סרטן הגדי

כבר שעה היא עומדת מאחורי הדלת. או לפחות היא חושבת שעברה שעה.
דרוכה. עיניה מכוסות. פישוק קל. ידיים שלובות מאחורי הגב. ללא חזיה אבל עם תחתונים. על זה דווקא הוא מקפיד.
כמה הזמן עובר לאט כשלא מודעים אליו.
הדלת נפתחת.
עוברת דקה שלמה לפני שהיא שומעת הגה. מבחינה במעשה. משהו. דקה שלמה. או לפחות היא חושבת שדקה.
"מה את רוצה?"
"אני רוצה שתאנוס אותי. שתזיין אותי כל כך חזק וכל כך הרבה עד שאני ארגיש עירומה בלי הזין שלך בתוכי. שתשפיל אותי עד אפר. עד ריקבון. שתדרוך עלי. שתרמוס ותמעך אותי. שתב..."
ואז הוא צוחק.
"כלבה מטומטמת."
"נכון אדוני. אני כלבה מטומטמת."
"ואת מודעת לזה שאת תצווחי ותבכי את נפשך לדעת רגע אחרי שתעברי את סף הדלת נכון?".
"יודעת ומצפה לזה."
ואז היא חוטפת סטירה שמעיפה אותה לרצפה. זה יותר כיף כשמקבלים מתנה בהפתעה. כשלא יודעים מתי לצפות לה."
היא מסדרת לעצמה את הלסת ואת הנשימה על הרצפה. מתרוממת.
"תודה רבה אדוני".
ועוד סטירה מהממת על הצד השמאלי. צובע את פרצופה. ושוב הצחוק המזלזל הזה שלו.
"המון תודה אדוני שאתה מתייחס אלי". והנה היא כבר על שתי רגליה.
הוא מושך אותה בשיער שלה פנימה וזורק אותה כמו שק תפוחי אדמה לעבר הרצפה הריקה.
היא נופלת ביתר דרמטיות אבל נהנית מכל רגע ורק מושכת את זמן ההופעה.
לפני שהיא עוד מוסיפה הגה ומנסה שוב להתרומם היא מרגישה את המגף הבוצית שלו מתיישבת על הפנים שלה. מועכת אותה לרצפה.
היא מרגישה כמו הילדה הקטנה שברגע שהיא עוצמת את עיניה כאילו אף אחד לא יכול לראות אותה ואת החיוך הזה שעל הפנים שלה.
"המון תודה אדוני." היא מגמגמת מתחת לסוליה הכבדה שלו. "אני ממש אסירת תודה לך על זה".
כמה בא לה לאונן ולגמור כבר עכשיו. והוא עוד לא עשה כלום. הזין שלו עוד לא יצא מהחנות. או לפחות כך היא חושבת.
"אולי נתחיל הפעם מהסוף כלבה."
הוא מרים אותה מהשיער בכזאת קלות כאילו הוא מרים בובת סמרטוטים. היא מרגישה את הקרקפת שלה יוצאת מכליה. ומחייכת כאילו היא הכבשה שאצה לה אל הקצב.
הוא ממשיך למשוך אותה באלימות לחדר אחר בבית. אולי יש עוד אנשים בבית שצופים בה. אולי לא. לא אכפת לה. מתעללים בה וזה מה שחשוב.
כמה כיף לא להיות מודעת. לא רואים אותי. לא שומעים אותי. לא שמים זין עלי. איזה כיף לי. אלי אלי שלא ייגמר לעולם.
הוא דוחף בכוח מעבר לסביר את הראש שלה לפתח של מכונת הכביסה.
"צריך לנקות אותך. בהמה מלוכלכת."
קורע באבשה אחת את החצאית שלה יחד עם התחתונים.
רף ההתרגשות עולה. היא רטובה כמו שלא היתה המון המון זמן. מלפני שבועיים בעצם.
ואז הוא פולש ביד משומנת היטב לשני החורים שלה בו זמנית.
"אוחחחחחחחחחחחחחחחח" היא פולטת לתוך חלל מכונת הכביסה ועוצמת באמת את עיניה.
הוא מכניס בכוח את אצבעותיו לחור הכוס הלוהט שלה ולחור התחת המזמין שלה.
מסובב את האצבעות בפנים. בטח הוא משרבב את לשונו כמו ילד סקרן.
עוזב את התחת ומתמקד בחור הלוהט יותר. סדרי עדיפויות בכל זאת.
3 אצבעות. 4 אצבעות אבל מצידה שידחוף ח"י אצבעות כל עוד הוא מצליח למצוא מקום.
"מה את?"
"אני כלום. אני אפס. אני אסלה. שום דבר. "
"אז מה צריך לעשות איתך?"
"לזרוק אותי לפח אדוני."
ואז הוא משחיל את כל היד שלו לתוך החור שלה. היא נשנקת. זה לא הפיסטינג הראשון אבל ברוטאלי ומהיר כזה טרם היה לה. תוך שניות כל היד שלו בפנים.
דופק אותה עם כח היד והזרוע כאילו הוא מנסר קרש.
היא כמעט מתעלפת. היד שלו בוקעת אותה. מפלחת אותה. היא מפשקת עד כמה שאפשר להכניס אורחים. עד הצוואר עם אפשר. לפחות עד השחלות.
הוא דופק אותה עם היד ממש כמו באחד מסרטי האוננות הקבועים שלה.
ובבת אחת יוצא ממנה. שולף בשניה אחת את כל היד שלו ממנה.
היא נשפכת החוצה. היא מדברת אבל אם ישאלו אותה היא לא תזכור על מה.
"תודה אדוני. תודה רבה שאתה מתייחס אלי. שאתה דואג לי".
ואז הוא מניח שוב את המגף שלו על הפנים שלה. מנגב על הפנים שלה את הבוץ ממגפיו.
מוריד את הרגל. מושך אותה עם השיער רק כמה ס"מ מרצפת השיש. וסוטר לה עם אותה היד שדפקה אותה כמו רכבת זה עתה.
היא נוחתת בחוזקה עם חיוך של ג'וקר על הפנים שלה. והכאב בקודקוד הראש כלל אינו מטריד אותה.
"קומי...." הוא בועט בה קלות.
"עוד לא התחלנו..."






מוקדש ל- ש'.