ראש השבט מספר...

השארת את הריח והלכת,אני עוצם עיני ורואה אתך כאן,עירומה מחייכת אלי ,רק אור הנר על גופך שמחליט להיות לפתע כה נחשק,רוצה בך, השארת מקום פנוי במיטתי.
את והתרנגול התעוררתם יחדיו,חושך היה עדיין,רק אור ראשון עלה,ואני איתך,וכמה קשה היה לך ללכת,ולי קשה היה להרפות,אבל החובה קוראת,ואת הלכת ,השארת אותי כאן לבד עם התרנגול שממשיך וקורא,לא חוזר לישון,מקלחת,מחשב,כאן וכותב,מסדר את החדר,מנקה את שעוות הנרות,חושב עליך מתפתלת,קשורה,מגורה,כואבת, מאושרת, בלילה היית נפלאה,ידעת לתת כולך לאדונך,ידעת לענג,לפנק.
ונעת תחת ידי,תחת לשוני שחלפה על גופך,בין רגליך,מתחננת היית שאקח אותך,אחדור לתוכך,ואני בחרתי להשתעשע בך,בצעצוע החמוד שאת לי,נגעתי בך,ליטפתי,ליקקתי,לטיפות קלות,לטיפות לוחצות,הצלפתי בידי בישבנך, שנע למקצב גופי, אחזתי בשערך ונעתי בתוכך שרציתי,יצאתי שרציתי,חדרתי כרצוני לכל מקום שאפשר בגופך,ואת התמסרת, נתת הכול,אהבת כל כך,רצית עוד ועוד,נהניתי להקשיב למילותיך,נהניתי להרגיש תחינות גופך, ולקחתי אותך כפי שרציתי,לקחתי את גופך ונשמתך,שהיו שלי כל הלילה..