לעיתים, כשאני תוהה על סיכויי ההצלחה שלי במפגש כזה או אחר עם משהי, אני מכניס את עצמי לנעליה. כשאני מדמיין את עצמי כאישה פתאום המחשבה שלי תוהה לכיוונים זדוניים. מה הייתי עושה אם הייתי אישה?
כל יום הייתי לובשת משהו אחר, שמלה וסנדלי סטילטו, ג'ינס ומגפון פתוח, מיני ובובה.
הייתי הולכת לבר, לבד, ומזמינה עם העיניים שלי לא רק גבר אחד, אלא שני גברים. נותנת להם להתחרות ביניהם ומצחקקת.
כשהייתי נכנסת לחדר, הייתי מחפשת בעיניי את מי שלא בוהה לי בציצים, אלא ברגליים. הייתי הולכת ומענה אותו עם כל צליל של עקביי מכים ברצפה. הייתי עושה מטעמים מכל אותם פטישיסטים, כמוני. שמה את רגליי, בתמימות לכאורה, על חיקם. נוגעת במקריות ארוכה מדי עם סולייתי בצד רגליהם.
בסופשים הייתי הולכת למועדוני פטיש ודורכת עליהם. לא היה לי בבית זוג נעליים שלא היה מבריק מלמטה למעלה בראשון בבוקר.
הייתי מחזיקה צי של עבדים בדקת קריאה. כמה לצרכים מיניים וכמה סתם להתעללות.
זה אולי נשמע כמו הגיגיו של גבר חולה דיבוק. בעצם נראה לי שזה בדיוק מה שזה..
התנצלותיי למין הנשי, אני מעריץ אתכן.