד יש את הגעגועים למקומות מהם באנו. השקט,השלווה ובלי יותר מדי ריצות ואויר מהול בעשן מפלטים ולחות מעיקה.
אולם מצד שני איפה תמצא אם בכלל מקום טוב לאכול ב4 בבוקר בקריות? או לחילופין כמה אופציות בילוי באמצע השבוע?
ללא ספק,הגיע הזמן להיות בלב הסצינה
ולא,לא שכחתי את אנשים הצפון 😄

נ.ב. שמחתי לראות את כל מי שהיה אתמול במועדון.זה היה תענוג לראות כל כך הרבה פנים מוכרים אחרי כמעט חודשיים של התנזרות.

כמה את אוהבת אותי שפחתי?
עד הפשטת אישיותך מעצמך

מתי הינך חשופה מולי?
כשגופך הערום והחבול מתגלה לפניי

אימתי תעטי על עצמך סערת רגשות?
כשגופי חודר את גופך בתאוותנות

למה זכרונות כואבים ידמעו את עינייך?
כי אני הוא זה שלא נותן לך לשכוח

ממש נהייה משחק של גיבוש,טקס העברת השרביט 😄
ואכן זה עושה רק דברים טובים בתוך הקהילה
לשם שינוי אין מלחמות ואין שסעים וקרעים ולא פלגים
והקרבות היחידים שמתנהלים הם על: איך לא לקבל את השרביט בפעם ה126
אז בנימה אופטימית זו אכתוב דברים נוספים עליי וכמובן אשמח להרחיב את רשימת הכותבים המוכשרים בעיניי בכלוב בנוסף על מה שכתבתי עד כה

אני אוהב את עולם הפנטזיה והדמיון ומכור לכל מה שקשור אליו. מי שראה את הציורים שלי יכול להסיק זאת לבד.
אני גם צרכן כבד של ספרים וסרטים הקשורים לז'אנר

לצערי אני לא אדם של "כאן ועכשיו" בכל הקשור לעשיית דברים או הזזתם אלא יותר אדם של "אני רוצה לחשוב על זה ואז אני אראה מה אני עושה בנידון".
זה לא משנה את העובדה שבראיונות לעבודה אני תמיד אומר בהתלהבות מזוייפת עד כמה אני אדם אנרגטי וסתגלן לשינויים מהירים.

יש לי פחד ממחטים,מה שמסתדר לי כנראה ממש טוב עם העובדה שאני זה שיכול לשים מחטים בתור שולט ולא זה שדוחפים לו מחטים.
ובכל זאת תרמתי דם לא מעט פעמים ויחד עם זאת לא היה לי אומץ לענוד על עצמי "פירסינג",או לעשות קעקוע

ועכשיו נעבור למצעד הבלוגים ואני כבר אומר מראש,זאת לא העברת שרביט כך שכולם יכולים להירגע,אלא יותר הערכה לאנשים שאני מוקיר את כתיבתם התמה והאנושית

פוקחת עיניים המקסימה,הרגישה והיפה שיכולה בלא היסוס לבטא רגשות כואבים,שמחה ואושר לצד שפה בוטה ונוקבת
http://www.thecage.co.il/profile,14379.html

דפלואו המסתורית והנפלאה (Love you Sister) בבלוג מצחיק,משעשע,צהוב לעיתים וגם מסתכל על החיים בפרופורציות אנושיות
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=13489

SHE שרק לאחרונה התוודעתי לבלוג המדהים שלה,בהחלט יכול לומר לך שנגעת בי במקומות עמוקים
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=5797

קיטיארה,הדרקונית שבאישה,על בלוג שלא מתיימר לקחת את עצמו ברצינות ולעיתים נדמה שזהו אוסף של הגיגים,אבל אילו הגיגים.עצוב ומצחיק בנשימה אחת
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=8329

ואחרון חביב,אגדיר,על כרוניקה ידועה מראש של יוצר מוכשר שגם אם לא תמיד קל לקרוא אותו ולעכל אותו,אפשר כל פעם להתפלא מחדש משפע הכישרון שיש לאדם הזה
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=11111

