אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 12 שנים. 24 בספטמבר 2012 בשעה 0:14

טוב. אי אפשר לומר שזה מפתיע.
אבל העייפות לא הצליחה להכניע את המחשבות
והן נלחמות בשינה שלי ולא יכולות לנוח
אני ממש עייפה
ואני מרגישה שהפוסט הזה לא ישקף באמת אותי וייצא הזוי
 אבל אולי הכתיבה במיטה שוב תרדים אותי, אחרי שהיא
עשתה את זה כבר כל כך הרבה בעבר
אוננתי מקודם אחרי שכתבתי.
הגוף נרגע ושוכב בכבדות איברים על המיטה.  
זה היה טוב. אין על עונג עצמי.
ועדיין הייתי מעדיפה לעשות את מה שכתבתי מקודם.
ושוב העיניים נעצמות להן והעייפות בעיניים
הפעם אצליח?

לפני 12 שנים. 23 בספטמבר 2012 בשעה 22:44

אני שוכבת על הספה בסלון. הרגע נכנסתי הבייתה. חזרתי מיום עבודה ארוך ואני עייפה.
אני מקשיבה לנשימות שלי ומרגישה את הרטיבות בתחתונים.
צריכה לקום לעוד יום עבודה מוקדם בבוקר ולא רוצה ללכת לישון.
השעות האלה של הלילה קוסמות לי יותר.
השקט. הלבד. החושך.
האם אצליח להירדם היום מהר? זו השאלה.
אני לא רוצה לגלות את התשובה.
ובגלל זה אני מסרבת להיכנס למיטה.
אני לא רוצה לשכב שם במיטה וללכת לישון.
אני רוצה לרכב על מישהו עכשיו בחושך הזה. החדירה תהיה מהירה מהרטיבות שבי.
הוא לא יראה אותי ואני לא אראה אותו. נעמוד ככה בחדר והוא יתחיל לגעת בי.
חוש המישוש יתחדד אבל הלילה אני השולטת.
אני תופסת לו את הידיים ולא נותנת לו לגעת בי.
מורידה אותו לרצפה וכשהוא על הברכיים הוא כמעט בגובה שלי. זה תמיד מצחיק אותי.
אני לוקחת את חגורת העור שלי וקושרת לו את הידיים מאחורי הגב.
אני מרימה לו את החולצה ונושכת אותו חזק בחזה. הוא מתקפל. הוא לא ציפה לזה.
אני נושכת אותו חזק עם השיניים.
אני מורידה לו את המכנסיים ונועצת מבטים בזין שלו.
הוא רואה את המבט. התרגלנו לחושך. וזקפתו גדלה יותר.
אני נעמדת מאחוריו ומשחררת את החגורה מידיו. הוא נשאר ככה על הברכיים. ואני מתפשטת.
זורקת את הבגדים מעליו שיראה אותם. הוא מתחיל להסתובב אבל הצלפה מחגורת העור עוצרת אותו.
אני מסננת לו שאסור לו ומצליפה בה שוב.
על התחת שלו.
ממשיכה להתפשט
הוא לא זז. הוא למד.
אני מעבירה את החגורה על הגוף שלי ואז על הגוף שלו.
אני דוחפת אותו לשכב על הגב והוא רואה אותי.
אני עולה עליו ותופסת שוב את ידיו. אעביר את שדיי על פרצופו ואכניס אותו לתוכי. בבת אחת.
אשב עליו וארד ואעלה עליו. אחזיק חזק בידיו והוא ינסה לחמוק מאחיזתי אבל אני אדחוף אותן לגבו ואכאיב לו
שיבין שאני מחליטה כאן.
הוא חזק יותר ממני אבל בסקס מתעוררים בי כוחות ואני לא יודעת מאיפה הם מגיעים.
כוחות התשוקה.
אני רוכבת עליו. אני שולטת בקצב.
אני מכניסה את כולו לתוכי ומרגישה כמה אני רטובה.
אני זזה עליו מהר. מזיינת אותו כי זה מה שהוא, זיון.
אני גומרת ויורדת ממנו.
אני הולכת לעשן סיגריה ונוגעת בעצמי וחוזרת. הוא לא זז ממקומו.
אני עדיין רטובה ואני רוצה שוב לרכב עליו.
הוא הצעצוע מין שלי. אני משתמשת בזין שלו כדי לענג אותי.
צעצוע שאני משחקת בו. נותן לי לעשות מה שאני רוצה.
אני רוצה שהוא יישאר ככה ואוכל לעלות על הזין שלו
כשהרטיבות נוטפת ממני. כמו עכשיו.

