בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עכשיו תורי

מעשים שנרקמו בתוכי, רצונות מאוויים בעיקר זכרונות ענוגים כואבים
לפני 11 שנים. 13 ביולי 2013 בשעה 9:07

אני עדיין מחפשת אותך בין כל הפרצופים העלומים ויודעת שלא אמצא כי אתה איננו ולעולם גם לא תהיה. מיליון מכתבים כתבתי לך ודחפתי אותם בין הסדקים. מכתבים עצובים מכתבים מלאי געגועים מכתבים של התנצלות ומכתבים אוהבים. מכתבים שלעולם לא תקרא. ואני עדיין כותבת לך. כבר אין כמעט מקום בסדקים אז עברתי לפתקאות קטנות שנדחסות בקלות ונעלמות. אני משלה את עצמי שאולי אחת מהן תיפול ותגיע אליך ועוד פעם הכאב שחותך בלב הפצע שלא מפסיק להפריש מוגלה שאני מגרדת שוב ושוב ושוב. ומרוב שכואב לדמעות אין מקום. בהתחלה בכיתי נהר וזה לא עזר ולא הקהה. לחדר ההוא ביום האומלל ההוא נכנסו שנינו ויצאתי רק אני. שונה, אחרת. ושוב אני מנסה, החומה השקופה שבניתי אני לא יכולה לה. היא חזקה ממני אבל אני בכל זאת מנסה וכל פעם שאני חושבת הנה, אני מצליחה אני נשאבת חזרה. והגעגועים לא מרפים הם מתגנבים אלי ברגעים הכי מפתיעים. נשארתי חצי. חצי מחייכת חצי צוחקת פשוט חצי. זה לא מכתב פרידה כי אני לא מסוגלת. שוב מתגעגעת שוב רוצה. המשחק איתך היה מושלם. חשבתי שהחזרה לכאן תיתן לי את התירוץ המושלם לשחרר, להוציא את הכאב שמחסל אותי אבל את מי אני משלה? אני עצובה, אולי אני צריכה פשוט לקבל את זה ולא להלחם. פיסלת אותי בדמותך ואני מחפשת אותך.

 

אני מצטערת, מצטערת אם השלתי מישהו, מצטערת אם יצרתי תקווה. אני פשוט לא מסוגלת. אז אם נדבר ואני אחייך ואפילו אצחק ואתעניין זה רק בחצי. סליחה.

4X4​(אחר) - שלא תדעי עוד צער..
לפני 11 שנים
טרופית - תודה
לפני 11 שנים
DESERTEAGLE​(שולט) - אם את רוצה את יכולה לכתוב אלי
לפני 11 שנים
טרופית - תודה אולי אעשה זאת
לפני 11 שנים
DESERTEAGLE​(שולט) - אשמח
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י