לפני 12 שנים. 18 באוקטובר 2012 בשעה 13:09
הגיע אוקטובר!!!
ההגשה עברה חלק.
סיימתי הכל, ביוני הקרוב אני אחזיק ביד תואר ראשון.
זהו, זה נגמר.
וואווווו
עוד צעד אחד
לאותם שלבים בחיים שהמטרה נראית רחוקה מידי.. צריך לחשוב רק על הצעד הבא.לפני 12 שנים. 17 באוקטובר 2012 בשעה 21:33
אני לא מאמינה שהרגע הזה הגיע.
מחר בעוד 12 שעות אני מגישה למחלקה את פרויקט הגמר שלי ובכך מסיימת את כל ההתחייבויות לתואר שלי כך שהכל מאחורי. הלילה יעבור בעוד קצת עריכות ובדיקות אבל כבר עכשיו מתחילה לי ההתרגשות.
עוד משהו די נחמד שקרה לי השבוע.
בתחילת השבוע הגעתי לראיון עבודה בחברת כח אדם .. שום דבר שקשור לתואר גם הפעם אבל לפחות שיהיה משהו. ראיון לבנקאות טלפונית...
מישהו פעם אמר לי שבנק זה טוב :)
אז עברתי את הראיון ואת מבחן האמינות ואתמול הייתי במרכז הערכה..
כבר יצא לי להיות במרכזי הערכה.. יום שלם מתיש והביישנות וההתרגשות הפריעו לי להתבלט בדר"כ..
אבל אתמול הייתי שונה לגמרי אסרטיבית בטוחה באתי מוכנה לגמרי.
והיום בבוקר הודיעו לי שעברתי את המרכז.. וכבר ביום שישי יש לי ראיון בבנק ואם גם שם הכל יעבור חלק (אני כבר לא מאמינה שאין לי סיכוי שם). ככה שביום שני אני כבר אתחיל קורס שם והשעון יתחיל לדפוק.
חוץ מזה, סוף סוף קיבלתי מכתב מבית החולים התור שלי עוד חודש.. הייתי בטוחה שהוא יהיה יותר רחוק.. זה משמח. עכשיו יש עוד קצת בדיקות וכאלה שאני צריכה לעשות לפני התור הזה אבל גם זו התקדמות.
בקיצור. שבוע פעיל במיוחד מלא התקדמויות בדברים שונים.
והתרגשות גדולה לקראת מחר.. נכון זה יהיה סרט לעשות את זה ב2 אוטובוסים לכל כיוון אבל קטנטן עלי כבר העיקר לגמור את זה.. וואוווווווווווווווווווווווווווווו
לפני 12 שנים. 14 באוקטובר 2012 בשעה 10:45
וכמו בכל יום ראשון עולים על משקל ומבינים שגם השבוע ירדתי במשקל :)
1.2 פחות.. נחמד מאוד אפילו :)
אז כן, חזרתי להגיד בגאווה שירדתי 20 ק"ג.
חברים וחברות יקרים זה השבוע הזוועתי האחרון.
ביום חמישי הייתי רוצה לסיים את זה עוד ביום שלישי אם זה יסתדר אני מגישה את העבודה וסוגרת את כל הבלגנים חותכת את כל הקשרים ונושמת קצת :)
אז נראה לי שאני כמו כולם עכשיו.. רק השבוע יתחיל ואני כבר מיחלת לסופו..חחח מסיבות אחרות.
יאללה שיעבור מהר
לפני 12 שנים. 11 באוקטובר 2012 בשעה 20:02
זה היה הסמינר האחרון.
עמדנו בזמנים היו מעט הערות בעיקר על דברים שרצוי להרחיב עליהם בדו"ח.. חוץ מזה בסדר.
נקווה שגם הציון יהיה כזה.
יצאתי באמת בהרגשה טובה שמחתי שזה מאחורי.
ואז ישבנו עם המנחה על הפוסטר.. גם את התשובות שרציתי ממנו הייתי צריכה לחלוב כזה מרגיז
ועוד השותפה הפוסטמה שלי מנסה להרגיע אותי.. ראבק עד שהוא נותן לנו מידע דברים שקורים רק פנים מול פנים אז את משתיקה.. ממש רציתי לתת לה פיצוץ מטומטמת.
אחרי זה שאלתי אותו לגבי המועמדים להצטיינות.. שאר המנחים כמו אמרו מי וכולם יודעים ואני לתומי חשבתי שקרעתי את התחת ומגיע לי להיות מועמדת וזו התשובה שקיבלתי ממנו.