3

לפני 12 שנים. 22 בספטמבר 2012 בשעה 23:44

שלישייה.
אני ושני גברים.
אחד עומד מאחורי, אוחז בי חזק ומנשק ונושך חזק את צווארי.
השני עומד מולי ותופס את שדיי. מועך אותם. קורע בתשוקה את חולצתי ומלקק את שדיי. הוא נושך אותם חזק וזה כואב
האחד אוחז חזק את ידיי ומצמיד אותי אליו. אני נהדפת לאחור ומרגישה את איברו החם.
ומתלהטת יותר.
השני מעביר עליי את ידיו. הוא נצמד אליי גם ואני חשה גם את איברו מתמתח מולי.
אני כלואה שם ביניהם ומרגישה שני איברים נצמדים אליי. האחד מצמיד אותי אליי חזק יותר ואוחז בידו האחת בידיי
ובידו השנייה תופס את שדי וצובט את פטמתי. השני אוחז בשד השני ואני מרגישה בגן עדן
האחד יורד עם ידו למכנסיי ונוגע בי. אני בוערת.
השני מתכופף ומפשיט אותי ממכנסיי.
שומעת את הכוס שלי מדבר איתי והוא מתקרב אליי ואני נרטטת.
הוא מעביר את לשונו על ירכיי ועל תחתוניי
הוא חודר מבעד לתחתונים בלשונו ונשאר כך על הכוס שלי בלי לזוז.
אני מתענגת על המרגוע אך מיד מנסה לזוז ולהתחכך בלשונו ולהסיר את תחתוניי הרטובים אבל האחד לא נותן לי.
הוא צופה בכל המתרחש ונושך חזק את צווארי ומחזיק אותי חזק שלא אזוז
ואני עומדת כך מעונה
הם נהנים לגרום לי סבל טהור כזה
ואני מתפתלת
אני מתחננת ואז השני גואל אותי מיסוריי ומעביר את לשונו העבה על הכוס שלי
ואני כמעט נופלת מטה
מזל שהראשון מחזיק אותי חזק חזק


שלישייה.
אני, גבר ואישה.
היא קשורה. אני מנשקת אותה. אני קושרת את ידייה חזק. צובטת אותה. סוטרת לה. שורטת אותה
נושכת את הבשר הרך. הוא אוחז בידיה הקשורות חזק ומושך בהן.
אני מעלייה יורדת לה. אני מלטפת את גופה תוך כדי. מושכת לה את השדיים.
מקרבת אליה את הכוס הלוהט שלי והיא מתחתי יורדת לי.
התענוג מתעצם כשאני קוראת לו לשרוט את גבי והוא נועץ בי ציפורניים וצובט
הוא מקרב את איבר מינו לפיה, לכוס שלי
שאדע מה אני הולכת לקבל
הוא מכניס אותו לפיה והיא מוצצת
והיא נעה בפי
הוא מוציא את הזין שלו מפיה ומושך לה חזק בשער והיא יורדת לי עוד ועוד
הוא חודר אליי והיא לא מפסיקה ללקק אותי. מה שאפשר מהכוס.
אני מתענגת ונאנחת

שלישייה.
אני ושתי נשים.
הן עטות עלי ומורידות אותי על ארבע.
הן קושרות חבל על ידיי ורגליי וביניהם.
אני שלהן. אחת יושבת על ספה והכוס שלה פרוש בפני והשנייה מובילה את ראשי לכיוון.
השנייה יושבת על ספה אחרת ומושכת בחבל לקרב אותי אליה.
הן מעבירות אותי ככה בין אחת לשנייה. לספק את צרכיהן.
ואני נענת להן. קשורה וכנועה ונשלטת לחלוטין ומגורה כל כך.
הראשונה מלטפת אותי ומעבירה בי רטט. השנייה קמה ושוכבת תחתיי ויורדת לי.
ככה כשאני מגורה כל כך ואני נאנחת חזק
הן משחררות אותי מהחבלים
הן מביאות דילדו כפול
ואנחנו מזיינות אחת את השנייה עד שיכרון חושים.

