השרשור הנ"ל -https://thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=37075
הזכיר לי את דבר פגישתי עם הנער היהודי המדובר העונה לשם נועם, פגישה שהתרחשה לפני כמה שנים טובות. הוא היה נער ירושלמי כשרוני חביב ומאיר עיניים שעשה את התואר-השני שלו בקרימינולוגיה, והוא היה נראה לי בזמנו קצת יותר מדי מבוהל מהחיים. הוא פנה אליי - בנועם כמובן(: - וביקש לראיין אותי למחקר הקטן שלו, ונפגשנו בבית הקפה שעל פינת הרחובות דיזינגוף-ז'בוטינסקי. הנושא שהוא בחר לעצמו לתיזה היה "סאדו-מאזוכיזם" באופן כללי, ובאופן ספציפי יותר - הגבולות שבין הפרקטיקה הסאדו-מאזוכיסטית והחוק-הפלילי, נושא שלכאורה - ועל פניו - ורק לפנים משורת הדין - היה עליי להתייעץ קודם עם העורך-דין שלי לפני שאני משיב בכנות לשאלות הנוגעות אליו. ווינק ווינק (:
הנער הקליט אותי במשך שעה וחצי בערך (!) לטייפ-מנהלים כשאני מלמלם-ומקשקש על המיניות שלי, ומקשקש-ומלמלם בכלל.
כמובן שאני באופן אישי לא סיפרתי לו שנאנסתי (: וגם לא שנאלצתי ללכת למשטרת-ישראל האימפוטנטית כדי להגיש איזו תלונה. אבל כן סיפרתי לו - כי הוא כל כך התעניין בכך - על מקרה אחד לפחות שידוע לי עליו אישית וממקור-ראשון של מישהי שבחרה שלא להגיש תלונה במשטרה אחרי מקרה כזה.
וכך נפתחה השיחה "ההיסטורית" הזאת בינינו :
הנער הקרימינולוג : "תגיד פור גוד, אתה... שולט, נשלט ?"
אני: " תראה, אני - רק במצבי רוח מסויימים כמובן - יכול ליהנות משני התפקידים. יש לי מנגנון-נפשי גמיש. גמיש ויצירתי. ואין לי יותר מדי פיקסציות או בעיות של אגו ודימוי-עצמי. לא יותר מדי, בכול אופן... אני יותר מדי נהנתן בשביל פיקסציות, אתה מבין אותי ? ואני גם נהנה מסקס ונילי... כמובן, ולמותר לציין, שאני יכול ליהנות מהם רק אם יש לי פרטנרית טובת-מראה וטובת מזג, בעלת עולם פנימי עשיר, אינטליגנציה טבעית גבוהה, ושפויה יחסית. ואין יותר מדי כאלו בכלוב, כנודע. "
הנער: " אז אתה מתחלף ?"
אני: " לא. אני תמיד ככה. "
(:
מאוחר יותר בשיחה, ואפרופו השאלה על השטחים האפורים שבהם הפרקטיקה הסאדו-מאזוכיסטית יכולה לגלוש אל התחום הפלילי, היתה לקרימינולוג-העתיד התעוזה לשאול אותי אם בתור "נשלט" הייתי יכול נניח לחשוש לתת לאישה לקשור אותי, שמא היא לא תעצור גם אם אומר לה את מילת-הביטחון. עניתי לו כך: "נערי היקר, יש לך אי-הבנה יסודית. אלו פחדים שיש לרוב רק לבחורות. כי הרי הנערה הענוגה יודעת שהיא תצטרך מתישהו להתיר ולשחרר אותי, במוקדם או במאוחר. נכון או לא ? אז אם היא תרשה לעצמה להתנהג כמו בהמה, אני אשחט לה אחר כך את האמא. הבנת למה היא לא תעשה את זה ? חוצמיזה, אני אוהב להכיר קודם את האנשים שאני משחק איתם. "
ועד-כאן רגע של נוסטלגיה.
אבל הנושא בהחלט נראה לי חשוב ורציני.
נ.ב - ועיתון הארץ הוא לא "עיתון לאנשים חושבים". הוא עיתון לאנשים שאין להם סבלנות לקרוא ספרים (:
ובוקר טוב בוקר אור, יום שבת.
