סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אשליות של גרנדיוזיות

אנו חולמים על שליטה מוחלטת כי המציאות מדכאת. לכן אנחנו בונים עולמות דמיוניים בהם אנחנו האלוהים.
אשליה מתוקה של כוח עילאי,

עד שהמציאות מצליפה שוב.
לפני 9 שנים. 5 באוקטובר 2015 בשעה 18:23

אתה כזה נשלט מושלם

 

אמרה לי עם חיוך רגוע ושליו משדרת עוצמה אדירה חום והמון אהבה 

 

 

אנשים טובים היו תמיד נקודה חלשה אצלי. חסר לי אהבה בטונות מהילדות. כשאני מרגיש קרוב אנשים טובים שמפזרים אהבה באוויר מעצם קיומם הגוף שלי פשוט הולך אחריהם בלי שהמוח מסוגל לשלוט בסיטואציה.

 

אחרת, אין לי הסבר יותר טוב למה פשוט הלכתי אחריה כמו זומבי ועשיתי כל מה שהיא אמרה לי. בדרך כלל אני זוכר איך התחילה התקשורת מה אמרתי ואיך השיחה התקדמה. איתה פשוט הכל עבד כל כך חלק וטבעי שזה הרגיש לי כאילו אני פוגש ידידה ותיקה כבר שנים ואפשר לדלג על מילות הנימוס והסמול טוק של ההתחלה.

 

היא שלחה ידיים ורפרפה לי על הפיטמות והחזה החשוף שלי. עמדתי מולה רק עם חוטיני קולר ואזיקים על הידיים והרגליים. היא עם בגד גוף שחור. גדולה ממני בכמה שנים טובות ונראית אחרת מהטייפ קאסט הצעיר שאני מכיר. אבל כבר מזמן הבנתי שהמיינד זה הדבר הכי חשוב לי אצל נשים. מהאקסית האחרונה נפרדתי בדיוק על הנקודה הזאת. היא הייתה לא מספיק חכמה בשבילי. אני אוהב נשים שמאתגרות אותי ולא כאלו שאני מאתגר אותם.

 

המועדון היה דליל מאנשים ואני הלכתי להשתעשע עם הישבן שלי על כסא הנדנדה עם הדילדו. מת על פינוקים אנאלים. רוכב לי בשקט, מתענג על התחושה שהוא נכנס ויוצא ביחד עם תנועות הגוף שלי. היא קלטה אותי מהקצה השני של המקום ונדלקה. נגשה לעזור לי ושנינו עשינו רכיבה משותפת. לאחר שדהרנו שנינו לשום מקום כבר היינו עמוק אחד בתוך השני. הידיים שלה חפרו לי בישבן ואני התענגתי על התחושה. לאחר מכן הבנתי ששנינו טיפוסים אנאלים בטירוף. פרויד היה גאה בנו. זה אכן אחד הדברים שהעצימו את החיבור ביננו. אין כמו תחביבים משותפים..

 

 

 

עברנו לספות בקצה חשוך ואינטימי של המועדון. היא נשכבה ואני התחלתי להטריף לה את הכוס. הרעיון בגירוי של החושים הוא מאוד פשוט. יצירה של ציפיה. לעולם לא ניגשים ישר עם ליקוק אגרסיבי לפיטמות או לדגדגן. בהתחלה אני נוגע רק בירכיים, בכלל לא מתקרב בכוונה לאיזורים הרגישים. יוצר ציפיה במוח שלה נו מתי הוא יהיה כמו כל הגברים ויתחיל לשלוח ידיים. רק כשאני מרגיש שהיא כבר מתה שאני יגע בה שם אני מתחיל להתקרב. 

 

גם כשאני כבר מתקרב לעולם אני לא נוגע ישר. מתקרב כאילו אני ניגש לכוס ואז מבטל תוכניות. אוף איך אני אוהב לשחק להן עם המוח. כשהרמות של הטירוף כבר ברמה של מתחננת שאני יגע בה שם למטה, אני מתחיל לנשוף בעדינות. גלים של חום וקור. חום במגע של הפה קרוב עם אוויר מהריאות. קור בנשיפה של אוויר קר מרחוק מהפה. רואה אותה מנסה להרים את הגוף לקרב אותו לפה שלי ואני מתרחק בכוונה בחיוך. 

 

נגיעות קטנות של לשון ושל רפרוף אצבעות איטי כבר מתחילות להטריף בשלב הזה לאחר שיצרנו ציפיה ברמה הנכונה לרמות של חרמנות מטורפת שלה. בשלב הזה כבר אפשר להמשיך עם מגע עדין. כמובן עם הפסקות בנדיבות. הולך צעד אחורה ושני צעדים קדימה. צביטות קלות עם שיניים בפיטמות שמעמידות אותם כמו חיילות במסדר. המגע הולך ומתגבר.. ואם היא עדיין לא גמרה בשלב הזה מעלה הילוך עד לרמה הכי אגרסיבית שאני רואה שהיא מסוגלת לקבל. יש משהו מענג אצלי במוח לראות אישה נהנית. אוהב אפילו יותר מההנאה המינית שלי.

 

 

 

היא מתפוצצת עלי בגניחות מדליקות. אחד הדברים החשובים ביותר שלמדתי בקורס מדיטציה הוא תרגיל עיניים בו יושבים אחד מול השני ופשוט מביטים. מקפיד לשמור על קשר עין כל הזמן. בפרט בגמירה שלה מקפיד שהעינים שלה ישארו פתוחות למרות שהן נסגרות לבד מעוצמת התענוג. הספות השחורות והגוף הבהיר של שנינו נראים אירוטים להפליא. החלל החשוך מתמלא בגניחות שלה עד אפס מקום. הליזרים נותנים למקום אווירה אחרת ומחשמלת הרבה יותר. נסוג לאט נותן לה לנשום מוציא את האצבעות בעדינות ולא בבת אחת ובודק את הרגישות שלה להמשך משחק. יש את הגל של המנוחה שלאחריו אפשר להמשיך לאורגזמה שניה או לסיים במנוחה ורגיעה מוחלטת. 

 

היא מולטי אורגזמית בטירוף. באמת שאין צדק בעולם שהטבע לא נתן גם לגברים את היכולת המופלאה הזאת להנות בגלים מתגברים של טירוף. איך אמרה לי מישהו נחמדה.. אתם הגברים, כשאתם גומרים אתם גמורים. זו הסיבה שאני מתמקד באורגזמה הראשונה שלי ודוחה אותה עד הסוף. הפעם השניה תמיד תהיה יותר מכנית עם פחות גירוי עבורי.

 

מבקשת שאני יזיין אותה אבל איך נאמר בגלל ערבוב לא נכון של חומרים הטיל שלי לא רוצה להעלות לבסיס השיגור. פשוט לא עומד לי. מזל שאני לא מתרגש מזה כי אני מספיק בטוח ביכולות שלי. בדרך כלל אני חוזר על אותו תרגיל של מגע גם עם הזין. מכניס רק את הכיפה, מוציא והולך לסידורים.. לאחר מכן חוזר ומכניס רק חצי זין. גורם לה להתחנן שהוא יכנס כולו ואז בבום נכנס בשלוש מאות קמ"ש ומתחיל לתת עבודה ועובר למצב ספורט לתרגל את הסיבולת לב ריאה שלי. אגב נשימה נכונה ומלאה עוזרת מאוד בעניין.

 

 

 

מתלבש, הולך לבר לשתות משהו ואז לשירותים. עומדים אחד ליד השני בבר והיא לוקחת לי את היד תוך כדי שאני מדבר עם אנשים אחרים ומכניסה את היד שלי לכוס שלה. כבר כמעט בוקר ויש לי עוד עבודה באותו יום. יוצא מהמועדון ורואה אותה נכנסת לרכב. החיוכים שלנו נפגשים ואני שגם ככה תכננתי לשתות קפה להתעורר קצת, מציע לה להצטרף אלי בקטע הכי תמים בלי שום תכנון של משהו מעבר לזה. קופצים רגע לפיצוציה סמוכה לקנות קפה. האשראי שלי לא עובר והיא משלמת עלי במזומן בדייט ראשון. אגב זה קטע ממש מזל מוזר אצלי. נשים שאני שילמתי עליהם בדרך כלל לא יצא מזה כלום. ואילו כל האקסיות שלי יצא איכשהו שהם שילמו עלי. אין לי בעיה עם כסף וממש לא מעניין אותי מי משלם הגבר או האישה כשזה בא ממקום של בוא נעביר ערב של כיף וצחוק ביחד. 

 

יושבים ברכב לשתות את הקפה ונוסעים לפינה שקטה. מהר מאוד אני מוצא את עצמי ברכב כששנינו מנסים להשכיב את המשענת.. שוב פעם אצבעות נשלחות לכוס הרטוב שלה. מגביר קצב והיא מתפוצצת לי בעוד אורגזמה. אנחנו כבר בלחץ של זמן. שיחה רצינית לא באמת היה לנו זמן לנהל אבל הכימיה ביננו מעולה. נפרדים ואני יוצא לעבודה. מסמן לי בראש לשמור איתה על קשר. לא תכננתי על סקס שני, חשבתי שאפשר להסתפק לשבת בבית קפה להבין בצורה מסודרת מה זה הדבר הלא שגרתי הזה שנתקלתי בו. מגיש לה את הטלפון ושומר את המספר אצלי.

 

 

 

בצהרים למחרת בשבת אנחנו מתחילים להתכתב בוואצאפ. היא בחוף הים בגעש ואני יוצא עם הרכב לפגוש אותה. העסק קצת הסתבך עקב בלבול שלי בכיוונים ועד שכבר נפגשנו היא בתזמון מושלם בדיוק סיימה ויצאה מהחוף. עברה לרכב שלי ודיברנו לאיפה נלך לאכול. לאחר שיקול דעת מעמיק החלטנו שעדיף להזדיין קודם. נוסעים כמה מטרים עם הרכב לפינה שקטנה, מושבים אחורה שוב פעם בנוהל הרגיל והפעם הזין נותן עבודה כמו שצריך.

 

הולכים לאכול משהו בתל אביב. היא צוחקת שאני חייב לה פיצוי על הדייט המעפן שלנו ואני בחיוך אומר לה שבכל מקרה תכננתי לשבת במקום יותר טוב מפיצוציה. יושבים בבית קפה מסעדה וזוללים כהוגן. קמים לחפש את שירותי הנכים להזדיין. למרבה החוצפה במקום לא דואגים לנכים / חרמנים ואין שירותי נכים. נדחסים בתא קטן ועושים עוד קוויקי קטן לפני שחוזרים למנה העיקרית ועוד אחת לפני הקינוח.

 

הפרובוקטיות שלה זה משהו שאני לא מכיר וזה מקסים אותי לגמרי. היא שואלת את המלצרית למה אין שירותי נכים ושזה ממש בעיה עבור זוגות שרוצים להזדיין בשירותים. לאחר מכן היא שואלת את המלצרית שוב האם שמה לב שבמהלך הארוחה היד שלי שיחקה לה עמוק בכוס מתחת לשולחן. אני נופל מצחוק מהשאלות ומהמבוכה הקלה של המלצרית. אין לי בעיה עם פומביות אבל פשוט לא אוהב להפריע לאנשים שהגיעו במטרה לאכול וממש לא הגיעו במטרה לראות זוגות חרמנים כמעט מזדיינים להם על השולחן מול הפנים. 

 

האווירה טובה ואני פתאום קופץ בבהלה במבט על השעון ורואה שאני מאחר. התחייבתי להחזיר את הרכב לחבר שבדיוק מסיים את העבודה ותכנן נסיעה חשובה עכשיו. מסביר לה זריז וקופץ להחזיר את הרכב בזמן שהיא ממתינה לי במסעדה. מודע לקונוטציה של התרגיל הידוע להזמין חופשי מהמנות הכי יקרות ואז להשאיר את הגולדיגרית לשלם את החשבון ולאכול את הכובע שהיא הכינה לעצמה. מרגיע אותה בהודעות ושיחות כל הזמן היכן אני נמצא ומתי אני מגיע. לאחר שעה אני חוזר, המקום כבר כמעט נסגר. היא לא כועסת אבל מסבירה לי בצורה ברורה שזה לא מקובל עליה. אני רושם את הדברים בזיכרון ובאמת לאחר מכן מקפיד לא לדפוק לה את ההברזות הרגילות שאני נוהג לעשות לבחורות.

 

 

 

כבר מאוחר בלילה ואנחנו מתלבטים לאן להמשיך. יש בה משהו יפה שיודע להוביל מתי שצריך. בדיוק הדבר שחיפשתי. אני יודע להוביל שצריך אבל לרוב לא כיף לשבור את הראש והרבה יותר נוח לתת לה להוביל. היא גם יודעת לדחוף אותי לפינה שצריך. להחליט מהר אם אני רוצה אותה עכשיו כעדיפות ראשונה ולהבהיר לי שהיא לא מוכנה להיות אופציה שניה של אף אחד. 

 

היא מובילה אותי לבית של ידיד שלה. מגיעים וישר הולכים לחדר השינה להשלים את הסקס שבקושי עשינו באותו יום.. למחרת מסתבר שידיד שלה צלם אירוטי חובב ואנחנו פוצחים בסשן צילומים שבמהלכם נדחפו לי לישבן קוביות קרח והפיטמות והזין שלי קיבלו את הטיפול הראוי והמכאיב להן. אני אוהב את הראש הפתוח לעבור מסקס ונילי לשליטה הכי קשוחה שאפשר. אוהב איך מעלים את סף הכאב ככל שההכרות האינטימית שלנו מעמיקה.

 

שמעתי לא מזמן הבנה יפה של החיים. אלו שנהנים הכי הרבה אלו הדו מיניים המתחלפים בשליטה. הם נהנים מארבעת העולמות. גייז נשלט. גייז שולט. סטרייט נשלט. סטרייט שולט. אני לצערי לא נמשך יותר מדי לגברים ולשלוט אני אוהב רק בחיים. במיטה אני אוהב ששולטים בי. למרות שיש לי את היכולת לשלוט בקלות זה לא מושך אותי ואפילו גורם לי אי נעימות. כך שאני נשאר לצערי רק עם 25% מהעוגה של הנאות החיים.

 

 

 

הימים הבאים היו הדייט הכי ארוך שהיה לי בחיים. חמישה ימים 24/7 שאנחנו מזדיינים כל היום. עוברים בין בתים של חברים שלה. זה היה אחד המרתונים המרתקים ביותר שהיו לי בחיים. במשך הימים האלו הספקתי להכיר מעגל חברים ענק שלה. אנשים מכל הסוגים ומכל המעמדות הכלכלים. זה היה פשוט שבוע של לימוד אינטנסיבי מטורף. תודה לך אהובתי על השבוע המקסים שהענקת לי. זה היה חג הסוכות הכי מרתק שהיה לי בחיים. 

