שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

קצת ממני

משהו ממני ילך איתך....
לפני 10 שנים. 17 באוגוסט 2014 בשעה 6:50

אני מפנטזת המון..

 

לרוב על נשים.. 

על הרוך, על היופי, הגניחות, הגוף, העיניים... 

על לפרוס אותה על המיטה ולשחק בגופה הקטן.. 

על למתוח את ידייה למעלה ולנשוך את שפתיה...

על לפתוח את רגליה ולחדור הכי עמוק שיכולה..

על למעוך, לנשוך, למצוץ לה את חזה..

על הפנים שלה בין הרגליים שלי, עיניים אליי... 

על הטעם שלה.. הדגדגן המנופח מחרמנות..

 

מהיום שמכירה אותו מפנטזת עליו...

על הגוף שלו... תאוות בשרים. 

בעיקר אחרי שהתכתבנו ונחשף עוד פרט.. או שנשלחה לי עוד תמונה..

בהתחלה פנטזיות וניליות על מגע ועונג..

לאט לאט גם פנטזוית שנותת לו לעשות בי הכל.. אולי גם מכינה את עצמי למה שיכול להיות שם.. 

לא מתה על הפתעות...

אבל אחרי שנפגשנו, היו פנטזיות על הקיים.. על הכתוב...

שוב זה המשחק שלו בי.. זה החיוך והעיניים והצורה שטורף אותי..

איך שמרגיש הגוף שלו, ואיך שנשמע הקול שלו, הטונים.. הספנקים...

להיות בידיים שלו ועד הסוף.. כמה שירצה ומתי שירצה, גם המון פעמים משנה את הסוף...

 

אבל אתמול! 

אתמול היה השיא!!

אתמול נדפקתי לגמרי.. 

פנטזתי על שיכאיב.

פנטזתי על הרעש שיש כשהוא... ועל השריפה על הישבנים.

פנטזתי על הכאב בפטמות.. על הנשיכות והמציצות שלו שמרגיש כאילו הוא תולש לי אותן מהמקום ושומר למזכרת.

בפושפוש... כשהו נכנס יותר ומכניס יותר ויותר ויותר שכבר לא יכולה.

 

אולי כי עוד יש כאב מעומעם... כזה שמזכיר לך מה היה..

אולי כי עדיין שורף כשמשתינה...

 

אולי סתם כי מתגעגעת אליו.

 

 

לפני 10 שנים. 15 באוגוסט 2014 בשעה 13:19

רציתי להכנס לחדר לשבת על הרצפה במקום שזה הפסיק ולהמשיך משם. 

שיזיין לי את הפה, הכי חזק שרוצה, שיתפוס מהשיער, שירדו הדמעות, שיהיו הבחילות, שלא אנשום.

שארגיש את האש שבו, שימצוץ אותי, ילקק, ישאב, ילעס, שיחנוק עד כמעט עילפון.

שיאמר לי ״תתהפכי... תרימי תתחת..״, שיהו ספנקים מטורפים שמשאירים סימן (שקיים עד עכשיו אגב...).

שישחק בי כאילו אני צעצוע חדש/ישן, כזה שהתגעגעו אליו.

רוצה לראות את העיניים הטורפות שלו... 

רוצה את החיוך השובב, המרוצה...


רוצה גם לטרוף אותו בעצמי.

לנשוך בלי רגש, בלי מעצור..לשרוט לו את הגב והבטן... להשאיר חותם על גופו.
[רגש זה דבר מטומטם]

ישר, בלי שלום או מהמצב וזה...
שיהיה אש בלי לסדר מקום למדורה...
שנשתחרר לפני שמשחררים...

במקום זה ישבתי על המיטה ועשיתי את תסריט ה״לא מבינה מה הולך פה״...

מנסה להבין דברים שאולי בכלל לא קיימים...


בצורה מסויימת זה פה, ובצורה מסויימת זה כל כך שם...