אי שם גיליתי מחשבות נודדות
מוקף בברכות שקופות
אני רואה אותך צוחקת
אך רק הושיט את ידי לגעת
וגלים כהים הרגו את בבואתך
דמעות חמות מתערבלות
והברכות כבר מזמן יבשו
האם אוכל שוב ליצור אותך?
גלתיאה יקרה שלי
האם נגזר עליי לכאוב אותך לנצח?
ועינייך יחייכו חיוך עצוב
אני הנצח במחשבותייך
יקיר שלי

והנה השרביט הועברה אליי כבר בשלישית ולא ידעתי על כך
עימכם הסליחה יקיריי ואהוביי
זאת הזדמנות מדהימה לטעמי לחלוק כבוד לכמה מהאנשים שאני חושב שאין עליהם בכתיבה וגם לחשוף קצת דברים על עצמי. הצנזורה נפלה על הראש 😄
אז שלושה דברים שלא ידעתם עליי ולא העזתם לשאול
1- אני לא סובל חרקים,בעיקר מקקים. אם אני מוצא אחד כזה בחדר השינה שלי אני לא אשן ולא אשקוט עד שאותו תיקן חוצפן יהיה שרוע על גבו ורגליו למעלה במעין תנוחת ה"דגל הלבן" התיקנית הלאומית 😄
2- אני מאוד אבל מאוד אוהב לצייר נשים לוחמות או נשים חזקות בעלות שריון מינימאלי וחרב ענקית או גרזן מעוצב התואם לפריטי הלבוש האחרים על גופים(חסיד של הפרטים הקטנים).מה שבא בניגוד מאוד פאראדוקסלי למהות הדומיננטית שלי. אבל תמיד אמרתי שאני אוהב נשים חזקות
3- אני יכול להרוג במבט מישהו ששומע לידי מוסיקה מזרחית בין אם היא קלה או כבדה.
מאיזשהי סיבה המוזיקה הזו משחררת אצלי פריחה שמשאירה את העור שלי חידודין חידודין וגם בדרך כמה ורידים באיזור של הראש שלי מתפוצצים,וכן,תקראו לי גזען אבל אני כן חושב ששכם וטול כרם כבשו את תחנות הרדיו.

ועכשיו לחלק היפה והמעניין יותר-הבלוגים האהובים עליי
הראשונה-נוגיתה הפייה השדונית שפשוט כובשת אותי כל פעם מחדש עם הכתיבה המדהימה,הכנה והמשוחררת שלה.כתיבה נשית להפליא,תמימה,חודרת ונוקבת ומרגשת
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=6625

השניה-חברתי הטובה כחולית שפעם אחרי פעם מצליחה להוכיח לי בכתיבה מהוקצעת ומתובלת בפלפל ובהרבה חוש הומור איך צריך לכתוב עיתונאי לעתיד,שלא לדבר על הכישרון שלה בכתיבת סיפורי זימה 😄
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=3927

השלישית ואחרונה חביבה,נתנאלה,אישה בעלת אינספור פעלים ומוכשרת עד לשד עצמותיה ואדם מדהים בפני עצמו
סערת רגשות ויכולת מדהימה לתאר תחושות וחושים בהחלט מעוררי התפעלות
http://www.thecage.co.il/profile,10197.html