 

לאחר שבוע של חוסר שינה הייתי חייב לעבור בבית. כדי להחליף בגדים ובעיקר כדי להתאפס על עצמי לבד. אני לא מפחד להפעיל על המוח שלי לחצים ארוכים ואינטנסיבים שמשנים את האישיות כי אני יודע שבסוף המוח שלי מספיק גמיש לחזור לבית לעשות מדיטציה ולהבין בדיוק היכן אני נמצא ומה עובר עלי. קבענו לצאת באותו הערב לפליי פארטי סגור לרגל יום ההולדת של אחד החברים שלה. דפקתי את הלוק הכי מטופח וקינקי שיש לי ויצאתי לדרך.

 

מה שהלך שם במסיבה ראוי להגדרה האמיתית של סדום ועמורה על אקסטרים. מסתבר שהשובבה המבוגרת שהכרתי פתוחה בראש כמו שרק נשים שעברו גירושין אחד או שנים. הביאו ילדים, הספיקו לגדל אותם ולעשות מספיק סקס ומשחקים בחיים נמצאות. מקום של שלמות וחשק מיני מטורף. היא מצרפת אותי לבחורות ולגברים במועדון ואני מת על המשחקים האלו עף לשמים. שקט ושלווה פנימיים אדירים וגירוי מיני ואנרגיה למשחקים וסטיות ברמה מכובדת ביותר. 

 

 

 

דוגמה קטנה למה שהלך שם ופשוט היה מאוד משעשע.. אני קשור בקשירה יפנית עם ידים מאחורי הגב ללא יכולת לזוז. כדור גומי ענק שממלא לי את כל הפה ורצועת חסימה עליו שמונעת ממנו לברוח ומשאירה אותי בלי יכולת דיבור כלל. עומד ורק רוצה חיבוק מהמלכה השולטת המדהימה שלי בזמן שמסביבי שלושה בחורות יפיפיות. אחת מפנקת אותי עם ספנקים בתחת השניה צוטבת לי בגוף והשלישית משחילה ידיים מדי פעם. אני נגנב מהסיטואציה ומת לעשות תמונה. מנסה לרמוז להן שיצלמו אותי עם הטלפון שלי והן לא מבינות. בשלב מסוים נמאס לי לנסות להסביר, הן חשבו שאני מתחיל להחנק נלחצו ומיהרו לפתוח לי את המחסום פה. ברגע שאני אמרתי להן שאני רק רוצה תמונה הם נפלו מצחוק.. זה היה אחד הדברים הכי משעשעים שהיו לי בחיים.

 

היא התחילה איתי משחקים של השפלות. זה הדבר שבו סף הכאב הנפשי שלי הכי נמוך. בפרט השפלות מול גברים אחרים, ממש קשה לי עם זה. הנפש שלי מתפרקת בפרט כשהיא מתחילה להתנהג קשוח איתי. אני פתאום נכנס לסרט שהיא כבר לא אוהבת אותי וזה מרסק אותי כמו סיום של זוגיות. כאב פיזי אני מסוגל לספוג בסף גבוה. כאב נפשי זה הרבה יותר קשה לי. הסשן המנטאלי שהיא עשתה לי היה מדהים. פשוט ישבה מולי וסיפרה לי סיפור משפיל עלי כשהיא מביטה בי בעיניים ומתסבכת לי את המוח. אני קצת מתסכל שולטות כשמפליקים לי בתחת ואני בקושי מתרגש מזה ועומד כאילו כלום לא קורה. הפיטמות שלי קיבלו מנה מכובדת של כאב וכבר בתחילת הערב הרגשתי את הסטרפ המלכותי חודר לי לתחת. מתחרמן שהיא צמודה ומתבאס שהיא מתרחקת.

 

 

 

הדבר המדהים הוא שבמהלך הימים האלו כבר התחילו להפתח אצלי רגשות בקצב מהיר. לוקח זמן אבל הבנתי מהר מאוד לאן זה הולך. מכיר את תחושת סם ההתאהבות ממערכות יחסים קודמות מזדחל לי למוח. מרגיש שהוא מתחיל להתגבר ולעלות במהירות וממשיך לחצות את הרף המוכר האחרון שהיה לי עם האקסית שלי. הרגשה מדהימה אין ספק שאהבה זה משחק של מבוגרים. במהלך אחד הסשנים פשוט היו לי בכי ודמעות של אושר.

 

כמובן שלאחר כל הכאב והעונג היינו צריכים את הפינה החמה השקטה שלנו. הלכנו לספות המוכרות להזדיין שוב והפעם מאהבה גדולה. למדתי משהו חדש בחיים. כשאתה מאוהב באמת הסקס והמגע נהיים מחרמנים בכמה רמות מהסקס עם הבחורה הכי יפה שיכולה להיות. אתה מסתכל עליה והיא באמת פתאום יותר יפה בשבילך. מדהים מה חיבור נפשי עמוק  בין שני אנשים יכול לעשות. ממש לשנות מציאות פשוטה ומוכרת לי שהופכת למשהו חדש.

 

אנחנו עדיין מדברים ברצף כל הזמן. כל בוקר טוב תמים הופך לרצף של שיחות עומק לאורך כל היום שמסתיים רק מאוחר בלילה כשהולכים לישון. שיחות של צחוק אהבה ומיניות שכמעט תמיד מסתיימות בסקס פון. ככל שמכירים אדם אחר לעומק אפשר הרבה יותר לצחוק איתו. נפתחים נושאי שיחה חדשים ומרתקים. המיניות הופכת לעוד כלי משחק בזמן שהחיבור הנפשי והאינטלקטואלי מוביל את הדרך. בסוף הדבר הסופי שאנחנו מחפשים בחיים כמו שכתבתי בפוסטים קודמים זה פשוט קצת אהבה. שליטה סקס ובילויים זה רק אמצעי לפתוח את הראש לתת למוחות שלנו להתמזג יחד ולהפוך לאחד. אני כל כך שמח שמצאתי סוף סוף מישהי מספיק מטורפת. מספיק סוטה. ומספיק חכמה למלא כל חלל באישיות שלי. תודה להורים שהיו מספיק חרמנים להביא אותך לעולם.

 

 

 

יקירתי מוזה אהובה שלי. סיפור האהבה הזה כבר התרחש והוא שלנו. אף אחד לא יכול לקחת מאיתנו כבר את הרגעים המקסימים שאנחנו הספקנו לחלוק ביחד. לעולם לא חשבתי שאני מסוגל להיות בקשר רציף כל כך עם מישהי בחיים. אני מגלה דברים חדשים על עצמי בכל יום. המודעות המינית שלי צומחת לגבהים חדשים ביחד עם הנסיון העשיר שלך. אני תלמיד חרוץ שאוהב ללמוד ומשתעם מהר. את מספקת לי טונות של גירויים חדשים. תודה לך שאת קיימת. תודה לך שהובלת את הקשר הזה. תודה לך שאת אוהבת אותי. החיים שלי שונים כיום. הם הרבה יותר מאושרים. אני הולך לעבודה עם חיוך. הולך לישון עם חיוך. השקט והשלווה ממלאים לי את החיים. לא עוד חיפוש אינסופי אחרי הסטוץ התורן וההתמודדות עם הריקנות האדירה שממלאת את הלב לאחר מכן. פשוט חיים מלאים ואוהבים. תודה. תודה. תודה.

 

כמובן שהפוסט הזה מוקדש לך מוזה אהובה שלי. את קודם כל רואה בי אדם לפני שאת רואה בי נשלט. את אישה שכיף לשוחח איתה שעות על שעות בכל תחום בחיים. את השולטת שיודעת להציב לי גבולות ולהוביל אותי למקום של שחרור אמיתי. להיות הקונטרול ששולט על המוח חסר המעצורים שלי. אני באמת זקוק לך כדי לאזן את הדחפים העצומים שיש לי במוח. אני מאמין שזוגיות בריאה היא צמיחה הדדית ובהחלט חושב שאני הקטן יכול לתרום ולפתח את האישיות שלך, את המנוסה שראתה כל כך הרבה בחיים. אני בטוח שאני מסוגל להעניק לך את האמון והביטחון שאת זקוקה לו בשביל השקט הנפשי שלך. לתת לך לשלוט בי ביד רמה ולספק את הצרכים הסדיסטים שלך כמו שאת מספקת את הצרכים המזוכיסטים שלי. והכי חשוב, אני יעשה הכל כדי לגרום לך להשאר מאושרת. 

 

 

חולה לך על הסטרפ.. נשיקות ארוכות ורטובות יפה שלי אוהב אותך

לפני 9 שנים. 4 באוקטובר 2015 בשעה 18:12

היום המשעמם ביותר בשנה

 

ישבתי אצל ידידות בערב, לא מודע לביג אימפקט שעומד להתחולל בחיי.

 

לקראת אחת בלילה נמאס כבר לשבת ולדבר ויצאתי לכיוון הבית. כופר שכמוני נוסע בקטנוע ביום כיפור, תל אביב מרגישה כמו בני ברק או רמאללה ביום של הפגנה זועמת במיוחד. מבטים זועמים מאנשים וצעקות מקבוצות של ילדים. נוסע כמה דקות לאט מגיע לבית.

 

מתיישב על המחשב, דיכאון קיומי. יש משהו במסורת של היום הזה שמצליחה לבאס גם כשאני בתוך הבית לבד עם עצמי בדיוק כמו ביום רגיל. אווירה של דיכאון מבאס לאללה. נכנס לאתר הכרויות לדוג איזה סטוץ ומגלה לאכזבתי שבגלל בעיית הנסיעה ביום כיפור כמעט ואין אנשים. בית קברות אמיתי הכל מת.

 

לקראת ארבע לפנות בוקר מקבל תגובה ממנה להודעה. יש משהו קליל ונחמד שאני אוהב. במהירות עוברים לוואצאפ ומשם לטלפון. בספונטניות מגלה שגם היא מתארחת אצל חברים בתל אביב ומשועממת בדיוק כמוני. אני כמובן מציע להעביר את השימעום ביחד בטיול ברחוב כשהמחשבה שעוברת בראשי היא שכנראה זה יסתיים בסטוץ.

 

 

 

מגיע לכתובת, היא יוצאת אלי, כמה מילים ואנחנו מתחילים לפטפט. לאחר כמה שניות אנחנו קולטים שבעצם דיברנו לאחרונה במסיבת פליי פארטי. היא הייתה עם נשלט ואני והיא רק החלפתי כמה מילים אבל אהבתי את הלוק. מטיילים ברחוב והמשחק נהייה יותר מעניין. שיחה מרתקת מהשקפות עולם ועד שיחות על שליטה והחיים.

 

מטיילים יחד ברחובות תל אביב שדרות רוטשילד נראים כמו רחוב רפאים. כמעט ואין נפש חיה באיזור, מדי פעם עובר עובד זר שלא מבין למה אין מכוניות ביום השגרתי הזה. השמש מתחילה לעלות יושבים לעוד שיחה קצרה בחדר המדרגות וממש כיף לנו ביחד. נפתחים אחד לשני בקטע אישי, משתפים ונהנים מהשיחה במפתיע למרות שזה נראה שסקס לא יהיה פה הערב. 

 

 

 

למחרת אני מנסה להתאושש מהיום המבאס שעבר אתמול. מנסה לקדם כמה שיחות ובסוף נופל על סטוץ מצוין מבחינה מינית אבל די משעמם מבחינה נפשית. מה שכן הסקס היה ממש טוב ושיחקנו אחד עם השני כהוגן. מסיים את הערב בארוחה נחמדה במרכז תל אביב לפנות בוקר.

 

מציץ בוואצפ היא ערה. מתחילים לדבר ואני מציע להעביר כבר את הבוקר ביחד בבית קפה נחמד. יושבים נהנים השיחה שוב זורמת בקלילות מפתיעה ממקום מאוד משותף ויפה. מעט אלכהול כדי להתרומם לפני הזריחה ושוב נפרדים לשלום.

 

למחרת מדברים ומציעים ללכת לדאנג'ן. היא מגיעה עם שני חברים. האווירה טובה ובמסיבה אנשים יפים. מפה לשם אני מתחבר יפה לחברים שלה. מסתובבים כל הערב במעגלים ומדי פעם עוצרים לנוח בפינה נחמדה. אני באתי מראש ממקום של לשבת לשתות בירה ולשמוע מוזיקה טובה. אין לי עניין להתחיל או לעבור איזה סשן אבל האווירה מדליקה את חוש הציד שלי. בסוף זה מסתיים בחצי סשן עם מגע נחמד ואצבעות בגרון שלי.

 

 

 

מסתבר שממש נחמד לנו ביחד כי למחרת אנחנו שוב מדברים הפעם ללכת לפליי פארטי. היא מגיעה עם הנשלט שלה כמו שהיא הציגה אותו. אני שואל אותו בצד אם אני לא מפריע או מאיים להם על הזוגיות והוא אומר שלא והכל בסדר. בהמשך הצטרפה אלינו שולטת נוספת לסשן כמובן לאחר קבלת אישור ברור ממנה שזה בסדר והכל טוב.

 

הנשלט שלה על הבמה ערום אני על ארבע עם הראש על הרצפה בין הרגליים שלה, ישבן למעלה מוכן לקבל משהו עמוק פנימה השולטת המסקרנת השניה הולכת להביא ג'ל סיכה מתעכבת וכבר לא חוזרת.

 

אני מסתובב במועדון לבוש חוטיני מינימליסטי והיא פשוט עוצרת אותי עם חיוך מלא חום ואהבה. "אתה כזה נשלט מושלם" אומרת לי ואני מתהפנט מהחום ואהבה שהיא מעבירה. מה לעשות זה תמיד נקודת החולשה שלי.

 

 

 

לא עומד לי בכלל בשלב הזה של הערב ואנחנו מתחרמנים קשות על הספות. נהנים גונחים וממש כיף לנו באותו רגע. אני מביא אותה לסדרה של גמירות עם האצבעות. המסיבה מסתיימת ואני מצטרף לשולטת איתה הגעתי בדרך החוצה לבית. בחוץ כבר אור ואנחנו נפרדים לשלום. 

 

בא כבר לצאת לנסיעה ורואה את השולטת שהקסימה אותי בחום ואהבה שלה בדיוק גם יוצאת. מדברים לשתות קפה כי לא טוב לנסוע עייפים בחזרה לבית. האנרגיות שלנו נפלאות וזה מסתיים בעוד גמירה שלה ברכב. משהו בקליק המיידי שיש לנו בלי מילים מגניב לגמרי ואני אומר לעצמי שאנחנו חייבים לשמור על קשר.

 

 

 

בערב הראשונה מזמינה אותי לבית שלה. הבילוי החביב עלי הוא ישיבות גינה עם חברים. שותים צוחקים ומדברים. אני ממש אוהב את סוג הבילוי הזה. הולכים לישון ביחד ובבוקר אני מדבר עם אבא שלה קצת. יושבים לקפה של הבוקר אווירה שקטה ורגועה ואנחנו נפרדים.. אני כבר חושב על משהו יותר רציני איתה.

 

אבל לא ידעתי שזו הייתה הפעם האחרונה שאנחנו נפגשים. 

