|
|
|
טוב, זאת מההודעה הקודמת התקדמה מלקרוא לי דאדי ללומר "לרוב אני בררנית, אבל אני רוצה את הדאדי החזק הזה עלי ברגע זה", מה שחצה בבת אחת את הקו בין טיזינג אפקטיבי לנורת אזהרה בוהקת. החלטתי לעדכן פה את ההתפתחויות, כדי שיצאו לי מזה כמה פוסטים, לכל הפחות.
משעמם - "חושנית"
מתחמם - "סמולנית"
מהמם - הצהרת חרמנות ברורה וכנה
מטמטם - "היי דאדי ❤️" בתגובה הראשונה
נתי פושט את המגבת ומשליך אותה על המיטה הזוגית. מאז שהתחיל לחזור שעה מאוחר יותר בימי רביעי, אין לו שניה לנוח - הוא ממהר לאסוף את הילדים מהצהרון, להגיע הביתה, ובזמן שהוא איתם לסדר את הבית כמה שהוא יכול. כששירי מגיעה הם כרגיל תופסים ילד אחד כל אחד, מאכילים, מקלחים ומשכיבים במיטה בנפרד. עד שהוא אוכל משהו בעצמו ומתקלח, השעה היא כבר תשע וחצי. הוא קולט שהיה על הרגליים ברציפות מעל ארבע עשרה שעות.
זין, הוא חושב לעצמו, ומביט החוצה מדלת חדר השינה. בקצה המסדרון הצר אפשר לראות את האור בוקע מהמטבח ולשמוע את קול המים הזורמים; שירי שוטפת כלים. הוא מדמיין אותה שם, במכנסיים קצרים וגופיה, רוכנת מעט קדימה וזזה בתנועות יעילות ומהירות. הוא מרגיש את עצמו מתקשה באוויר החדר הקריר כשהוא מדמיין איך התנועות גורמות לחזה שלה לנוע מצד לצד. היא תמיד היתה זזה בחדות, בלי לבזבז מאמץ. הוא היה אוהב להביט בה כשהיתה יושבת בין רגליו במיטתו במגורי הקצינים ומחזיקה בו, ידיה הקטנות לופתות אותו בכוח וזזות במהירות, עד שגמר בגניחות חנוקות. או איך שהיתה דוחפת את הישבן לאחור בקצב גבוה, כאילו כמה שזיין חזק ומהר לא הספיק לה.
הוא חוצה את המסדרון, עדיין עירום, ונעמד בכניסה למטבח. היא עדיין קטנטנה כמו שהיתה. הוא מבחין בזה לראשונה מזה זמן רב. אז, כשרק התחילו להיפגש בגניבה במגורי הקצינים, ההפרש בין 23 ל-18 נראה עצום. היא נראתה לו כזו צעירה. כעת כשהזיכרון עולה בו, הוא רואה מולו שוב את הבחורה העדינה שרצתה יותר מכל אותו, בתוכה, עכשיו. הוא לא מצליח לעצור בעד עצמו מלצעוד לעברה ולחפון את הישבן שלה ביד אחת. ידו השניה מחבקת את בטנה ומצמידה אותה אליו. מים ניתזים כשהיא מזדקפת בהפתעה, כמעט מפילה את הקערה החלקלקה מסבון שבידה.
"נתי!" קולה נוזף ומהוסה. "מה אתה עושה? לא עכשיו."
הוא לא מגיב במילים, רק מכניס את יד ימינו מתחת לגומי הרפוי של המכנסיים. שמאלו מתרוממת גם היא ואוחזת בשד המלא מתחת לחולצה.
"נתי, ברצינות, הם רק נרדמו," היא ממשיכה. ידיה המכוסות בסבון אוחזות בקערה בחוזקה. הוא מוריד את הגומי מטה וגונח כשהאיבר שלו מתחכך בישבן המלא.
"נתי," היא לוחשת, מניחה את המרפקים על השיש ומתכופפת קדימה. הוא אוחז באיבר ומחליק לתוכה.
"נתי," היא גונחת. הוא עונה לה באנחה ארוכה משלו, כאילו התנועה משחררת ממנו את כל הלחץ מהיום.
