הכל בזכות....

ג.

אני לא יודע אם אתה פה או לא.
אני לא יודע אם אתה קורא פה או לא.

אני כן יודע שאני חייב לך תודה.
תודה שאמרת מה שאמרת בעיתות מצוקה.

אז...

תודה רבה!

ראשית אתנצל על המעידה החד פעמית הזו של כניסה לאזור הזה.

היום התחיל בעצם אתמול, אם לדייק בסופו של אתמול.
היה לי מאד קשה לשמוע על כך, על מה שסיפרת לי, הרגשתי שאני מתכווץ מכאב, אבל מעבר לכאב הזה כעסתי.
כעסתי על עצמי שלא עמדתי בציפיות שלך ועוד יותר, שלא עמדתי בציפיות שלי.
כעסתי על חוסר הפירגון שהבטחתי לעצמי.
כעסתי על הקנאה שפשטה בי, על חוסר היכולת להרפות.

הלילה היה קשה.
שעות מול המחשב בציפייה לראותך, לזכות קצת מתשומת ליבך. לבקש סליחה על מה שגרמתי לך.
שעות של בהייה, קריאה, חיפוש אחר עזרה, ייעוץ, פתרון.
שעות ששמעתי את גלגלי השיניים עובדים ומרעישים ולא נותנים מנוחה.

היום דיברנו, אני ואת, ואין ספק שלקולך יש השפעה עלי. בעזרת קולך, ובעזרתה של מישהי שאמנע מלהזכיר את שמה, שעזרה לי להבין, אפילו מבלי ידיעתה, התחוור לי עד כמה שאת יקרה לי. התחוור לי עד כמה שאני שלך.
התחוור לי גם שהפתרון שעליו חשבתי, שיעזור לי להשכיח, לא יצליח.אולי אהיה שם בגופי, אך מוחי ואהבתי יהיו איתך, נתונים לך, והרי זה העיקר!

הקשר שלנו הוא, כמדומני, מעבר לנהוג כאן, ובאופן פרדוקסלי אני מרגיש הכי שייך לך.
קורא את מילותיך, התנסחויותייך ובתור אחד שמכיר אותך קצת מעבר, אני נדהם כל פעם מחדש מהאופן שבו את מצליחה להעלות את מחשבותייך, רגשותייך, כאבייך על הכתב.

כל פעם, גם אם קראתי כבר עשרות פעמים לפני, אני מתהפך,מתמלא בתחושה חמימה מתפשטת, מאבד פעימה ומרגיש כמו בחלום, למקרא מילותייך.
צר לי שלא הייתי שם איתך באותו רגע של כאב צורם, צר לי שלא ראיתי, שלא עזרתי לך לשאת בנטל הקשנ מנשוא ההוא.

אני רק רוצה שאול:
למי אני צריך להודות על מי שאת?
למי אני צריך להודות על כך שהיכרתיך?
למי אני צריך להודות שהכניס אותך אל תוך חיי?

מישהו ששנינו התוודאנו אליו לאחרונה כתב
" אהבה שלא נגמרת לעולם..."
היא רק הולכת ומתחזקת! היא רק הולכת ומתעצמת!

אני , יפתי, שלך לעד!

יוצא חזרה לאזור המואר...

היה זה שבוע שהחל בציפייה לקראת אותה פגישה.
היה זה שבוע שבנוסף לאותה פגישה היתה עוד אחת, מהנה לא פחות מקודמתה.
היה זה שבוע עמוס בלבטים, כעסים ומחשבות רבות.
היה זה שבוע שבו מקומות, ספסלים ודרכים קיבלו משמעות נוספת, מיוחדת.
היה זה שבוע ששירים הרטיטו לבבות, ביחד בפעם הראשונה וייזכרו ככאלה.
היה זה שבוע שבו התמודדנו עם הבקשה שקיוינו שלא תגיע.
היה זה שבוע שבו התמודדנו עם האמת ונוכחנו שהלב מנצח לפעמים את הראש, למרות ההכנות המקדימות, וטוב שכך.

היה זה שבוע שהסתיים באופטימיות ענקית.

יקירתי, השבוע התמודדת עם בעיות, כעסים ולבטים קשים ולעתים אף קשים מנשוא, ואני גאה בך על הצורה שבה עמדת להם, והמשכת קדימה. שמח שהיו מילים שלא נאמרו למרות הלחץ שהפעלתי עליך.

אנו, ובעיקר את, יקירתי, עומדים בפני תקופה קשה, תקופה אשר תקרב בינינו, תקופה שתחזק אותנו, תקופה שבטוחני תעצים את מה שבינינו.

ולכל מי שהיה ספק, שיקרא למעלה.
אני כאן! ואין לי שום כוונה ללכת לשום מקום.
בטח ובטח שלא לוותר עליך..., עלינו....

אני, יפתי, שלך לעד!!!