לפני 9 שנים. 4 באוקטובר 2015 בשעה 15:13

בשני מילים - תודעה מלאה

 

ביותר מילים.. צריך קצת יותר להרחיב ולהסביר

 

 

הדבר שמייחד את ההומו סאפינס, האדם האנושי משאר בעלי החיים הוא התודעה. תודעה משמע ההבנה שאני קיים. שימפנזה יכולה להיות הרבה יותר חזקה פיזית מהאדם האנושי. ברדלס יכול לרוץ הרבה יותר מהר ומחשב יכול לחשב הרבה יותר נתונים. אבל לאף אחד אין את ההבנה שאני זה אני וזה הבדל מאוד משמעותי.

 

ברגע שאני יודע שאני קיים ההשלכות של ידיעה זאת אדירות. הן אלו שגרמו לכך שמין בעלי חיים המורכב מקופים קטנים ובקושי שעירים הפכו לחיה השולטת בכדור הארץ ללא ספק של תחרות כלל על יתר החיות. אגב, האתגר הגדול ביותר של מדעי המחשב כיום הוא ליצור אינטלגציה מלאכותית. מחשב שיודע שהוא מחשב. לדעתי המהפך הזה יתרחש במאה הזאת ויהיו לו השלכות מרחיקות לכת על כל מושג של אנושיות שאנחנו מכירים כיום.

 

כשאני יודע שאני קיים אני יכול להתחיל להשתמש במשאבי החשיבה ובגוף שברשותי כדי לתכנן את העתיד שלי. האדם האנושי הוא החיה היחידה בטבע שיכולה לדמיין מה יקרה עוד חמש דקות כלומר פשוט לחיות בעתיד, לחשוב מה היה לפני חמש דקות ופשוט לחיות בעבר. שאר בעלי החיים תקועים רק בהווה. אין להם אפשרות להיות במימד אחר של הזמן כדי לתכנן באופן תבוני את הצעדים הבאים שלהם. הם מונעים רק מאינסטינקטים ביולוגים מולדים וההשפעות של הסביבה על ההתנהגות שלהם.

 

 

 

אגב רוב הדברים שאני כותב כרגע מבוססים על ספרו של יובל הררי, פרופסור להיסטוריה ומחבר הספר רב המכר "קיצור תולדות האנושות". התודעה שאני קיים והיכולת לתכנן את צעדי ביחד עם ההבנה שאני וגם אתה קיים, כלומר יכולת התקשורת בין בני האדם הם גורמים מכריעים בהתפתחות האנושית. דוגמה יפה לכוחה של התקשורת האנושית היא בהתמודדות באי בודד של אדם אחד מול שימפנזה או חיית טרף אחת. הסיכויים של אדם אחד לשרוד ולנצח בקרב נמוכים מאוד. לעומת זאת, מאה אנשים מול מאה שימפנזות ינצחו בוודאות בגלל יכולת התקשורת שלהם ביחד שתאפשר להם להתארגן ביחד ולארגן התקפה מסודרת היטב לעומת חיה שתמיד תתקוף בהיקף קטן יותר ובאופן שלא קרוב לסדר ולתחכום שהאדם יכול לייצר בשדה הקרב לדוגמה.

 

התודעה מאפשרת לנו לחולל שינויים עצומים בעצמנו. את ההבדל רואים באופן ברור על אנשים שיש להם יכולות מוחיות טובות מאוד והם אפילו מנהלים או בעמדות בכירות אבל בעלי מודעות עצמית של ילד בן שלוש. הם טובים מאוד בעבודה שלהם בדיוק כמו שמחשב טוב בלחשב מספרים. אבל גרועים מאוד בהבנה של עצמם. אדם שלא מודע ליתרונות ולחסרונות שלו לא יכול לשנות דברים באישיות שלו כי הוא פשוט לא יודע מה לשנות.

 

רוב האנשים חושבים על עצמם רק בדרך אגב, קצת לפני השינה כשלא נרדמים. קצת שתקועים באיזה תור משעמם ונגמרה הסוללה בטלפון. ניצוצות של מחשבה דרך אגבית בשיחה עם אנשים אחרים. המשותף לכולם הוא שהם לא עוצרים לרגע הכול ומתרכזים בעצמם לחלוטין ללא שום גירוי חיצוני כלל. תרגול של התודעה, כלומר של האימון להביט על עצמי נקרא מדיטציה. 

 

 

 

מיינדפולנס היא שיטת אימון מוחי להרחיב את המודעות העצמית שלי. להיות פחות אוטומטי ויותר מודע שאני עכשיו עושה מעשה איקס. התרגיל הכי ידוע בקורסים של מיינדפולנס הוא תרגיל הצימוק. לוקחים אוכל שבדרך כלל אנחנו דוחפים לפה תוך כדי עיסוק כלשהו ופשוט מתבוננים בעצמנו מודעים לריח שלו. למגע שלו, למחשבה המקדימה לאכילה, לטעם שלו, לבליעה, למרקם ולמחשבות לאחר שאכלנו אותו. ההשלכה האנלוגית היא על כל פעולה בחיים. פשוט להיות מודע הרבה יותר לעצמך.

 

את השיטה פיתח פרופ' ג'ון קבט זין בהתבססות על טכניקות פסיכולוגיות מערביות ביחד עם טכניקות מחשבה מהמזרח. אגב שמדברים על מדיטציה יש את הגישות ההינדיות שמתרגלות ריכוז לדוגמה המנטרה הידועה, מילה שחוזרים עליה שוב ושוב ומתרכזים רק בה. זה יכול להיות כל חפץ או נקודה בקיר שתבחרו. העיקרון הוא לאמן את הקשב שלנו לנקודה אחת למרות שהמוח שלנו חושב בצורה אסוציטיבית ומקפיץ לנו מחשבות חדשות כל הזמן למיינד שלנו. יכולת ריכוז חזקה מאפשרת לנו להקשיב לאדם שמולנו בצורה ממוקדת ללא הסחות דעת. להתרכז בקריאת ספר או בתרגיל במתמטיקה. אנחנו נהיים ממוקדים במטרה עד לביצוע מלא של המשימה.

 

גישות בודהיסטיות הרחיבו את השימוש ביכולת הריכוז להביט על עצמנו במבט לא שיפוטי וחיצוני. הם משתמשות באימון ביכולת הריכוז כבסיס להביט על עצמי, על הרגשות שלי ועל המחשבות שעולות וזורמות לי בראש ממש כמו אדם אחר שיושב לידי ויכול להכנס למוח שלי. הוא לא שופט, לא מתכנן ולא מוביל כלום. הוא רק צופה בעצמו כמו חוקר בטבע שצופה בציפורים ולומד להכיר את עצמו בצורה מעמיקה בצורה מטורפת.

 

אגב, המדיטציה האהובה עלי שאני הכי מעריץ היא תת זרם של הבודהיזם המגיעה מיפן הנקרא זן. במדיטצית זן אנחנו לא צריכים חפץ להתמקד בו או להתרכז בזרם המחשבות שלי. אלא פשוט מתרכזים בוואקום בכלום והמחשבות צפות מדי פעם ונותנים לנו פילטר מדהים על החשוב והתפל בחיים שלנו. גם ההרגשה היא מדהימה, סוג של טריפ. לחלוטין מאבדים תחושה מי אני היכן אני נמצא ומה התוכניות והבעיות שלי. כשיש לי באלגן ועומס רגשי של נתונים ומידע בחיים אני נכנס למדיטציה והמוח שלי מסנן את כל הזבל והדברים השוליים וישר מציף לי את הדברים החשובים לי באמת. אלו שהם הכי קריטים להתפתחות האישית וליכולת הביצוע וההחלטות שלי.

 

 

 

אפשר להרחיב את יכולת המבט עמוק לתוך המוח ואפילו קצת לתוך תת המודע באמצעות כימיקלים מסויימים. אחרי הכל המוח שלנו הוא סך הכול רקמה של חומר פיזי ללא נשמה וללא רוח. תאים המורכבים ממולקולות שהם מורכבים מאטומים בדיוק כמו השולחן הכסא או המקלדת שאני כותב איתה עכשיו. כמו שכבר מבינים אני אתאיסט מוחלט, האדם יצר את אלוהים ולא ההפך, אין שום כח עליון או לפחות אין לנו הוכחה סבירה לקיום כוח כזה. מה שאנחנו מפרשים כעזרה משמים היא סך הכול התרחשות סטטיסטית וההארות שלנו הם סך הכל אינטואציות ומחשבות אוטומטיות מתוך תת המודע שלנו. אין קשר לזה שאני מעריץ על גבול הטירוף את יכולות המוח האנושי. מאה מיליארד תאים המקושרים בינהם בעשרות אלפי קשרים יוצרים את מי שאתם. את היכולת לחשוב להרגיש לבכות לצחוק הכול וזה באמת מדהים.

 

נעצור את ההתפזרות החביבה עלי ונחזור למיינדפולנס. תרגול המודעות שלנו מורכב גם מהבנה וקבלה של כמה השקפות עולם. ההבנה שאין דבר קבוע בעולם, הכול זה התרחשות זורמת ואינסופית של החיים. אין אני, האישיות שלנו משתנה כל הזמן האני של אתמול זה לא האני של מחר זה ממש כמו אדם אחר. אנחנו סך הכול מארג של דחפי השתוקקות וסלידה. מוסריות ובמבט הומניסטי אמיתי על החיים. המנעות מגרימות רוע וסבל ומבט לא שופט ולא מגדיר על העולם המורכב בעיקר מחמלה והבנה רבה.

 

 

 

כדי לתרגל מדיטציה לא צריך לשבת בתנוחה של נזיר בודהיסטי ולא צריך בעצם שום דבר. אפשר לעשות את זה בכל מקום ובכל זמן. כמו כל דבר זה דורש תרגול. בהתחלה קשה מאוד להתרכז לדקה. אחרי זה עוברים לחמש דקות של התרכזות בנשימה בלבד לדוגמה. המוח הוא כמו שריר, ככל שמאמנים אותו הוא נהיה יותר מתורגל וחזק במשימה. הגמישות של המוח היא התכונה העיקרית שלו. לכן למרות שבתרגול הראשון זה נראה קשה עד גבול בלתי אפשרי לאנשים מסוימים להתרכז במחשבה אחת, לאחר תרגול היכולת מתפתחת ונעשית אדירה. כיום אני מתרכז שישים דקות מלאות במחשבה אחת עם מספר בודד של אסוציאציות שקופצות לי לתודעה. תענוג אדיר ועוצמתי בטירוף.

 

וורן באפט המשקיע במניות הגדול בעולם ומיליארדר, אמר בראיון שזכור לי עד היום. ההשקעה המשתלמת ביותר שלנו היא בטיפוח התודעה והאישיות שלנו. ההשלכות מתבטאות ברוגע נפשי. בשיפור היכולת להשתנות ולהיות יותר שלמים ומאושרים עם עצמנו וכן, יכולת ההבנה של החיים שנרכשות שיכולות להיות מתורגמות ליכולת כלכלית.

 

 

"המסע הרוחני הינו מסע שאינו נגמר, ממי שאנחנו חושבים שאנחנו, אל מי שאנו באמת. - ראמנה מהרשי

לפני 9 שנים. 4 בספטמבר 2015 בשעה 15:19

תחילה אומר את דעתי, כולנו זונות.

 

 

השאלה היא רק איזה סוג של זנות אנחנו. אני אנסה לפרוס כאן את השקפת עולמי, את הדרך שבא אני מסביר לעצמי את החיים. אני זוכר את עצמי, מתבגר צעיר ואבוד בעולם. לא מבין מה גורם לאנשים להתנהג כך או אחרת. זה היה בשנות העשרים בתקופת השירות הצבאי, ניסיתי לבנות לעצמי תאוריה לחיים. להבין מה מניע אנשים. להבין את ההגיון של החיים ולפי זה לדעת איך לתכנן את צעדי להצליח, בלי להתאכזב מציפיות לא ריאליות מאנשים.

 

פעמים רבות עולה פה השאלה האם מלכות בתשלום הם זונות או לא. לדעתי השאלה בכלל לא רלוונטית. ראשית אני לא רואה בושה בזנות, זה מקצוע לגיטימי שכל אחד ואחת יכולים לבחור לעצמם. באירופה ובהולנד בפרט כבר מזמן הבינו את זה, רק אנחנו עם השורשים המזרח תיכוניים, פרימיטיבים ודתיים שלנו לא מצליחים לעכל את זה.

 

 

 

תפיסה ליברלית אמיתית אומרת שאני הבעלים היחידי של הגוף שלי ולאף אחד אסור לעצור אותי, כל עוד אני לא פוגע במישהו אחר. אני יכול אפילו למכור כליה וזו זכותי, כי זה הגוף שלי. מותר לי להשביח את גופי ומוחי ומותר לי להרוס אותו בסמים וג'אנק פוד. אני הבעלים של המכונה שבבעלותי שנקראת הגוף האנושי. במדינות באירופה הכיוון הגיע אפילו להצעת חוק שעלתה בהולנד לקבל מהרופא גלולת התאבדות אם האדם צלול נפשית ובאמת רוצה לסיים את חייו.

 

אני חושב שכיום אנחנו חיים בתקופת חשוכה בהיסטוריה במובנים רבים של חופש אישי אמיתי של הפרט לבחור את דרכו תהא אשר תהיה. עדיין מדינות מערביות בעולם חושבות שמתוקף תפקידם לשמור על היציבות החברתית המדומיינת שהם מפעילים, יש להם את ההיתר המוסרי והחוקי לקבוע לפאקינג אדם פרטי מה יעשה כשהוא לבד בביתו. זה הזוי וחולני ברמות מטורפות לפי ראיית העולם שלי.

 

 

 

נקודה נוספת היא שבסוף כולנו מוכרים את הגוף שלנו בשביל לקבל בתמורה סיפוק של הצרכים והרצונות שלנו. האדריכל מוכר את המוח שלו לחברת הנדל"ן בה הוא עובד. עורך דין מוכר את המוח שלו בשביל המשרד. רופא מוכר את המוח שלו בשביל הכסף של הקליינטים. ספר מוכר את הידיים שלו בשביל התספורת של אנשים.

 

ההבדל הוא איזה איבר בגוף אנחנו מוכרים בשביל לקבל את הכסף. פשוט בתרבות שלנו הרבה יותר מכובד למכור את השימוש במוח מאשר למכור את השרירים שלנו, לעבוד בניקיון בתים או לעבוד כפועל בניין הרבה פחות מכובד חברתית, פשוט כי הם מוכרים חלקים פחות נחשבים מהגוף שלהם בשביל כסף.

 

 

 

יותר מכך, כולנו סוחרים אבל לא רק בכסף, גם ברגשות. היום יותר ויותר מבינים את זה בכלכלה. לא סתם אחוז גבוה מזוכי פרס נובל לכלכלה בשנים האחרונות הם בכלל מתחום הפסיכולוגיה. דניאל כהנמן, ישראל אומן וכו'. יש קשר הדוק בין הצורה הבסיסית של הכלכלה שלנו, החל מסחר חליפין וכלה בסחר תמורת כסף לבין רגשות. לדוגמה: אני מדבר עם חבר טוב כי הוא נותן לי תשלום רגשי חיובי ואני בתמורה מספק לו בחזרה הרגשה טובה. כלכלה לא חייבת להיות כסף תמורת סחורה. היא יכולה להיות רגש תמורת סחורה ורגש תמורת כסף.