"נתי -" היא הולמת לאחור במהירות, מכריחה אותו להגביר את הקצב, אצבעותיה מלבינות על דפנות הקערה.
"נתי!" היא מחניקה קריאה כשהוא גומר בעומקה. ידיה נרעדות והקערה נופלת ונשברת לשני חצאים על קרקעית הכיור. היא מתנשפת כשהוא עוזב אותה ויוצא ממנה. לוקח להם שניה נוספת לזהות את הבכי של לביא.
"שיט," היא ממהרת להרים את המכנסיים ולנגב את הידיים. הוא חוצה איתה את המסדרון. היא מחכה לו שיעבור לפני שהיא נכנסת לחדר של הילדים. מאוחר יותר הוא מרגיש אותה נכנסת למיטה. הוא די בטוח שלא התקלחה או סיימה את הכלים. היא נצמדת אליו ונרדמת כמעט מיד עם ראשה מונח על שקע הכתף שלו. לנתי לוקח זמן רב עד שהוא מצליח לישון.
נתי נשען לאחור על שולחן העץ הכבד ומביט בציור על הכן. הוא מבין את מה שחגי אומר: מוכשרת, ולא מאתגרת את עצמה.
"זה מאוד מדויק. משיכות המכחול, הקומפוזיציה, האור על המים. מאוד... אימפרסיוניסטי."
הוא מביט בקומפוזיציה הנגלית לעיניו: הציור על הכן בגוונים של תכלת, אפור ולבן. מאחוריו הקירות השחורים של חלל האמנות עם מריחות הצבע הישנות שכבר שינן בעל פה. בתוך זאת דמותה של ליה עומדת בגבה אליו: צוואר ארוך, כתפיים דקות, זרועות בהירות. מתניים וישבן שהרומנטים היו יוצאים בשבילם לדו-קרב קטלני. היא תמיד נראתה ככה? הוא מזדקף חזרה וניגש לעמוד מאחוריה, לא בטוח לגמרי למה עשה זאת.
"ליתר דיוק, זה נראה כמו עבודה של תלמידה מוכשרת מבחינה טכנית, שקיבלה משימה לחקות סגנון אימפרסיוניסטי. מאוד יפה. עשוי טוב. זה לא את. את מסוגלת ליותר."
הוא מביט מטה, אליה, ומנסה לאמוד את תגובתה. כתפיה נעות בעדינות בקצב נשימה איטית. הזרועות משולבות מתחת לחזה. המבט נעוץ קדימה בציור. מזווית הראיה שלו היא נראית קטנטנה. אולי הוא צריך להיות יותר עדין איתה. ידו נשלחת מעל לכתפה ומצביעה על נקודה בציור בזמן שהשניה נחה על הגב העליון.
"הבחירה כאן נהדרת. העין נמשכת לפינה הזו, ואפשר ללכת לאיבוד בריצוד של האור."
הוא מרגיש כעת את הנשימה שלה בקצות אצבעותיו. מבעד לבד החולצה הדק הוא מרגיש את השקע בין השכמות ואת רצועת החזיה. כבר במהלך השיעור, מוקדם יותר, הבחין בצורה הבולטת מתחת לחולצה, הרגיש את עיניו נמשכות אל האור שסימן בבירור את עצמות הבריח במשחק של אור וצל, וכשרכנה קדימה ופצחה איתו בדיאלוג לגבי אוונגארד בתחילת המאה העשרים, הריצוד העדין התפשט מטה לכיוון --
היא מוציאה אותו מהחלום בהקיץ.
"לפעמים אני מרגישה שאין לי מה להגיד," היא אומרת. הגיחוך שנפלט מפיו אמיתי. הוא מסתובב וצועד חזרה אל השולחן הגדול במרכז החלל, מנצל את השניות עם הגב אליה כדי לחשוב מעט ולסדר את הג'ינס באזור המפשעה. הוא פונה אליה ונשען שוב לאחור. היא מסתובבת אליו ומביטה בו.
