"מי לימד אותך להידפק ככה?" שאלתי.
את הסתכלת עלי וצחקת במבוכה. "אף אחד," אמרת, והכוס שלך התכווץ מסביבי.
האמנתי לך לגמרי. מהרגע שפגשתי אותך היה ברור לי שאנחנו מתקשרים בשתי רמות שונות: שכל וגוף. מצד אחד שיחות רציניות ומלאות רגש וכנות, הצחוק המתגלגל שלך וסשנים ארוכים של פורפליי בוואטסאפ. מצד שני גופים מבטיחים אחד לשני הבטחות על מגע עמוק, מגירים נוזלים בציפיה, נוגעים, מתחככים ומזדיינים עד שהחום ממיס את הקירות.
גופך השופע היה ישות מורכבת ועצמאית. שילוב מדויק של רכות וקושי, שיצרו יחד הבטחה שגברים חרמנים יכולים לקרוא בבירור כאילו היא כתובה לך על המצח: אני מזדיינת כמו מלכה. לא הסתרת את זה כמו אחרות. פשוט התהלכת בעולם ונתת לגופך לגמור בגניחות על כל זין שביקש. "איך ידעת שאפשר למשוך לי בשיער", שאלת אותי. את רצינית? רציתי לשאול. כולם יודעים. כל גבר יודע בדיוק איך את גומרת ברגע שהוא מביט בך. גופים יודעים. לא צריך ללמד אותם.