 

לצאת אם בחורה לדייט ולשלם עליה.. במחשבה שהאלכהול יעזור לזרז תהליכים בדרך למיטה בסיום הדייט. מה זה אם לא משהו שמריח כמו זנות. העולם מפוצץ להתפקע בנשים שהשיקול הכספי הוא השיקול הראשוני בבחירת בן הזוג שלהן. מה הן אם לא זונות? יש משפט יפה בהקשר לזה שוודי אלן אמר: סקס בחינם זה הסקס הכי יקר..

 

 

 

אני יוצא מנקודה הנחה שכל בני האדם באמת שווים, ללא הבדל גזע ומין. נשים שחושבות שהם נעלות מגברים רק בגלל שאמא טבע העלתה להם בגורל שני כרומוזומים של איקס, שוות בעיני בדיוק לאותם גברים שובניסטים שחושבים שאישה היא נחותה מעצם היותה אישה. גברים ונשים לא זהים, לא שווים, וגם לא טובים אחד יותר מהשני, אנחנו פשוט שונים. כל אחד טוב בתחומים אחרים ורק בגלל שילוב של יתרונות אלו ממשיך המין האנושי להתקיים. 

 

אישה שחושבת שמגיעה לה הכול ומתייחסת לגברים כמו כאל מין נחות משהו בין השימפנזים לאורנגאוטן צריכה דחוף לחזור לשיעורי אזרחות בתיכון ללמוד על שיוון בין בני אדם. נקודה המוצא החברתית היא שיווין. גם לא משנה אם השיוון נכון או לא, פשוט כי רק ככה אפשר לקיים חברה מתוקנת. גבר שמחפש מרצונו אישה שתנצל אותו כספית וזה עושה לו טוב, בכיף. אבל זה בגלל שהוא רוצה את זה ולא בגלל שהוא גבר דפוק וכל הגברים דפוקים.

 

 

 

מעבר לזה שאם כבר מדברים על מקצועות משפילים, הרבה יותר משפיל בעיניי לעבוד במלצרות. לשרת לקוחות שרואים בך עבד נרצע תמורת טיפ של 20 ש"ח. משפיל מאוד גם לטאטא רחובות ולאסוף את הזבל באוטו הירוק כל בוקר. משפיל לעשות מסאז' בקניון לאנשים ברגליים כשהם יושבים ומדברים בטלפון וכל הקניון רואה את זה. בלי לדבר על צעקות מהבוס ויחס מזלזל בעבודה שאנשים חווים על בסיס יום יומי.

 

בוא נכנס לתוך הגוונים של האפור לכיוון הצבע השחור, לעשות מסאז' מקצועי זה לא חצי זנות? לגעת באדם שאתם לפעמים נגעלים ממנו. שלא הגיע נקי ומריח לא טוב. ששוכב כמו דוכס ומבקש שתלחצי לו עוד בנקודה שם למעלה בשכמות זה לא משפיל? ומה עם שוטפי הגופות בבתי חולים. ומה עם הפיליפיניות שצריכות לקלח ולנגב את התחת לזקנים סיעודיים? מה זה אם לא למכור את הגוף ברמה הכי אינטימית ומגעילה. למה זה כן חוקי ונורמטיבי.

 

 

 

בחורה שמצאה לנכון לעבוד כמלכה בתשלום בין אם היא זונה עם שוט, או שוט עם זונה. פשוט מספקת שירות, יש ביקוש ולכן יש היצע, זה הכול. הגיוני מאוד שאם מראש היא נמשכה לתחום, כלומר עשתה סשנים כתחביב חינם ללא כסף היא גם תהנה מדי פעם עם לקוחות שיש בינהם כימיה טובה. בדיוק כמו שאיש מחשבים לפעמים נהנה לתקן אתגר חדש בעבודה שלו, פשוט כי הוא אוהב את המקצוע. המדד הוא תמיד האם היית עושה את זה בחינם. אם כן זה תחביב אם לא זה עבודה.

 

נקודה שהיא כן נכונה לעלות לדיון היא מי שולט בסשן אצל מלכה בתשלום. אם הלקוח מגיע עם רשימת מכולת ומכתיב לה מה לעשות. אפשר לומר עליה הכול אבל שולטת היא לא. אם כבר הרבה יותר משרתת. ובכלל אני חושב ששליטה מלמטה זו השליטה הכי טוטאלית שיש. לגרום לעובד שלך להאמין שהוא עובד בשביל עצמו זה שליטה מוחלטת. דוגמה היסטורית יפה זו ממשלת בובות. במלחמת העולם השניה הגרמנים כבשו את צרפת ונתנו לצרפתים לנהל ממשל משלהם. ברור לכם שהרבה יותר משפיל שראש ממשלה מריונטה שולט על העם שלו מאשר הכובש.

 

מה שכן, יכול להיות סוג של שליטה ועדיין בתשלום. לקוח שהכסף שהוא משלם הוא רק עבור כיסוי ההוצאות. אחרי הכול סטודיו ואביזרים עולים לא מעט כסף. בדיוק כמו חבר שרוצה להצטרף לטיול שלושה ימים בצפון ואני מבקש ממנו שישתתף איתי בדלק. הנקודה הגדולה היא שבסשן כזה הנשלט לא יכתיב שום דבר. הוא מגיע ויכול להיות שגם אם לא יעשה כלום עדיין הוא ישלם. המלכה תקבע מה יעשה, מתי יעשה וכמה זמן זה יקרה. לזה כבר אפשר לקרוא שליטה.

 

 

 

בניגוד לרבים, אני לא חושב שיש אנלוגיה בין שליטה לחיים. אלא בדיוק ההפך. בחיים אנחנו עושים דברים כי אנחנו חייבים. לעבוד, לקנות, לעשות. אנחנו שולטים או נשלטים כחלק מהמעמד הכלכלי בו אנחנו נמצאים. משחק שליטה אמיתי הוא כשהכול חופשי, כשאני יכול לבחור אם להיות הבוס או המשרת ואפשר גם להתחלף. המשחק הוא הקובע את הקצב ללא האילוצים האמיתיים של החיים. הלוואי שהיינו חיים בעולם בו הכסף הוא לא שיקול ואנו עושים רק מה שאנו רוצים. את החוויה הזאת אנחנו חווים במשחקי שליטה. זה החופש והשחרור להיות מה שאתה רוצה.

 

לכל מקצוע יש את הנזקים שלו, כל מקצוע בסוף נמאס. גם אם יש לך את המקצוע הכי מסעיר, מלהיב ורווחי בעולם. המוח שלנו הוא פלסטי, בנוי ככה שהוא תמיד מתרגל לדברים חדשים ותמיד רוצה עוד גירויים חדשים. שעמום זו תכונה אבולוציונית הישרדותית ממעלה ראשונה. תחשבו על חיה שתמיד טוב לה בלי להתאמץ. היא לא תשרוד הרבה זמן בטבע. הבעיות מתחילות בבחירה שלנו, איזה חלק באישיות שלנו אנחנו בוחרים להרוס בעבודה. 

 

 

 

פסיכולוג שכל היום שומע אנשים חופרים על בעיות אישיות יתקשה למצוא את הזמן והמחשבה להקשיב לאשתו ולתת לה כתף תומכת. כבר נקדח לו המוח מהחפירות של הפגישות היום. נהג מונית יתבאס לקחת את הילד לגן כי גם ככה הוא נסע כבר עשר שעות רצוף ברכב וכל מה שהוא רוצה זה ללכת ברגל או לשבת בבית.

 

ופה הנקודה העיקרית. נערת ליווי / מלכה בתשלום. כל מי שמקבלת לקוחות שלא הייתה נפגשת איתם בחינם והכסף זה מה שמשנה את ההחלטה לקבל את הלקוח. דופקת לעצמה את הנפש. כשעושים משהו שלא רוצים ומגעיל אותנו שוב ושוב מפתחים אליו שנאה עצמית. זוכרים שהכריחו אותו בילדות לעשות משהו. בדרך כלל זה הדבר האחרון שנרצה לעשות בחיים.

 

כשמדובר ברגשות, באהבה, באנשים. לדפוק את הרגש האנושי הקסום של חיבור טבעי בין בני אדם. בעיניי זה מחיר כבד מדי שלא שווה את הכסף. אישית חוותי את זה כשעבדתי במכירות שטח. בשלב מסוים מפסיקים להסתכל על אנשים כמו בני אדם אלא כמו שטרות שמסתובבים בקניון. זה מגעיל ודוחה בטירוף.

 

 

 

קשה ונדיר שתתפתח אהבה ורגש ממערכת יחסים של זונה וקליינט. איך נכיר אחד את השני נשב איתך לדייט, מה אני ישלם לך לפי שעה. מתחילים את הקשר ממקום של חוסר אמון וחשדנות, אולי היא משחקת כדי שהלקוח יתאהב ורק יחזור לשלם שוב, בזמן שבלב היא צוחקת על הטיפש שנופל במלכודת וקונה את המניפולציות הרגשיות שלה. היא משלמת מחיר יקר של נכות רגשית לאנשים. ממש כמו סוכן ביטוח רמאי שיושב איתך לקפה ומשדר שהוא החבר הכי טוב שלך כדי שתקנה ממנו ביטוח יקר במקום אצל המתחרה בזול.

 

זו הסיבה שמערכת יחסים תקינה, כמו זו שאני מחפש כרגע תמיד צריכה להיות מבוססת על אינטרס אחד בלבד. אך ורק על רגשות הדדים. לא כסף ולא רכוש. פשוט כי כל השאר לא מחזיק אהבה,  רק זיוף מגעיל ומעורר בחילה. נכון שרגשות הם גם אינטרסים, אבל הם תמורה הרבה יותר משתלמת כלכלית ונפשית. זה המחיר היחיד שהוא מחיר הוגן. כל השאר הם מחירי הפסד. 

 

 

 

מי שמאמין באהבה ללא תנאים שישקול שוב למה אמא אוהבת את הבן שלה. תדברו עם כל רווקה היא פשוט רוצה את העונג לעצמה להרגיש אמא, זה כיף זה הנאה. זה שיקול אגואיסטי אינטרסנטי נטו. זו גם הסיבה למה הרבה הורים מתאכזבים מהילדים שלהם כשהם גדלים. הם לא הפנימו שהם הביאו לעולם משהו עצמאי עם תודעה ורצונות של עצמו ולא עוד שלוחה של הגוף שלהם שצריך להגשים להם את החלומות ולעשות מה שהם רוצים.

 

להביא לקבצן בפקק עשרה שקלים זה גם אינטרס רגשי. עושה לי טוב להרגיש שאני מסוגל כספית לתת לאדם משהו. זה עושה לי הרגשה טובה. העולם עומד על אינטרסים טובים. מתנדבים בעמותות הם דוגמה מצוינת.

 

 

לסיכום. ורק לפי דעתי חשוב להדגיש. כולנו זונות, אינטרסנטים ואגואיסטים. זה הטבע שלנו.

 

תשאפו להיות מהטובים ביותר מהסוג הכי יוקרתי..

לפני 9 שנים. 2 בספטמבר 2015 בשעה 15:27

חייב לרוץ. להתענג. לטעום הכול ולבדוק מה עוד יש בתפריט.

 

כשאני עוצר משהו בי הולך להתפוצץ.חייב להמשיך הלאה. 

 

כשאני כבר מתפוצץ אני רוצה שקט שלווה בדידות ורוח נעימה

 

האם זו גזירת הגורל שלי לחיות כל החיים בלונה פארק.

 

יש לי הכול אבל אין לי כלום רוצה רק חיבוק חם ונשיקה

 

לישון כפיות מאושר לנצח אם האישה שאני אוהב

 

אבא אמא שמישהו יעצור את הטירוף הזה. אני רוצה לרדת!!!

לפני 9 שנים. 29 באוגוסט 2015 בשעה 20:46

תמיד כשאני שומע על מסיבה טובה יש לי התלבטויות

 

מצד אחד: רצון להכיר אנשים חדשים, אנרגיות מיניות, חרמנות עזה ותשוקה לכאב משכר. הכנסת שינוי מרענן בחיים.

מצד שני: חששות, חוסר אנרגיה, בא לי את הרוגע והשלווה, ללמוד משהו חדש בבית, להתבטל וסתם להנות מהשקט שלי.

 

 

הפעם נכנסו בנוסף עוד כמה פרמטרים למשוואה. ראשית, נמאס, בא לי ממש משהו אישי ואינטימי, לא עוד סשן מזדמן שמשאיר אותי עם חלל גדול בלב. נכון שכגבר אני צריך למצוא דרך לפרוק את הדחפים המינים והמזוכיסטים שלי, הבעיה שלאחר מכן שוב פעם מגיעה אותה תובנה לגבי החיים שלי, די כבר, אני צריך מישהי לקשר אינטימי קבוע ואוהב. רק שפשוט עדיין לא מצאתי את האחת הזאת.

 

הבלבלה הזאת אוכלת אותי, עדיין לא הגעתי לפיתרון הדילמה הבלתי אפשרית הזאת, מה עדיף, להשאר עם מועקה בלב אחרי מפגש מזדמן או לוותר על מפגשים מזדמנים ולהשאר בודד וחרמן. אין תשובה. מה כבר ביקשתי.. מישהי שתבין שתאהב, להעביר יחדיו שעות של שיחות מרתקות כשאנחנו מכורבלים במיטה או יושבים באיזה בית קפה בשבת בצהרים. משמעם לחלוק את החיים רק עם עצמך.

 

 

פרמטר ענק נוסף הפעם למשוואה, ידידה מאוד טובה, הדבר העיקרי שהעסיק אותי בערב הזה. נשמה טובה, ממש כמו אחותי אפשר לומר. גרנו כשותפים באותה דירה כמה שנים. טיילנו בחו"ל ובעיקר העברנו ביחד אלפי שעות שיחות מרתקות. התקשורת ביננו לעולם לא הבשילה למשהו מיני, כנראה לפעמים יש משיכה מנטאלית ללא משיכה מינית. זה היה הדדי וככה תמיד היה לי טוב. תמיד העדפתי לשמור את היהלום הזה במסגרת הידידות ואת ההימורים על סקס שיכול להרוס קשר טוב לעשות אם אחרות.

 

תמיד היה לה אופי דומיננטי, דעתנית חכמה, חברות שלה תמיד כינו אותה פמיניסטית כשהם מתכוונים יותר לפמינאצית.. למרות שלדעתי היא בסך הכל בחורה שיוויונית.. אבל לך תסביר מגדר לחבורת קופים שירדו עכשיו מהעצים אחרי הקטיף של הבננות. יכול להיות שמראש נמשכתי לאופי שלה בגלל התכונות הדומיננטיות, השבוע הייתה לנו שיחת גברים בעבודה, מישהו סיפר שהוא מחפש אישה כנועה שקטה ופסיבית. חבר שנון ענה לו שלפי התכונות שהוא מתאר הוא פשוט צריך לאמץ כלבלב.. בלי כל הכאב ראש שמסביב.