שלישייה.

לפני 12 שנים. 22 בספטמבר 2012 בשעה 21:47

אז לא כתבתי שבוע כאן
ולא חשבתי שאכתוב הלילה אבל נדודי השינה לא נותנים לי מנוח
וחשבתי אולי יעזור לי קצת לכתוב.
אולי אירדם אחר כך.
בארצות סקנדינביה אנשים חוטפים דיכאון חורף
אני חטפתי השנה דיכאון קיץ
היו לי שני דיכאונות קשים בעבר אבל זה הפיל אותי על הרצפה
ואין לי סיבה לקום ואין דרך ואין כיוון ויש רק כלום אחד גדול

חורף תמיד היה אהוב עלי וגם הסתיו
הסתיו כאן משולב בקיץ אבל זה כבר לא קיץ זוועתי ונהיה נעים בערב
ואני שומעת את החורף מתקרב אליי. מגיע לחבק אותי
ואני מרגישה קצת יותר טוב
כל שנה כשיורד היורה יש לי אורגזמה גדולה בלב
ואני כל כך צריכה חיזוק ללב הדואב שלי
אני מחכה לו, ליורה.
הדיכאון לא התחיל בקיץ הזה. הוא התחיל בסוף הקיץ הקודם בשקט וגדל והתפתח והשתלט עליי
נותרתי ללא כוחות
לא יכלתי לכתוב
יותר
עייפתי כל כך
אבל האוויר הנעים בסוף השבוע הזכיר לי שרגע קטן של אושר יגיע עוד חודש בערך
בתקווה לפחות
וזה הטעין אותי בקצת אנרגיה
אז חזרתי
 

לפני 12 שנים. 14 בספטמבר 2012 בשעה 21:18

אני לא מצליחה לכתוב עכשיו. מה קורה לי?
מנסה ומנסה ולא מרוצה
מתחילה ומוחקת וחוזר חלילה

לפני 12 שנים. 14 בספטמבר 2012 בשעה 3:01

בוא אליי. חבק אותי חזק בזרועותייך.
אל תרפה.
גופי ירגע מחום גופך.
אעצום את עיניי וארגיש שלווה.
לחש לי באוזן מה אתה רוצה לעשות לי. כמה אתה משתוקק אליי.
כמה אתה רוצה אותי. שאתה רוצה לענג אותי. שאחווה שרשרת אורגזמות איתך. שהלילה יהיה ארוך וימשך גם ליום.
 לטף אותי בכריות ידייך. העבר בי צמרמורות.
גע בשדיי. צבוט אותם. נשך אותם.
קרע ממני את בגדיי וקשור את פי בתחתונים ואת ידיי בשמלתי
רפרף בידייך על גופי והרטב אותי עוד
משוך בידיי וחדור אליי. ענג אותי.
אחרי הרגיעה אל תשחרר אותי.
פטמותי זקורות. וגופי משתוקק אלייך עוד.
זיין אותי שוב ככה.
התש את גופי ואירדם מסופקת בזרועותיך העוטפות אותי

