הכל עובר

קל כציפור אני יוצא הבוקר לרחוב, מרחף כאילו שוחררתי זה עתה מבית הסוהר. השמש עולה בשמיים, ואני מתבונן בעולם בעיניים חדשות. הכל מעניין אותי כל-כך. כל שטות. אבל קצת אחר כך אני מרגיש שאגם גדל בתוכי, אגם מנצנץ של עצב, קר כמקפא. אין לי מושג כמה זמן כל זה יימשך. אני נשכב עירום למחצה על הכביש  ונותן לכול המכוניות הנוסעות לעבור עלי. מעל האגם הקר עולים עיגולים עיגולים של להקות ציפורים עם רגליים דקות ופלומה כחולה בהירה. להקה אחר להקה הן מתרוממות מהאגם הקר, השקט, הקפוא, משלחות את עצמן לחופשי.

אישה יפה במיטב שנותיה עוברת לידי ושואלת: “על מה אתה חושב ? “

אני עונה: “ על הזיונים שלך ושל בעלך. להתבונן בכם זה כמו להתבונן במכונה שגלגלי השיניים שלה החליקו. שניכם גוהרים זה על זה בלי טיפת התלהבות. כבר עשרים שנה שבעלך טוחן אותך בלי שום סיבה. המחשבה עליכם מזדיינים מחסלת בי כל טיפת רגש. אני עוקב אחריכם מתוך ניתוק קריר. את שוכבת על קצה המיטה, פותחת רגליים, ובעלך שפוף מעלייך כמו תיש ששתי הרגליים האחוריות שלו נטועות ברצפה בחוזקה. באופן אישי לא איכפת לי שכול זה יימשך לנצח. אבל כמה כבר אפשר לראות את הפימפום הסתמי הזה ? זה כמו לעקוב אחרי אחת המכונות המטורפות האלו המטילות מיליוני עיתונים, עם כל הכותרות הריקניות שלהם. אני חושב שהמכונה יותר הגיונית, עד כמה שהיא מטורפת, וגם יותר מעניין לעקוב אחריה. העניין שלי בך ובבעלך הוא אפסי כרגע. ואילו יכולתי לעקוב אחרי כל הזדווגות המתרחשת כעת בעולם, היה העניין שלי עוד פחות מאפסי. כל עוד אין שום ניצוץ של תשוקה או של רגש אמיתי, אין כול משמעות אנושית לתרגיל הזה. עדיף כבר להתבונן במכונה. ואתם שניכם כמו מכונה שגלגלי השיניים שלה השתחררו. יש צורך ביד אדם שתחזיר אתכם למצב התקין. יש צורך במכונאי. אז אם את רוצה שאני אעזור לכם, גברת, את צריכה להגיד לבעלך שיפסיק לרוץ אחרי הזנב שלך כמו כלב שמירה, ולהטיל את מימיו בכל מקום.”

בוקר טוב בוקר אור, יום חדש.

