הכל עובר
אחד ועוד אחתכבר שנים שהדבר הראשון שאני אומר לכול חבר השרוי בסערת רגשות, ומבקש להתייעץ איתי בנוגע לאיזה ריב או בעיה אחרת שיש לו עם זוגתו, היא " קח לך חמש דקות, ולך תביא ביד. אחר-כך תחשוב שוב על הסיטואציה, ותנסה להבין מה אתה רוצה."
"...ההשתוקקות הנוראית הזו למפלה, אירוע כה בלתי-נמנע ועמוק שורשים. כמו ההשתוקקות לצייר לי בדמיוני את הגבר כארכי-אכזרי. המזוכיזם - התשוקה הטבועה בתוכך לסבול, להיות מושפלת, הצורך להעניש את עצמך, האובססיה לפצע שממנו את הכי מפחדת, הפחד מנטישה, מרוע, פחד עמוק שמתגשם מכיון שאני משתוקקת אליו. אני רוצה לכתוב ספר עצום-ממדים, ספר נוירוטי לגמרי הכולל את כול הסימפטומים, כול התופעות, כול התאורים של מצבי-הרוח, החלומות, השגעונות, הפוביות, המאניות, ההזיות, השיתוק, הסמלים המיניים, הנטיות הלסביות - תמונה כנה של התפוררות נפשה של נערה מודרנית אחת. אמא שלי תמיד אומרת שחיים מוגזמים מדי בחיטוט עצמי ובהתבוננות פנימה מפריעים לבריאות. אני מרגישה עייפה נורא ועצבנית. אני רוצה שקט." (:
בוקר טוב בוקר אור, וסופ"ש רגוע-ופרוע.
"...יש שסעים בזמן, ישנם שיבושי קצב בין חכמת המוח ובין הדחפים של החושים וסיפוקם הבלתי נמנע. אני חי היום בשלום עם האישה. עם כול הנשים שפגעו בי בגלל חולשתן, עם כול הנשים שאהבתי בגלל חולשתי. אימי, הבחורה ההיא, וגם ההיא, ואפילו, במידה מסויימת, ההיא. התפייסתי כבר עם כולן. אני רואה היום בבהירות ששום דבר לא בא לי אלא מחמת ההרכב הפנימי של נשמתי. אני האדם המאושר ביותר עלי אדמות. אני יכול למות בשלווה." (:
בוקר טוב בוקר אור, יום חדש.
No matter how you struggle and strive, you never get out of this world alive
האנק ויליאמס
מוצ"ש שקט