המממ..
מתקרבים מתקרבים מתקרבים

מתרחקים מתקרבים מתרחקים

מתקרבים מתקרבים מתרחקים

מתרחקים מתקרבים מתרחקים

מתקרבים מתקרבים מתקרבים

מתקרבים מתרחקים מתרחקים

     .מ ת ר ח ק י ם. 

                                                                                                       ובכל צעד ריצוף אחר...

לפני 10 שנים. 11 באוגוסט 2014 בשעה 7:22

הוא על הכיסא אני על המיטה מולו.. הרגליים שלו פרוסות לצידי הגוף שלי ושלי לשלו... לו יש בוקסר ולי, כלום.

הוא מסתכל לי על הפושפוש... 

יורד לרצפה... מנשק... מרטיט... 

אצבע, קצת לשון, נעים.. מחרמן.. 2 אצבעות.. טיפה כואב.. יותר לשון.. {צרה ממש}.. מחרמן. כל הפרצוף שלו משתנה, העיניים של רוצח סידרתי והחיוך השובב המושלם שלו, הוא כולו מתעורר, מוכן לטרוף...  3 אצבעות והכי עמוק פאקינג כואב ומפליא עד כמה שמחרמן! ו4 מיותר להסביר עד כמה...

והוא מרגיש אותי, כל פעם שהכאב עולה על החרמנות הלשון המדהימה שלו מטיילת לי על הדגדגן ומחזירה אותי לשיא!

אני גומרת! מנסה להתרחק והוא לא מפסיק! לא עוזב את האורגזמה! מאריך אותה! ועל הדרך קורע אותי מבפנים החוצה!!!

עולה עלי מנשק אותי מוצץ את הגוף שלי עד שכואב, ממש כואב.

נושך את הפטמות שלי, לועס אותן, מוצץ אותן ומרים אלי עיניים, כאילו בודק עד כמה עוד אפשר.. אני מושכת לו בשיער מנסה שיבין שהוא הגיע לסף שלי שזה כואב מידי. לא רוצה להפסיק את החיה שבו במילים כמו "די" והוא מפסיק, כבר מרגישה שהפושפוש שלי, הנסיכה שלי נפוחה ופצועה והפטמות שלי נפוחות עד התקרה.

הוא עולה אלי מנשק לי על השפתיים, נושך ומוצץ חזק חזק, לועס אותי וזה כואב ונעים וטוב ורע כל כך.

קם מעלי.. "סתובבי" לא פוקד ולא מבקש.. אומר. פשוט. 

מסתובבת.

here we go.

ספנקים מטורפים מהראשון ועד האחרון! אותה עוצמה כמעט אותו מקום מלטף, מכה, נוגע, מועך, נהנה וממני.

ואני, אני מחבקת כרית מחזיקה חזק כדי לא לברוח ממנו, גונחת וצורחת, נשארת ומנסה עוד למתוח את הגבול הכל כך נמוך של סף הכאב שלי.

הוא עומד ואני על הרצפה עם ישבנים שורפים,בוערים.

יש לו זין כל כך יפה.

תרכובת של שלמות. בכלל כולו מושלם.

אני יודעת מה הוא אוהב, מה הוא רוצה.. אני גם יודעת ממה אני נרתעת.

 מתחילה למצוץ את היפה... "פתחי ת'פה" והוא חונק...

הדמעות מתחילות לרדת, אני נחנקת, עומדת להקיא... מפסיקה אותו המון.. להפתעתי אני גם נהנת, מאוד.

על הרצפה, השרירים כבר כואבים אחרי אורגזמות ארוכות וחזקות, הרוח מהמאוורר מכאיבה לפטמות, יש לי פאקינג דופק מכאב בפושפוש והישבנים שלי שורפים...

ואני נחנקת, ועל סף הקאה.

אומרת די.

הוא מפסיק.

הכל.

 

 

 

 

 

לפני 10 שנים. 10 באוגוסט 2014 בשעה 5:48

טיפשי.

מעצבן אותי תאריכים לחגוג אהבה... 

כי מה השטויות האלה "היום חייב לאהוב"??