איך אפשר להפוך את האתמול להיות שוב מחר?

איך אפשר להפוך את האתמול להיות שוב מחר כך שבתיקון קל, מינורי וטריוויאלי יהפוך את האתמול למחר מושלם?

[b]לילה טוב לך יפתי.

המחר הגיע והיה היום.

היה מ ד ה י ם !!!!!!!!!!!!!!!!!
החברה, הכיבוד, התפאורה, המבט, הריחות, היה כמעט מושלם.

למה כמעט?
כי היה קצר מידי.
נראה לי שלא משנה כמה זמן נבלה ביחד, לעולם זה יראה קצר, לעולם לא אשבע ממך.

ותמיד איפרד ממך עם המון טעם ורצון לעוד, עוד מחברתך, עוד ממבטיך, עוד מקולך, עוד מריחותיך
בקיצור עוד ממך!!!

תודה לך על יום שכזה שייזכר לעד ובתקווה לעוד הרבה ימים שכאלה.

אוהב אותך בלי סוף!!!

מה יהיה מחר?

אחרי המון זמן, שוב נפגשים.
מודה, המון זמן בגללי....
הפעם האחרונה היתה כחלום, החברה, התפאורה, הזמן והמלים....

בטוחני שגם הפעם תהיה לא פחות מקודמותיה.
יודע כי התפאורה - לא חשובה, זמן - יש בשפע (אע"פ שיודע שגם זה לא יספיק), ויודע כי המלים , והמבטים יעשו אותה לבילתי נשכחת.

מחכה לה בקוצר רוח, ומקווה שמאותו הרגע שבו עיני תיראנה אותה, הזמן ייאט לכתו, כדי שאוכל לנשום, להתבונן, וללמוד מה שיותר ממנה, מהרגע, מהחיבור.

והקטנה, בטח כבר גדלה הא....?

תמה לה עוד שבת.
שבת שאיפשהו כנראה עמוק בפנים רציתי שתסתיים קצת יותר מהר מהרגיל.
שבת שסיומה מקרב אותי אליה, לעיניה, למבטה.
שלא יהיו טעויות, היתה שבת טובה ואיכותית, משפחתית, אך השבוע צפוי להיות שבוע טוב ואני קצר רוח להתחיל אותו.

ולך, אם נכנסת במקרה לבדוק מה קורה פה, אז הנה, זה היה לכבודך, מקווה שגם להפתעתך.

לילה טוב לך....

עוד מעט השבת נכנסת. אותו יום קסום וקדוש.
יום אותו אנו מקדישים למשפחותינו.
יום בו אנו שקועים במחשבותינו.
יום בו אנו משחררים לחצים שנצברו במהלך השבוע.
יום בו חלקנו נחים וחלקנו פעילים.

רציתי רק לאחל לך שבת שלום , אהובה.
שבת של שקט ושלווה והמון המון מנוחה....

שבת שלום לכולם...

ביום שני השבוע, עשיתי את דרכי לעבודה. כרגיל, השעה היתה די מוקדמת, בוקר סגרירי ואפור, עומס במקום הרגיל, ואני יושב באוטו מכונס בתוך עצמי והראש חושב מחשבות, מחשבות רבות.
ברקע מתנגן לו דיסק שכבר שמעתי מאות פעמים בעבר, כשלפתע, איכשהו בצורה בילתי מובנת, באחד השירים מיני רבים המילים מוצאות את דרכן לתוכי ומקבלות משמעות, משמעות רבה.



עמוק עמוק אני מרגיש את הבחירה הראשונית
שקוראת לי שוב לחזור למעיין
שנעלם לי כבר מזמן
אולי עכשיו אני מוכן להשיל בגדיי ולשתף באהבה

א-ה-ב-ה שלא נגמרת לעולם
אהבה עולם עולם
בתוך עולם של הפכים
אנחנו שנינו נפגשים
מתוך היחד נמצא את התשובה
כי במסע אל התכלית החמלה היא אין סופית
אהבה שלא ניגמרת לעולם
אהבה שלא נגמרת לעולם

אויי מה קורה לי שוב מתהפך
רגע של חולשה מרגיש את הרע את הטוב
הכל מול עיניי רק לבחור הכל כבר ידוע
מכיר את הנתיב כבר הלכתי בו אין ספור פעמים
יודע איך הדרך הזו נגמרת
לא רוצה אותה רוצה אחרת
שוב מתהפך כמעט דועך אבל חוזר למענך למעני
תודה לאל שאת איתי
אה נהנהנה........
תודה לאל שאת איתי


מלים ולחן - אברהם טל



מאז, שמעתי את השיר מאות פעמים, אם לא אלפי פעמים. ברגעים קשים, ברגעים שמחים, ברגעים מרגשים. ובכל פעם הלב מאיץ והבטן מתהפכת

בחושבי עליה.....


תודה לאל שאת איתי!!!