הוא אפילו לא מופתע, הפעם. הוא קיבל, כבר לפני שבועיים, את העובדה שליה מורכבת יותר משהוא מבין. שהוא לא יוכל לתכנן בדיוק מה הולך לקרות איתה. כשהתפשטה כמעט לגמרי, לפני שתי דקות, עלתה בראשו שוב התמונה שלה בחיקו, עליו, מתחתיו – ולהפתעתו, דמותו בפנטזיה השתנתה לזו של עצמו בגיל 17. הוא יצא באותה שנה עם דניאל מי"א 3. היה לה יותר ניסיון במערכות יחסים ממנו ומעט פחות ניסיון במיטה, ונתי גילה במהרה שהוא צריך לעבוד קשה כדי לא לגמור כמו ארבעת החברים לשעבר שלה מאז תחילת השנה. אלה היו חודשים מחשלים, בהם למד איך לזהות את הסערה המתקרבת בשינויים הרגעיים במצב הרוח, ואיך להתקשח כנגדה, לתת לה להצליף בו בדמעות וצעקות עד שתתעייף. הוא למד איך לפנות אליה במילים חדות כתער, מלאות במשמעות, שניתקו את נתיבי הבריחה שלה והכריחו אותה לחשוף בפניו את הפחדים שלה. אחרי הבגרות באזרחות חזרו אליה הביתה ושכבו – היא נשכה את השפתיים כשחדר אליה במהירות רבה מדי – והוא הפך להיות הבן הראשון בשכבה שהשכיב את דניאל וזרק אותה שבוע אחרי זה.
אולי זה מה שהוא רואה בליה? את הגורל הזה עם איזה בן מי"ב? ממה שהוא יודע על איך שזה עובד עם טינאייג'רים היום, אין שום צורך בחצי השנה של מערכת היחסים שלפני כדי שתיכנס למיטה עם מישהו, ואולי גם לא כדי שיישבר לה הלב. יכול להיות שהיא כבר שכבה איתו. אלוהים אדירים, הוא צריך לדעת אם היא שכבה איתו. ליה היא הרבה יותר דניאל מאשר שירי, הוא בטוח בזה כבר. כששירי פיתתה אותו לראשונה היה ברור לו שהיא רוצה אותו, והביטחון הזה לא דעך לרגע אחד בשנים מאז. מעולם לא היו לו סימני שאלה איתה. ליה מלאה בהם. אולי זה זה. אולי זו הסיבה שהוא רוצה אותה.
הוא רוצה אותה. הוא נאנח.
"מה את חושבת ליה?" הוא אומר בקול עייף. המבט שלה לא משתנה, רק הגבות מתכווצות מעט, והוא מבין שהיא לא הבינה את השאלה כמו שהוא התכוון.
"כן, אני רוצה אותך. ואני רוצה... להנחות אותך. אני רציני כשאני אומר שאני רואה בך משהו מעבר." הוא מרים את היד כשהיא מתחילה לשאול משהו. תנועה מתורגלת שהתלמידים לומדים לזהות בתחילת כל שנה; משמעה היא שהוא זקוק לכמה שניות כדי לסיים לנסח מחשבה מורכבת.
"אני לא רוצה אותך סתם ככה, בכל צורה. את מוקפת בבנים חרמנים שישכבו איתך ברגע שתתני להם, ואם זה תלוי בך, את תתני לאחד מהם לשכב איתך רק כדי..." הוא מניד בראשו לרגע, מחפש את המילים. "לא יודע בדיוק, אבל אני רואה אותך, ליה. אני רואה את חוסר הביטחון והספקות העצמיים ואני יודע למה זה מוביל. את תתני למישהו לשכב איתך כדי להרגיש מיוחדת לשניה, או לשכנע את עצמך שהוא אוהב אותך, או לומר לחברות שאיבדת את הבתולין בכיתה י"א. אני לא רוצה את זה בשבילך. ואני בטח לא רוצה שאיתי זה יהיה ככה. כל דבר שקורה או יקרה בינינו יקרה כי הגעתי למסקנה שזה טוב בשבילך. הבנת אותי? קודם כל נחקור ונגלה מה את רוצה, מה את צריכה, ונוודא שאת רואה את זה בבירור. ואז, אני מבטיח לך, אני אתן לך בדיוק את מה שאת צריכה. אבל, ליה," הוא לא שובר את קשר העין איתה לרגע אחד, "אם זה קורה, זה קורה בקצב שאני מכתיב. לפי ההחלטות שלי. מותר לך להיות בכמה ספקות שאת רוצה לגבי עצמך, ומותר לך להיות בספק לגבי כל דבר שם," הוא מחווה עם היד, אוסף בתנועה סיבובית את כל שאר העולם מחוץ לחלון. "אבל לא לגבי. לא לגבי הבקשות והדרישות שלי ממך. אם את לא מאמינה שאני רוצה שיהיה לך טוב, אנחנו לא יכולים להמשיך."
הוא רוכן מעט לאחור, מקל על האינטנסיביות במחווה גופנית מודעת.
"מה את אומרת?"