"אני מבטיח לך שיש לך," הוא אומר. הוא מהרהר שוב לרגע. "מה דעת המשפחה על הציורים שלך? אמא? אבא?" היא לא צריכה לענות במילים. המילה "אמא" גוררת אדישות, ו"אבא" כיווץ. זו הבושה, נתי יודע. ברוב המקרים, צעירים עם כישרון לא מפתחים אותו בגלל בושה.
"מה לגבי חברים מהמגמה? מורים? חברות מבית הספר?" היא מושכת בכתפה.
"חגי ושלי בקושי מתייחסים אלי, נותנים לי רק מחמאות על הטכניקה, ואז אני מקבלת 85 בתעודה. לא מבינה מה הם רוצים ממני בכלל. וחברות שלי לא מתעניינות באמנות." הוא מהנהן בהבנה.
"אז הנה מה שאנחנו נעשה. זו המטלה הראשונה שלי אלייך. תשכחי מציור לרגע. בשבוע הבא תביאי לי שלושה דברים שחשובים לך. זה יכול להיות צילום של מישהו חשוב בחיים שלך, תמונה של אמן או מישהו מפורסם, אולי מקום, או כל דבר אחר, צעצוע, בגד, ספר, מה שבא לך." צריך לבנות איתה את הביטחון הזה בהדרגה. לגרום לה להבין שיש מישהו שרוצה לראות אותה. אחרי זה נעבוד על האמנות. היא מהנהנת במבט ישיר, כמעט מאתגר. הוא מחייך. להפתעתו, היא מחייכת אליו חזרה.
"עכשיו לגבי השיעור. הצלצול קטע אותך באמצע נאום ארוך - אם אני זוכר נכון, בדיוק קרעת לגזרים את פיקאסו?"
היא מגלגלת עיניים ונושפת. סומק מופיע על צווארה. הוא מכיר את הסימנים האלה. זו תהיה שיחה ארוכה.
תשמעו, Poor Things הוא סרט נהדר. מזעזע, נוקב וקורע מצחוק. אמה סטון מעולה במידה לא נורמלית וגם שאר הקאסט טוב.
על פניו, הדמות הראשית הזכירה לי כמובן את הנימפה. ראשית, היא היתה דקה וקטנה, ואיבריה היו מיטלטלים מעוצמת הזיון באופן שהזכיר לי מאוד את הצורה בה הגוף של בלה נזרק בפראות בסצינות הסקס הבוטות. שנית, היא היתה עניינית ולעיתים קפריזית לגבי סקס: היינו מתחילים לראות סרט, היא היתה עוצרת לכמה דקות, רוכבת לי על הזין, גונחת בקול רם, ומתיישבת לצידי להמשיך לצפות כאילו לא קרה כלום. הגוף שלה בידי, הקולות שהשמיעה, הצורה בה התבטאה וכו' בהחלט דמו לדמותה הבתולית של בלה בסרט.
מצד שני, הדיאלוג הזה בין בלה לבין המאהב שלה הזכירה לי אותה.
"למה אנשים לא עושים את זה כל הזמן?"
"ובכן, אם יורשה לי להסתכן בשחצנות, זה עתה זויינת בשלישית על ידי הטוב ביותר. סביר שאף גבר אחר לא היה מספק לך את ההתעלות שקיבלת ממני. חבל בשבילך."
"טוב, אז רק איתך אעשה קפיצות שמחות!"
"קפיצות שמחות. אני מת על זה."
"אוקיי, נחתי מספיק. שוב."
"שוב? למרבה הצער, אפילו לי יש גבול. גברים לא יכולים להמשיך בלי סוף."
"האם זו בעיה פיזיולוגית? חולשה של גברים?"
"ובכן... כנראה שכן."
(ההמשך שלא כתבתי לה.)
את לא רואה לאן אנחנו נוסעים עם הראש למטה והזין שלי בפה שלך. אורות של מכוניות מסביבנו גורמים לך לתהות אם מישהו לידנו באחד הרמזורים רואה את העירום שלך.
מתישהו עוצרים שוב לצד הדרך. צאי החוצה. אני מקדיש מבט חולף לסימנים האדומים על ירכייך מהחבטות במכסה המנוע בתחנה הקודמת; סימנים שיהפכו לכחולים וסגולים מחר בבוקר. לא מסתכל על הפנים שלך. בוחן רק את הגוף. ידיים על הגג, תחת אחורה. חודר בבת אחת ומזיין את חור התחת והכוס לסירוגין. תיכנסי חזרה. לא מסתכל עלייך. נוסעים.