"לא הגשתי אתכם כי השיטות שלכם היו ברובן לוגיות.. מי שבדר"כ זוכה בהצטיינות משתמש בארנה וכאלה ואני מוכן להתערב איתך שהוא יהיה פרויקט לא משהו. אז לא רציתי להעביר אותך את הטיול לגהנום הזה של הגשות מהירות וזה אז לא הגשתי חבל שלא היית יותר אסרטיבית"
פה כל הגן המרוקאי שאין לי התפוצץ והתעצבנתי ברמות הקשות ביותר. שתקתי אבל התפוצצתי מבפנים.. מי אתה חתיכת חרא שתחליט אם אני מוכנה לעבור את התהליך הזה????
אני לא רוצה לזכות אני רוצה הכרה במה שעשיתי שקרעתי את התחת. ופאקין כלום כי הכל פרוטקציה.
השותפה הסתומה שלי שתקה כל הזמן היא תמיד שותקת ואני התפוצצתי מבפנים.
בן זונה מנייאק כל הדרך משדרות בכיתי באוטו.
אין הצטיינות ואין שום דבר לא הצלחתי להכנס למפעל .. ואין לדעת מה הציון שיהיה לנו.
יש עוד פוסטר לתקן ודו"ח.. כמובן שהיו הרבה דברים שהוא לא אהב בפוסטר כולל הצבע.. מפגר.
אין לי זין לזה ממש בא לי לשבור את הכלים אם הייתי יכולה הייתי שותה עכשיו אז אובדן הכרה או יוצאת לרקוד מפוצצת לי את האוזניים במוזיקה בנסיון להשכיח את הטימטום הזה.
אין זרימה של אף אחד. זה מגיע לי. אני מוקפת באנשים סתומים שלא יודעת להעריך אותי.
פאקינג תיסכול!!!!!!!
עוד שבוע עוד שבוע אחד ואני לא אשמע את הבת זונה יותר לא עונה לה לשום דבר שתמות מצידי המנחה החסר הבחנה לדברים בסיסים יצא מחיי ואני אשאר עם הריקנות של המרכז.
לחיי הסוף!
לפני 12 שנים. 7 באוקטובר 2012 בשעה 8:28
יום ראשון יום השקילה.
ולאחר שחזרתי בגבורה לדיאטה אחרי הפסקה של חודשיים...
שבוע שהיה לא פשוט.. עוד פעם חזרתי לרעב בין הארוחות לקריז הזה.. שעבר מאוד מהר הפעם..
הורדתי..... תופים..... 2.2 ק"ג.
ממש מעולה.
אלה בדיוק הדברים שנותנים לי אוויר ובטח רצון להסתער קדימה ולהמשיך בתהליך.
עוד קילו ואני חוגגת שוב ירידה של 20 קילו.
בוקר מקסים לכולם ושבוע של הפתעות טובות
לפני 12 שנים. 6 באוקטובר 2012 בשעה 15:48
דרוש גבר מקסים..
שאיתו אפשר להעביר את הלילות והימים
בשיחה טובה ובחיוך
ואולי לפעמים לילות מתחת לפוך
מישהו אמיתי שיתקשר כך סתם
ולא רק מתי שהוא חם
שניצחק בלי הפסקה
שארגיש טוב ובטוח שהוא בסביבה
שיסכים לפגוש אותי בלי שאתחנן
וגם אם לא מתאים באותו יום שיסרב בנימוס ובחן
שיבין שהמצב שלי לא קל ובכלל לא פשוט
אני לא רוצה לעשות עוד טעות
לכן אבקש מכם גברים יקרים
להיות איתי ישרים וכנים
אני לא מחפשת סשן מאובזר ותשוקתי
אלה הרבה חיבוק וחום אנושי
אמתין להודעות מכם חברים
למען הרבה ימים ולילות נעימים
לפני 12 שנים. 5 באוקטובר 2012 בשעה 10:20
גאוני מחשבים להתפקד!!!
אני עובדת על פוסטר (לא להתלהב.. כולה שקף בפאוור פוינט) שצריך להגיש במסגרת הפרויקט.
עכשיו אפשר להעלות לאתר של המכללה קבצים עד 3 מגה...
לי יצא 8 מגה.
עכשיו לא תגידו עיצובים מטורפים.. כמה תמונות שהעלתי. השקף הוא 100 על 80 רוב העיצובים הם של הפאוור פוינט גופנים וזה.. ואני לא יודעת מה לעשות.. איפה הכובד הזה ואיך לסדר את זה?...
מישהו רעיונות?
מצד שני אני חייבת שהוא יהיה ויזואלי ויפה על זה כל הבחינה אז אני לא רוצה שחור לבן מגעיל.
לפני 12 שנים. 2 באוקטובר 2012 בשעה 5:57
איך מחפשים עבודה בלי באמת לדעת מה אני רוצה לעשות???