 

אולי ביום שאני אכן ארצה בחיי את התכונות האלו אני באמת יאמץ כלב.. רווק פלוס כלב זה סטטוס שנראה לי מתאים לעיר הזאת. בכל מקרה בשבילי אני צריך אישה עם מוח פעיל, עם רצונות דחפים ואישיות משלה. כזאת שאפשר להתיעץ איתה, להעשיר במשותף את החיים של שנינו, אני אוהב להתמסר, אין לי ספק שהיא תקבל הרבה יותר מהקשר הזה. קל לי לעשות בשביל אחרים מאשר לעשות בשביל עצמי. לגרום למישהי שאני אוהב להיות מאושרת בשבילי זה הישג אישי.

 

בקיצור, עם הזמן נפתחנו והתפתחנו..  סיפרתי לה על ההתנסויות המיניות מכל הסוגים שהיו לי במהלך השנים. וכן היא גם קוראת בבלוג הזה.. בהתחלה רצינו ללכת למסיבת חילופי זוגות אבל המוטיבציה של שנינו הייתה נמוכה מדי וזה לא יצא לפועל. מה שכן, וזו מחשבה חשבתי לעצמי בזמן האחרון, האופי הדומיננטי שלה יתאים לה בול לעולם השליטה הנשית. שתלמד צורה נוספת של הנאה בחיים.. בכלל אני אוהב להיות פסיכולוג לבנות לאנשים פרופיל פסיכולוגי ולנסות לנחש מה הדבר הצעד הבא שיעשה להם הכי טוב בחיים. ממש התמכרות אצלי.. 

 

 

מפה לשם, מגיעים לפליי פארטי

 

ברכב אני מתפקע מצחוק כמה שהיא מרגישה לא בנוח עם שמלה שחורה וקצת עקבים.. הרגעתי אותה שהיא הולכת להיות אחת הסולידיות בלבוש בערב הזה.. קצת לחץ וראש טוב משחרר הכול. אלכסיי כרגיל מעלה חיוך על פני כשאני רואה באיזה תלבושת קינקית הוא בחר להופיע הפעם.. באמת שאני חושב שהוא כבר לא יכול להפתיע יותר. אני משער שגם בסדום ועמורה הוא היה מושך תשומת לב.

 

כרטיסים, תו נשלט, מדרגות ואנחנו בפנים. מתיישבים לבירה קרה נרגעים, נכנסים לאט לאט לעניינים. נותן לה להרגיש הכי בטוח, צוחקים קצת ואני מתחיל לענות על שאלות שלאט לאט נהפכות להרצאה קטנה על BDSM בכלל ועל הפסיכולוגיה של הסדיסט והמזוכיסט בפרט. אנחנו יושבים על הבר ומונח שוט אדום ויפה לידנו.. המחזה כזה סוריאליסטי.. בהשוואה לבר רגיל יפה לראות דבר קטן שמשנה את כל התמונה.

 

בפינת עישון ניגש אליה נשלט איכותי, בלי גינוני בנאלים של ימי הביניים. מדבר בגובה העיניים ואני לא מאמין מה שהולך למראה עיני.. הייתי מבסוט אש... מסתבר שהלביאה שהבאתי ממש לא כזאת תמימה.. מפתיע במיוחד למישהי שזו הפעם ראשונה שלה במסיבת סאדו ולקפוץ ישר לפליי פארטי קצת הארד קור מסתבר יכול לתת תוצאות ממש טובות. הייתי ממש מאושר בשבילה, חיוכים דבילים ברחו לי מהאוזניים מדי פעם.

 

 

 

הגעתי במכנס שחור וגופיה צמודה שחורה, הבלונד בשיער והגובה נתנו לי מספיק לבלוט בשלב הזה. התכנון היה בהמשך הערב להתקלף מכל השחור ולהשאר רק עם חוטיני שחור מעור סקסי יפה שמשאיר את התחת חשוף מאחורה לכניסה של כל מה שצריך.

 

ציינתי ברף הכאב שלי עשר, זו כבר התקדמות לאחר שבפעם האחרונה רשמתי שבע. טוב, דברים שעברתי בחודשים האחרונים גרמו לי להאמין שאני מסוגל ליותר ממה שחשבתי. רשמתי גם ללא גבולות כי באמת הבנתי שאם האישה הנכונה אין גבולות. בעבר החשש שלי היה שאם אני כותב רף כאב גבוה מדי אני יפול על מישהי שבהצלפה הראשונה תשלח אותי לבית חולים. מסתבר שאם לא בוחרים פסיכופתיות זה לא באמת קורה. הדרגתיות זה שם המשחק ביחד עם יצירת אמון. גם הדרך לשמיים רצופה מדרגות. בכלל, סף כאב גבוה זה נושא טוב לבלוט בו בטבע כדי להיטרף. זה גם נושא שיחה לא רע בכלל. מצחיק שכאבים שפעם היו נראים לי מסוכנים היום נראים לי סולידים לגמרי. איזה פחד, אז קצת סימנים נו באמת..

 

פוגש בחורה מקסימה שהכרנו דרך הכלוב, נפגשים פעם ראשונה במציאות. זה היה בשלב ההנעה של הראש.. משחרר כמו שצריך. טוב ככה זה בדרך כלל עם הדברים האלו. קצת סמול טוק נחמד וקליל, קסם מרענן כמו שאני אוהב, רק חבל שהראש שלי עסוק בידידה שהגיעה איתי שבנתיים מפגינה כישורים של מלכה מנוסה..  מה שכן לפעמים יש הפתעות בחיים, המראה במציאות הרבה יותר טוב מהתמונות. 

 

עכשיו אני קצת אבוד, פעם שעברתי באתי במטרה להיטרף ואז באמת נטרפתי.. עכשיו באתי מראש בלי מטרה מוגדרת. להנות מהאווירה להתענג על יללות כאב של נשלטים חדשים שחושבים שהם גיבורים גדולים.. האווירה באמת מרגיעה וכמעט כתבתי רומנטית.. מוזיקה נעימה, מזגן שמקפיא את הביצים, במיוחד כשלובשים חוטיני, סשנים בכל פינה, הכל מתנהל בסדר ובשקט נעים כזה. באמת מקום יפה אחלה נוף..

 

 

 

בנתיים הידידה משתלבת יפה.הפתעה שבחלומות הכי ורודים שלי לא חלמתי. נשלט חרוץ לימד תוך ערב אחד בחורה ונילית לחלוטין להפליק לו עם שוט על הצלעות כשהיידים שלו קשורות במתקן קשירה. לשמש לה כסוס אנושי במועדון, לאפר לו סיגריות בפה, לתפוס לו את הפיטמות עם שרשרת. לטפטף שעווה רותחת על הבטן ואיבר המין. אוי ואבוי אם מפה מתחילים השמיים נראים הרבה יותר נמוכים ממה שחושבים..

 

יש בי משהו מתמסר יותר מדי, מראש באתי במטרה שהיא תהנה בערב הזה וזו הייתה המטרה העיקרית שלי. כשראיתי שהכל בסדר ואפילו מצוין הרגשתי קצת מיותר, בא לי דאון, לא היה בא לי כלום, במקום לגשת כדי לזרום עם כמה שולטות שנתפסו לי בעין העדפתי סתם לשבת. לקרר את התחת היפה שלי במזגן.. הרגשתי לחוץ, לא היה חשק ליזום כלום. 

 

למזלי נגשה אלי גבירה מלאה בלונדינית והחלה לגעת בי, הייתי פסיבי לחלוטין אמרתי לעצמי אם היא מובילה אני בפנים. האצבעות שלה מלטפות לי את הגב ואני עומד לא זז. מהר מאוד עברנו להצלפות באיקס שמישהו לא קשר אותו לכלום ולכן הוא יכול לעוף במקרה של קפיצה מהצלפה חזקה. ממש לא בטיחותי. כרגע רציתי רק כאב נקי בלי שום מגע. קצת אנדרופינים למוח כדי להעלות לי את מצב הרוח וזהו. 

 

לפחות נפלתי על מישהי מקצוענית.. אהבתי שהיא קלטה שהשרירים שלי מכווצים ושאלה אם הכול בסדר.  ליטוף הצלפה ליטוף הצלפה ויותר מזה אני לא יכול לבקש.. מזל שנפלתי על בחור נחמד שמייצר שוטים שהיא הייתה המוציאה לפועל שלו. אז עברו עלי עשרות סוגי שוטים וקיינים. סך הכול כאב רגוע ונחמד. קפצתי מכאבים לפעמים אבל בגדול הסשן עשה את העבודה.. המצב רוח שלי השתפר פלאים. 

 

מדברים תוך כדי. השיחות הכי אהובות עלי הם בין הצלפה אחת לשניה. אפשר ממש לפתוח דיונים מרתקים בזמנים הקצרים האלו.. שוב פעם הכתה בי המחשבה שדרך הכלוב לעולם לא היינו נפגשים אבל במסיבה הכל הרבה יותר מהר ופשוט.. בדרך כלל אני לא מתעסקת עם צעירים אומרת לי, סף הכאב שלהם נמוך מדי. נעים להכיר גברת. אני תמיד אוהב להפתיע. תחביב אישי..

 

הייתי חייב אם אני כבר כאן לאסוף כמה מספרי טלפון ופייסבוקים. אני מחליט לפי כימיה ובעיקר לפי שפת גוף כשאני ממהר. היופי הוא טוב בתור פרסומת לא בהכרח בתוך פרטנרית למשחקים משותפים. נראה מה יהיה גם ככה אני עם בלי ציפיות ומוטיבציה גבוהים מדי להיום.

 

 

 

מתכוננים לזוז אני מזכיר לידידיה שבאתי איתה לא לשכוח לקחת מספר טלפון מהנשלט החדש שלה.. חששתי בתחילה שיהיה לנו מביך ביחד אבל בסך הכול לא היה מביך מדי.. עשינו סשנים במרחק ראיה אחד מהשני והשמים לא נפלו מרוב מבוכה.. אפשר לומר שאני נרגעתי. 

 

מגיעים לבית לשיחת סיכום.. נושא הדיון האם שליטה חייבת להגיע עם גירוי מיני או יכולה להגיע גם בנפרד. היא מבולבלת ואני נותן לי טיפ שאני משתמש בו. לא למהר לקבל החלטות באותו ערב מה עושה לי טוב.. המוח שלנו זה איבר שמתפתח אני מזכיר לה.. לא סתם יש מושג שנקרא לישון על זה לילה.

 

מסיבה רגילה אבל בשבילי הסתיים ערב מיוחד.. לשמחתי אני אט אט יוצא מהארון, משתף בלי להתבייש את הסביבה הקרובה בהנאות שלי.

חיים פעם אחת. רק פעם אחת. לפחות נעשה את זה כמו שצריך, בלי בושה ובלי להכנע לתכתיבים של אנשים אחרים.

לפני 9 שנים. 29 באוגוסט 2015 בשעה 5:58

הייתי הכי סקפטי באותו ערב השבוע

 

תכננתי ללכת לקורס מדיטציה, לסיים את הערב הכי בשקט בבית.

 

מסתבר שתוכניות לחוד ומציאות לחוד.. יש משפט יפה במסורת היהודית: "האדם מתכנן ואלוהים צוחק"  לצמצם את המציאות לדברים שאנחנו מתכננים זה סתם קיבעון אנאלי, תכנון אנושי לא באמת נותן תמונה ריאלית של מה יהיה בעתיד.

 

בהחלטה של רגע שמורכבת מחרמנות ושחעמום נרשמתי לאתר הכרויות חדש ישן, אתר שהייתה לי בו הצלחה רבה בעבר, שילמתי מה שצריך, והופ אני משתמש רשום, בונה פרופיל עם ההדגשות הנכונות, מעלה תמונות אטרקטיביות. אחרי שהייתי מבלה באתרי הכרויות שנים עשיתי הפסקה בשנתיים האחרונות כף רגלי לא דרכה באתרי הכרויות ברשת, העדפתי לעזוב את האינטרנט ולהתמקד בהכרות פנים מול פנים בחיים האמיתיים. 

 

התחלתי בסריקה של האתר, חיתוך מדיוק של מה אני מחפש והתחלה של התאמת הודעות לכל פרופיל. פתאום אני קולט מישהי מוכרת לי מהעבר הרחוק, שולח הודעה לראות אם היא עדיין זוכרת אותי ולא מקבל תגובה. לאחר כמה דקות בינגו, יש זיהוי מתקבלת הודעה "התגעגתי!!!" חיוך נוסטלגי עולה על פני.. בהחלט יש מה להתגעגע.. היו לנו בעבר מספר לילות קסומים אפופי סקס שליטה וסמים.

 

מהר מאוד מתקדמים לטלפון ומיקום, הכתובת הזכירה לי סטוץ כושל. מתעלם ומקבל החלטה לצאת, מקסימום נסיים את הערב בארוחה טובה אם אני כבר בחוץ. מתקשר, קוד באינטרקום, מעלית, הדלת נפתחת ואני קולט את גודל ההפתעה.. מדובר במישהי שהיה לי איתה את אחד החיבורים הנדירים ביותר במיטה. ואוו כמה הייתי מביא ביד על הזכרונות המתוקים שלנו.. עברו שלוש שנים היא הסתובבה בעולם ביג טיים בזמן שאני נשארתי בתל אביב בעיקר, ממש רואים איך הזמן והנסיון באמת משנים את האדם.

 

חיבוק נשיקה וחירמון קצר ומתוק, וואי ממש מרגישים איך אכזבות החים יוצרים לנו ברקסים באישיות. איפה הימים שהיינו צעירים אופטימים שובבים ומתוקים. לא חשדניים ולא טראומטיים. אני ישר מנסה להעביר את השיחה למקומות אופטימים, למקום השקט והחם שהיה לנו פעם. מעלים זכרונות. חיוכים מהפעם הראשונה שהיא הגיעה לבית שלי והיינו צריכים לשמור בזמן הפעילות על השקט משאר השותפים.

 

היא נראית בול כמו שאני אוהב 10/10. חכמה פיקחית, תנועה חושנית. בלונדינית גבוהה. שיער חלק יפה ומבריק. חזק גדול, גוף חטוב ומעוצב. פנטזיה במציאות. הטירוף המוכר שלה עדיין נמצא לה בעיניים. אני בתת מודע אומר לעצמי אתה חייב לשתמש בכל כל התעלולים הפסיכולוגים שרכשתי בחיים כדי להקסים אותה. שתתאהב בי שוב כמו פעם.

 

יושבים בסלון מדברים והיא מוציאה אותי הכי סטנדרטי שיש.. אתה בכלל לא סוטה אומרת. כולם אוהבים את הדברים שאתה אוהב.. השיחה ממשיכה ולבסוף היא מסכימה שאני אולי באמת קצת סוטה.

 

היא יושבת לראות טלוויזיה כשאני שוכב לה על הרגליים ישבן למעלה ממש כמו בשיעורים באנגליה. חוטיני שחור סקסי עוטף בפיסת עור זעירה את הישבן הסקסי שלי. מפליקה מדי פעם ספנקים מתוקים בזמן שאני מנסה לסדר את הראש. תפסיק לחשוב תהתחיל להנות. דוחפת לי דילדו כדורים לתחת בעדינות. בקושי מרגיש שמשהו נכנס. מזל שאני מגיע תמיד עם חוקן לכל צרה שלא תבוא חושב בשמחה לעצמי. 