לפני 12 שנים. 13 בספטמבר 2012 בשעה 18:22

תמיד הרגשתי שהלב שלי עומד להתפוצץ מרוב רגשות.
עכשיו הוא ריק. הוא עייף. אין לי כוחות נפשיים יותר.
מאז שאני זוכרת את עצמי רק דאגתי לאחרים. הם היו יותר חשובים ממני. ויתרתי על עצמי בשבילם.
ועכשיו נגמרו לי הכוחות.
התרחקתי מאימא שלי, מאבא שלי, מהאחים שלי, מהחברות.
חברות הנפש שלי לא יודעות באמת מה עובר עליי.
הכל סגור עמוק אצלי.
ואני מרגישה רע כי אני פוגעת באנשים שאני אוהבת.
אבל אני לא יכולה לתמוך עוד. אין בי כוח נפשי.
אני בקושי מחזיקה את עצמי.
בכיתי אתמול בעבודה מול המחשב. הסתרתי עם השיער את העיניים ואף אחד לא שם לב.
לפני שהתחלתי לכתוב כאן הכרחתי את עצמי לצאת מהמיטה בבוקר.
עכשיו המצב טוב יותר. אני מוציאה כאן קצת ואני קורעת את עצמי בעבודה שלא יהיה זמן פנוי למחשבה.
אבל כשאני יוצאת מהעבודה וחוזרת הבייתה הכל עולה. כמו עכשיו.
אני שואלת את עצמי אם זה קשור למנלכוליות שלי או לחוסר הסיפוק המיני שלי.
בטח זה שניהם יחד. ככה הכל אצלי. תמיד מורכב.
הלוואי שהיה פשוט. הלוואי שהייתי מפסיקה לחשוב כל כך הרבה.
והנה העייפות, התשישות הפיזית והנפשית סוף סוף התישו את הגוף.
באמצע היום חזרתי הבייתה, נכנסתי למיטה ונרדמתי. ישנתי עמוק בלי מחשבות.
פשוט ישנתי.
גם בחגים אעבוד הרבה. כמה שאפשר. העבודה משכיחה את הצער.
אבל הצער לא באמת נעלם

לפני 12 שנים. 11 בספטמבר 2012 בשעה 21:22

אז מי אני ומה איתי?
באמת שאין לי מושג. המצב רוח שלי משתנה כל הזמן. מדיכאון לעצבות לשמחה לעתים. מייאוש לאדישות.
אני לא מצליחה לעקוב אחריו.
אני יודעת שאני שמחה שאני כותבת. אני לא יכולה לכתוב את כל תיאורי הסקס והחרמנות שלי על הנייר.
כאן זה המקום המתאים. וכנראה שחיפשתי מקום כזה הרבה זמן.
מקום שהמיניות שלי תתפרץ בו ושסוף סוף יהיה לה מקום שבו היא תוכל להתבטא.
היא שמורה בתוכי הרבה זמן. וזה פשוט כי לא היה לה לאן ללכת.
ואני כן מרגישה מעט קלה יותר. ככה. כשאני כותבת ומתחרמנת מעצמי.
נותנת לראש שלי מעט מנוחה מכל הבלגן שמתרוצץ בו.
מקום להוציא את הפנטזיות החוצה.
מקום שבו אני פחות מתוסכלת מינית.

זה מוזר לי לפעמים שהיומן שלי פומבי. אני יודעת שזה בלוג
אבל אני רגילה לכתוב לעצמי ולא לשתף
אף אחד במה שעובר בראש שלי.
זה תמיד הפחיד אותי מה יקרה אם מישהו יגלה באמת מה קורה לי שם בפנים.
בניתי לעצמי כמה עולמות ואני נעה ביניהם בהתאם לסביבה.
אני בן אדם מאוד דיסקרטי. אני לא אוהבת שיודעים עלי יותר מדי.
והנה כאן אני די נשפכת לפעמים.
אמנם משאירה עוד הרבה לעצמי אבל מוציאה גם הרבה החוצה.
האנונימיות הזו טובה לי. וגם התחושה לראות משהו שלי מפורסם ולקרוא אותו אחר כך.
ואני שמחה שיש לי את המקום הזה. אני מקבלת תגובות והן מעודדות אותי.
מעודדות אותי להמשיך להתבטא ולפרוק החוצה הכל.
להרגיע את הראש כי את הגוף אי אפשר.
כי גם אחרי שאנחנו שוכבים - וזה לא קשור לאם גמרתי או לא -
אני חרמנית. זה רק מתחיל לעורר בי את כל היצרים עוד יותר.
ואני רוצה עוד ועוד.
והוא לא. מספיקה לו פעם אחת.
ואני נשארת מלאת תשוקה, ואין לה לאן ללכת.
אז אני מנתבת קצת לכאן. זה עוזר קצת.
הגוף עדיין כואב לי ומשתוקק לעוד ולעוד
אני אוהבת גברים. אני מסתכלת על גברים ברחוב. הרבה מהם הייתי רוצה לעשות.
אני מביטה בחלקם ומדמיינת אותם במיטה. מדמיינת אותם קושרים אותי.
מדמיינת אותם מענגים אותי. מביאים אותי על סיפוקי.
פנטזיית הקשירה לא יוצאת לי מהראש. זה כל כך מדליק אותי.
אני כותבת את זה ומתרטבת עכשיו.
רוצה להיות קשורה. רוצה את זה כל כך