חוגגים אהבה כשהיא קיימת לא כי יש איזה יום שמצויין בשנה ו 99.9% בכלל לא יודעים למה...

אנשים פטאטים מחפשים סיבות להפגין רגש, להראות שאיכפת.. חוגגים את מה שאמור להיות טיבעי, אמיתי.. מכירה אנשים שממש נכנסים לדיכאון מהבדידות בימים האלה... כי לא יכול להיות שאם היו בזוגיות הם היו אומללים עד העצם! לאאא אין מצב כזה!!

טו באב ואז סילבסטר, ימי נישואים, היום הכרנו, התנשקנו, הזדיינו והיום לפני 850 ימים עשינו אנאלי..  והיום לפני 178 שנים לאמא שלי היה מחזור ראשון וכתוצאה מזה נולדתי ואתה מאושר... בוא נחגוג! 

כל החנויות מפוצצצצצצצות באדום וורודולבן ופרוות ולבבות ודובים!! דובים! כי אם אתה לא הבאת לי דובי אתה לא אוהב!

מי קבע את הדברים האלה (מאוד נזהרת לא לכתוב "שטויות")?

מי קבע שאדום זה אהבה? אדום הוא צבע של רעש.. עצבים..

ולבן?? צבע של בתולים לכל הזונות! באמת!

איףףףףףףףףףףףףף

תאהבו, אין סיבה לחגוג את זה... פשוט תחיו את זה, תהנו מזה...

זה טהור, זה נקי, זה יפה, זה נעים, זה מרגש, זה מחייה..

אבל זה לא אירוע... 

ולא חייב.

והכי מעצבן שאני אף פעם לא זוכרת את הימים הדפוקים האלה...

ואני כן אוהבת... אבל בשקט.

 

 

 

 

לפני 10 שנים. 7 באוגוסט 2014 בשעה 6:21

כל כך כואבת שלא יכולה לגעת בעצמי, ניסיתי ללבוש חוטיני אבל כאב לי מידי וניסיתי לשים חזיה וזה היה סבל מוחלט, זרקתי על עצמי שמלה עם הבד הכי מלטף..  אפילו הרוח של הבוקר מכאיבה לי...

מהרהרת ומעורערת... מוצפת.

מנסה לחבר את כל הפלאשים מהלילה לסיפור אחד, ואין.. 

לא יודעת אם רוצה שוב.. בהחלט מוכנה שוב ויכול להיות שגם ושוב...

תמיד אמרתי לזה לא כי ידעתי שהפרטנר בהחלט משנה... צדקתי, מאוד משנה, צריכה להיות הבנה לגוף שלי, ליכולת שלי..

והייתה הבנה... המון הבנה.. איטיליגנציה רגשית מטורפת, נדירה.

לא סבלתי לשניה, בפן הנפשי כמובן, גם לא הרגשתי למטה, נמוך או משהו כזה.. 

אבל כן נדהמתי ממנו.. מהיופי... מהעוצמה... מהמגע.. מהמכה.

היו מבטים שלעולם לא יעלמו לי מהזיכרון, עיניים מחייכות, מרוצות.

ברור לי שאם לא היה מעורב רגש זה היה אחרת.

אולי אכזרי יותר, אולי הייתה חוויה קשה שלא הייתי חוזרת עליה בשום אופן.

משום מה לא מצליחה לכתוב את מה שהיה באמת.. את האקט, את הפיזי...

את האצבעות שהכאיבו והלשון שליטפה, את השיניים שקרעו והרוק שחימם, את המציצות הכואבות בכל הגוף שלי שנתנו הרגשה שהוא טורף אותי... בקטע טוב.

זאת הפעם הראשונה שכל כך רציתי לרצות... כל כך רציתי שישמח, שיהיה לו טוב.

אחרי שהייתי איתו, יודעת עד כמה רעה הייתי איתה... 

הוא היה קשוב לגוף שלי אני מעולם לא הקשבתי לשלה..

