שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

סרטן הגדי

כלבים מסתכלים עליך מלמטה
חתולים מסתכלים עליך מלמעלה
חזירים מסתכלים עליך בגובה העיניים

את הבלוג שלי קוראים קודם בלחיצת ]PLAY על הסאונד המצורף
לפני 9 שנים. יום חמישי, 18 במאי 2017 בשעה 22:18

שבור ועצוב.

לאמן. למילים. לקול.

לאיש שסימן עבורי יותר מכולם ויסלחו לי באמת כל חברי מועדון 27 את הרוק האמיתי. הבוער. זה שנכנס פנימה ולא יוצא. מחלחל לעצמות. לדם. ומוצא את מה שחשבת שאבדת. את הבין השורות של המחשבות שלך. אתה היית הפלייליסט שלי לנסיעות ארוכות. זה אני, הרכב והקול שלך. בפול ווליום. וזה קשה להאמין אבל חוץ מהקלטות אבודות שאולי עוד ימצאו, לא יהיה עוד אלבום חדש של כריס קורנל.

אתה היית הבריחה. הפסקול לכל הפוסטים הכי טובים שלי. פינת העישון לכל המחשבות האפלות ו'על המעקה' לאבן שבפנים.

 

"On my deathbed I will pray
To the gods and the angels
Like a pagan to anyone
Who will take me to heaven
To a place I recall"
Chris Cornell

 

לפני 10 שנים. יום שלישי, 18 באוקטובר 2016 בשעה 18:56

תמיד אומרים...שכדי לרומם את מצב הרוח שלך, להתעודד, להרים את עצמך מהקרשים, לנסוק, למצוא את המוטיבציה שחשבת שאבדת, אתה צריך למצוא השראה.

השראה יכולה להיות שיר למשל שממש עושה לך טוב.

סרט שגורם לך לקום על הרגליים ולתת אגרופים לאוויר.

מישהו קרוב שגורם לך להרגיש מיוחד ויודע להוציא ממך את המיטב.

או גם...וזה נדיר...פוסט מהסוג הזה...

 

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=3810&postid=576254

 

 

 

לפני 10 שנים. יום שלישי, 18 באוקטובר 2016 בשעה 14:50

האם זה משנה? באיזו תנוחה תהיי? רפויה או קמוצה? שתיים ארבע או שש? אני רוצה לערער את החיים הבטוחים שאת חושבת שהיו לך לפני. ולהטביע חותם על החיים שאני משאיר לך אחרי. את מבינה עלובת חיים שלי? אני...

הפוכה לפניי. עבר מספיק זמן כדי שכל הדם יזרום לראש. אבל מי באמת הפוך למי אשפת רחובות שכמוך? אני הפוך לך או את הפוכה לי?

והמחמאות האלה כלל לא בנאליות. אני קורא לזה הנבטה. את אולי חושבת שאת מוציאה אותן מהאוזן השניה אבל זה מחלחל טוב טוב ועמוק עמוק בנבכי עליבותך. ותסמכי עלי אני יודע. כשהדמעות יוצאות...זה חודר הכי טוב. זה ה- PIERCE הכי יפה שאת צריכה עכשיו.

כן קטנה שלי. האיזור הבטוח שלך כן. האינ-איזור הבטוח שלך.

אני רוצה שתכתבי לי בשגיאות. יזומות. בכל מילה שלישית. אוי לך אם לא.

את אולי יכולה להכין את הארוחה אבל אני זה שמתבל. אני יכול להיות זה שיגיש לך. את הטועמת.

מפה רק מתחילים. את מבינה את זה? צריכה עוד כמה דקות שזה יירד לך למטה?

אני מתקשר ומסמס לך בשעות הכי פחות צפויות לך. את צריכה להיות במן מתח מתמשך כזה. שהציפיה תהפוך לשגרה. הלחץ הזה חיובי בסך הכל. החושים מתחדדים. שמעתי פעם שזה טוב לאורגזמות .

