ברגע מסויים בחיים. זה תופס אותך בד"כ בנקודת שפל. לעיתים קרובות אפילו בנקודת שפל הכי נמוכה שלך. ואז זה מבזיק. אז זה מגיע. באבחה אחת קטנה. כמו כאב חד ועמוק בגב. אתה מתקפל ומבין. שוב עושה ספירת ביניים. ספירת מלאי. מה היה לנו. לאן הגענו? האם צדקנו בבחירות שלנו או לא? אתה מגדל לעצמך חבר דימיוני כדי שיהיה לך נח לדבר אל עצמך. גם בכתיבה. מה בכל זאת היה לנו? בנקודת שפל הזו אתה מבין. אלה לא רק הבחירות שאתה עושה.
התחלנו אולי מהר מידי. מוקדם מידי. הכרנו בסטוץ. עקפנו ואולי שלא בחוכמה את כל טקסי החיזור המקובלים בין גבר ואשה. אבל זה היה בדסמ טהור. לא חשבת אז מה שאתה יודע היום. לא ידעת אז שזה ימשוך אותך פנימה. מה זה זה? איך להגדיר את "זה"? הכרתם בסטוץ. עצם ההכרות שלכם עשתה הפרדה מוחלטת בין רגש לבין סקס. דברנו על זה כבר. אובייקטיפיקציה. רק עכשיו אתה מבין. זה היה שם לאורך כל הדרך. ממש מהתחלה.
תוך כדי אתה מדמיין לעצמך חיים אחרים. חיים שהיית יכול לחיות. אתה חושב שאתה מדמיין. אתה לא מתחרט על כל דקה ושניה. אתה לא משכנע את עצמך. אתה יודע את זה. וזה לא בגלל הילדים. זה בעיקר בגללה. מה היית לפניה ומה אתה אחריה ואיתה? למה היא הפכה אותך?
סיבה ותוצאה. כך שאלו לא רק הבחירות שעשית. טוב או לא טוב. באותה נקודת שפל אתה מגיע למסקנה הבלתי נמנעת שאתה צריך להגן על הבחירות שלך. לא כדי לשכנע את המשפחה או את מכרייך. אתה מחליט להגן על הבחירה שלך בשבילך. זה משהו שם שאתה לא יכול להסביר. מעבר לסקס. מעבר לבדסמ. מעבר לאהבה. סקעת שר את זה פעם ואתה כמוהו מחפש מילה אחרת שתתאים. זה הרבה יותר מאהבה. היא לא רק העבר שלך. היא לא רק ההווה שלך. היא בעצם כל העתיד שיהיה לך אי פעם. כל העתיד שאתה יודע שתגיע אליו. בזכותה. מה היית שווה לפניה? לא סתם אומריםמאחורי כל גבר מצליח .
אתה נגרר לזה יותר מידי. זה משחרר. זה כמו סם ממש חזק. ממש כמו אחרי אורגזמה טובה. שלך או שלה. אתה נגרר לזה. לבדסמ. לשפחות הנוספות ובדרך אתה מזניח אותה. את המספר אחת שלך. מאחר והתחלתם ככה.פגישה ראשונה סקס. תוך חודשיים עברת לגור איתה. באותה שנה כבר הצעת לה נישואין. תוך שנה וקצת אתה כבר מתחתן והיא כבר בחודש חמישי. לאן אתה רץ? רק בדיעבד אתה מגלה שפספסתם בדרך כמה דברים. אתה זונח הרבה דברים שאולי חשבת שנראים לך בנאליים מידי. אז אתה כותב את אהוב אותי ואנילי בלשון נקבה אבל אולי בעצם גם התכוונת לעצמך ולא רק אליה.
שכחת כבר מזמן. מה שעשית עם אחרות. קודמות. לפנייה. שכחת לחזר. להביא פרחים אליה. זה נכון אתם יוצאים. אתה לא צריך לתקן את הלאן. אתה צריך לתקן את האיך.לחזר. ללחוש. ללטף. רק לפני כמה חודשים כתבת על אובייקטיפיקציה וכמה שהגורל יכול להיות סוג של ג'וקר ומזמן לך הזדמנויות לבחון את עצמך כל פעם מחדש.
זה ממכר. הבדסמ. יש עוד הרבה מה ללמוד. עוד לא התחלתם ממש עם שיבארי. עוד לא ניסיתם מחטים וזה נכון שיש לכם את הציוד למתחילים והגיע הזמן לעבור למתקדמים ולא לאלתר מדברים שיש בבית. אולי באמת צריך להניח לשניה את הדברים בצד. לקחת במקומם את הדברים החשובים באמת. אתה מתבטא יותר טוב בכתיבה. מעולם לא היית איש של מילים. אולי הגיע הזמן באמת להתחיל.
להתחיל הרבה דברים. לעשות ערב רומנטי. רק שניכם. מחוות רומנטיות. רמזים ופתקים שהשארת בבית לפני שהבכור נולד.פרחים לשבת. חפש את המטמון בגרסה הקינקית. יש לך חוש דימיון וחוש יצירתי מפה ועד סן פרנסיסקו. אתה יודע את זה טוב יותר מכולם. תשקיע בעיקר.תשקיע בה וכך תשקיע בעצמך. זוהי ההגנה על הבחירות שלך. הרי תמיד תוכל למצוא יותר חכמה, יותר עשירה, יותר יפה, יותר מצחיקה, יותר נשלטת או יותר טובה במיטה בכלל. פה אתה בוחר. פה אתה יודע. אתה יכול איתה. אתה לא יכול בלעדיה.
בנקודה הזו בחיים. בד"כ זו נקודת שפל. כשזו נקודת שפל זו נקודת השפל הכי נמוכה שאתה יכול לרדת אליה. לבדך כמובן. זו הנקודה שאתה מתחיל להבין את השירים של שלמה ארצי. רק בן אדם נשוי יכול להבין באמת את השירים שלו.למה גבר הולך באמת לאיבוד דרך מרפסת , למה יש לו דרכים משונות לאמר לך שהוא אוהב ולמה הברושים לא ידעו אם לצחוק או לבכות.
אתה תחזיר עטרה ליושנה. זה חשוב לך. היא חשובה לך. עשית ותעשה כנראה טעויות בדרך. אתה מקווה כמו שפעם שעברה שכתבת על זה. אתה מקווה ללמוד מהנפילות שלך.ללמוד מהטעויות שלך. ללמוד להיות טוב יותר.לעצמך ולה. זה נועד להיות ככה. זה כתוב למעלה. זה כתוב שם בפנים. אתה יודע את זה.זוהי לא בחירה. אתה כבר בחרת. אתה רק מגן על הבחירה שלך.
אתה תנסה להסביר לה. או שהיא תבין. או שלא. אתה תנסה להסביר לה בכל זאת. למה...
למה בין ברושים אחדים זה אני שרוקד די לבדי.
לפני 14 שנים. 3 ביולי 2010 בשעה 8:51