ואני רוצה את זה גם

אני יודעת שאכיר מישהו עכשיו בארץ, זה שמתאים לי ולפי זה אני מסננת או מנסה להכיר. אני לא רוצה להתפשר על הדברים החשובים ומבחינתי כרגע דברים חשובים זה בראש ובראשונה אופי ואישיות.
כשאני מנסה להכיר מכאן, כל יומיים שלושה מישהו מרגיש עם קצת פוטנציאל ואז בין השורות מצטייר לי אדם שלא מתאים לי או לא קשוב / רגיש / מכבד כל פעם מחדש.
בימים האחרונים הכרתי מישהו מאתר ונילי. אתמול דיברנו בפעם הראשונה ועכשיו הוא התקשר שוב. השיחה זורמת בתענוג.
הוא מעניין ואני יודעת שהוא תופס ממני אותו הדבר.

דיברנו על מוסיקה בין היתר והמלצתי לו על אומן שאני מאד אוהבת. נתתי את הממלצה יחד עם הכותרת שאף אחד לא מצליח להתמודד עם האומנות שלו. להפתעתי הוא הקשיב מקודם לשני שירים, התרשם והתחבר והתקשר כדי לשתף.
הקרדיטים הקטנים הולכים ונערמים בנועם.
קבענו דייט ואני ממש מקווה שיהיה מוצלח.
בא לי שתיהיה משיכה הדדית של מציאות ולא של תמונה. שהוא יהיה אדם חם.

רק נותר לגלות האם הוא / אני מקווה שהוא אדם מלא תשוקה ודמיון. יצרתיות ויצריות הרבה מעל הממוצע. זה לא משהו שאני מתכוונת לברר בתמלול אלא להרגיש לאן אנחנו זורמים. 
קצת מלחיץ אותי דייט. אני יודעת שאני יכולה להיות מוצלחת בזה רק לא מרגישה בסיטואציה הזו ממש נוח. עד שדברים מתייצבים בקשר, אני לרוב קצת לחוצה וביישנית.
ככל שאני מרגישה יותר בנוח, מקבלים יותר אישיות ממני. לכרגע, אני צריכה לשים את חוסר הנוחות בצד ולנתב את הלחץ להתרגשות בלבד

סהכ התיאור יהיה "מבסוטה"

בשנה ומשהו האחרונות מתחילים איתי באופן יחסי הרבה צעירים וכשאני כותבת צעירים אני מתכוונת ל 4-5 שנים ועד עשור או עשור וחצי הבדל. (אני תוהה אם זה קטע של לעשות V על הייתי עם "מבוגרת". כן כן, העולם הוא מקום יחסי)
אין לי צורך להיות עם מישהו בפער גילאים כזה גדול, בעיקר כשהפער הוא כלפי מטה. 
יכולות מנטליות ורגשיות גבוהות חשוב לי מאד, מדליק אותי, גורם לי למשיכה.. כשיש כזה פער גדול של שנים, לרוב נמצאים בתקופת חיים שונה, מטרות שונות וגם בגרות שונה.
בכל אופן, הילדון המחייך הזה כל כך סקסי ועם חיוך כזה ענקי והוא נראה כל כך חמוד שהחלטתי שאני אזרום ואהנה מאיזה חיבור שיהיה 

ועדיין אני מעדיפה את כל החבילה. זה שאסתכל עליו במבט נמס ואוכל לשלוח אליו ידיים מתי שבא לי, זה שנרגיש טבעי ביחד ולא אצטרך לחשוב כמה פעמים אם להתקשר או לא, אם הוא יתקשר או לא... 
אני רוצה פשוט ומעולה יחד

סקס משרת ונותן מענה, אני מניחה שלכולנו, לשלל תחושות וצרכים.
זה נעים ומרגיע, זה מרומם, גורם לנו להרגיש טוב עם עצמנו (לרוב). זה יכול להיות מעייף לסובלים מנדודי שינה, עם גבר שאני אוהבת זה תמיד מרגיש כמו השלמת חיבור למצב סינרגתי. אני יכולה להמשיך ולשבח את נפלאות הסקס אבל הפואנטה הנקודתית היא שסקס (אם אני מצליחה להתנתק מהמאורע ברגע שהוא נגמר ולהמשיך לתפקד) מרגיע אותי. הימים הפכו ללחוצים יותר ואני מרגישה שקיבלתי ואני מייצרת פרוייקטים מדהימים בעבודה אבל לא בא לי עליהם. בא לי רגוע. בלי טלטלות, בלי עומסים קיצוניים, בלי מכבשי לחצים.
מכיוון וכל אלו לא יתרחשו ויהיה בכל זאת עמוס, אני מוצאת שלושה פתרונות ראליים כרגע.
העיקרי - ללמוד לנהל את הזמן שלי נכון ויעיל יותר - בטיפול

לשפר את תגובות ההתמודדות שלי עם לחץ ועומס - משתפר אבל יש עוד דרך
למצוא לי את בן הזוג שמתאים לי ולפרוק את כל זה איתו בסקס פראי, לנתב לשם הכל. לומר תודה רבה, נשיקה, כירבול ולהירדם כמו מלכה בשעה נורמלית של הלילה

אינשאללה 

הרגע הזה בו אתה מביא את הקינוח וזוכה בנחיר שלך מחדש

לחזור מקנייה גדולה בסופר

להכין לי בערב פיתה קטנה מחיטה מלאה עם ממרח שום ועשבי תיבול, גבינת קממבר אגוזים עם נבטי אלפלפא טריים
קצת חצילים שסבתא שלי הכינה כמנת פתיח ודיאט קולה עם 3 קוביות קרח
מרגיש כמו החיים הטובים ממש!