 

מנסה להתקרב אליה, לשחק לה בשיער ללחוש לה בצוואר, להצמד גוף לגוף, לתת לה להרגיש כמה אני יכול להיות טעים בשבילה. שיט מרגיש את החסימה. היא עדיין לא מספיק משוחררת.. משדל אותה לזיין לי את הפה, עם האגרסיביות הממכרת שלה ישר תופסת פיקוד, הזין שלה אמיתי.. פעיל בכל הספקטרום המיני אבל את הז'אנר הזה של משחק במגדר ובגבולות החברה אני מחבב במיוחד.. אאוט סיידר בנשמה שלי.. ללא גבולות.

 

אוהב את זה הכי הכי אגרסיבי שיש, הזין נכנס לי לגרון מתקשח ונעמד עד שאני כבר לא יכול לקבל אותו מרוב שהוא גדול,  אני מתחיל להשתנק ולקפוץ, מרגיש את הרפלקסים של ההקאה עולים ומתקרבים. החרמנות שלי מרקיעה שחקים והטירוף שלה הולך ונהייה חסר התחשבות. מאוהב בדמעות והטשטוש שמשחקי גרון עמוק עושים. כולי דומע, מקיא את הנשמה. בכי דמעות, כל מה ששתיתי מקיא החוצה על החזה והבטן שלי, זה ממש לא מעניין אותה, היא ממשיכה ואני מרוקן את הקיבה שלי החוצה יחד עם גל דמעות מתוקות של אושר.

 

הפסקה, הולך להתקלח, לסדר את החוקן ולהחליף את ריח ההקאה של הנוזלים שנמרחו לי הגוף. בסבון וקרר גוף עם ריח מחרמן. היא עדיין מעט מרוחקת. לא קרובה כמו שאני רוצה אותה. רוצה ליצור איתה מגע אינטימי אמיתי, כזה שהמוח שלי והמוח שלה יזדווגו בתשוקה. קורץ לה בחיוך להצטרף אלי למקלחת, כמובן שבמקום סיבון בגב שהבטחתי אנחנו מתחרמנים בצורה לוהטת משתפשים גוף לגוף בסבון ובקצף בשיאים של עונג מדהימים. "כמו זוג לסביות" היא צוחקת ואני מת על ההגדרה הזאת. על ארבע מקבל זין עמוק לגרון ומסיים במקלחת זהב מרירה לתוך הפה שלי.

 

חוזרים לסלון, השעה 4 לפנות בוקר ואני משכנע אותה להתחיל להתמסטל רמת החרמנות מזנקת לשמיים. עושה את עבודותו כמו שצריך. אט אט עולה אופוריה וחרמנות אדירה, מרגיעה את המחשבות ועושה את שנינו זוג שפנים בטבע העירוני הזה, שובבים חרמנים בטירוף.

 

מה שמעניין שזה סוף סוף פתח את העכבות הפיכולוגיות שלה, הקשר שלנו לפני שלוש שנים הסתיים בגלל שאני פחדתי מעצמי, רציתי באותו זמן חברה ונילית נורמאלית. אבל הקשר שהיה לנו תמיד נשאר לי חקוק בראש, את עוצמת הריגוש המיני שהרגשתי איתה כשהיא קשרה וזיינה אותי לא הרגשתי בשום זיון מופרע עם ונילית. זה אפילו לא התקרב לזה. היא היתה הראשונה שלימדה אותי שמילת ביטחון זה מושג לטירונים.. בסשן השני שלנו היא אמרה פשוט וברור, אתה יכול להפסיק את הסשן ברגע שתאמר את השם שלי. אבל באותו רגע אתה מתלבש והולך הביתה.. איזו ברירת גורל אכזרית.. והיא באמת הביאה אותי לשיא הכאב וההנאה שלי.

 

שוכבים במיטה כפיות, אני מת על ההרגשה הגברית הזאת לעטוף את האישה שאיתי ביד אוהבת תוך שהיא מתכרבלת לי לתוך החזה במתיקות תמימה. כיף להעניק את תחושת הבטחון הזאת. עד שעוברים למעשים ואז אני עובר למטה. שם הכי טוב לי. והאמת גם הכי קל. לא צריך לדאוג ולתכנן רק להתמסר להעניק ולהנות.

 

ישנים שעה מזדיינים חצי שעה, חוזרים על הסדר הזה עד הבוקר. בזמן שהיא מנמנמת אני מעיר אותה עם רימינג ארוך בחור התחת המדהים שלה, דוחף את הלשון עד הסוף, נושף אוויר חם וקר לסירוגים, מתענג לראות אותה מצטמררת. דוחף את האף פנימה ומשתמש בו כויברטור קשיח. מתוק מטופח ונקי, בא לי להרדם כשהראש שלי תחוב לה בתחת עד הבוקר. 

 

מנסה קצת להוציא את הדחף הדומיננטי שלי, עוברים ל 69 וכשהזין שלי מול הפנים שלה לא צריך הרבה להסביר לה מה צריך לעשות. היא מלקקת אותי בעדינות ואני בהדרגה מנסה להעלות את קצב הזיון של הגרון שלה. יושב לה על הפנים מכוון את חור התחת ישירות ללשון שלה, נחמד ולא רע אבל הרבה יותר כיף להיות הצד השני.

 

אין לי מושג מה השעה, אנחנו בחדר חשוך עם מזגן קריר ונעים, הדירה שלה מדהימה, במגדל חדש ויוקרתי בתל אביב, מאובזרת בצורה יוקרתית ואני מתפנק מכל רגע מהאווירה. מזדיינים שעה ישנים שעתיים הזמן עובר עד שמגלים שכבר השעה 11 בבוקר.. פשוט איבדתי כל תחושה של זמן ומקום. נשאבתי לסקס מערפל ומדהים.

 

הולכים לארוחת בוקר בבית קפה בשכונה, אין לי תאבון ואת השקשוקה שהזמנתי אני מעביר בשלמות לפח הזבל חוץ מהסלט שדווקא היה נחמד. כיף לשבת לדבר בחוץ  פגישת חברים רגועה אחרי טירוף החושים שעברנו ב 12 השעות האחרונות.. אין ספק אני מאוהב באורח החיים בתל אביב.

 

חוזרים לדירה לעוד סיבוב, אני מתפרע עליה בזיון אגרסיבי, די כמה כבר כמה רוע אפשר לבלוע. באמת מאושר בגלל שעכשיו האווירה כבר ניחוחה ושקטה. מסתובב חופשי בבית שלה מנסיון החיים שלי למדתי, אני נפתח בקלות לאנשים חדשים. מרוב שאני עושה את זה מהר ועמוק אנשים לפעמים חוששים שאני משחק איתם בזמן שאני הכי אמיתי שיש. אף פעם לא הבנתי מה כבר יש לפחד כשאני מזהה מולי מישהי שהיא בדיוק מה שאני רוצה ואוהב. אני פשוט יודע שאנחנו מאוד מתאימים ביחד. והתחזיות שלי מאוד מדויקות. אין חסימות אין הסתרות. מדברים על החיים כמו שני חברים טובים. כבוד הדדי. מת על השיחות האלו, עבורי הם הדובדבן של הקצפת של הסקס שלי.

 

מחליפים נשיקות וחירמונים קצרים מדי פעם, כשאנו עוברים בבית אחד ליד השני, נתקעים לליטוף חושני, החשק המיני של שנינו אדיר ולא יודע שובע, החזקתי את עצמי בהפסקות כדי לא לגמור מאתמול מה שהשאיר אותי שפן חרמן באופן קבוע. הבעיה אי אפשר להרדם מרוב חרמנות.. מתעורר כל שעה שעתיים כדי להרגיע את הנחש שיש לי בין הרגליים הוא מחפש לאיזה מחילה לברוח.

 

ישב במרפסת שמש ערום, מסביב חלונות ובניינים עם אנשים וכולם על הזין שלי.. לובש רק משקפי שמש, נותן לשמש החמימה לשזף את גופי שהיה ביממה האחרונה רוב הזמן בחושך. לא ישנתי טוב, אני הרוס גמור, לא יכול כבר לחשוב על סקס, מרגיש שאני עובר כבר להיות מכני במיטה ואני שונא את זה. זה הזמן לעצור חושב לעצמי. קצת שיחות על החיים, העולם, אלוהים. תמיד מסקרן אותי דרך אלו משקפיים אנשים רואים את העולם.

 

בקושי עומד על הרגליים מרוב חולשה, שותה כוס מים, נפרד בנשיקה ובחיבוק שכמעט הפכו לעוד סיבוב במיטה. יוצא ממנה לרחוב מתפלא שיש בחוץ שמים וציפורים. אני מת מת מת מרעב.. נוסע לפילדלפיה.. הדבר הכי ממכר וגם עושה צרבות בתל אביב. מזמין כריך אנטריקוט קלאסי עם גבינה וטבעות בצל. אוכל ואוכל ואוכל עד שהפחמימות מחזירות לי את הכוחות. 

 

חוויה מטורפת, מרתון 24 שעות של סקס כזה טוב חייתי ואינטנסיבי כבר מזמן לא היה לי.. בסוף עוד אני מגלה שהשובבה הזאת שיחקה בפורנו בארצות הברית. מגיע לבית ומוצא בקלות את הסרטים שלה. עכשיו מבין למה השחקנית הזאת תמיד הרגישה מוכרת.  מליוני זרעונים רוקנתי על הפורנו שלה.. חוויה משעשעת ומגניבה שעוד לא הייתה לי.  אני תמיד תמיד אני אוהב הפתעות בחיים.

 

נפרדנו, למרבה ההפתעה היא הציעה להפגש שוב בערב אבל אני כבר לא עמדתי בזה.. די אני לא סופרמן. העדפתי להשאר בבית עם המוזיקה השקטה והמחשבות שלי. לסדר הכל בראש. חשבתי לעצמי משהו מדהים, דבר ראיתי מספר פעמים שחזר על עצמו אצלי ואצל חברים. מי שהיינו דלוקים ושכבנו איתו לפני כמה שנים סיכויי ענק שיהיה לנו חיבור וקליק מדהים גם היום. דבר לא נעלם מההתאמה של המוחות שלנו.

 

משהו מדאיג קורה לי בראש, 90% מהפנטזיות שהיו לי כבר הגשמתי בחיים. למצוא משהו חדש מסעיר ולא סתם בנאלי זו כבר כמעט משימה בלתי אפשרית. מה שכן לשמחתי גדלו לי עוד כמה תאים בקורטקס. היום אני יותר ויותר מתחבר ברמה הנפשית. זו חוויה אינסופית. כל אדם הוא עולם ומלואו. אוהב לחדור למוח של הפרטנרית להבין מה עושה לה טוב ולדעת לספק לה את הטוב הזה. מוצא שלהתמסר למישהי אחרת כיף הרבה יותר מלהתמסר לעצמי. אין ספק שהמהנדס שבנה אותי עשה כמה שינויים חריגים על לוח התכנונים. העיקר שיצא משהו סביר.. בכל מקרה ככה הסתיימו להם 24 שעות של טירוף חושים. הזמן עצר מלכת מרוב שהיה מדהים.

 

חשבתי לעצמי האם נפגש שוב, הייתה סיבה אחת ומרכזית שחיזקה אצלי את המוטיבציה..

 

יש לה טלוויזיה 42 HD. באיכות מדהימה עם פלייסטיישן..

זו כבר באמת סיבה אמיתית לשמור על קשר :)

לפני 9 שנים. 20 באוגוסט 2015 בשעה 6:41

כשנגמר לכתוב מה שאקטואלי 

 

עוברים לכתוב על חוויות שהחיים זימנו לנו בעבר

 

השנה 2006. נער בן 19, עובר לגור בעיר הגדולה תל אביב. כמו הרבה נערים בגיל הזה הנער סקרן, חרמן, ובעיקר מבולבל. כשאני חושב על זה היום, חריג למדי שהחשיפה הראשונה שלי לשליטה הייתה במציאות ולא באיזה קטגוריה חדשה של פורנו. אפשר לומר שזה היה אפילו אקראי לגמרי. בחיי שאפילו לא ידעתי שיש כזה ז'אנר בפורנו. כל שכן שלא חלמתי שיש קהילה שלמה של סוטים וסוטות שאפילו מתגאים בזה.

 

יום שישי, ערב של קיץ חם ודביק, ארוחת שבת מאולתרת אצל כמה חברים. כמה שיחות בנאליות ואוכל מעפן של צעירים. "בא לך לצאת איתנו לבלות במקום נחמד" שאל אותי חבר שגדול ממני בכמה שנים. באותם ימים רציתי רק להכיר כל פאב ומועדון בעיר הזאת וכמובן שהסכמתי בלי לשאול אפילו לאן, הוא בלע חיוך מסתורי ואמר שיהיה לי מעניין.. 

 

 

 

לקחנו מונית ויצאנו ליפו, אני זוכר את גרם המדרגות הארוך בנוף העתיק והישן שסביבנו, ניגוד חד לרחובות והכבישים של תל אביב.  הכניסה למקום הייתה מוקפת נורות ונצנצים צבעוניים לכבוד חג שהשד זוכר מהו. כמה שאלות של סלקציה בכניסה, קצת גימגומים ואני בפנים, מזל שבאתי עם חברים שהכניסו אותי. את העולם המוזר הזה שנגלה לעיניי כשנכנסתי פנימה אני יתקשה לשכוח עוד שנים רבות.

 

מוזיקת מטאל כבדה, נרות ונשים בלבוש פרובוקטיבי. על הבמה אישה קשורה עם גאג אדום בפה וגבר חטוב שרירי חצי עירום לבוש בחגורות עור מכה בה עם שוט על ישבן שהולך ומאדים. הכל היה נורמאלי להפליא. כאילו זו עוד פעילות שגרתית. כשאני חושב על זה כיום, מפתיע שלא הזדעזעתי, שלא רציתי ישר לברוח מסרט האימה הזה. כנראה תמיד הסקרנות והפתיחות היו משהו מובנה בטבע שלי. אולי זה משהו בגנים ההולנדים שקיבלתי מההורים.

 

 

 

החברים מסתכלים עלי מחייכים, מרוצים שאני לא רוצה לברוח להם באותו רגע מהמקום. רגש חייתי נדלק אצלי בלב, אך אני זוכר שהתביישתי מהם. באותם זמנים הייתי מספיק פתוח לדחפים ולתשוקות שלי אבל סגור וחושש מה יחשבו עלי האנשים השפויים שסובבים אותי בחיים. טוב, הם קולטים שאני אדיש ומתפנים לפלרטט אם כמה בנות שהם כבר הכירו מבילויים קודמים ואני שמח שקיבלתי קצת זמן לעצמי.

 

תמיד אני אוהב לחקור דברים חדשים לבד, ככה הדעת שלי לא מוסחת מדברים אחרים. מביט באנשים המוזרים האלו ומנסה להבין בכוח המוח שלי מה לעזאזל הם עושים. אני זוכר שהיה לי ואקום מוחלט במוח. אין שום הסבר הגיוני מה הקטע של המקום הזה. בקומה התחתונה אני זוכר אישה עומדת ערומה עם דילדו תקוע כאילו היא רגילה כל ערב לעמוד מול עשרות אנשים, קשורה עם ידיים מאחורי הגב וחפצים תקועים לה באיבר המין. גבר עם שיער כסוף מטפטף עליה בשלווה שעווה רותחת על הגב. פשוט עולם משוגע אני אומר לעצמי. מסקרן אבל לא מחרמן חשבתי לעצמי ולכן עברתי לקומה העליונה לחקור מה כבר יכול להיות שם.

