אפשר להתחיל בפרויקט משותף: ריקליימינג של גופך. את כבר ויתרת עליו. המשתמשים הקודמים לא קראו את מדריך השימוש והשאירו אותו שבור ומוכתם, וכעת נפשך דואבת נחבטת ונחבלת בתוכו. האחריות נגמרה כבר מזמן. ובכן, אני למדתי מנסיוני שתמיד אפשר להשמיש מחדש. אני זורק בקלות אוכל מהמקרר ורהיטים שבורים. גוף נקבי, לא כל כך מהר.
יש לבחון את האיברים מקרוב ולמצוא את הנזק. לקפל את הצירים בכוח עד שנשמעת חריקה. לשפשף את החלקים החלודים. לפתוח את כל הפתחים. להחדיר כלי קשיח, לחורר סתימות של לכלוך ולפורר את ציפוי האבנית הקשיחה. לחטט בפינות המטונפות ביותר בתנועה אגרסיבית והחלטית שתפרוץ פנימה עד שארגיש את דפנות החללים הפנימיים.
יש לפתוח הכל בכל זווית אפשרית ולבדוק בקפדנות כל פתח ופתח לעומקו. יש להביט פנימה, להאיר לתוכך בפנס ולבחון את טביעות האצבעות השמנוניות, את הדפיקות הגסות והשריטות ולצקצק בלשוני בסבר פנים חמור לגבי המצב בו השאירו אותך. יש להציב אותך בזווית הנכונה, ללפות אותך בכוח ולדפוק את צורתך עד שתתיישרי בחזרה.
יש ללחוץ על הכפתורים, בכוח אם צריך, עד שתידלקי. להדגים את השימוש בך. להציב אותך על משטח גבוה ולהאיר את כולך באור בהיר. להתפעל מהיופי של חלקייך. לעטות אותך בשכבה חדשה ומבריקה. לכסות אותך בתכשיר שיקווה בסדקים ובשריטות עד שיחליק את הצלקות ויהפוך להיות חלק ממך. יש למשש את גופך באצבעותי המיומנות, לבחון את התוצר הסופי של מאמצי, ולבסוף לחייך בסיפוק למראה התוצאה של עבודתי הקשה.