הוא עצר באופן מיידי כשלא יכולתי עוד אני מעולם לא נתתי יחס להפסקות שרצתה...

אני כבר יומיים חופרת בדברים... מנסה לכתוב {כהרגלי} מה קרה... מה הוא עשה ואיך, את התגובות לכל מגע לכל כאב את המילים שאמר... 

זוכרת כאב, זוכרת חיוך, זוכרת מבט, זוכרת כמה מילים... "זונה שלי" ו"תפתחי".

זוכרת אותך... יפה, סקסי, עדין/לא עדין, רגיש ומרגש.

 

 

 

לפני 10 שנים. 6 באוגוסט 2014 בשעה 11:34

בא לי לצרוח חזק חזק כדי שכולם ידעו!!

אבל איך צורחים דבר כזה?

מוטב שאשתוק... לפחות עד שאפתח ביצים. 

ואני סופר קול... הכל בסדר ואפחד לא ישים לב.

 

לפני 10 שנים. 31 ביולי 2014 בשעה 13:56

לאחרונה חופרת ממש במשפטים ישנים שנאמרו לי ועלי כל כך הרבה מאיש אחד ספציפי ומשמעותי בחיים שלי...

כבר חפרתי בזה בעבר, אבל היום במקום אחר, אולי יותר מבין... אולי גם הרבה יותר פחדן...

 

"עליך אני לא פוחד, את תרצחי את הרוצח ותאנסי את האנס" (אירוני)

"תמיד תיהי טיפה של שמחה בים של דמעות" (את זה הכי שונאת)

 

ויש עוד מלא... כאילו הוכתב לי מי להיות...

או שבאמת ראה אותי לפני שכולם (כולל אני עצמי) ראו...

 

אנשים רצים למצוא אקסטרים... לחיות על הקצה...

דבר אחד אנחנו לא מבינים הקצה במרחק צעד מאיתנו... אנחנו לא צועדים אליו... הוא צועד אלינו.

 

לפני 10 שנים. 21 ביולי 2014 בשעה 5:32

כשהייתי בת 15 כבר הבנתי שיש לי משיכה אדירה לנשים, לצורה שלהן.. איך שהן זזות... חשבתי שאני לסבית לחלוטין ואף אחד לא ידע.

יצאתי עם חברות לאיזו מסיבה (חברות טובות מביהס לא כאלה שידעו את תחושותי שבתחתון)...

מהרגע הראשון נתפסתי בה, בלונדינית, רזה עד כדי כתף בולטת, מנומשת, מחייכת, בטוחה בעצמה וברור לה שיש לה כוח על כולם, אישה, חזקה, עוצמתית הגיוני שלא ממש הצלחתי להוריד את העיניים ולהתנהג כרגיל...

רקדנו והיה ממש חביב... אני שמה לב שהיא קלטה אותי והיא שולחת חיוכים ורוקדת, מסתכלת עליי... ואני, אני תקועה עם כאלה שכנראה יזדעזעו למוות אם ידעו...

אחרי כמה שעות שהרגישו כמו כמה שנים במסיבה היא ניגשה, לא אמרה שלום, גם לא נעים מאוד... החזיקה את השיער שלי ונישקה... אנסה... לקחה...

בראש שלי: החברות שיט... ויאייי איזה מדהימה היא!!

היא לגמרי שיתקה את כל הגוף שלי.

הרימה את הראש הסתכלה על פרצופי ההלם של החברות שלי (גם אני הצצתי בהן) חזרה אלי ואמרה "אז את באה אלי?" לא הייתה לי הרבה דילמה.. לא ללכת עם גברים... אבל נשים.. לא דיברנו על זה... אז הלכתי אחריה..