 

כאן היה כבר יותר מעניין, זוכר כמה שובבות בבגדי עור צמודים סקסיים צוחקות אחת עם השניה בדומיננטיות מקסימה כזו. המבטים שלנו הצטלבו ואני הורדתי את המבט במבוכה וחרמנות עזה. הן השתעשו לעצמן עם כמה גברים במשחקי סוס וגבירה ואני הבטתי מוקסם. זה לא היה ניצול ורוע כמו שחשבתי אלא פשוט משחק מהנה לשני הצדדים. ישבתי בצד החדר ופשוט הייתי שם. הגברים היו כנועים ושלווים וניסו להוביל את הגבירה שלהם על גבם, עד כמה שאדם אנושי יכול לסחוב מישהו אחר בתור סוס.. כמה צעדים לפה ולשם, בתוספת הצלפות עם שוט ארוך ודק בישבנם לצורך דרבון הסוס האנושי.

 

 

 

אני מת להיות מתחת לידיים שלהם חלפה מחשבה במוחי, המחשבה דיגדגה לי בראש. זו הייתה תקופה שגיליתי כל שבוע משהו חדש על המיניות שלי וגם ככה עפתי בתוך טירוף החיים האלו, פשוט זרמתי בלי לחשוב. לא פחדתי מעצמי. אמרתי לעצמי שאני צריך להיות נאמן לעצמי גם לדברים הכי אפלים והזויים שאני אגלה בנפש שלי. אחרי הכל אלו חיים חד פעמיים שהם רק שלי וזין על כולם. מקסימום חשבתי, אחרי שאבין מי אני אנסה לגשר בצורה הגיונית בין העולם הפנימי שלי לעולם הכללי של שאר האנשים שנמצא שם בחוץ.

 

הסתיים סשן של אחד הסוסים האנושים, הגבר נעלם ונשארנו רק אני, בשר טרי צעיר ויפה ושני בחורות בבגדי עור צמודים. המתח אכל את האוויר, אחת מהן סקסית ומלאה עם שוט ביד, הביטה בי במבט רעב, אוי איך אני אוהב את ניצוץ הטרף הזה. רק היא והחברה שלה נמצאים איתי עכשיו בתור כוך קטן, סטייל ימי הביניים כזה עם קשתות ותקרה מעוגלת יפה. בדיוק האינטימיות שהייתי צריך באותו רגע. מחשבה רצה פתאום בראשי כשהבנתי מה הולך להתרחש. שיט, מה לעזאזל עם החברים שלי יבואו לחפש אותי וימצאו אותי באמצע הסיטואציה המשפילה הזאת אני חושב לעצמי בחרדה.

 

 

 

הלב שלי מתחיל לדפוק, אבל הכל הלך כל כך מהר, מבט, חיוך זדוני ותנועת אצבע קטנה ששלחה אותי לריצפה. אני פשוט לא שולט בזה והסיטואציה מובילה אותי. כל כך רגוע וטוב לי פתאום. מביט בגובה העיניים על מגפיים שחורות, נושם ריח מחרמן של בושם נשי מרענן. המזגן היה קריר ונעים. רגל הונפה לאוויר ומישהי התיישבה על גבי בטבעיות. ואוו המחשבה.. הכוס של הבחורה השובבה הזאת שהתיישב לי צמוד על הגב מחרמן לי את הצורה, מדמיין שאני מרגיש את הרטיבות, המוח שלי כבר מזמן הפסיק לחשוב ועכשיו הוא רק מקבל פקודות.

 

מובילה אותי בחדר במעגלים ואני מתאמץ להחזיק את כובד משקלה על הגב. מנסה ללכת זקוף וחזק לא להיות שברירי וחלש כמו הגברים שהיו לפני. אני רוצה להרשים אותה, אני הדבר הכי קרוב לסוס אמיתי. הצלפות קלות ומדגדגות על הישבן עם השוט שהיא החזיקה ביד. אני זוכר שפחות התחברתי אבל ספגתי. אהבתי יותר את המגע, השפלה אינטימית ישירות בלי תיווך של חפץ אחר. אלו היו רגעים מיוחדים של החיים.

 

ככה שיחקנו חצי שעה בערך, המוח שלי לא היה איתי, מתגעגע להרגשה עד היום. סטירות עדינות כאלו שרק גרמו לי לפנטז על המגע העדין של היד שלה על הפנים שלי שוב. הבנות התחלפו בינהם בזמן שתמיד זאת שעומדת מהצד מדרבנת את השניה להיות יותר אגרסיבית. זכור לי שדבר אחד העסיק אותי בראש, התנהגותי הייתה טבעית אך חששתי מהשאלה האם זו הפעם הראשונה שלי, חששתי שאם אני יענה בחיוב הן ירתעו ויעזבו אותי לבדי. תאמינו לי, זה הדבר האחרון שרציתי שיתרחש באותו רגע.

 

 

 

התחושות היו חדשות, מטריפות, השפלה חרמנות וכאב התערבבו יחדיו לקוקטייל פסיכוטי. בשלב מסוים הרגליים שלי כבר לא עמדו בעומס והסוס היה צריך הפסקה בשביל אוכל ומים. נפרדנו בחיוך שובב ירדתי לבר לקנות קולה עם קרח, מעולם לא הייתי טיפוס של אלכהול. הלכתי לפינה צדדית לסדר את הראש לנסות להסביר לעצמי מה לעזאזל עברתי עכשיו.

 

הראש שלי היה מוצף. לא הצלחתי בשום פנים לקטלג ולסווג בצורה הגיונית מה שעברתי פה עכשיו. למה לעזאזל נהניתי מהדבר הזה אני זוכר ששאלתי את עצמי. זה בדיוק ההפך מהמיתוס הגברי החזק חשבתי לעצמי, אבל היי, מצד שני זה עשה לי טוב לאללה חשבתי לעצמי. כשמחשבות תקועות בלופים בראש, הם רק חוזרות על אותו הדבר שוב ושוב ושוב, כשנגמר הדלק למוח פשוט נשארים עם כאב ראש בלתי מוסבר.

 

היי לאיפה נעלמת? חיפשנו אותך, שאל החבר שאיתו הגעתי למועדון. התעוררתי מהמחשבות ועניתי, המוזיקה למטה דפקה לי את המוח אז חיפשתי מקום שקט לשבת עניתי.. טקטיקה של ילד טוב ירושלים שעוד תלווה אותי הרבה בחיים כדי חפות על הדחפים הסוטים שלי.. אתה נהנה פה שאל, ואני התאמצתי להראות משועמם ואמרתי כן לא רע פה..

 

 

 

הערב הסתיים בהתפזרות רגילה של חברים.. אין לי מושג עד היום מה הן עשו שם. ולהם אין מושג מה אני עשיתי שם.. גם ככה אנחנו כבר לא בקשר היום. אבל ביום הזה למדתי משהו חדש על עצמי. גיליתי משהו חדש שעושה לי טוב. עדיין התכופפתי ללחצי החברה. המשכתי בזרם הרגיל, לחפש לזיין כמה שיותר, להרשים להראות חזק ומצליח. אבל מאז תמיד הנשים בחיי היו עדינות מדי בשבילי..

 

נשארה לי פינה בלב, ידעתי שיום אחד אני אקח פנס ואנסה להאיר את החור האפל הזה בנשמה שלי. להבין עד הסוף מה הולך שם. לחצי החברה בשנות ההתבגרות היו חזקים. לפעמים פחדתי מעצמי. ניסיתי להדחיק אולי זה משהו חד פעמי שיעבור אמרתי. אבל כמו בחיים, כשנתקלתי בחוויה בפעם השניה הבנתי שהניצוץ שלי רק הולך וגדל.. 

 

 

מאז ועד היום עברו מים רבים בנהר.. חוויתי כאבתי אהבתי

כשאני חושב על הימים האלו, אני מתגעגע לתמימות..

לפני 9 שנים. 14 באוגוסט 2015 בשעה 13:21

היום ניסיתי לחשוב יותר מלמעלה, להביט על החיים

 

מתלבט כרגע האם לכתוב אינפורמטיבי כמו הפוסטים הקודמים. בא לי לכתוב חופשי לתת לדמיון ולמילים לרוץ לבד. 

 

אהבה היא קסם. הדבר היחיד שגורם לדאוג למישהו אחר יותר מעצמנו. ריגוש אולטימטיבי חזק ומתמשך, כזה שלא רק בא לכמה שעות ונעלם. משהו ארוך ואינטנסיבי שנמצא במחשבות חודשים ואפילו שנים. גירוי אינטלקטואלי עמוק למוח, כזה שנותן חומר למחשבה בכמות של תואר ראשון.

 

מראש אסייג את דבריי, לדעתי אהבה רחוקה מלהיות הכול בחיים. החיים הם הכול בחיים. אבל איך בכל זאת משיגים את הדבר הזה. הגישה הפסיבית האומרת אתאהב כשיגיע האדם המתאים. לדעתי היא טעות. כי גם אם לא נעשה מאמץ מודע ואכן יגיע האדם המתאים, אם אנחנו לא פתוחים לאהבה אנחנו נחסום אותה. אלו שמתאהבים בהפתעה הם אלו שהיו כשירים מראש להתאהב. אגב, רשימת המכולת שלנו בנוגע לפרנטר המבוקש היא לא הפיתרון. רגש האהבה הוא חוצה גבולות, רואים אותו בכל שכבות האוכלוסיה. עשירים עניים יפים ומכוערים משכילים ובורים. באמת שאין כללים והדבר המשותף היחידי הוא קודם כל להיות כשיר להתאהב. הכל אצלנו מגיע מהמוח. זה מתחיל בלאהוב את עצמנו וממשיך בלהיות פתוחים לצרף מישהו אחר לאהבה הזאת. 

 

הדבר היפה בחיים שלהיות מודעים למשהו כבר גורם לתהליך אחר במוח שמשנה אותנו. זו הנקודה במשפט "להבין זה חצי פיתרון". ד"ר רוברט מאורר כותב על ההכנה הזאת יפה בספרו "דרך הקייזן". שני החסמים הגדולים ביותר מאיתנו להתאהב הם בסך הכול זוג פחדים. הראשון, הפחד להיות חסר ערך - אני לא ראוי שמישהו יאהב אותי. השני, הפחד לאבד שליטה - מה יקרה אם אתאהב בו והוא יעזוב אותי. 

 

לדעתי יש עוד דברים. הבסיסי ביותר הוא בכלל הרצון לאהוב. לרצות לאהוב זה לא משהו אוטומטי. יש תקופות בחיים שאנחנו עסוקים ואין באמת את הזמן והאנרגיה. יש הרבה תקופות של הבשלה ושקט שכל מה שרוצים זה להיות לבד עם עצמנו. לרצות לאהוב כמו לרצות כל דבר בחיים זה להיות מוכן לשלם גם את המחיר. רכבת הרים רגשית. למצוא ולאבד את הטעם לחיים. לבלוע אכזבות בלי להתייאש. אצלי הדבר הכי קשה הוא להסיר את מנגנוני ההגנה הטבעיים שהמוח שלי יצר אחרי הפרידה האחרונה. הגנות הם דבר חיובי ששומר על התודעה שלנו בריאה ומתפקדת מבחינה נפשית. להסיר את ההגנות פירושו להיות פגיע שוב. להיות פתוח לאהוב זה בעיקר החשיפה להפגע שוב.

 

יש הרבה הנאות בחיים, כולם הם תוצרים של שינויים כימים במוח שלנו. אוכל מין כבוד הומור עומק מחשבתי. לדעתי הנאה מחשבתית היא הנעלה מכל ההנאות של החיים. היא אינסופית ומייצרת גלים ארוכים של אושר למוח. ההתעסקות בחיבור בין שני אנשים הוא הדבר הכי מרתק. כמה שהמוח שלנו מרתק את עצמנו, להכיר עוד מוח שחושב מה אני חושב זו בכלל אורגזמה אינטלקטואלית. הרושם המוטעה כאילו אנשים מחפשים רק ריגושים מהירים קרים וזולים הוא פשוט קצה קרחון של רצון תהומי אינסופי למישהו שיאהב יבין ויגע לנו במחשבות וברגשות. 

 

חשבתי על עצמי איך אני מתנדנד בין תשוקה וחרמנות אדירה לבין רצון לשקט חיבוק ואהבה. שמתי לב שהפסגה של הרגש בסשן אצלי הוא המגע הקרוב, הריח וחום הגוף שלה כשהיא מרפרפת על הגוף שלי כשאני קשור עירום לאחר שהצליפה בי כהוגן. לאחר שסחטה ממני את הרגש השלילי שמשתחרר החוצה ביחד עם הכאב והפחד. האפטר שאחרי הסשן, הדיבור המרגיע, הליטוף, הדיבור המשוחרר שבא ממקום הכי חושפני בעולם. לאחר שראינו עכשיו אחד את השני בסיטואציות הכי מביכות ולא חברתיות בעליל. פתאום אפשר להביט ולדבר חופשי באמת סוף סוף. בלי כל החסימות הדביליות שיש בחיים שלנו. לחבר את המוחות של שנינו ביחד, להכנס למיטה ולישון כפיות עד הבוקר.

 

שולטות נשלטים זה לא משנה. כל תאורי האקסטרים בסשנים הם מגניבים מסעירים ומחרמנים בטירוף. אבל בסוף זה הרצון לפרוק את הלחץ הזה בראש, את הדחף הסדיסטי שרק לאחר שהוא נרגע אפשר להמשיך לאהוב בשקט. כנ"ל המזוכיסט עם ההגנות שלו, ההוא שזקוק לכאב והשפלה כדי להביט לה באהבה ובכבוד בגובה העיניים. כשאני חושב על זה אנחנו באמת סרוטים.. מדהים שיש אנשים בכל העולם שעושים את החיבור הזה בלי להרביץ אחד לשני.. אבל אני מזמן לא מתכווח עם הגנים שאבא ואמא הביאו לי ועם הסביבה שהדטרמניזם גידל אותי.

 

ואם כבר התחלתי באהבה נסיים באהבה. בכלל מוזר לי שבזמן האחרון אני מתעסק באהבה יותר מסקס, איפה התקופות העליזות של גיל 20 שרק סקס סקס סקס יש בראש.  כנראה שמשהו השתנה אצלי וסבבה לי עם זה. יש משהו בסביבה ובאתר הזה של אנשים שלוקחים את המיניות צעד אחד קדימה. הכל מתחיל מראש פתוח וחופשי מחובר לעצמי שפחות מושפע מהלחצים והמנהגים של התרבות שלנו. 

