ראש השבט מספר...

כתבתי על הואן שהשתמשתי בו בארץ, ואז נזכרתי בסיפור נוסף שקשור לואן.

תקופה מסויימת גרתי בלוס אנגלס, היה לי עסק מצליח ומכניס, חיים שאנשים יכולים רק לחלום עליהם, אבל כמו במקרים קודמים שלא או עוד לא סיפרתי לכם, החלטתי להמשיך הלאה.
בניתי ואן שמבחוץ נראה ישן, מעין ואן של היפים כזה. עם ציורי פרחים עליו. אבל בפנים , החלל מבודד מרעש חם וקור. אפשר לחנות באמצע עיר סואנת ולחוש כמו ביקתה ביער נידח.הכל נבנה מעץ מלא. תכנון כמעט כמו של יאכטה. עם מטבחון כיור ומיטה מתקפלת לספה.הכל נבנה עם המון מחשבה לכל פינה שתהיה שימושית. חשוב מאד למי שרוצה לבנות משהו כזה, להתחשב בטילטולים והתנועה של הדפנות. לתת מעט חופש תנועה לחלקים.
בקיצור, נפרדתי יפה מהאישה שהיתה אחתי. השארתי לה הכל, כך שנפרדנו יפה.. ידידה שהכרתי בעבר הגיעה מאנגליה והצטרפה אלי לטיול, עברנו לאט ובכייף כל פארק ומקום שנחשב יפה עד מדינת וואשינגטון בצפון מערב אר"הב. ומשם נכנסנו לואנקוור קנדה.
החלטנו להגיע לאיזור שיש בו איים רבים במערב המדינה. למעשה כל הזמן היו החלטות של רגע. בלי חשבון לזמן, אולי פעם אספר איך העברנו יומיים בבית קפה באמצע שום מקום.
אח"הצ אחד אנחנו נוסעים על כביש צר. שטוף שמש, לכיוון הים.
בצומת נידחת יושבים שלושה גברים צעירים ומנופפים לטרמפ. אני מנסיוני בנסיעות באירופה, זמן שאני עצמי נסעתי בטרמפים מיוון עד לפלנד וחזרה, הרגשתי הזדהות, למרות שכל בר דעת שגר באמריקה היה תוהה על שיקול דעת מסוג זה.
הם שואלים אם אוכל להסיע אותם עד הים. אין בעיה והם עולים מהדלת הצדדית. עם התרמילים הם מעלים גם ג'ק[הסבר לזה יהיה בהמשך] ורובה.. שלזה בטח לא צריך הסבר..
מתחיל להשמע מעניין? זו רק ההתחלה..
נוסעים כמה קמ ואז הם פורצים בצעקה. ולא הבנתי דבר. אז עצרתי. והם הסבירו ששכחו את העשב[מריחואנה למי שלא הבין] מוחבא בשיחים שבצומת.
אני כרגיל נחמד. חוזר לצומת והם אוספים מה שאוספים ואנו חוזרים לנסיעה לכיוון הים. התברר שהם חיכו והתייבשו בצומת יותר מ8 שעות. 8 שעות שבילו בשתיה ועישון. וכמובן היו שפוכים. נראו לי די נחמדים, נכנסנו לשיחה, מה ולאן הם נוסעים ומה יש בקצה הדרך, כך למדתי שאחד מהם הוא אסיר משוחרר מארהב שנעצר על הברחת סמים, השני הכה שוטר בארהב וברח לקנדה, השלישי מה שנקרא ביץ בוי. לא חכם במיוחד. אבל יש לו סירת מנוע והוא די צעיר בסביבות אמצע העשרים . השניים האחרים היו רק מעט מבוגרים ממנו.