אז נכון למדתי 3 שנים ויש לי תואר.. יש ידע.. יש טיפה ניסיון בתחומים שאליהם לא ארצה לחזור יותר...
בתואר הזה (ניהול תעשייתי) למדתי קצת מכל דבר.. אין לי מושג במה אני טובה במה אני לא..
מה יגרום לי לקום בחיוך ומה לא.. למה אני נמשכת ולמה לא...
בחודשים האחרונים אני מחפשת המון וכל מקום בתעשייה דורש ניסיון של כמה שנים.. כמובן שאין לי את זה.
אני פוחדת להתפשר על מזכירות ודברים כאלה.. גם כל מה שלמדתי לא יבוא לידי ביטוי.. ואז מה??? סתם למדתי 3 שנים??
ואני פוחדת להשתעמם.. לקום בבאסה ולהסתכל כל היום על השעון לראות מתי הולכים הביתה.
אני יושבת בבית בתירוץ או שלא שאני עובדת על הפרויקט גמר וזה מה שמעסיק אותי כרגע.. אבל אני חייבת עבודה. אני רוצה לקנות אני רוצה להסתפר אני רוצה לצאת ואני לא יכולה להרשות לעצמי ויש בי כלכך הרבה רצונות אבל אני חייבת לחסום אותם בכח בדיכוי.. כי אין לי כסף.
אז חייבים לעבוד כדי שאפשר יהיה לחיות כפי שאני רוצה באמת.. אבל במה???
אני לא יודעת מה אני רוצה לעשות.. ואני מפחדת לנסות.
לפני 12 שנים. 30 בספטמבר 2012 בשעה 2:16
אז במהלך החג.. חגגתי קצת.. וגם שההורים לא היו כאן נישנשתי דברים טעימים.. ולאט לאט עליתי במשקל.. עליתי 3 קילו.. וחזרתי 70.3 ק"ג.
והיום.. יום ראשון.. יום מצויין לחזור למוטב.
לא מחכה לאחרי החגים. אני מתחילה שוב את הדיאטה שלי היום. יש לי כוחות לזה. אני מרגישה שההפסקה הזו סידרה לי את כל מה שבער בי לאכול.. עכשיו חוזרים לעיניינים.
יאללה בהצלוחה.. נראה ביום ראשון הבא את הירידה המיוחלת :)
לפני 12 שנים. 29 בספטמבר 2012 בשעה 5:41
אז החבר'ה חזרו מהטיול שלהם.. ואני זוכה לישון בלילות שוב :)
בתכלס הכל בסדר.. תקופה רגועה.. למרות שבפתח ממש בעוד שבועיים.. קצת פחות.. אנחנו מגישים את כל העבודות הסופיות של הפרויקט גמר שלי.. הסמינר האחרון הפוסטר והדוח המסכם.
לשם שינוי אני רגועה הפעם.. אין מה להכנס ללחץ.. רוב הדברים סגורים יש רק פינישים קטנים קצת הערות.. יהיה בסדר.. גם אם אני אקבל רק 80 אני לא אתרגז זה לא שווה את זה.
הפרס האמיתי יהיה לנתק את הקשר עם השותפה...חחח
אם כבר מדברים על פרסים... ביום כיפור יצא לי להסתובב פה בעיר.. לא הייתי כאן 3 שנים ופתאום לראות שוב את האנשים שלמדתי איתם בבית ספר היה מאוד מוזר.. מה גם שהם עדיין בסרט.. היה מוזר ללכת מול חברה שהיתה לי פעם עד שעשתה לי תרגיל מסריח בי"ב ומאז אנחנו לא מדברות.. עברו כבר כמה שנים מאז.. מוזר שהיא לא התבגרה מאז אני לפחות כבר העברתי את זה.. היא הלכה מולי בהליכה של סנובית כזה כאילו כולם חייבים לה הכל ואני רק צחקתי.. על החוסר בגרות המטופש הזה.
בלילה היו לי חלומות משונים מאוד... על 2 הבחורים שאהבתי במיוחד בתיכון.. שניהם היו שם.. אני לא ארחיב על העלילה (לא היה שם סקס) אבל אחרי שפירשתי את החלום הבנתי שפשוט לא מעריכים אותי כמו שמגיע לי.. וזה מוצג שם בברור.. וכמובן שצפויים חוויות טובות בעתיד..
אז הגברת החצופה והילדותית יכולה להמשיך ללכת על העקבים שלה עם אותן חברות טיפשות מהתיכון.. שרק מהבחירה שלהן ללכת איתה ולא לשמור על קשר איתי מסביר את מנת המשכל שלהן.. יכולות להמשיך להוביל את עצמן לחיים אפורים..
ואילו אני גדלה ומתפתחת וזורקת חיוך להמשך הדרך.. בא לי לחיות את החיים.