זו הסיבה גם שעינייך עצומות ובמקום הגאג אני רק עוטף לך את הפה עם סרט הדבקה. את אולי הפוכה אבל רק ככה את מקבלת את זה בצורה הכי ישירה. אז מי באמת הפוך מבין שנינו? אני לך או את לי?

עת שוכבת על המיתה. על הבתן. הראש שלח מחוץ למיטא. אני על הרצפה למרגלוט המיטע. 180 מאלות אלייך. מסטכל עלייך מלמתה. עוסף בחיוך שלי עת קל הריורים שלח.

אין לי בעיה למשל שתחליטי מה  את לובשת לעבודה. אני לא מתערב לך בזה. אבל תשכחי מעכשיו לכבס את התחתונים. את הולכת ללבוש אותם שוב ושוב ושוב ושוב...

יהיה לי מפתח לבית ולחדר שלך. ובזמן שאני ארצה אני אעצב אותו מחדש. כרצוני. יום אחד את תשובי הביתה ואת תלכי לישון בסדר ובמופת שאני השארתי לך.

תשתקי. פשוט תשתקי. תריירי ותשתקי.

שאני אמשיך?

 

לפני 10 שנים. יום ראשון, 16 באוקטובר 2016 בשעה 11:18

its just the darkess who wants to get out and i'm 'hodor' him

my hands full of pain and cuts but it feels like a masterpiece

walking with my royal clothes but proud on being barefoot

then i'm wispering my intentions to your holes

and its growing lovley in you.. deep deep down...  

 

לפני 11 שנים. יום ראשון, 27 בדצמבר 2015 בשעה 17:56

אני שולף אותך החוצה בצמה שלך וסוטר לך באצילות על הלחי הנפוחה שלך.

-אמרתי לך לא למצוץ! רק להחזיק בפה!! מסוגלת? כלבה טיפשה.

-מסוגלת אדון.

ואני מחזיר אותו פנימה. מזלך שפערת ברגע האחרון. מהדק אותו לגרון שלך. אני אוהב ששיער הערווה שלי נראה כמו שפם מפוזר על הפנים שלך.

והוא חם בפה המזמין שלך. כזאת הכנסת אורחים מזמן לא קבלתי. אני אוהב שאת מתוודעת לזין שלי עוד לפניי. שאת מכירה אותו עוד לפני שאת מכירה אותי. 

והגרון שלך הוא מקום מספיק ניטרלי כדי שתיפגשו בנח. 

ואת משתדלת ממש רק להחזיק אותו בפה. וזה מפתה כל כך לשלוח את דש לשונך ללטיפה קטנה בתוך הפה שלך. בקצה הכיפה. רק טיפה. 

ואני שוב שולף אותך החוצה.

נוטפת ריר ודמעות. 

גשר של ריר נמתח בין הזין שלי לשפתיים שלך.

ואת חוטפת בהפתעה סטירת מצילתיים. עם שתי הידיים המאסיביות שלי באותו רגע. לתוך הפרצוף ההמום שלך.

את רגע לפני בכי. מנסה להתאושש. נושמת עמוק. לא מוותרת על הגשר. החיבור העמוק בין השפתיים שלך לזין שלי.

-ניסיון אחרון כלבה. רק להחזיק בפה. מסוגלת? אפס. לא שווה כלום. רק להחזיק בפה. בלי לשון. בלי שיניים. בלי שפתיים. רק להחזיק את הזין שלי בפה שלך. מה כל כך קשה?? אל תעני לי! תפתחי...

ואת שוב פוערת את הפה. חזק חזק. כמו אצל הרופא שיניים שלך משבוע שעבר. קצת כואב לך אז ביקשת ללא זיוני גרון. ללא מציצות. 

אז קיבלת. רק להחזיק בפה. לפחות תעשי את זה טוב.

זה מה שרצית. להיות כלי קיבול. להיות חפץ. זה מה שאת. ושאף אחד לא ישכנע אותך אחרת. גם לא אחרי. נועדת לזה.

