בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

בלוג חדש

טוב אחרי כל כך הרבה זמן שקראתי פה איןספור בלוגים אולי הגיע תורי במילה הכתובה?
לפני 7 שנים. 18 בדצמבר 2016 בשעה 10:38

לפעמים.. רק לפעמים נדמה לי שאהבה זה דבר כל כך סובייקטיבי.

ולא, לא כי חוויתי אהבה כואבת או משהו בסגנון, פשוט מלהסתכל על אנשים אחרים והמעט נסיון עצמי שיש לי.

לפעמים נדמה לי שאהבה (אני מדבר כמובן על אהבה מונוגומית בין 2 אנשים שנמצאים במערכת יחסים) נגרמת כתוצאה של צורך.

לגבר יש צורך במישהי, באהבה. לכן הוא בוחר להתחיל עם הבחורה שנראת הכי טוב בסביבה בה הוא נמצא באותו הרגע, ומנגד זה, אותה בחורה תפעל בעיקר מתוך אותו הצורך, אם היא רוצה אהבה ורוצה קשר אז היא "תזרום" איתו ותיתן לו את מספר הפלאפון שלה. (כמובן שגם שאר הדברים כמו מראה בטחון עצמי וכו' ישפיעו על החלטתה, אבל ה"צורך" הוא בסופו של דבר זה שייקבע אם תחליט "לזרום" איתו)

זה מגיע למצב ששני אנשים שפשוט "רצו" אהבה והיה בהם את ה"צורך" לאהוב נמצאים כרגע בפתחה של המערכת יחסים בלי שיש להם יותר מדי מושג אחד על השנייה, אם בכלל. שפשוט הכירו בתזמון נכון בגלל שלשניהם היה את ה"צורך" ומאותו הרגע הכריחו את עצמם לאהוב למשך זמן רב עד שרוב הפעמים זה מתפוצץ להם בפנים..

רק בגלל אותו צורך.

 

 

מוזמנים להגיב דעתכם.

 

 

Red,

 

Shuli - חשבתי על אותו דבר בידיוק בעצמי אתמול. ככה היה לי עם האקס שבכלל עברנו לגור יחד ולא בטוחה שאי פעם באמת אהבתי.
שמים לב לזה רק כאשר פוגשים אנשים שכן רוצים להיות איתם, ואז רואים הבדל.
אך מצד השני יתכן וגם בפעם השניה מדובר בצורך.
נאזוב את זה שאהבה באופן כללי הוא חוזר איזון כימי, הכל ניורולוגי. מדובר סה"כ בהפרשה הורמונים.
כאשר חושבים על זה בהיבט מדעי, אהבה היא סה"כ חוסר איזון כימי הנגרם מצורך כמו שאמרתה.
מגוחך. הרסני, מחליש, ונהדר בו זמנית.
עניין של מזל בעקרון עם צורך נפגש עם הזמן המקום והאדם הנכון.
לפני 7 שנים
Mr Normal Guy​(נשלט) - יפה אמרת !
לפני 7 שנים
ArchAngel​(שולטת) - בן אדם זאת חיה חברתית. יש לנו צורך בקשרים בין אישיים מכל תחום בשביל להתקיים.
ככה אנחנו עובדים. מהרגע שתינוק נולד הוא צריך מטפל עיקרי שלא רק יאכיל אותו אלא גם יביא לו תשומת לב ואהבה אחרת הוא פשוט לא יתפתח.
לבן אדם יש צורך ביצרת קשרים, מי שנמצא ללא מגע אנושי פשוט ישתגע וזאת הסיבה שהענישה בין הכי גרועות שיש היא בידוד.
אין מצב שמישהו נכנס לקשר כי לא היה לו צורך. כל פרשנות אחרת שניתנת נובעת מכך שאנשים מפחדים מהתלות הטבעית שיש להם בזולת לצורך קיומם, או איזה רצון לחשוב שהם מיוחדים ואצלם הקשר יציב כי הם פועלים מהמניעים "הנכונים" ולא כמו שאר הסביבה שלהם.
אני לא מבינה למה אנשים מפרשים צורך כמשהו אגואיסטי או שטחי ואף מנסים לטשטש אותו בכל מיני דרכים, הרי שזה משהו כל כך טבעי.
ואם נחשוב על זה, אם למשל נסתכל על החברים שלנו, האם אנחנו יכולים להגיד שהקשר איתם הוא פשוט הצורך לא להיות לבד וזהו?
גם אם זה אחד הצרכים הצרכים שלנו, לא אומר בקשר הזה אין נתינה, קבלה, נאמנות, אהבת הזולת וערכי חברות נוספים שדורשים השקעה וחשיבה על משהו מעבר לצורך האישי שלך.
באהבה זה אותו עניין, רק שלהאהבה רומנטית יש גוון יותר אינטימי ומשיכה מינית בנוסף. ופה, בשביל שזה יעבוד צריך אפילו הרבה יותר השקעה מהיותו קשר נורא-נורא קרוב. ככה שעל צורך בלבד הקשר בכלל לא יכול להישען.
אתה לא יכול להכריח את עצמך לאהוב מישהו רק בגלל שאתה צריך אהבה וזהו, זה לא עובד ככה. המשיכה שלנו לא נובעת מצורך, אחרת לא הייתה לגבר ולאישה בדוגמאות שהבאת סיבה לחפש את מי שנראה הכי טוב בסביבה או עם הכי הרבה ביטחון עצמי, או כל דבר איר שהם נמשכים אליו. היה מספיק להם מישהו שגם לו יש צורך בקשר בשביל למלא את החלל ובזה נגמר העניין. אבל זה ברור לכולנו שזה לא יעבוד בלי משיכה. היא נוצרת ממראה חיצוני ו/או תכונות אופי, שמובילים ליצירת אינטרקציה שניתן לקחת בה חלק באופן הדדי.
אנחנו מסננים הרבה אנשים על סמך זה ולא נופלים לזרועות של הראשון שהציע את עצמו.
כי לא באמת אפשר להתאהב במישהו/י רק כי היה לך צורך. צריך גורמים נוספים מעבר ולא סתם דחף.
אולי אתה מדבר על אנשים שנשארים "בכוח" ביחד עקב נסיבות חיים שונות, אבל זה עדיין לא אומר שהם אוהבים אחד את השני.
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י