 

הכי קל לנסות להגדיר אהבה דרך המישור המדעי-ביולוגי. נוירוטרנסמיטורים במוח. אבל ישנה נקודת מבט קסומה ויפה כשמנסים לתאר אהבה במבט סוביקטיבי, פנימי מהעיניים המיוחדות של כל האדם המאוהב. במקום נקודת מבט אחת יש לנו מספר נקודות מבט כמספר האנשים החיים בכדור הארץ. מה לעשות, כל אחד רואה דברים בצורה אחרת.

 

אני לא מתלהב להפוך את הבלוג ללינקיה של ההרצאות האהובות עלי ביוטיוב. אבל את ההרצאה של ד"ר חיים שפירא על אהבה הייתי חייב לשתף. נוירוטי, גאוני, מהיר ומטורף עם מבטא זר. תוכן הדברים פשוט מרתק. 

 

סופ"ש שקט רגוע וטוב כמו שסופ"ש צריך להיות

 

 

לפני 9 שנים. 5 באוגוסט 2015 בשעה 21:48

הסתיימה התאהבות

 

פעם שלישית בחיים שאני מתאהב.

 

להתאהב זו חוויה שמתרחשת רק מספר פעמים בודדות במשך כל החיים. אצלי בנתיים הממוצע היא אהבה אחת לעשר שנים. התחושות האובססיביות שגורמות לחשוב רק על מישהי אחת נעלמים לאט לאט, את מקומם תופסת החזרה לידידות או ההמשך לאהבה שקטה ורגועה.

 

מתוך האכזבה והבאסה של אחרי, חיפשתי דברים נוספים לחשוב עליהם. נקודה מעניינת שתפסה את תשומת ליבי היא השאלה האם אפשר להתאהב בכמה אנשים במקביל. אנשים מדברים הרבה על פוליגמיה וקיום סקס עם יותר מפרנטר אחד, אולם הרבה יותר מעניינת היא הפוליאמוריה, ריבוי אהבות במקביל עם יותר מפרנטר אחד.

 

אפשר לאהוב יותר מאדם אחד, אנחנו עושים את זה כל הזמן. אנחנו אוהבות את אבא וגם את אמא. הורים אוהבים את כל שלושת ילדיהם. אנחנו אוהבים כמה חברים קרובים וממש מוזר לחשוב לתת לחבר קרוב בלעדיות על חיי החברה שלנו. אם כן מדוע במערכות יחסים זה חייב להיות שונה, למה כשמדובר ביחסים שמשלבים משיכה מינית חייבת להיות בלעדיות של אדם יחיד על הרגש הכי עוצמתי וחזק בחיים. הנה הרצאה יפה של אורלי ברלב על הנושא, ממליץ בחום לצפות, לשמוע משהו אחר בחיים.

 

 

אחרי שעניתי לעצמי, מה ההגדרות שלי. המסקנה היא שאני לא מגביל את האהבות שלי בחיים. כעת השאלות נהיות יותר קונקרטיות ופרטניות, נכון כשמגיעים לשלב הרגוע של האהבה אפשר להכניס אדם נוסף. אבל האם אפשר להכיר מישהי חדשה באמצע השלב של הפרפרים בבטן. או אולי התאהבות היא משהו כל כך אבולוציוני, עוצמתי בטירוף כל כך שאין מקום להכניס ללב אדם נוסף.

 

אני אישית לא הצלחתי. ניסיתי לפתוח קשר חדש, דיברתי איתה והיה כיף, אבל ברגע האמת גיליתי שאני גבר נאמן בצורה טבעית ללא כל כפייה של לחץ חברתי. פשוט לא מסוגל ללכת עד הסוף כשיש לי מישהי אחרת בראש. בסוף את המגע אני רוצה רק ממנה, למרות שיש לי אפשרות לחוות זאת גם עם מישהי אחרת. 

 

לחיים אין משמעות. אנחנו פה בצורה אקראית, כיצורים אינטלגנטים ומודעים לעצמם, לאחר שנולדנו לחיים אלו בלי ששאלו אותנו, יש לנו מטרה כלשהי להגשים. מטרה ביולוגיה פשוטה שלנו. בתיאור קצר, מקסימום הנאה - מינימום סבל. להנות וכמה שיותר, הדרך לאושר. הדוניזם יכול להיות כל דבר שעושה הנאה. טיול, ספר, שיחה, צחוק, סקס, מחשבה. מוזיקה או סתם לגלוש באינטרנט..

 

איך עושים את זה בלי לדפוק את סף הגירוי שלנו. האם הנוסחה היא לקפוץ מפיק לפיק, להחליף כל הזמן נושאים. יום אחד להנות משקט בבית עם מוזיקה וספר טוב. למחרת לבקר חברים עם מסיבה טובה. שמתי לב על עצמי שהתאהבות, לא אהבה, לוקחת לי תקופת זמן של חודש או שלושה. לאחר מכן נפתח דף חדש ורגוע. הדבר שהכי נשאר לי בזיכרון מהסרט "ירח מר" של רומן פולנסקי, הוא המשפט האחרון בסרט שבו אוסקר מדבר על היחסים שלו עם מימי, "סליחה שהיינו חמדנים יותר מדי" צריך בחיים להשאיר טעם של עוד, מי שאוכל הכול בלי הגבלה בסוף נשאר בלי דברים שהוא אוהב לאכול.

 

 

 

ניסיתי למתוח את הגבול, למצות את כל פירורי הריגוש שנשארו מהקשר הזה. כשאהבה היא חד צדדית רוב האנשים פשוט נעלמים, הם לא מסוגלים לעמוד בכאב הנפשי. לעומת זאת כמו שבחרנו בתת מודע להתאהב אפשר גם להרפות ולחזור להיות ידידים. אם כבר נשארים בקשר לפחות בוא נטרוף שוב את החרמנות של ההתחלה. נגביר את הריגושים למקסימום כמו שעושים עם קשר שמתבסס רק על גירוי מיני משותף.

 

קבענו הפעם להתחיל את הסשן בצורה קינקית. היא תשאיר לי מחוץ לדלת אזיקים, גאג לפה וכיסוי עיניים. אני אגיע, אתפשט אקשור את עצמי וימתין מחוץ לדלת. היא פותחת לי את הדלת בשקט. לא אומרת מילה, מרגיש אותה מביטה על כל נקודה בגוף שלי בלי בושה. סוקרת את צעצוע המין החדש שהגיע אליה לבית ארוז ומוכן לשימוש. חסר לי החיבוק החם עם השדיים הגדולות שלה. במקום זה אני מובל קשור עיניים, לא רואה כלום, לעבר חדר המיטות שלה. מושכת אותי מהזין שכבר מתלבט עם לעמוד או לא וגוררת אותי לחדר.

 

עכשיו אנחנו בחדר, מזגן נעים וקריר שגורם בשניה לשכוח מהחום והלחות המטורפת שעוברת על תל אביב בשבוע האחרון. המגע שלה חלק ונעים, מעמידה אותי קשור במרכז החדר. עומד זקוף, לא רואה כלום, העיניים מכוסות. ידיים קשורות מאחורי הגב. גאג תקוע בפה, לא יכול לדבר. מעט רוק מתחיל לנזול לי ללא שליטה מהצדדים של הפה. אוף אני רוצה לראות אותה, לא כיף, זה חסר לי.

 

הידיים שלה עוברות לי על הגוף, מלטפות ובוחנות כל פיסה בגוף החלק שלי. צובטת לי בפיטמות, מפליקה קלות על הישבן ותופסת בקלילות בזין. הקור של המזגן והחום של הגוף שלה מעבירים בי גלים מטורפים של חום וקור. מנסה להיות כמה שיותר קרוב אליה. נהנה מתאוות בשרים פסיבית והכי חסרת אונים שיש. מרגיש כמה היא חופשיה כעת בלי העיניים הבוחנות שלי, הבטחון העצמי שלה גבוה מתמיד, היא ממש מתחרמנת לי על הגוף בצורה הכי חייתית שיש, פשוט מנצלת אותי מינית. מצמידה את גופי הערום לגופה. מרגיש את השדיים נצמדים לי לחזה בלי שאני יכול לזוז, מטריפה אותי המחשבה עליהם. לוחשת לי באוזן כמה היא יכולה לעשות לי מה שהיא רוצה, הגוף שלי מגיב בצמרמורת מחשמלת. 

 

 

 

מורידה אותי לברכיים בעדינות. לוחשת לי שהיום נלך עד לקצה. אם יש בעיה תזכור את המילה אדום מחייכת.. ואני עונה שאין צורך במילת ביטחון. כשהפרטנר מכיר מספיק טוב את הגוף שלך, הוא יזהה סימני מצוקה בלי שאומר מילה. יש משהו מתמסר בלתת את כולך לאדם שאתה סומך עליו. אני יודע שגם אם אאבד הכרה במהלך הסשן לא יקרה כלום, היא מספיק אחראית ותהיה פה תמיד כדי לדאוג ולהציל אותי.

 

פותחת לי את התחת על ארבע. מתחילה לשמן את הרקטום עם האצבעות. מכניסה דילדו ומתחילה לשחק איתי, לא ידעתי שהרפלקסים של ההקאה קשורים לרפלקסים של פי הטבעת. דוחפת לי אצבעות לגרון עד הסוף, מביאה אותי להקאה וכשהגוף שלי קופץ קדימה הדילדו נפלט לו מהחור. כועסת בטיזינג מתוק ומאיימת שבפעם הבאה שהוא יצא היד תדחוף לי את עקב הנעל לתחת. כמובן שזה בסוף קרה והאמת זה לא באמת כזה כואב.

 

עוברת לשחק בחניקות ונשימה. מצמידה לי ידיים בחוזקה לגרון עד שהגרוגרת שלי לוחצת בכאב. מתחיל לראות ערפל שחור סביב העיניים וברגע לפני האחרון מזייף השתנקות והיא משחררת אותי. קשה לי להתמסר פיזית עד הסוף למרות שנפשית אני כן מוכן לזה. יושבת לי עם הישבן על הפנים. ואוו אני בעננים אני מת על זה. התגלחתי במיוחד בשבילה שלא יהיו זיפים. חור התחת שלה צמוד לי לאף והישבן חוסם את האוויר לחלוטין. אני מת לרדת לה עוברת מחשבה מחרמנת בראש שלי.

 

קצת הצלפות, פליקים בישבן. אין ספק שהמגע האינטימי של היד על הישבן הוא הכי מענג שיש. בכלל הישבן הוא המקום האידיאלי לכאב ללא נזקים. משכיבה אותי על הברכיים כמו ילד קטן ומצליפה שוב ושוב. כשנגמר לה הכוח ביד היא עוברת להכות עם מחבט.. הלחיים של התחת שלי כבר מזמן החליפו צבע מלבן לאדום רמזור בוהק. אני כבר בלי כיסוי עיניים, מבין כמה טוב לי לראות אותה. כמה העיניים השובבות והמטורפות האלו מרגיעות ומחרמנות אותי כאחד.

 

 

 

כבר הכנתי את עצמי לסשן אקסטרימי ובמקום זה תהפוכות המזל קרה בדיוק דבר הפוך. האינטימות הדמעות והכאב, שחררו לי דברים טובים במוח. מתחילים לדבר בכנות על החיים וזה עושה לי ממש טוב. פתאום אני ילד אבוד שרק צריך מגע ואהבה. כבר לא בא לי כואב, בא לי להתכרבל בין השדיים שלה. להיות צמוד לרגליים שלה, לנהל איתה שיחה טובה. אולי בכלל אני צריך פסיכולוג ולא בחורה מהרהר לעצמי.

 

אנחנו מסיימים את הסשן הכי הזוי. אני כבר לא מאוכזב ומבין שהמגע איתה מדרדר והולך מפעם לפעם. כשיש אהבה דו צדדית המגע רק משתבח כל פגישה. פה אני מרגיש שאני משקיע יותר ויותר אבל היא מאבדת עניין במהירות. היא כבר לא מי שהכרתי בסשן הראשון. משלים עם הרעיון שתמיד בשר חדש זה הדבר הכי מדליק ומסעיר שיש ואני בשבילה כבר לא כזה. תמיד להכיר גוף חדש, אישיות חדשה, גורם לסיעור חושים. תמיד יהיו עוד אנשים בעולם שיעשו לנו את זה בטירוף. 

 

העיקר את החוויה של ההתאהבות שלי עברתי. זה היה יעד בשלב זה של החיים שלי ועכשיו סימנתי אותו בהצלחה. הוא מאחורי, עכשיו אין לי אתגר חדש להשיג בחיים. פשוט להמשיך לחיות. כשאני חושב איך הגעתי למצב הזה שבחרתי שאני רוצה להתאהב, אני לא יכול שלא להיזכר בסופר ובפילוסוף האמריקאי הצעיר סם האריס. הוא מדבר על הבסיס של הבסיס שלנו בחיים. על זה שאין חופש בחירה אמיתי וזה מרתק.

 

 

אני אדם שמעדיף תמיד לומר מה הוא חושב כשאפשר. עכשיו אני כבר רגוע, אני לא חושש לאבד אותה. מספר לה על ההתאהבות המהירה ועל הדעיכה שבאה לאחר שראיתי שזה לא מגיע ממנה בצורה הדדית. האהבה זה הדבר היחיד שהשאיר אותנו ביחד, כיף לנו אני מחבב אותה אבל את הריגוש הבא אני יעדיף למצוא אצל מישהי חדשה שתעשה לי ריגוש מיני חדש ומסעיר יותר. חדש זה הכי טוב. 

 

ברגע של כנות אומר לה שמשהו נאבד. תדעי לך שכנראה לא נפגש שוב אומר. כבר לא בא לי לגעת בה. אפילו לא הייתי צריך לגמור הפעם שכחתי מזה לגמרי. בלב אני מרגיש שבא לי לברוח לתמיד. לא כיף לי פה. אבל מתוך נסיון בחיים אני זוכר שאסור לסגור דלתות. לכן משאיר את האופציה שנפגש שוב על השולחן. נפרדים בחיבוק כבד ונשיקה קלילה שהיא סוחטת ממני. כמו אחרי כל סשן יוצא לרחוב עמוס מחשבות.

 

משהו נכבה אצלי. האהבה לכאב שהיא נתנה לי נעלמה. אני יכול לעמוד בכאב אבל עכשיו הכאב הוא רע ולא כאב טוב. לא נעים. בא לי סקס רגיל של ונילים רק קצת יותר קשוח מהצד הנשי. עם הרבה מגע ולישון כפיות. שיחות נפש כאלו שעושות אורגזמה לתאים של המוח. מגיע לבית מאוכזב ומבולבל. אין לי כוח להתמודד שוב עם כאב נפשי, כבר הראיתי לעצמי שאני יכול להתמודד בעבר ולכן מרשה לעצמי לשחרר.

 

דופק את הראש, מערפל את המחשבה. בכל הפעמים שנפרדתי מנשים עשיתי את זה. השעות עוברות ואני מתחיל לחזור לעצמי. רגוע שקט יותר. בלי ציפיות, בלי אכזבות. רוצה להמשיך את החיים. השבוע נרשמתי לקורס מדיטציה. אני חושב שאני צריך את זה. כבר קניתי כרטיס לנשף פמדום בסוף החודש אבל לא בא לי ללכת, מזל שידידה טובה שהעולם הזה מסקרן אותה, תבוא איתי להעביר שם את הזמן בכיף.