והזין שוב מושחל כלאחר כבוד לפה שלך. לבית החם. 

תופס כמעט את כל המקום. את מנסה להדק את הלשון שלך לצידי הפה שלך. הזין שלי כמו הסקשן של רופא השיניים שממגנט אליו את כל הריר שלך. אבל אם הסקשן שלך יונק את הלשון שלך...אני ביקשתי שתרחיקי את הלשון שלך מהזין שלי. 

והריר שלך מעט מאוכזב. הכנסת יפה את הזין כאורח אבל את הריר שלך גירשת. 

הוא מתחיל לנזול מהצדדים של השפתיים. בורח החוצה. יורד במורד הגרון שלך. 

אני עוטף את הריר שלך עם היד ומחזיר אותו אל בין שתי עינייך. וקצת לנחיריים שלך. 

ואז את מנסה לנשום. מהאף אלא מה. אין אפשרות אחרת. לא יודעת אם זה יגרום לך להיפסל או לא.

וכעת את לא בטוחה. אולי את רוצה להיפסל. אולי את רוצה לדעת שאת כלבה שלא שווה כלום ולא כך כך בטוחה שזה נכון.

אני עוצם את העיניים. נוגעת או לא נוגעת. מתרווח. יכול להיות שתפסת את העניין.

פותח את האתר. נכנס לבלוג שלי. משחרר אצבעות. מתחיל להקליד. 

מבט אחרון וחודר. רק להחזיק. לא לגעת. לא למצוץ. לא ללטף עם הלשון. רק להחזיק. 

ומחזיר את עיניי למסך. מתחיל להקליד...

"אני שולף אותך החוצה בצמה..."

 

 

 

לפני 11 שנים. יום שישי, 18 בדצמבר 2015 בשעה 6:34

-אפשר לדבר איתו?

 - אממ...נראה לי שכן. רגע הוא מתפנה.

- אני אמתין.

 

 -אני פה.

-מה שלומך ידידי?

 -עבר לילה קשה אבל עכשיו הכל בסדר.

-אתה תספר לי אם המשכירה את שירותיך עוברת על הכללים נכון?

-ברור! אני ממושמע.

-מצוין. שנאמר בחוזה שכל שימוש בנכס לצורך אוננות או גמירה צריך לעבור אישור שלי. 

-ידוע. מבוצע. היא לא עברה על החוזה. 

-כרגע לצורך פינוי פסולת נוזלית השימוש מותר ללא התרעה מראש. 

-ידוע. היא כלבה טובה.

-אני כבר מתאם איתך מראש שסביר להניח שבלילה אתן לה קצת להשתעשע בנכס. עוד לא החלטתי אם עד הסוף.

-כתבתי ביומן.

-ובלי קשר מצפה לך שבוע שרבי. ללא משקעים. 

-באמת?! שבוע?! אבל מה עשיתי?

-השוכר מרושע. מה אני אגיד. 

-אבל הייתי נחמד.

-אל תגלה את התוכניות אבל נביא אותה כל פעם לרגע האחרון שלפני ונעזוב. זו חלק מתוכנית העל.

-תסביר.

-אחרי שבוע נעלה את השכירות. אתה נכס יקר מידי למה שהכלבה משלמת.

-הבנתי.

-עוד משהו. אני מצפה ממך לגמישות מסויימת. יש הרחבות בנייה. יעבור את כל האישורים כמובן.

-רגע. אני נלחץ.

-הכל יהיה בסדר ידידי. נרחיב בהדרגה. אבל הרחבות בנייה עצומות לפנינו.

-אז בסדר. אהיה גמיש אם צריך.

-אל דאגה. במידת הצורך אושיט לך יד.

-בסדר גמור.

-אעדכן בהמשך. תחזיר לי את הכלבה. סופ"ש נפלא בינתיים ידידי. תחזיק מעמד. וודא שהיא שומרת על ההסכם.