אליזבת בת'ורי, שנודעה גם בכינוי "רוזנת הדמים", היתה האישה הרוצחת הפורייה ביותר בהיסטוריה המערבית, וכנראה גם הרוצחת הפורייה ביותר בכלל(בלי קשר לג'נדר). מפאת קוצר הזמן והיריעה לא ניכנס פה כמובן לכול סיפור חייה המרתק של הנערה ההונגרייה המטורללת הזו שחיה במאה ה-16, אבל רק נספר שבעזרת צוות של עוזרים מופרעים הפכה אליזבת בעלת הנטיות הסדיסטיות את הטירה שלה לזירה של רשע טהור. היא תמיד מצאה סיבות להעניש ולענות את המשרתות הצעירות שלה, והעדיפה למשל להפשיט אותן ולהלקות את גופן העירום מלפנים ולא מאחור - מה אתם מעדיפים? (: - ולא רק בגלל שכך היה הנזק יותר גדול אלא גם כדי שהיא תוכל לראות את פניהן מתעוותות מכאב ואימה. עוד העדפה אישית שלה - וראו סעיף הגבולות בפרופיל (: - היתה לתקוע להן סיכות במקומות רגישים בגוף כמו לדוגמא מתחת לציפורניים. כאשר נפטר בעלה הרוזן (איזה נער הונגרי אחד בשם פרנץ) החלה תקופת הטרור האמיתית של אליזבת. ראשית היא סילקה כמובן מהטירה את חמותה השנואה, נו מה חשבתם? ואז גם קרה משהו אשר שינה לעד את חייה של אליזבת. היא הייתה כבר כבת 40 והזמן החל לתת בה את אותותיו והיא הרגישה שהיא מתחילה לאבד את יופיה. ואז יום אחד משרתת צעירה משכה בטעות בשערה של אליזבת בזמן שסרקה אותה, והרוזנת הזועמת סתרה לראשה של המשרתת כ"כ חזק שדם ניגר מאפה וניתז על ידה של אליזבת, ומיד היה נדמה לה כי עורה מקבל על עצמו את הרעננות של עורה של המשרתת הצעירה, ושדמה היה יעיל יותר מכול תעלולי הקוסמטיקה האחרים שהיא ניסתה עד כה. היא מיד קראה לעוזריה להפשיט את הצעירה. הם החזיקו אותה מזרועותיה מעל הגיגית וחתכו את עורקיה. לאחר שהצעירה מתה אליזבת נכנסה לתוך הגיגית ועשתה אמבטיה בתוך דמה של המשרתת הצעירה. כעת היתה בטוחה שמצאה את הסוד לשמירה על מראה צעיר. ובמשך עשר השנים הבאות עוזריה של אליזבת סיפקו לה נערות יפות וצעירות, מעיירות וכפרים סמוכים, כשסיפור-הכיסוי היה שהם לוקחים אותן לעבוד כמשרתות בטירה. בטירה עצמה הבנות נרצחו כדי שהרוזנת תוכל לעשות אמבטיות בדמן. לעיתים היא אף שתתה את דמן על מנת לקבל קצת מיופיין הפנימי. מהר מאד הבינה אליזבת שדמן של נערות כפריות פשוטות לא משפיע על איכות עורה ושהיא זקוקה לדם יותר טוב, ולכן החלה לאסוף נערות מאצילויות נמוכות מהסביבה.  

" אתם בוודאי רוצים לשאול אותי מה אני חושבת על נטיות ההרס-העצמי שלו. הוא אדם כל-כך אינטליגנטי. אז אני מבינה, פשוט מבינה. במובנים מסויימים ניתן לומר שיש לו מבנה-אישיות פסיכוטי המתבטא באיזו גישה אנארכיסטית לחיים, בחלומות מהפכניים ובנטיות אוּפוֹריות להיות מאושר ללא כול סיבה נראית לעין. יש לו יותר מדי סדקים בנשמה, וכשהוא נופל לאחד מהם, אז אלוהים ישמור. בכל פעם שהוא היה נזרק לי על הספה ומתחיל לעוף עם האסוציאציות-החופשיות שלו הייתי נרטבת שם למטה. אבל מנסה להסתיר את זה. כי אצלי האתיקה המקצועית היא מעל הכול ! אבל אני מאד אוהבת אותו. הוא בחור חם ומקסים, אם גם נוח להשפעה, די פגיע, נותן אמון יותר מדי בקלות, ותמיד חייב להמציא לעצמו קשיים. הוא כריזמטי בצורה קיצונית, ולרוע מזלו הוא תמיד היה מגנט לפסיכים ולחלאות. אני רק רוצה לתת לו חיבוק חזק. אני כל-כך מקווה שיום אחד הוא ינצח את השדים שלו, ונוכל סוף-סוף להתחתן..." (:

כן, "...happiness, You're full of sweet surprises ,happiness". ובוקר טוב בוקר אור, יום חדש.

ממש ניהנתי לשמוע את נערת-הזהב דיני - שהיא גם "משוררת מודרנית בת-זמננו" לעת-מצוא - ממש כמוני, ברגעיי הטובים יותר כמובן(:- מקריאה בקולה הזך את שירה "בתוך אדם".

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=13709&postid=541787