לפני 5 שנים. 16 באוקטובר 2019 בשעה 8:54
"את רוצה שזה יהיה ככה? באיזה צבע?, אל תדאגי למחיר, אז קבענו ל9 וחצי?"
אוף! סתום ת'פה שלך כבר ותעשה את מה שאתה עושה,
תניח לי ותאסוף אותי אליך כבר.
כמה אפשר להתדפק על דלתך, ואני בכלל לא דופקת, אני נידפקת ו..
סמס הבוקר מעברי הרחוק חייך אותי, ביג טיים. עולם עסקים בפרופיל גבוה, אישה אחת, מלא גברים, מעמד גבוה והרבה חולשות.
מי שלא סיפר לכם שהעולם שם סובב סביב סקס וכסף סתם כולירע שלא זכה לגעת בזוג ג'רמנז משובח.
פרשתי בשיא מטורף, כן כן, כמו בסרטים, עיסקה ענקית, שטן מול הפנים, ויתרתי על הכסף אבל, יש לי אותי. וזוג ג'רמנז, משובח.
סמס הבוקר פשוט,
"מה את עושה? מי את מייצגת?"
אדרנלין ואני רקדנו מחול מטורף של סקס פראי, כזה שדמיינתי עצמי בבית שלך,
מטונף כזה כשאתה כבר לא יכול לשלוט בעצמך.
כזה שקורע אוברול תחרה ומקבע גוף לקיר,
כזה שכבר לא לוחש באוזן אלא אומר בבירור,
"אני מת להזדיין איתך",
מכניס אצבע לכל חור אפשרי ובודק רטיבות נאגרת,
מוריד על הבירכיים ומזיין לי את הפה,
הפעם, הראש שלך נשמט בערגה ממכרת.
אני בולעת אותך.
אנחנו נטמעים לפנטזיות שלי...
אני מסמסת חזרה בידיעה מוחלטת שהתשובה שלילית,
"אני מוכנה לשמוע על כל עיסקה, אבל אני לא אותה אחת שהכרת"
"אגיע אליך, זה ברור לי, את כבר לא מגיעה, המחיר עלה."
נכון.
שיחררתי.
בסערה שלי שיחררתי.
הם תמיד חוזרים.
