עוד יום עוד דקה

הזמן הוא כמו אישה

היא רוצה שתמיד  ילטפו אותה

שיכרעו  ברך לפניה

כמו מראה שהאדים 

מתעבים עליה

לרגע מהקור. 

זמן

הוא כמו שיער 

ארוך שסירקו אותו

כמו בגד 

שנפרש 

על רגליה

    הזמן הוא אתה

ואני משחקת מחבואים 

עם הזמן

להכיר

באמת את נפשו של אדם

זה להבין

מה הוא אומר

גם שהוא 

שותק

לא פשוט להיות פשוט

אותו שמש

הבית אותו בית

המיטה אותו מיטה

ורק אני

לא 

אותה

אני

כתבתי הקלישאות ומילים

יפות על הקיר

ולבשתי  אביב

גם אם בפנים

הרגיש לי סתיו

תל חיוך החיוך בחינם

אז חייך תהיה בן אדם

חייך בעיניים

חייך בכל הפה

כי חיוך מדבק והוא אינו מרפה

הוא מרפא לכל נפש

ומזור לכל לב

הוא מוחק

דאגות

מנפץ חומות

וכל כאב

וצובע את העולם בצבעי האביב

והופך אותנו ליותר חביבים

ובניגוד לפסוק והמוכר

 המתחיל מצווה אומרים לו גמור

והמוטו שלי בחיים

המתחיל בחיוך אומרים לו המשך

ראש חודש טוב מתוך שמחה תמיד

אולצתי את עצמי לנסוע אל הלא נודע

ידייך שכבר לא נוגעות 

בכמיהה בנפשי

היית אוסף את נשימותי כמתנה  

נגיעה קטנה של שפתייך

על שפתי

היית לוחש לי

את המנגינה

רק מי ששר אותה שומע

ורק מי שמקשיב  לה שומע

כמו מנגינה לילית שקטה

העלים  הרוקדים  ברוח

פרחים אשר השאילו 

לי את גווניהם

ורק שביל החלב

יכול להיות העד היחיד שלי

אוסף עוד נשיקה אחד ללא נודע