-סופ"ש נעים בעלים.

 

-באמת מרושע אתה.

-רגע...הקשבת לשיחה?

-לא לא...טיילתי בחוץ כמו כלבה טובה.

-תשתקי.

 

 

 

 

לפני 11 שנים. יום שבת, 5 בדצמבר 2015 בשעה 9:11

סנטימטר אחד בלבד.

אזוקה מאחורי גבך. תשאירי הפעם את הידיים לי.

אזוקה לקיר. אבל עם הפנים אלי.

אזוקה אלי. וכנראה לעוד כמה בסביבה. 

הזין שלי במרחק סנטימטר אחד בלבד מהפנים שלך. 

העיניים שלך חייבות להיות נעוצות בו. 

כף יד מצלצלת על לחייך על כל פעם ואת מסיטה את גלגלי עינייך ממנו.

רק בו. 

הוא האחד. אחד מי יודע? אחד את יודעת.

כמה תצליחי להתאפק כלבה?

אסור לגעת. גם לא בקצה הלשון. 

אפילו לא בהבל הפה.

רק להסתכל. להציץ. לא לגעת. 

והזמן הוא זה שהלך לאיבוד. 

טבע אי שם בשלולית מתחתייך. 

כמה זמן כבר עבר ואת רק מסתכלת. 

אני מחזיק לך את הראש ומקפיד על המרחק של הסנטימטר הבודד. 

ששש....לא לגעת בו. לא לדעת אותו. רק להסתכל. 

ואני מקפיד על הפה הפעור שלך. הלשון החצופה שאותה נועל בין שפתייך. שלא תשוטט לי בחוץ.

רק להסתכל. לא לגעת. גם לא בקצה הרצון. 

מהדק את האחיזה בך. סנטימטר אחד בלבד. 

ורק כדי להטריף אותך יותר אני משאיר לך את המאמץ בלשמור על המרחק.

האצלת סמכויות אני קורא לזה.

סנטימטר אחד בלבד.

אולי תקבלי מענק מיוחד על ביצוע מושלם. ללא רבב. 

והריר שלך משתלט לך על הפה. 

הוא בורח לצדדים כמו החיוך שלי.

ואז אני גם קושר לך את העיניים.

סנטימטר אחד בלבד! אני מתעקש.

כמה זמן תוכלי להחזיק?

תוכלי לאמוד את המרחק? גם מבלי לראות?

אני מקפיד להשאיר אותו במרחק הסנפה. גם אם בטעות את מצלילה את עצמך אחורה.

ואני שולח את הרגל שלי אל בין שתי רגלייך הפשוקות. 

שפתיים עצומות לרווחה.

מרים את האצבעות כדי להרגיש אותך פועמת. 

בדיוק במקומות הנכונים.

סנטימטר אחד בלבד.

והסיוט הזה שלך לא הולך להיגמר בקרוב.

מלטף אותך בשיער. 

מסדר אותו בקפידה תוך כדי. 

מעסיק את עצמי. 

כמה דקות מכאן במילא אדווש בשיער שלך ביד חזקה.

לא מרשה לך לבלוע את הריר שלך. 

אלא להאניש אותו ולתת לו פה ורצונות משלו. 

לריר שלך חיים משלו עכשיו. 

אני מזליף קצת ריר נוטף על עטרת הזין כאילו מזליף סירופ שוקולד על גלידה בגביע. 

חבל שאת זה את לא רואה. 

ואז אני עוזב את האחיזה בשיער שלך.

משתתק. עוצר את הנשימה.

מרחיק את הרגל חזרה. 

נותן לך לחשוב.

אני שם או שאני לא שם.

ואולי את רוצה לבדוק אם אני שם?

סנטימטר אחד בלבד. 

לשלוח את הלשון ככח חלוץ לפני עדר שפתייך. 

רק סנטימטר.

זה סנטימטר אחד ללשון שלך.

וצעד ענקי לחיה שבך.