"אם אינך יכול לשלוט בעצמך אל תלך לשלוט על אחרים"
זה משפט שפעמים רבות אני משנן אותו כמנטרה.
זה משפט שאני אומר אותו גם לשולטים אחרים בין היתר
הרי זהו הדבר הכי קשה לעשייה
כמה פעמים רציתי להתפרץ כמו הר געש וולקני על אדם זה או האחר ולמרות זאת עצרתי את עצמי בידיעה שאני משחק ישירות לתוך ידיו.
כשהינך אדם ייצרי לעיתים הרגשות שלך פועלים עליך כבמעין נחשים מנטאליים ואימפולסיביים המעודדים אותך לפעול על פי גחמות ראשוניות.
ראיתי אנשים שמתעלמים לגמרי מהרצון לכבוש את ייצרם
מרעילים את סביבתם כנגד אדם זה או אחר
מוציאים דברים מהקשרם
נותנים לאותם נחשים לכרוך את עצמם סביבם
גם כאלו המתקראים "מדריכים בדסמי"ם" ונותנים עצות וקלישאות,נפלו בגלל שנתנו לזעם שלהם להוביל במקום לתת להגיון לשלוט והפריכו את השליטה העצמית שלהם לכאורה בכך שעשו זאת.
גם אנשים,ידידים שאותם חושבים לקרובים הוציאו את חרצובות לשונותיהם ושרפו ליבותיהם של אחרים
גם אני לא מוציא את עצמי בחזקת חף מפשע ושם את עצמי על ספסל הנאשמים ומכה על חטאיי העבר וההווה
אני מחשיב את עצמי כאדם שקול ורגוע מצד אחד,אך גם כאדם שלעיתים הרגש והיצר מוציאים ממני את הדחפים והכעסים,האהבות והעצב.
אני מתייסר ובלי קשר לכך שאנו בסיומו של יום הכיפורים
בקשת הסליחה שלי הינה כנה וישרה
וכשאני סולח אז זה בא עמוק מתהומות של כאב ולכן אי אפשר להקל בכך ראש
לעולם אינני שוכח "אוייב" ולא "אוהב"
עכשיו שלווה הגיעה
ושקט חובק אותי

סליחה

התחלה היא סיום של משהו,אומרים אנשים וצודקים
התחלה של הרבה דברים חדשים ומסקרנים
המון קצוות חדשים שנפתחו ואינך יודע איך הם ייסגרו
ובייחוד החששות מפני אותם קשיים שאנו נאלצים להתמודד איתם בעתיד
ימים סוערים עוברים עליי בחודש האחרון.
תמיד ידעתי שאותה סופה של נסיבות ואירועים תבוא ותסחוף אותי.
בסופו של דבר נתתי לעצמי להיסחף איתה כי אחרי זמן מה בו הייתי סלע שהיווה מטרה לגלים מתנפצים שחצבו בי את אותותיהם וחרטו בי כאבים וסבל,הפסקתי הכל בבת אחת.
אני יודע שאתם שואלים את עצמכם,מה בדיוק עברתי? מה קרה שהתנתקתי לזמן מה?
רק מתי מעט יודעים זאת ויחד עם זאת הרגשתי צורך לחלוק את העובדה שעברתי שינוי
בעקבות השינוי אני מתחיל התחלה חדשה,במקום חדש
אני מתכנן לעבור למרכז אחרי 27 שנים בצפון.
לא עוד השגריר של הקהילה הצפונית ולא עוד הטרמפיסט הנצחי או המסיע הרשמי 😄
יש לי כמה וכמה חששות ממעבר זה. אבל ברגע בו החלטתי,שום דבר לא יזיז אותי מדעתי
משתלם לפעמים להיות עקשן,רק צריך לדעת לרתום את העקשנות למחרשה ולהתחיל לחרוש תלמים בתוך שדה של ספקות.
מלבד זאת שנה טובה לכולם והתחלות טובות לכולם