החופש הזה היה מענג והייתי זקוקה לזמן הזה.

עכשיו אני מקווה שאני אצליח לשמר חיים ולא אטבע בעבודה.
פתאום זה מרגיש שיש קפיצה קיצונית (שידעתי שתבוא) בעבודה מכיוונים שונים.
אפילו הפרוייקטים הענקיים שיזמתי לעצמי השנה והם מכובדים ברמה ארצית, כרגע עדיין פחות מפתים אותי. אני מותשת מפרוייקטים ומארגון דברים ובירוקרטיה ולפרוייקט הזה אצטרך ללמוד דברים חדשים והוא חייב להיות ברמה סופר גבוהה אז אני צריכה להתחיל כדי לייצר חשק.
אם אני אהיה מאורגנת ואעבוד במקום למרוח את הזמן, אני אצליח לעשות הכל. בלי צל של ספק.
נראה לי שלשם אני צריכה לתת חלק לא מבוטל מהאנרגיה שלי, לעשות את השיפורים האישיותיים שאני צריכה כדי להתקדם בקצב הנדרש ולעבוד בשלוות נפש גדולה יותר לאורך כל התהליך. ללמוד לנהל את הזמן שלי נכון יותר.
אני חושבת שאפילו לעשות עוד שידרוג, עוד שיפור, עוד שינוי בעצמי מתיש אותי מנטלית אחרי כל מה שעשיתי ושיפרתי ועברתי, בעיקר בשנה האחרונה. מנגד, אני לא מוצאת דרך אחרת, בטח לא בריאה יותר ובטח לא יעילה יותר לטווח הארוך והקצר.

ייעול זמן - היעד הגדול הבא

עדיין רוצה להיות דגרנית כשאגדל, אם לא היום או מחר

אני בראש טוב

מרימה את עצמי מהמעיכות החובקת של הספה והולכת אל השירותים.
חולמת בהקץ. מייצרת תרחיש דמיוני חדש. סיטואציה מינית מפרי היוצר שלי. 
דמיון שלי --- אני בוחרת מן הסתם את כל התרחיש כולל מיקום ולבוש.
בתוך הסיטואציה שאני מדמיינת אני זורקת משפט קורע לבן זוג שלי, על התלבושת שאני בחרתי גם בדמיון וגם בתוך הפנטזיה עבורו יחד עם הסיטואציה שהמצאתי, שעם כל המיניות הסיטואציה הזו מצחיקה אותי לאללה

אני מניחה שלעולם לא ישעמם לי (:

 זה קורה לי כמו לכולם, כשאני מלאת אהבה.
זה קורה לי עם חברים ועם אהובים ועם המשפחה ואומנות עושה לי את זה בטירוף. אומנות ומוסיקה.
לפני שנתיים או שלוש ראיתי אופרה והזמרת הראשית היתה כל כך מדוייקת, עם קול כל כך מלאכי שלקח לי שעתיים להירגע אבל זה קרה לי גם בהופעה של הפיקסיז וגם בהופעה של ערן צור ובמחול של הלהקה שאני מוכנה לקחת טיסה כדי לחוות אותם רק לעוד שנייה
מי שמכיר אותי יודע שלנקות זה הדבר האחרון שאני בוחרת לעשות ועם זאת, אני מוכנה להיות המנקה הפרטית שלהם רק כדי לתור איתם את העולם ולראות אותם נעים על הבמה כל ערב מחדש
אני חושבת שאני זונה של ריגושים פנימיים.
בשביל חוויה טובה ועוצמתית אני מוכנה להשקיע (:
בכל אופן, הדברים האלו לרוב חיצוניים לי וחלקם תלויים באחרים.

כבר תקופה ארוכה שאני מתאהבת בעצמי בפעם הראשונה.
אני מוצאת את הייחודיות שבי, נעים לי עם עצמי. 
לקח שנים אבל הנה הגעתי אל מחוזות של אושר פנימי שתלוי בעיקר בי.

גם כשלא טוב, כשלא הולך, כשלא מסתדר, התחושה הקשה נעלמת יחסית מהר.
לא מפחדת לשחרר ומהמקום הזה, החיים משתפרים, מטפסים ואז מטפסים עוד קצת.
אם החיים ימשיכו ככה, לא אכפת לי לחיות גם אלפי שנים

לדפש מוד יש ארסנל ובכלל לא חסרים שירי בדסמ אבל זה יפה כך או כך או כך

אני מוצאת את עצמי מפנטזת בהנאה על תקופה של חצי שנה, שנה, שנתיים אחרי שגרים יחד ואני חוזרת הביתה מקניות, מכניסה את האוכל למקרר ואתה מחבק אותי מאחור ומצמיד אלייך. מנשק לי את הצוואר והעורף ושולח ידיים אוהבות מלאות תשוקה.
עד שאני בערך מצליחה להכניס את מה שחייבים למקרר אנחנו כבר במקום אחר לגמרי.

ואחרי מקטע שהמחשבה הזו קופצת לי לראש, המסקנה העיקרית היא שחסרה לי תשוקה מלאה באהבה או אהבה מלאה בתשוקה