מביט בך וממשיך להשתתק. מחפיץ את עצמי לרגע.

המטרה שלי מקדשת את האמצעים שלך.

אני שם או שאני לא שם?

אולי תבדקי בכל זאת. 

מה כבר יקרה.

סנטימטר אחד בלבד.

 

לפני 11 שנים. יום שני, 7 בספטמבר 2015 בשעה 7:11

כבר הגענו? 

יוצא שאני מפהק רק בשפלים. רק בנמוכים. 

כנראה שאמשיך לחפש מתחת לים המוות. 

הנוף לא חוזר מידי על עצמו? 

ואולי זו רק הבבואה במראה שמשתנה.

פעם זכרתי איך לעשות את זה.

היום אני צריך ללמוד לדווש. 

ובכל זאת כבר הגענו? 

הילד שבפנים שואל מהמושב האחורי.

אעצור לרגע ואשאל מישהו. 

השממה הזו עמוסה מידי בשבילי. 

אני צריך את המרחבים.

מעולם הייתי איש של מפות. 

אז מתי אנחנו מגיעים? 

כמו תזכורת לרעיון שזנחתי.

ייתכן שלעולם לא נגיע ילד. 

אבל זאת הדרך...

לפני 12 שנים. יום ראשון, 25 בינואר 2015 בשעה 17:30

מרחק נגיעה. נשיקה. ליטוף עם קצה הלשון. נשימה חמה. 

כל מה שאת יכולה לעשות עכשיו זה רק לעטוף זין דימיוני בשפתיים מושלמות.

ס"מ מהלשון החצופה שלך. לגעת ולא לגעת. קרוב ורחוק.

לא לגעת כלבה קטנה.

וכבר ניסיתי אותי בעבר וראית שזה לא עובד. העונש היה עונש. שבוע שלם ללא שום דבר. 

שבוע שלם עם אותם תחתונים. עם אותו איסור גמירה. 

החורים שלך שייכים לי בכל רגע נתון. גם כשאת רוצה רק להשתין. 

לא לגעת כלבה קטנה.

ואני מלטף את הראש שלך. את עדיין מסדירה נשימה רגע אחרי שהעפתי אותך מהמיטה. דקה אחרי שסיימתי לזיין אותך.

זיינתי קרוב וגמרתי רחוק ממך. 

יש לזה סיבה קטנה.

באותה האגרסיביות השמורה רק לנו. 

מתאוששת מולו. מתפקעת. נואשת.

העיניים שלך עדיין מכוסות. 

אבל את לא צריכה את העיניים שלך כדי לדעת שהזין שלי נמצא ממש מול הפה והשפתיים והלשון שלך.

לא לגעת עדיין כלבה קטנה. אל תגידי. אני פשוט יודע.

ממשיך ללטף לך את השיער. 

יורק על הפנים שלך כדי להשלים את סדרת הנוזלים השלמה הרצויה על הפרצוף שלך. חסר רק נוזל אחד עכשיו.

את מרגישה אותו קטנה? פועם מולך. נוטף ממקומות אחרים. 

רעב לעומקים אחרים. 

מניח את קצה הכיפה על דש שפתייך. 

זין חמים על שפתיים בוערות. 

מרגיש את השניה הראשונה שבה הלשון החצופה ההיא עושה את פעמיה החוצה.

לא לגעת אמרתי!

את פוערת את שפתייך. לבלוע או לא לבלוע. 

האם העונש שווה את זה קטנה?

שבוע או שבועיים?

רק בגלל שאני יכול. 

רק בגלל שאת רוצה.

לא לגעת כלבה קטנה.

מעביר את הכיפה החמימה על כל מסגרת שפתייך. 

את נדרכת. לבלוע או לא לבלוע. 

מחייך כשאני מבחין בעיניים הגדולות והמבקשות שלך. 

לא לגעת קטנה.

הטיפה האחרונה ההיא של השפיך ששמרתי לסוף. 

