הדבר המעניין הוא שככל ש-praise kink הפך לחלק מרכזי בקינק שלי, קרו שני דברים מפתיעים:
ראשית, גיליתי שאני באמת אוהב את הדברים הכי נמוכים, מטונפים ועלובים בנשים אותן אני מזיין. פעם, מזמן, קינן בי חשש קל שיש שם משהו הפוך, איזה חלק סקס-נגטיב שמתחרמן מלדמיין נשים מזדיינות חופשי ובאגרסיביות אבל בתוך תוכו חושב שזה מוזיל אותן. זה הפסיק כשלמדתי, כחלק מהקינק שלי, לתת מחמאות ישירות ובוטות לתכונות מעוררות הבושה ביותר. מסתבר שאני מתכוון לכך בכנות, ומעוניין לגלות עוד עליהן, לטפח אותן ולתקשר בין השאר באמצעותן ודרכן.
שנית, מחמאות כנות באות לי יותר בקלות, ומענגות אותי יותר. מחמאות לכולם ולנשים במיוחד, ובכל פעם שזה קורה יש לי רגע של חרמנות קטנה, כאילו חשפתי משהו חבוי ומדליק: כן, הצחקת אותי #ועמד לי מהמחשבה על האופי המְרַצֶה שלך#; כן, הפוסט שלך היה מרתק #ובא לי לזיין את שריון האינטלקטואליזם הזה עד שיתנפץ ולראות איך את מתנהגת בלעדיו#; כן, עשית הרבה התקדמות בזמן האחרון #ומגיע לך להוריד תחתונים ולקבל פרס.#