 

נכנסנו אליה, הייתי כל כך נרגשת שלא זוכרת שום פרט מהבית פרט לדולפין הקטן שנזל מהתקרה, היא הלכה ואני נעמדתי בכניסה לא ממש זזה, חושבת על העובדה שלה אין שום מושג עליי או על חוסר הניסיון שלי, היא חוזרת לבושה תחתון תחרה תכלת וחזיה תואמת... נעמדת במרחק סביר ממני ומצווה "רדי לי", אני מבחינתי מבינה שצריכה לרדת על ברכי ומנסה להבין איך אני עושה את זה עם התחתון שלה... התקרבתי ירדתי על הברכיים אחזתי בצדדי התחתון שלה וניסית לגלגל אותו למטה, היא עצרה אותי, פיסקה רגליים, יש שם חור.. בתחתון.. גיחגחתי מעט.. התקרבתי ודחפתי את הלשון שלי פנימה, היא לא גנחה ולי יש ידע מפורנו בלבד!!

היד שלה מחזיקה את השיער שלי ומכוונת את הראש שלי, טעים לי כל כך עד כדי סיחרור ולא איכפת לי מה היא עושה.

היא מתרחקת, אני על הברכיים מתסכלת עליה כאילו לקחה לי את הסוכריה... והיא שואלת את השאלה הכי מבאסת... "פעם ראשונה שלך?" אני קמה מבואסת לחלוטין, לא עונה לה... על הסף של ללכת הבייתה...

היא לוקחת את היד שלי לחדר שלה, פוקדת תתפשטי, ושוכבת על המיטה, על הצד,  מסתכלת עליי... אחרי שניה של מחשבה אני מתפשטת מחכה להוראה הבאה שלה, מבינה שפה ועכשיו אלמד הכל.

היא מזמינה אותי למיטה, אני על הגב לצידה... ובלי התמהמהות מיותרת היא דוחפת אצבע יותר ויותר עמוק ומוציאה ממני גניחה מופתעת!! מפשקת את השפתיים שלי ומלקקת את הדגדגן, גורמת לי לעוף!

היא מתקרבת לפנים שלי משחקת בפטמות שלי מחייכת חיוך טורף, נושכת את הצוואר שלי, את הפטמה שלי ונשכבת על הגב כאילו מסמנת עכשיו את...

אני נצמדת לפטמה שלה, מוצצת אותה והיא לוחשת "תנשכי".. כל לחישה שלה שיחררה לי גניחה, ללא מגע, אני מנשקת ונושכת עד לסוכריה שנלקחה ממני.. כל כך רוצה שהיא תגנח כמוני, מנסה ליישם, מפסקת את השפתיים שלה ומתאהבת לגמרי בדגדגן שלה מלקקת והיא לוחשת "תשחררי את הלשון, תחשבי שזה גלידה" אני מקשיבה להוראות המחרמנות וממשיכה הנשימות שלה הופכות ממש כבדות ואין מרוצה ממני, "תמצצי" אני נצמדת עם השפתיים מקיפה את הדגדגן שלה ושואבת אותו אלי וזה מדהים! מסחרר! משכר! והיא גונחת! אני מרשה לעצמי ודוחפת את האצבע הכי עמוק שאני יכולה והיא זזה מלא מתענגת ממני, היא כבר לא לוחשת... "תשחקי בפנים" ואני מיד מבינה שלא די בלהכניס אותה עמוק אני גם צריכה לזוז שם ומתחילה לסובב ולקפל מנסה לשמוע אותה ולהבין כי מסתבר שיום הלימודים נגמר והמורה כבר לא תלמד אותי... מעכשיו זה פרי סטייל... ואז מגיע הרטט והיד שלה מחזיקה את הראש שלי מצמידה אותי אליה הכי חזק שהיא יכולה עד כדי כך שחשבתי שנשבר לי האף!

נשכבתי בין הרגליים שלה מחשבת את מה שהיה שם.. היא אומרת "את תיהי זונה מצויינת" ולי אין אפילו כוח להתייחס אליה.

שוקלת אם ללכת הבייתה או לישון איתה, נרדמת בין הרגליים שלה... בבוקר מתעוררת לבד.. מתלבשת, יוצאת והמורה אין שם נעלמה מחיי.  

לפני 10 שנים. 10 ביולי 2014 בשעה 7:11

אז פעם זכרתי הכל...