משתלשלת מהכיפה. 

לרדת או לא לרדת. 

ואת יודעת שהיא שם. כמו שהיא תמיד שם. הטיפה האחרונה. 

הטיפה הראשונה.

את שולחת ברב תעוזתך את הלשון היהירה כמנוף חילוץ. 

לדגדג אותה מלמטה. כמסוע כבאים לחלץ אותה מהכיפה שלי אל השפתיים המזמינות שלך.

לא לגעת קטנה. 

אוחחח והנה אותה נהמה וגרגור שאת מתחילה להשמיע. 

את ממש רוצה אותה ואני רוצה להמשיך עם זה עוד קצת. 

אני אוסף את הטיפה הזו ומניח אותה עם האצבע שלי במרחק שווה בין שתי הנחיריים שלך.

היא שם אבל לא שם.

את מנסה להסניף אותה פנימה אבל לא מצליחה.

זוהי כוחה של טיפה קטנה.

ממשיך ללטף אותך.

לא רוצה פשוט לבלוע ולקחת את הכל אלייך קטנה? גם במחיר הידיעה של העונש שתקבלי? אותו איסור תקופתי קבוע בחוק ובחור?

להיכנע לטיפה. 

להיכנע לכיפה.

להיכנע לזין.

ואז אני מניח את הזין מעל השפתיים שלך. בזוית הקטנה הזו מתחת לאף שלך. 

מנסה להסניף את הכיפה אלייך.

אם לא לחור הזה אולי לשני החורים הקטנים האלה.

מי אמר שיש לך רק שלושה....ממשיך לחייך...

לבלוע או לא לבלוע קטנה? לגעת או לא לגעת? 

ממשיך לאסוף את השפיך מהרצפה ומורח על כיסוי העיניים שלך. 

את מריחה את זה אבל לא יכולה לעשות עם זה כלום. 

לא לגעת קטנה. 

מה את מחליטה? 

בולעת או לא בולעת? 

שניה אחרונה להחליט קטנה? 

ואוסף את הזין הזקור לתוך התחתונים. 

מומנטום קטנה. את מבינה?

את צריכה לתפוס את מה שיש לך עכשיו. 

ולא לחכות לעוד הזדמנויות. 

אני שמח שהבנת שאת שניסיתי להמשיל לך. 

אני רואה את האכזבה על הפנים שלך. את תחושת ההשפלה וההפסד. את תחושת ההחמצה. 

הרגע זה היה שם.

היה ולא היה. 

קטנה יפה שלי.

לרחם עלייך או לא לרחם עליך קטנה...

את מהנהנת עם הראש. ממשיכה לנהום ולגרגר לי.

10 שניות כלבה.

רק עשר שניות.

להוריד אותם עם השיניים ולעשות איתו את שחשקה נפשך...

עוד לא...

הודף את הראש שלך החוצה...

עוד לא...

ונהנה מכל רגע..

מעכ....

מחייך לתשוקה המבעבעת מתחתיי....

מעכ....

ומסיר את היד.

שיו!

לפני 12 שנים. יום חמישי, 8 בינואר 2015 בשעה 18:59

רבותיי. 

תסמכו עלי. יהיה לכם הרבה זמן להשלים פערים. 

אז ככה.

חלקכם מכירים ורובכם לא. יהיה זמן גם לזה. מה שחשוב שתדעו שכולם פה נבדקו ונמצאו שליליים ובריאים. אין פה משחקים. בטיחות ובריאות קודמת לכל. 

אתם קצת הרבה אז תקשיבו עכשיו טוב ואשתדל לקצר.

אתם קבוצה של שניים עשר איש שנבחרו בקפידה. 

יש לי מיזם חדש שהתחלתי להריץ. הקודמת היתה רק כשלושה ימים. סופ"ש בלבד. יש פה ארבעה איש מהפרוייקט ההוא. הם יוכלו לספר לשאר.