את יושבת זקופה. שדייך הלבנים חשופים. הפעם אין איך להסתתר. כל מי שחולף על פנינו, או לצידנו, עלול לראות.
עוצרים. צאי. מקיף את המכונית בכמה צעדים חסרי סבלנות, מרים אותך מהמתניים ומושיב אותך על מכסה המנוע. את מרגישה את החום מהנסיעה והבוץ החלקלק על התחת שלך. אני עומד מולך, נצמד אלייך, מגשש ונכנס לתוכך בבת אחת. הידיים שלי מרימות את הרגליים שלך מעלה ומחזיקות אותך כך, פשוקה, מיטלטלת מעוצמת החדירה. אור של מכונית חולפת מאיר אותך לרגע: הרגליים המפושקות, הגוף העירום, הראש המוטל לאחור. לא אכפת לך. כמו שהפתחים שלך נמתחו כדי להכיל אותי, כך גם הבושה נמתחה להכיל את ההשפלה, עד שהיא חסרת משמעות בעינייך.
"אני גאה בך," אני גונח לתוך אוזנך. מאט. יוצא. עוזב אותך. את מחליקה מטה ומועדת, מתלכלכת ונשרטת מהאספלט. תיכנסי. נוסעים. רעד המנוע מתחת למושב מרגיש לך כאילו מוט ברזל לוהט חודר לפתחייך לכל אורך הנסיעה.
מגרש החניה של הצימר בוצי מהגשם שירד מוקדם יותר. אני מדומם את המנוע וניגש לדלתך. הזין שלי נשלף שוב החוצה. פותח את הדלת שלך ומושך אותך החוצה בשיער. את כושלת ונוחתת על הברכיים, שולחת נתזים של בוץ סמיך לכל כיוון. הזין חודר לפיך ומזיין את הפתח החם. הגוף שלך רועד בקור. כשאת נחנקת אני עוצר, מוציא את הזין, מתכופף ומנשק אותך, וחוזר לזיין לך את הפה חזק ועמוק יותר, עד שתחנקי שוב. גם הגרון שלך לומד לקבל את הצורה שלי, מהלומה אחר מהלומה.
זורק אותך אחורה בכוח. את נופלת על הגב באפיסת כוחות לתוך בשלולית רדודה של בוץ מימי. אני יורד על הברכיים בין רגלייך, אוחז בקרסוליים, מרים את האגן באוויר וחודר פנימה באבחה אחת. הגוף שלך מיטלטל קדימה ואחורה בקצב מהיר, נגרר בתוך המים העכורים ומתכסה כולו בטינופת שאנשים מנגבים מסוליות המגפיים שלהם. אני אוחז בך בחוזקה, לא נותן לגופך לברוח לי. את שולחת ידיים לאחור, מחפשת במה להחזיק. יד ימין מוצאת אבן שטוחה, חלקלקה. יד שמאל כלום.
אור נדלק באחד הצימרים השכנים. צללית מאחורי החלון. הצרחות שלך מהדהדות באוויר. האור נכבה. אף אחד לא יוצא.
אני מתקשח. הולם בדפנות הפנימיות. פולט נהמות חייתיות. מפשק את הרגליים שלך לרווחה. מביט בך: בעינייך, בגופך, בכוס הפתוח לרווחה ומגיר נוזלים. הזין נשלף ממך. את מרגישה זרם עז של זרע ניתז על בטנך ושדייך. אני מניח את ראש הזין על הפתח שלך. טיפות סמיכות זולגות ממנו. החור הפעור מתמלא, גואה ונוזל על בטנך. העיניים שלי נעולות על שלך. אני רועד ממאמץ ולא עוזב אותך לרגע.
אני מחליק את הכיפה מעט פנימה. האיבר פועם שוב. מחזיק אותך ככה. לוחץ על השפתיים עם קצה האיבר. בוחן בדריכות את התגובה שלך. מודד במדויק את גובה אנקות הכאב ויבבות ההשפלה. לבסוף אני יוצא ממך, מועד הצידה, נשען על הרכב ונרעד.
