בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סרטן הגדי

כלבים מסתכלים עליך מלמטה
חתולים מסתכלים עליך מלמעלה
חזירים מסתכלים עליך בגובה העיניים

את הבלוג שלי קוראים קודם בלחיצת ]PLAY על הסאונד המצורף
לפני שנה. 28 ביולי 2022 בשעה 8:37

פעם הייתי אולי אחרת. הייתי רואה בעבודה 3 עובדים עומדים במקום וישר הייתי צועק 'הקדימו את יום השואה ולא אמרו לי? חזרה לעבודה.' 

אבל גם הם שמו לב לשינוי בחודשים האחרונים. אני לא שם. בדיון עם אחד מהם שחשב שמתנכלים לו הגענו לזה שהכל מיותר ומתגמד. כל הכעסים על הדברים הקטנים. הלא חשובים באמת. אני כועס על אדם אחד אם כבר. על עצמי שנה לפני שאבא נפטר. שהייתי יכול לטפל בו טוב יותר. להכיר אותו טוב יותר. ושום דבר אחר כבר לא משנה.

כמעט חצי שנה אחרי ואני מקפיד כל שישי לבקר את אבא. לפני כניסת שבת. ולפעמים בשבת. הכל התהפך. ונראה לי שמאותו יום התחלתי לחשב את קיצי לאחור. הגעתי לגיל שבו הוא הביא אותי לחיים. 

שמתי לב שאני מגלה מוטיבציה ותשוקה לדברים שאני משאיר אחריי מאשר לחיים האלה. בין אם זה המכתבים. או זכרון ההופעה בפאריז עם הבכור. או הנכסים שאני רוצה לקנות ולהשאיר אחריי. ילד מזדקן. Dead man walking. לא מאשים אחרים יותר. לא מתלונן. צר מבעבר .שום דבר כבר לא משנה .בוגר יותר. סלחן יותר. ותרן יותר.  ובעיקר לוקח אחראיות. 

 

 

If the night turned cold
And the stars looked down
And you hug yourself
On the cold, cold ground
You wake the morning
In a stranger's coat
No one would you see
Ask yourself, 'Who'd watch for me?
'My only friend, who could it be?'
It's hard to say it
I hate to say it
But it's probably me
When your belly's empty
And the hunger's so real
And you're too proud to beg
And too dumb to steal
You search the city
For your only friend
No-one would you see
You ask yourself, 'Who could it be?
'A solitary voice to speak out and set me free'
I hate to say it
I hate to say it
But it's probably me
You're not the easiest person that I ever got to know
And it's hard for us both to let our feelings show
Some would say
I should let you go your way
You'll only make me cry
But if there's one guy, just one guy
Who'd lay down his life for you and die
It's hard to say it
I hate to say it
But it's probably me
When the world's gone crazy, and it makes no sense
And there's only one voice that comes to your defence
And the jury's out
And your eyes search the room
One friendly face is all you need to see
And if there's one guy, just one guy
Who'd lay down his life for you and die
It's hard to say it
I hate to say it
But it's probably me
I hate to say it
I hate to say
But it's probably me
I hate to say it
I hate to say
But it's probably me
I hate to say it
I hate to say
But it's probably me

 

ללא תגובות.

 

הלן הדובה - התגובה נמחקה על ידי הכותב/ת.
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י