אבל מהיום שזוכרת את עצמי אני כותבת את מה שקורה...

כמעט כל חוויה בחיי עברה לדף.. רק כדי לחפור בה ולהבין אין קרו הדברים ומה הניע את כל הצדדים... מבינה יותר כשכותבת..

אז היית כותבת על דף ואחרי שהכל ברור או אחרי שבוע ככה קורעת וזורקת...

ואז עידן האייפון הגיע.. וכתבתי!! ולא מחקתי!!

הכל כתבתי במכשיר עצמו.. אבל זה היה איתי כל הזמן.. אז לא קראתי ממש, חלק קטן מאוד מפורסם פה בבלוג...

חלק פיצפון על נושא אחד!!!

ומת האייפון.....

ומסתבר שהאייקלאוד שאמור לגבות לא מגבה ברגע שאת עוברת את הג"ב שהוא יכול, הוא לא מודיע.. הוא פשוט מפסיק!!

עצוב, מנסה ממש חזק להיזכר בכל מיני מקרים וכל מיני חוויות וכאילו לא היו.. פוף, נעלם...

פתאום לא בגדתי, לא התנהגתי מגעיל לאף אחד.. לא רבתי עם אף אחד... לא התאהבתי... לא שובבה...

מלאכית שכמותי.

זה בטח כתוב לי איפשהו עמוק עמוק בראש... אבל נכון לעכשיו אני מלאכית...

 

ואני בכלל לא מדברת על התמונות!!!!

 

איך הפכתי כל כך תלותית במכשיר??

בקיצור...

יש מכשיר חדש.. שלחו וואטסאפ עם שם...

 

 

לפני 10 שנים. 3 ביולי 2014 בשעה 5:30

אחרי שיחה קצרצרה עם ***** הייתי חייבת לכתוב על זה... להוריד מחשבות לדף ווירטואלי....

גייז,

גבר ואישה זה נחמד, ולא תמיד יפה...

אישה ואישה זה יפה, רק כשזה אמיתי, כשבאמת המשיכה קיימת, שלא החליטו שהן דו וזהו כי אז זה סתם נראה זול ומכוער...

גבר וגבר!

זה יפה, זה מרגש, ויש לי סיבות לזה שבעיניי זה ה-מחרמן...

 

יש משהו בעוצמה שבין גבר לגבר כי נשים כן ינשקו חברה שלהן והן כן נוגעות אחת בשניה גם אם זה סתם ככה {יודעת כי אני אישה} אבל לא תראה גבר בא לחבר שלו במסיבה ומדביק לו צרפתית ואם כן תראה בטח תראה גם את החרדה המשעשעת של המנושק או דברים מפחידים יותר...

צריך אומץ!

לא לשם היציאה מהארון, לשם המחשבה ואח"כ הניסיון...

מרגש לי שאנשים עושים מה שבאמת רוצים, ואולי גם כי בעיניי הם כל כך חזקים.

 

יש גם עניין של המשיכה  שלי האישית לגברים והרצון שלי בזין משלי, מחובר לגוף.. {לא, אני אינני מעוניינת לוותר על הפושפוש שלי או על הציצים שלי, גם אותם מאוווווד אוהבת..}.

הייתי רוצה להרגיש איך זה לחדור הייתי רוצה להרגיש מה זה אומר "אני חייב לגמור" או "לא יכול עוד להחזיק", הייתי רוצה לדעת איך מגיש שמוצצים לך... הייתי רוצה לחדור לגבר! הייתי רוצה שגבר ימצוץ לי! תמיד נראה לי ש 69 היא תנוחה כל כך יפה בין גבר ובכל השאר פשוט תנוחה מעצבנת...

כשאני צועקת בא לי זין אני לא מתכוונת לשלך!

 

{בהזדמנות רוצה להתנצל בפני כל אלה שבימים האחרונים פונים אלי ומקבלים תגובה כזאת "יש לי זין" אין לי ואני באמת אישה...}

 

זהו.

שיתפתי...