כמה פעמים יצא לכם לשפוט אנשים על שום מילה לא במקום שנאמרה עליהם. בשל רכילות שנאמרה על לא עוול בכפם?
אני בטוח שכולנו חוטאים בחטא הזה ונמשיך לחטוא בדרך בה אנו שופטים אנשים
הרי קשה להשתחרר מדברים שנאמרו בעבר ומחשיבות שהשתרשו בנו כמו עשבים שוטים ומנוולים.
אבל כן אפשר להתעלות מעל חסרונות אנושיים אלו ולנסות להסתכל באמת פנימה לתוך נפשו של אדם.
לדעת את האמת הפנימית שלו ולהיות חף ונקי מדברים שחשבת שאתה יודע עליו.
אתמול היתה לי פגישה נהדרת עם אדם שחשבתי אותו לאוייב שבאויבים שלי וזאת על אף שמעולם לא פגשתיו ב4 עיניים או אף שיצא לי לשוחח איתו אישית.
וזאת רק משום שבעבר שמו נקשר באנשים שעוררו בי רגשות שליליים. שמחתי לדעת שטעיתי.
שמחתי יותר שבאתי בראש חלק,כלומר "טבולה רסה".
הכרתי אדם מדהים
אמרתי עליו דברים רעים,צחקתי על חשבונו.
היום אני יודע שהוא סלח לי כפי שאני סלחתי לו.
כמו כן,אני חייב תודה לנפשי התאומה על כך שבזכותה זה קרה.
אולי זה גורל
ואולי זה לא סתם גורל אלא תהליך כואב שכולנו עוברים לפני שאנו לומדים לדעת לזהות את הדברים הטובים שנפלו בחלקנו.
בחתימה שלי אני כותב "אם תסיט את הברדס מאותו אדם תוכל להכיר אותו".
היום אני יודע שאני מתכוון לזכור זאת

אני פשוט רוצה זה הכל
לא אכפת לי להיפגע
אולי רק שאני נפגע אני מרגיש חי
אני לא "מחרטט"
ואין לי בעיה לבוא עד האופק
ולהוכיח זאת
אני לא רוצה להיות מת חי
אני רוצה להיות היצירה שנועדתי להיות
להרגיש את הלב המתפרע
זאת האמת שלי
עכשיו ראיתם
עכשיו ראית....

אני רוצה לדעת ולהכיר.
אני רוצה להיות עמוק במחשבותייך ולדעת שאני נמצא שם כמו מגדלור שמאיר את הדרך לרגשותייך הסוערים באוקיינוס המחשבות שלך.
אני מפנים אותך בכל רגע ובכל שיחה. מעולם לא שכחתי ולא ויתרתי. זה תהליך ארוך שנמשך לפעמים עד אין קץ אך גם מסע מרתק לכיוון השליטה בך. אל תנסי ללמוד אותי ולרצות להביס אותי במוחי שלי.
אני מציב בפנייך את האתגר
להתמודד עם שביב מחשבותיי הסוערות,האפלות,המיניות,אלו שטומנות בחובן פנטזיות אינספור.
הוכיחי לי את שיש בך הרבה יותר מהנגלה לעין. את מפחדת מהעובדה שאני יכול לחוש את רגשותייך
על עובדת היותי ניצב כסלע דומם לנוכח כל הסערות המתנפצות בזעקה אילמת כלפיי.
ולמה לא תבכי מולי? תתפרצי מולי על הכאבים שאינם מרפים. תקלפי את השכבות שלך מולי אם הזמן.
תשברי את כלוב הזכוכית שעוטף אותך. אני רוצה לראות את הדם שלך ואת הפציעות שלך. לחוש את הכאב שלך בעת התהליך.
כמה אני יודע שאת כמהה לעשות זאת. להיות ערומה אך קשורה בכבלי ברזל. תתחנני שאייסרך בשוטים ועקרבים. האם רק בכאב ודם תאהביני שיפחת הסבל והעינויים?
קראת את עיניי וראית מולך את הנפש הרגישה לצד עיניי הפלדה. ידעת שאני מתאווה לראותך מתפתלת ומתחננת להקלה במכאובייך.
שקר בעינייך יקירתי. את רוצה לחוש את בשרך מולקה ודווי,להיות קדושה מעונה בעולם בו כולם נביאי שקר.
תגלי את עצמך לפניי.
יצירה זכה טהורה ובתולית אל מול אמן בעל נפש אפלה ולב מואר.
כי בסבלנות ובנחישות אשמיד את חומות ביישנותך.
תמיד תהיי שיפחה לרצונותייך,כבולה במיניותך לרצונותיי.