לפני 12 שנים. 9 בספטמבר 2012 בשעה 17:10

עייפה
כל כך עייפה.
שוכבת על המיטה ממוטטת מעייפות. ישנתי בממוצע ארבע שעות בלילה בסוף השבוע.
ולא הצלחתי להירדם בלילה. ישנתי שלוש וחצי שעות ובקושי עברתי את היום הזה.
לא הצלחתי להירדם בגלל ייסורי הגוף. הוא כאב לי.
הייתי עייפה אבל הגוף שלי בער מתשוקה והוא לא נתן לי להירדם.
עכשיו כשאני חושבת על זה, הגעתי למסקנה שהוא כאב בגלל געגוע.
געגוע ללילה בין שישי לשבת. כששכבתי במיטה גדולה לבד ואוננתי כדי שאצליח להירדם
(וזה בדרך כלל עוזר -
אם הסקס מספק אותי אני סוף סוף מצליחה להירדם).
וככה נרדמתי מסופקת והתעוררתי שוב באמצע הלילה ושוב אוננתי ונרדמתי ככה.
 אז זה מה שהגוף שלי רצה.
אבל לא נתתי לו את זה. הייתי די בדיכאון.


מזל שהחבר היה ער. נחמד שיש עוד חיית לילה שאפשר לדבר איתה.
רוב האנשים שאני מכירה הם חיות בוקר.
אז דיברנו די הרבה והלילה עבר טוב יותר ככה.
אז - תודה 😄



עשיתי מקלחת קרה וחזרתי לעצמי.
לא הלכתי לישון בתקווה ללילה של שינה כמו אבן

לפני 12 שנים. 8 בספטמבר 2012 בשעה 20:23

הלכתי היום עם גופיית ספורט.
למה אני מספרת את זה? כי אני ביומיום בדרך כלל הולכת עם חזייה.
אני צריכה תמיכה של ברזלים שתומכים במשקל.
אני אוהבת את החזה שלי. את השדיים שלי.
אני חושבת שכתבתי את זה כבר.
הם יפים וגדולים וסקסיים. ובדיוק במידה. כמו שאמרו לי רבים.
אני הכי אוהבת אותם בגוף.
אני אוהבת ללכת עם מחשופים. אני אוהבת להדגיש אותם.
הם הסיבה שאני משדרת סקס. כי הם גורמים לי להרגיש סקסית בטירוף.
וזה לא משנה מה עבר עליי באותו היום. הם שם.
והם סקסיים.
זה לא מפריע לי שמסתכלים לי על החזה.
להפך. אני אוהבת את זה.
אוהבת לקלוט מבט חטוף של גבר שלא מתאפק
ומנסה להגניב עליהם מבט בהפסקה מהמבט בעיניים שלי.
אני תמיד מסתכלת בעיניים.
אני קולטת את המבט הזה.
וזה מחמיא לי.
זה מחמיא לי וקיבלתי אינספור מחמאות עליהם.
אני גאה בהם. הם מסבים לי אושר רב.
אני לא חושבת שאני יפה. אני לא אוהבת את עצמי.
אבל אני אוהבת אותם.

אני הולכת לפעמים בגופיית ספורט כשאני רוצה להרגיש את הפטמות שלי נעמדות להן.
הן חופשיות ומגורות יותר לרוח ככה.
זאת אחת הדרכים שלי לענג את עצמי ולספק את החרמנות ואת עצמי ככה כשאני בציבור.
אף אחד לא יודע מה אני מרגישה ואני מסתובבת לי ופטמותיי רגישות למזג האוויר.
והייתה אחלה רוח היום 😄

כתבתי את הפוסט ונהייתי יותר חרמנית.
זה לא נראה ככה אבל
Maybe i'll get lucky tonight?
אי אפשר לדעת
לילה טוב