אתה חונק אותי במילים
ידייך אוחזות בצווארי
בדיוק בנקודה הנכונה
שבה אתה סוגר ופותח
אותי.
שם בתחנת האוטובוס
של האוויר שלי
ובעצירת הרכבת התחתית
הכל כך נוזלת שלי
אתה מנווט מהמרחקים.
אתה מרגיש אותי
מתכווצת מחוסר יכולת
לנשום אותך במרחק הזה
ואני שוב מופתעת
מהרגישות, מכוחות הנפש שלך
לחוש את הריק הזה
שזקוק לך כדי להתמלא.
יש בך יכולת מופלאה
לשמן לי את צירי הדלתות
הכי ישנות וחורקות
במספר אותיות, מילים ונקודות
מדוייקות.
ודלת אחר דלת נפתחות לרווחה
בשבילך, לך.
המילים שלי יוצאות
בריקוד מהוסס לעברך
סיבוב אגן, הצלפה
מתיחת חזה, צביטה
אך כשאני ערומה לחלוטין
ומדפי ליבי נקיים,
אני כותבת ואומרת
לך במילים ברורות
כיצד אני מבקשת שתמלא
ותסדר אותם מחדש.
רגשות,
ללא תחתונים
תחושות
ללא חזיות
ואת נשמתי פרוסה לפניך
בידך לעשות בי כרצונך
אני מרגישה באהבה שלך
שיוצאת במחול
שמטריף
את שלי.
ו...
איך שהם רוקדים זה משגע,
סטפס כאלה לא שמעת, לא ראית, בחיי,
יודעים כל כך יפה להתנועע,
או, לראות אותם רוקדים זה משגע.
