סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים מלוכלכות

לפני חודשיים. 1 במרץ 2024 בשעה 21:37

(ההמשך שלא כתבתי לה.)

את לא רואה לאן אנחנו נוסעים עם הראש למטה והזין שלי בפה שלך. אורות של מכוניות מסביבנו גורמים לך לתהות אם מישהו לידנו באחד הרמזורים רואה את העירום שלך.

מתישהו עוצרים שוב לצד הדרך. צאי החוצה. אני מקדיש מבט חולף לסימנים האדומים על ירכייך מהחבטות במכסה המנוע בתחנה הקודמת; סימנים שיהפכו לכחולים וסגולים מחר בבוקר. לא מסתכל על הפנים שלך. בוחן רק את הגוף. ידיים על הגג, תחת אחורה. חודר בבת אחת ומזיין את חור התחת והכוס לסירוגין. תיכנסי חזרה. לא מסתכל עלייך. נוסעים.

את יושבת זקופה. שדייך הלבנים חשופים. הפעם אין איך להסתתר. כל מי שחולף על פנינו, או לצידנו, עלול לראות.

עוצרים. צאי. מקיף את המכונית בכמה צעדים חסרי סבלנות, מרים אותך מהמתניים ומושיב אותך על מכסה המנוע. את מרגישה את החום מהנסיעה והבוץ החלקלק על התחת שלך. אני עומד מולך, נצמד אלייך, מגשש ונכנס לתוכך בבת אחת. הידיים שלי מרימות את הרגליים שלך מעלה ומחזיקות אותך כך, פשוקה, מיטלטלת מעוצמת החדירה. אור של מכונית חולפת מאיר אותך לרגע: הרגליים המפושקות, הגוף העירום, הראש המוטל לאחור. לא אכפת לך. כמו שהפתחים שלך נמתחו כדי להכיל אותי, כך גם הבושה נמתחה להכיל את ההשפלה, עד שהיא חסרת משמעות בעינייך.

"אני גאה בך," אני גונח לתוך אוזנך. מאט. יוצא. עוזב אותך. את מחליקה מטה ומועדת, מתלכלכת ונשרטת מהאספלט. תיכנסי. נוסעים. רעד המנוע מתחת למושב מרגיש לך כאילו מוט ברזל לוהט חודר לפתחייך לכל אורך הנסיעה.

מגרש החניה של הצימר בוצי מהגשם שירד מוקדם יותר. אני מדומם את המנוע וניגש לדלתך. הזין שלי נשלף שוב החוצה. פותח את הדלת שלך ומושך אותך החוצה בשיער. את כושלת ונוחתת על הברכיים, שולחת נתזים של בוץ סמיך לכל כיוון. הזין חודר לפיך ומזיין את הפתח החם. הגוף שלך רועד בקור. כשאת נחנקת אני עוצר, מוציא את הזין, מתכופף ומנשק אותך, וחוזר לזיין לך את הפה חזק ועמוק יותר, עד שתחנקי שוב. גם הגרון שלך לומד לקבל את הצורה שלי, מהלומה אחר מהלומה.

זורק אותך אחורה בכוח. את נופלת על הגב באפיסת כוחות לתוך בשלולית רדודה של בוץ מימי. אני יורד על הברכיים בין רגלייך, אוחז בקרסוליים, מרים את האגן באוויר וחודר פנימה באבחה אחת. הגוף שלך מיטלטל קדימה ואחורה בקצב מהיר, נגרר בתוך המים העכורים ומתכסה כולו בטינופת שאנשים מנגבים מסוליות המגפיים שלהם. אני אוחז בך בחוזקה, לא נותן לגופך לברוח לי. את שולחת ידיים לאחור, מחפשת במה להחזיק. יד ימין מוצאת אבן שטוחה, חלקלקה. יד שמאל כלום.

אור נדלק באחד הצימרים השכנים. צללית מאחורי החלון. הצרחות שלך מהדהדות באוויר. האור נכבה. אף אחד לא יוצא.

אני מתקשח. הולם בדפנות הפנימיות. פולט נהמות חייתיות. מפשק את הרגליים שלך לרווחה. מביט בך: בעינייך, בגופך, בכוס הפתוח לרווחה ומגיר נוזלים. הזין נשלף ממך. את מרגישה זרם עז של זרע ניתז על בטנך ושדייך. אני מניח את ראש הזין על הפתח שלך. טיפות סמיכות זולגות ממנו. החור הפעור מתמלא, גואה ונוזל על בטנך. העיניים שלי נעולות על שלך. אני רועד ממאמץ ולא עוזב אותך לרגע.

אני מחליק את הכיפה מעט פנימה. האיבר פועם שוב. מחזיק אותך ככה. לוחץ על השפתיים עם קצה האיבר. בוחן בדריכות את התגובה שלך. מודד במדויק את גובה אנקות הכאב ויבבות ההשפלה. לבסוף אני יוצא ממך, מועד הצידה, נשען על הרכב ונרעד.

מביט שוב באישה המפורקת מתחתי. לבי יוצא אליה. הלוואי שיכולתי לתת לה ולו מאית ממה שנתנה לי. מכניס את הזין חזרה למכנסיים.

"קומי."

את מנסה בלי הצלחה לסגור את הרגליים. נשארת שם בבוץ. מתנשמת ביפחות שקטות.

"קומי." קול תקיף מעט יותר.

את מתגלגלת בסוף על הידיים והרגליים. נשענת על המכונית וקמה ברעד. אני תופס אותך לפני שאת נופלת חזרה על הקרקע. מוליך אותך בעדינות אל הדלת. עוצר רק כדי למצוא את צרור המפתחות ולפתוח את המנעול. מנשק אותך במצח ומוליך אותך פנימה. בדרך למקלחת אנחנו משאירים עקבות בוציות על הרצפה: מגפיים גדולים ורגליים יחפות קטנות.

המים חמים. רותחים. את יושבת באמבטיה. אני מקלח אותך באיטיות וביסודיות. מלטף בעדינות את השריטות המדממות. מנקה ומקרצף כל פינה דואבת. משאיר אותך לשבת בזרם החם, מתפשט, נכנס לאמבטיה ומנקה את עצמי לצידך.

המיטה מוצעת ונעימה. התנור מחמם את החדר. גופך העירום, החבול, הטהור, מונח על מזרן רך. עטוף בשמיכה יבשה, חיבוק חם, נשיקות ומילים של אהבה.

Into​(נשלטת) - הרבה יותר טוב
לפני חודשיים
ve-ra{Q} - פלא שלא כתבת. היא לא היתה עולה על הטיסה
לפני חודשיים
ההנהלה - אוחחחחחחח זה כ"כ מושלםםםם
לפני חודשיים
נערת ההן - איש של צימר, לא הייתי מנחשת.
לפני חודשיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י