מה שהולך לקרות זה דבר כזה:

1.הושכרה וילה אי שם בצפון. מידע ספציפי תקבלו ביום ההגעה. אתם צריכים להיות שם כבר בשעה שמונה בבוקר. זו בעצם רק תזכורת. ההנחיה ניתנה כבר חודשיים לפני. שמונה בבוקר. אני חוזר שוב. שמונה בבוקר. איזור מישור החוף הצפוני. זה כל המידע שאני יכול לתת לכם כרגע.

2.הכלבה בת 24. תמירה ונאה. כמיטב המסורת. גם היא כמובן נבדקה. אין פה משחקים כבר אמרנו. 

3.אתם יכולים לקרוא לה איך שאתם רוצים תוך כדי הזיונים והסשנים. אתם לא מדברים איתה. אתם לא מפלרטטים איתה. לא שואלים שאלות. כל החורים זמינים ורצויים. יכולים לעשות סנדוויצ'ים וחדירות כפולות. אין בעיה. ולא. זאת לא אותה אחת מהוד השרון. 

4.הוילה הושכרה לשבוע שלם כאשר אתם תהיו פה חמישה ימים ותצאו מפה בשישי לפנות בוקר. היא תשאר פה לאפטר קייר במהלך כל הסופ"ש. היא תצטרך את זה. 

5.מאחר ואני משלם לכם על זה ועל הימים האלה כל מה שאתם מחוייבים לעשות זה שבזמן המשמרת שלכם אתם כל הזמן מזיינים אותה. מסשנים אותה. ללא הפסקות. הדגש המרכזי במיזם הזה שבמשך כל רגע נתון תמיד יהיה זין בתוכה. לא משנה באיזה חור. וההגדרה לחור אצלי זה הכוס והתחת. הפה זה רק בונוס. 

6.משמרות. אתם ארבעה גברים במשמרת. אני חילקתי אתכם כראות עיניי. ללא משחקים. ללא החלפות. הוקדשה פה מחשבה רבה בבניית הצוות והמשמרות. כל משמרת נמשכת 3 שעות שבמהלכם אתם רק מזיינים אותה ללא הפסקה. אני חוזר. ללא הפסקה. אתם יוצאים לנוח לשש שעות בלבד וחוזרים לעוד משמרת. בניתי את זה כך שהשעות כל הזמן יהיו שונות ולא אותו צוות מקובע על אותם שעות. 

7.בעת החלפת משמרת שומרים על עקרון זין יוצא זין נכנס. לא הופכים את זה לחגיגה של שמונה על אחת. גם ארבעה זה גאנג באנג. המנוחה היא בשבילכם אז תנצלו אותה. אתם נכנסים ערומים. ללא פלאפונים ומצלמות. יכולים להתלבש בלובי שמחוץ לאולם המרכזי. האולם אגב אובזר בכל הציוד שנדרש כולל ריהוט. כל מה שצריך נמצא שם. שוב. הוקדשה פה מחשבה רבה.

8.המנוחה זה בקומה למעלה. יש שם כיבוד ושתיה ומזון ועל האש ואלכוהול במידה . טלוויזיה רב ערוצית כאשר כל שידורי הספורט פתוחים.  שולחן סנוקר. קלפים. פלייסטיישן 4. יש עוד שני מסכים שמסתובבים בקומה השניה למקרה שתרצו לראות דברים שונים. כמובן גם ספריית בלו ריי עשירה. במהלך ההפסקה בין המשמרות אני מבקש לשמור על המנוחה שלכם. ללא אוננויות מיותרות ובזבוז הליבידו שלכם. תאגרו כח למשמרת הבאה. יש מספיק מיטות. ערסלים בחצר. למשמרת הראשונה יהיה רק שעה להתמקם. לכל היתר מן הסתם יהיה יותר זמן.

9.ביום ראשון, שמונה בבוקר אתם פה. שמונה וחצי אחרי קפה ומאפה יש תדריך אחרון ועדכונים אם יהיו. בתשע תעלו לחדרים ומשמרת ראשונה מתחילה בעשר. מי ומי באיזו משמרת תדעו בבוקר. 

