הוא אוהב לגמור לי בתחת ואז להלביש אותי. הוא נהנה לדעת שכשהתחתונים שלי מתהדקים לגוף אני כלואה בזרע שלו. אני שונאת להרגיש מלוכלכת, להתהלך עם תחושת הדביקות הקשיחה הזאת בין הרגליים. אבל אני אוהבת את זה.
השמלה הלבנה עם הפרחים האדומים חביבה עליו. הוא טוען שכשיש משב רוח בכיוון הנכון היא נצמדת לי לגוף והוא יכול לראות את הכתם שהוא השאיר על התחתונים שלי בבוקר. זה גורם לו לרצות לזיין אותי באמצע הרחוב, לכופף ולהצמיד אותי לאיזה מעקה בטיחות ולדפוק אותי עד שיכאב לי בצלעות.
יש ימים יפים כאלה שהשמש מאירה חזק אבל לא מחממת מדי ולדשא יש ריח של ירוק. אם אני טובה, הוא מוציא אותי לטייל בחוץ. לפעמים הוא עוצר ליד איזה ספסל מבודד ואומר לי לשבת. כשאף אחד לא רואה, הוא מוציא את הזין שלו ונותן לי למצוץ. לזין שלו יש טעם של חופש וקיץ, וכשהוא גומר הזרע שלו ממלא את המחשוף של השמלה הלבנה.
אנחנו בטח נראים מצחיק ביחד. איש עסקים עם חליפה ועניבה ונערה יחפה עם שמלה פרחונית שמתהלכת לצידו. העולם שותק כשהוא עוצר ומחבק אותי, ואני עומדת על קצות האצבעות כי אני רוצה גבוה. העולם מפחד מאנשים כמונו, שיודעים לגעת.
אני צריכה ללכת מהר כדי להדביק את הקצב שלו. הצעדים שלו גדולים והוא תמיד ממהר לחיות. לפעמים אני רצה לפניו כדי להספיק לראות את העיניים שלו מסתנוורות מהשמש או את הידיים הגדולות שלו שנוגעות בי חזק נעות לצידי הגוף שלו. אם אני רצה מהר מדי הוא קורא לי לחזור. אני אוהבת לחזור אליו.
יש ימים יפים כאלה שאני שוכחת שהוא כבר לא כאן.