מביט שוב באישה המפורקת מתחתי. לבי יוצא אליה. הלוואי שיכולתי לתת לה ולו מאית ממה שנתנה לי. מכניס את הזין חזרה למכנסיים.
"קומי."
את מנסה בלי הצלחה לסגור את הרגליים. נשארת שם בבוץ. מתנשמת ביפחות שקטות.
"קומי." קול תקיף מעט יותר.
את מתגלגלת בסוף על הידיים והרגליים. נשענת על המכונית וקמה ברעד. אני תופס אותך לפני שאת נופלת חזרה על הקרקע. מוליך אותך בעדינות אל הדלת. עוצר רק כדי למצוא את צרור המפתחות ולפתוח את המנעול. מנשק אותך במצח ומוליך אותך פנימה. בדרך למקלחת אנחנו משאירים עקבות בוציות על הרצפה: מגפיים גדולים ורגליים יחפות קטנות.
המים חמים. רותחים. את יושבת באמבטיה. אני מקלח אותך באיטיות וביסודיות. מלטף בעדינות את השריטות המדממות. מנקה ומקרצף כל פינה דואבת. משאיר אותך לשבת בזרם החם, מתפשט, נכנס לאמבטיה ומנקה את עצמי לצידך.
המיטה מוצעת ונעימה. התנור מחמם את החדר. גופך העירום, החבול, הטהור, מונח על מזרן רך. עטוף בשמיכה יבשה, חיבוק חם, נשיקות ומילים של אהבה.
(פנטזיה מחפיצה במיוחד. נשלחה לפני כמה שנים למאהבת הבריטית לקראת טיסה שלה לארץ.)
לפני הטיסה אני שולח לך הוראות - בעיקר מה ללבוש ומילות ביטחון.
אני עוקב אחר הטיסה. מוודא שהמראת כמתוכנן. מסדר לך חלל נוח לנחות בו, עם קפה, תה, חטיפים ומים חמים במקלחת.
כשאת נוחתת אני מחכה במכונית מחוץ לשדה. רואה אותך מתקרבת אלי עם המזוודה והתיקים. יוצא לפגוש אותך. מעמיס את המזוודה שלך אל תא המטען. תופס אותך. מצמיד אותך לרכב. מנשק אותך בלהט. מבקש ממך לחזור על סימני הביטחון, גם המילוליים וגם הפיזיים למקרה שתרצי לעצור כשאני מזיין לך את הפה. אחרי שאת חוזרת עליהם אנחנו מתחילים. אני אומר לך שאני אוהב אותך, מרים את החולצה שלך ומכניס לך יד לתוך התחתונים. אני נצמד אלייך כדי שהאנשים שיוצאים מהטרמינל מסביבנו לא יראו. האצבעות שלי מוצאות את הכוס שלך, ממששות את השפתיים וחודרות אליו. אני מזיין אותך קצת ככה, עם קצות האצבעות. מפסיק אחרי דקה, מכניס אותך לתוך האוטו, נכנס בעצמי ונוסעים משם.
האוטו נוסע בכבישים בין עירוניים, ואז פונה לתוך כביש גישה צדדי, נטוש ולא מואר. עוצרים אחרי עוד כמה דקות נסיעה. אני יוצא מהאוטו, מוציא אותך, מוריד אותך על הברכיים על האספלט, מוציא את הזין שלי מהמכנסיים ומתחיל לזיין לך את הפה. הזין כבר קשה ונכנס חזק.
אחרי כמה שניות אני מוציא אותו. יורד על הברכיים. מנשק ומחבק אותך. לוחש באוזנך שאני אוהב אותך בזמן שאת מסדירה את הנשימה. קם וממשיך לזיין לך את הפה.
מושך אותך בשיער לעמידה, ואז איתי, לרדת מהכביש ולתוך שדה נטוש. מושך את המכנסיים והתחתונים למטה עד שהם מסביב לקרסוליים שלך ואת חשופה לגמרי. מרכין אותך קדימה, נותן לך לתפוס בגזע עץ, ודופק אותך בפראות מאחורה.
