נכון! יש סרט בדסמי כזה, שרובכם בטח כבר מכירים... המקרה להלן הפוך וגם התרחש במציאות...
לאחר הצבא הלכתי ללמוד.... סיימתי ראיית חשבון, ומצאתי את עצמי עובד במשרד רו"ח, עם פקידות, לקוחות וכיו"ב.... במשרדים כאלה יש מעין "היררכיה" רואי החשבון מעל, מנהלי/ות החשבונות בעמדה נחותה יותר והפקידות אי שם למטה... ככה זה עובד, זה אולי נשמע לא טוב, אבל זו המציאות... גם בקרב רואי החשבון יש היררכיה - השותפים במשרד והשכירים.
אני הייתי שכיר. אבל המנהלים שמעלי די נתנו לי עצמאות, ככה שדיי שלטתי בעניינים....
לאחר משהו כמו שנה וחצי במשרד צברתי ניסיון, וזכיתי להערכה הן מהשותפים והן מהלקוחות, אף הוצע לי להכנס כשותף במשרד, הצעה שדחיתי בנימוס מאחר ורציתי לפרוש בעוד זמן מה ולהפוך לעצמאי.
והנה התקבלה למשרד פקידה חדשה, היא הייתה בעלת "אופי רועש" נקרא לזה... . תמיד כשהיא דיברה או צחקה בקול הרועם שלה כל משרד שמע... והאנשים במשרד התחלקו לשניים: חלק ממש אהבו אותה וחלק פשוט לא יכול היה לסבול אותה... אני הייתי מנוי על החלק הראשון - מאוד חיבבתי אותה.
נו אני מודה... יש מצב שאחת הסיבות, בעטיה חיבבתי אותה מאוד הייתה... שהיא פשוט נראתה מעולה, רזה, שיער שטני חלק, עיניים ירוקות... אבל היה בה עוד משהו. היה בה את "הדבר הזה"...
מה זה "הדבר הזה"? זה אותו משהו שאי אפשר לשים עליו את האצבע אבל כשאני רואה אותו בבחורה אני פשוט יודע שהיא "שולטת" באופי שלה.
תוך משהו כמו חודש היא כבר קלטה אותי וסנג'רה אותי להכין לה קפה וזה לא קרה פעם אחת ביום, אני שיתפתי פעולה, כלומר לא חשבתי לשאול אותה אם היא ב"קטע" כי הייתי נבוך מדי, וזה הרי לא "קטע" מקובל בחברה הישראלית הפוריטנית, ובכל זאת צורת הדיבור שלה, האופן בוא היא זו שנתנה לי הוראות בהתעלם מהעובדה הפשוטה שהיא פקידה שזה עתה התקבלה לעבודה ואני רו"ח בכיר במשרד...זה ממש לא עשה עליה רושם:)
והנה אני רו"ח בהיררכיה הגבוהה של המשרד... מתוזז ע"י פקידה זוטרה... שזה עתה התקבלה למשרד ולא מעיז להתלונן...
היה לה חבר, הם גרו ביחד, כך היא סיפרה לי. וגם כל המשרד הבין, כי כשהיא הייתה מתקשרת אליו... וצועקת עליו, ומצווה עליו לעשות דברים, כולם היו בהלם מאיך שהיא מדברת איתו...
הבחור כמו סאב אמיתי, היה קופץ לכל הוראה שלה, היה ברור שהוא מסיע אותה בתחילת היום ובסיומו לעבודה ובחזרה הביתה, אפילו כשהייתה לו בעיה ברכב הוא נצטווה לקחת מההורים שלו את הרכב שלהם ולהגיע לאסוף אותה... והוא כמובן ציית ללא ויכוחים.
התחושה הייתה, כאילו הוא חייב לה, הוא חייב לשרת אותה, הוא חייב לבצע מה שהיא מחליטה, ואין ויכוח - חלק מאנשי המשרד ריחמו על הבחור, אני אישית חשבתי לעצמי "אחד משניים: א. בנאדם מסכן ב. עבד בר מזל שכמותו... באפשרות הראשונה הייתי מוסיף שאלוהים נותן אגוזים למי שאין לו שיניים..."
הייתי מדבר איתה יחסית הרבה, הבנתי שהיא לא ממש יודעת שאם היא הייתה נרשמת לאתר כמו הכלוב, היא הייתה זוכה לפופולאריות אדירה... שאלתי אותה למה היא מתייחסת אליו ככה.... והיא ענתה לי בפשטות "כזו אני ומי שרוצה להיות איתי שילמד להתאים את עצמו אלי וגם אז לא בטוח שאני אחזיק אותו לאורך זמן" זה המשפט שהיא ענתה לי 😄
לאחר משהו כמו חצי שנה אני עזבתי את המשרד - הקמתי משרד משל עצמי, דרכינו נפרדו, היא המשיכה לעבוד שם עוד תקופה מסויימת, ולאחר מכן עזבה - היא יצרה עמי קשה משהו כמו שנה וחצי לאחר מכן - ביקשה ממני המלצה, לצורך עבודה אחרת - כמובן שנתתי לה, אך לא התאפקתי ושאלתי אותה "נו מה עם החבר המסכן הזה שלך?" והיא ענתה כשחיוך מרוח על פניה... "הוא? שיחררתי אותו מזמן, הוא לא עמד בסטנרדטים שלי" ...
ואז אמרתי לה - תדעי לך שיש עבור בחורות כמוך אתרים מיוחדים - כמו הכלוב... אתרים לבחורות שהמומחיות שלהן היא להשפיט בחורים... ואת הרי אלופה בזה 😄 - היא חייכה... הביטה עלי... ואמרה לי "אין לי כוח וזמן לאתרים כאלה... אבל מוזר שאתה יודע כל כך הרבה על העניין הזה..." עניתי "ידע כללי... ידע כללי"...
כך זה נגמר... מאז לא נתקלתי בה.
לפני 13 שנים. 12 באוגוסט 2011 בשעה 11:02