שאלתי מה מטרת הנסיעה שלהם לחוף, סיפרו שהם בדרכם לחוף לאסוף גזעי עצים ענקיים שנשטפו לחוף . כאשר כורתים עצים ביערות על ההרים , טרקטורים שנראים כמו מפלצות ענק מניחים את הגזע האדיר שאורכו לעיתים כ15 20 מטר בנהר ואז עם זרם המים השוצף מגיע הגזע למינסרה. חלק מהגזעים אובד ונגרף לים. המטרה של החברה האלה היתה להקים רפסודה גדולה מחיבור הגזעים ועליה להקים מעין ביקתה. כך לא יצטרכו לשלם עבור קרקע ולא ישלמו מיסים.והג'ק? הוא נועד להניף מעט את הגזע שעל החוף וכך לגלגלו למים שוב ועם הסירה לגרור אותו למקום ריכוז ואז לחבר הכל ולבנות הרפסודה ואת המבנה שיהיה עליו.
נשמע הזוי. אבל מי אני שאשפוט? אני שלא מתמצא או מכיר דבר בעולם שלהם.
שאלתי אם נוכל להצטרף אליהם לאי. לא היתה להם בעיה. להפך. כי קנינו מזון.
על הסירה שבאורך 12 מטר לערך העמסנו אוכל וחבית דלק מלאה.
וכבר לקראת חשיכה שטנו כשעה לעבר אי מסויים. יש שם אלפי איים קטנים במפרץ מוקף היערות.
על האי ישנה ביקתת עץ די גדולה. עם קמין ברזל לחימום ובישול. הבקתה נועדה למי שמגיע וההסכמה היא שהבקתה תשאר נקיה וישאירו אותה לפחות במצב טוב כמו שנכנס המשתמש האחרון.[מה הסיכוי למקום כזה בארץ?]
חבית הדלק הורדה מהסירה והורמה על סלע מעט גבוה יותר מגובה הסירה. בבוקר התברר שלא גבוה מספיק.. בלילה היתה הגאות הגבוה ביותר של השנה וגרפה איתה את חבית הדלק..
זוגתי השתזפה על האי. כל האי שטחו בערך דונם וחצי. זוגתי שווה סיפור שלעצמה. אבל בקצרה, היא בחורה מבית מאד עשיר שלא מבינה בכלל למה אנשים צריכים לעבוד.. היא קטנטונת עם עיניים תכולות בגודל ספל קפה ושיער בהיר מתולתל עד הכתפיים.היא היתה המומה והרבה לא דיברה. אבל מידי פעם שאלה שאלות שהיה להם קשה לענות.
יום העבודה הראשון, יוצאים ומיד מוצאים בול עץ מתאים. לא בעיה. כעת הג'ק משחק תפקיד, מרימים קצת ואז מעשנים מעט ועוד קצת . והנה היום כבר הסתיים. והגזע זז בערך חצי מטר..
חזרנו לבקתה. פתחנו כמה קופסאות של משהו כזה ואחר וערבבנו ואכלנו.אני לא מעשן ולא שותה. כך שהאוכל לא היה משהו. הם טרפו והתחילו ויכוח של מסתולים. האם זנב החזיר בצידו הדרומי של כדור הארץ מתגלגל הפוך לזנב החזיר בצידו הצפוני של הכדור. כמו שהמים מתנקזים באמבטיה [מה שלחלוטין לא נכון דרך אגב. אין הבדל]
שעות העבירו בשיחה כזו. למחרת בבוקר קמנו מוקדם . היה שפל כבד. והים בנסיגתו חשף דברים מדהימים, כוכבי ים בצבעים בוהקים בצהוב כחול אדום ועוד גוונים, דובים שחורים יצאו מהיער ותפסו דגים בשלוליות מי הים, עיטי ים גלשו והעלו לשמים דגים מפרפרים, פשוט לשבת על סלע רטוב קרוב למים ולהנות מהכל.
כך עברו כ10 ימים. לאט בנחת וכייף. למותר לציין שבמשך אותם 10 ימים רק שני גזעים הגיעו ליעדם. וביום האחרון הים עלה ולקח אותם בחזרה.. ואנחנו חזרנו עם סירתם לרכב לחניון והמשכנו מזרחה לטורונטו וניו יורק..