מרים אותך לעמידה בזמן שהזין שלי עדיין מזיין אותך. מוריד לך את הז'קט, החולצה, החזיה, זורק את הכל על האדמה. את לובשת נעליים ובגדים מסביב לקרסוליים וזהו. מצמיד אותך לגזע. מזיין אותך בעמידה, באוויר, כשהרגליים שלך מפושקת לצדדים. אני מחדיר לשון עמוק לפה שלך וממשש לך את הציצים. בפעם הבאה שאני אומר לך שאני אוהב אותך זה יוצא יותר בגניחה מאומצת.
כשאני קרוב מדי לגמירה אני יוצא ונותן לך לקרוס, תופס בשיער ודופק את הפרצוף. וכשאני נרגע קצת אני זורק אותך על האדמה הלחה, נשכב עלייך ובועל אותך בכוח.
יד אחת נשלחת למשוך בשיערך עד שהראש שלך מפותל לאחור. היד השניה מוחצת שד מלא ומוכתם בבוץ. אחרי כמה דקות הזין נשלף וניצב בפתח התחת שלך, ואני בוחן כמה באמת הוא תמיד פתוח ומוכן, כמו שטענת.
דוחף פנימה לאט אבל בלי לעצור, עד שכולי בפנים. בכוח אם צריך. כשאני דוחף קדימה הידיים שלי על הצוואר ובשיער שלך, מושכות אותך אחורה עלי. דופק אותך ככה לאט, ואז יותר ויותר מהר, יותר חזק. מגיע למהירות בה זיינתי לך את הכוס. שולח יד למטה ומכניס שתי אצבעות לכוס שלך. מחזיק אותך פתוחה. הצרחות שלך מהדהדות מהעצים והסלעים.
כשנגמר לי אני יוצא, מתרומם ומתלבש. לוקח את הבגדים שלך. אומר לך לבוא אחרי ועכשיו. לא להרים את המכנסיים. תיכנסי. שבי לידי באוטו. נוסעים.
התחנה הבאה היא מגרש חניה גדול וריק ברובו. אני משכיב אותך על מכסה המנוע, מחזיק את הקרסוליים שלך ומזיין לך את הפתח הקדמי, ואז מסובב אותך ומזיין את הפה. מסובב ומזיין את הכוס שוב, ואז את הפה שוב. ככה עוד כמה פעמים. באחת מהפעמים אני חודר לתחת שלך במקום לכוס, בלי אזהרה או עדינות.
אחרי חמש דקות כאלה אני צועד אחורה. מביט בך פעורה על מכסה המנוע שלי. מצלם אותך עם הטלפון. תיכנסי. נוסעים.
מניח יד על הירך שלך בדרך. מחייך אלייך. שואל אותך אם את בסדר. מנשק אותך נשיקה ארוכה ועמוקה. אומר לך שאת אמיצה ואני גאה בך, ומוריד את הראש שלך כדי שתמצצי לי תוך כדי הנסיעה.
(בשלב הזה היא ביקשה לעצור כי היה לה מוגזם. עשינו אולי חצי ממה שתיארתי.)
קולות השיחה והצחוק נשמעים מבעד לחלונות הפתוחים. נתי מוצא אותם מטרידים, לפתע. כאילו פולשים לתוך מרחב חשוב. הוא יושב לצד השולחן, וליה מצידו השני.
"את יודעת, זה יכול להיות פרויקט גמר מצוין. יכול ממש להרים לך את הממוצע."
ליה מגלגלת עיניים. בבירור, הציון זה לא מה שחשוב לה. נתי ראה הרבה תלמידות כמוה - הרבה אינטליגנציה, אפס התמדה. זה תמיד בא מהבית, ולא תמיד אפשר לעזור להן. במקרה של ליה, הוא מרגיש - יודע - שהוא יכול לעזור. הוא מחייך.
"לא חייבים," הוא ממשיך. "אני נהנה מספיק מהנוכחות שלך בשיעור גם ככה." זה גורר תגובה יותר מורגשת. כמו שחשב: תשומת הלב ממנו היא פרס גדול יותר מכל דבר אחר שהמערכת יכולה להציע לה. חגי, ראש מגמת האמנות, כבר מוכן לוותר עליה. לנתי יש תכניות אחרות.