10.לכל משמרת יש גם נשלט אחד שדואג תמיד לצרכיה של הכלבה. בעוד שאתם בזמן המנוחה תוכלו לאכול , לנוח ולישון היא תעשה את כל זה במהלך הזיונים והסשנים עצמם. ולכן הנשלט בעצם דואג לה למזון ולעשיית הצרכים. תצטרכו לקחת את זה בחשבון. אתם לא מתעסקים איתו. לא מדברים איתו. הוא לא חלק מהמשחק הזה שלכם. הוא רק יושב ודואג כשצריך לכלבה.

11. תפקיד נוסף לנשלט הזה וזה בעצם להשגיח עליכם. שלא להרוס אותה. אפשר להשתמש. להכות. להשפיל. לסטור וכיו"ב. אבל לא להפוך אותה לשק חבטות. משתתף שיוזהר בפעם השנייה פשוט ייצא מהמתחם. אני סומך על המקצועיות שלכם שלא נגיע לזה. כמו כן ללא קללות ריבים מכות ושטויות. אתם מקצועיים. לא להגזים עם האלכוהול. בלי שטויות. 

12.יש שני מחליפים בנמצאים בקרבת מקום שבמידת הצורך יבואו להחליף אחד מכם. אני מבקש מכם- שלא נגיע לזה. יהיו פה גם שתי בנות צעירות. בנות שירות. כמובן שחוקיות שתפקידן הוא לשרת אתכם בכל מובן שהוא חוץ מהמובן המיני. אמרנו. את הכוחות תשאירו לחדר המרכזי. בלי שטויות עם הבנות. הם נועדו להעביר את זמנכם. לפנק ולשרת. לדאוג למילוי של האוכל. למזוג את היין. להכין את הקפה. תכירו אותן כבר ביום הראשון. בלי שטויות איתן. הן מחוץ לעסק.

13.תכף מסיימים רבותיי. זה חשוב. חלוקת הוילה היא כזו. החדרים שלכם בקומה השניה והשלישית. באגף המערבי נמצאים כל הדברים שתצטרכו שדברנו עליהם בסעיף שמונה. בחדר המרכזי שם בעצם תסשנו אותה יש כל ציוד בדסמי אפשרי שאתם מסוגלים לדמיין לעצמכם. כמו כן דאגתי שיהיו שני סוגים של מכונות זיון וארבעה רהיטי אינקוויזיציה. אני קורא לזה כך. לאולם המרכזי אתם נכנסים ערומים. ללא פלאפונים ומצלמות. בשאר הוילה תשארו לבושים. לפחות לבוש מינימלי. 

14. אמרתי מקודם ואני חוזר. אתם מסיימים את תפקידכם בשישי לפנות בוקר. הנשלטים בליווי שלי ידאגו לה ללאפטרקייר. למשך כל הסופ"ש הבא. 

15.זהו. החוק האחרון והכי חשוב. אני חוזר על מה שכבר אמרתי. אתם דואגים שלמשך חמישה ימים בכל רגע נתון יהיה זין באחד החורים שלה. כוס ותחת. מצידי גם שניהם כל הזמן. ללא הפסקה. יכולים לירוק להכות לסטור להצליף להכאיב ובעצם כל מה שבא לכם כמעט. מקלחות זהב רק בחדר האמבטיה הסמוך לאולם. תעשו גאנג באנג. סנדוויצ'ים וחדירות כפולות מצידי. דגש על אנאלי. 

וזהו. פרטים ועדכונים נוספים תקבלו בהמשך.מוצאי שבת תקבלו את כתובת החניון שלשם אתם מגיעים ומשם אוספים אתכם במכוניות כאשר עינכם קשורות לאתר עצמו. 

אנחנו עוד נשתמע. משוחררים בינתיים.

שיהיה בהצלחה.