"אמנות מעניינת אותך גם כתחום להמשיך בו בעתיד?" הוא שואל אותה, ולא בפעם הראשונה השנה.
"לא ממש," היא עונה. תשובה לא מתחייבת אופיינית.
"ועכשיו? במהלך השנה? אני מדבר עם חגי, אני יודע שאת מראה הרבה כישרון בחלל האמנות. למה דווקא בשיעור תולדות האמנות זה מתי שאת מעורבת ואשכרה עושה מטלות?"
היא מושכת בכתפיה. "השיעורים שלך מעניינים יותר," היא משיבה.
הוא עונה במהירות שמפתיעה גם אותו. "אוקיי. אז בואי ניקח את זה צעד אחד הלאה. בואי ניפגש בחלל האמנות בימי רביעי אחרי הלימודים. נדבר על השיעור, כמו שאנחנו עושים בהפסקות מדי פעם, ואת תראי לי על מה את עובדת. אולי אמצא מטלות נוספות לתת לך."
העיניים שלה מתרוצצות מצד לצד כשהיא שוקלת את ההצעה. "אוקיי," היא מגיבה בקול נייטרלי, אבל נתי רואה את ההתרגשות מאחורי המסכה.
כל מה שצריך לעשות זה לעורר את הרעב. הוא יוציא אותה מהקליפה.
וביקורת מהללת, כדי שתדע כמה היא טובה, למרות שאין לה ברירה בין כה וכה.
היא פתחה לי את הדלת בכותונת דקיקה. בתוך כמה דקות נחנקה על זין ונמרחה בריר כמו שרלילה טובה.
החורים נפתחו באגרסיביות בהקדם. היא קיבלה את המבט המעורפל הזה שקורה כשהכבוד העצמי נוזל מהחורים. דיווחה על הכאב כמו שצריך, ובכלל דאגה לכל אורך הדרך לדברר את החוויה. שירות 10/10, מומלץ בחום.
השפריצה נוזל לבן וסמיך וקיבלה אותו בכל מקום שמרחתי אותו.
כרגע הזין שלי בפה שלה. הטיימר מראה 49:32 דקות בלי להוציא, שזה לא קרוב לשיא האישי שלה, אבל יש לנו עוד זמן. בינתיים הספקתי לספר לה על הג'ינג'ית כולל מימדי גופה מבפנים ומבחוץ, ואז להירדם קצת עם הזין בתוכה, לחלום על זיון עם מישהי אחרת, להתעורר מהרגשת הזין מתפתל בפיה, לספר לה על החלום ולהוכיח לה שלא משנה רמת ההשפלה, היא לא תוציא את הזין.
האצבע שלה בתחת שלי. מענגת. מנסה להסיח את דעתי. טיימר: 58:54.
הפוסט הזה של סטורי, מלבד היותו מחרמן למדי, מזכיר לי מאוד מספר קשרי שליטה מהעבר וההווה, בהם חלק משמעותי מהשליטה בפרטנרית היתה להוציא ממנה את השפה הזו. בכל יום, הדרך הכי טובה לגרום לי לשילוב הנדיר בין גאווה לזקפה זה לדבר איתי מלוכלך. לעשות את זה מיוזמתך, ובמיוחד בשיחה או בפגישה הראשונה? אין דברים כאלה.
זה ביטוי חזק של עוצמה וחולשה גם יחד: כל כך חרמנית, כל כך בטוחה בעצמך, כל כך מלאה בערך עצמי ובמוכנות לאבד אותו ברגע, שאת עוקפת את טבילת האצבעות במים ונותנת לי את המושכות. גבר שאין לך כמעט מושג לגבי איכויותיו מקבל גישה ישירה לכפתור האדום הגדול, זה שכתוב עליו: נטרול מערכות ההגנה. אם ארצה, אהרוס אותך. אם ארצה, אעלה אותך למדרגת אלילה. ואם הכוכבים יסתדרו, אעשה לך את שניהם.
